החברה לחקר המקרא מארחת בפרשת צו-תשפא "שבת הגדול" את יגאל גור אריה במסר "אנחנו חיים בעולם של חיבורים- מצווה היא חיבור" ועוד שבת הגדול ולא הגדולה" .& חמשיר לשבת -"הַמִּסְגֶּרֶת" / דוד אשל


יגאל גור אריה

שבת ״צו״ -מצווה זה חיבור

שבת הגדול- ולא שבת הגדולה.

..צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו,א-ב)

אנחנו חיים בעולם של חיבורים. הטכנולוגיות החדשות מבוססות, ברובן המכריע על עקרון רשתי: כולנו ביחד למען מטרה מסוימת, אם זו אפליקציה מבוססת המון כמו וייז, כמו זום ,אם זו קבוצת פייסבוק שסובבת סביב רעיון מסוים או קבוצת ווצאפ שנפתחת לשם מטרה מסוימת. ישנם רעיונות כלליים כמו אהבה לבישול, לאמנות, או למוזיקה מסוימת, יש יותר ספציפיים כמו חיפוש דירות, עיצובים גרפיים, מציאת עבודה בקורונה ועוד. יש שכל עניינן הוא לדבר, לשתף, לצחוק על או עם דברים ולייצר שיח ויש כאלה, שמבוססות על מעשים טובים אהבה לזולת, גמילות חסד, התנדבות ועוד. המכנה המשותף לכולם הוא ה"ביחד". בלעדיו, לא הייתה מתקיימת קבוצה ולא הייתה מתאפשרת מטרתה.

כלומר, הכוח החזק ביותר בעידן המודרני הוא כוח הביחד ,שיתוף ושקיפות.

פסח - החירות לחפש

מדוע המצה נהפכה לסמל של פסח?

משמעותו הפנימית של חג החירות. מי הוא בן חורין? מה הוא חופש אמיתי? ביציאת מצרים, אנו מציינים את התהוותו של העם היהודי וההכנה למתן תורה, כיצד משתלבת בזה החירות?

הזכות לחירות הינה זכות מוּלדת ומקורה בהכרה שבני אדם הם יצורים עצמאיים, בעלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם ולשאת באחריות לבחירותיהם. לזכות לחרות 2 היבטים: א. הזכות הכללית לחופש הפעולה, שמשמעותה כי זכותו של כל אדם להתנהג כרצונו, כל עוד לא הוגבלה זכות זו בחוק, או בכללי ההתנהגות המקובלים. ב. חירויות מיוחדות הנגזרות מזכות בסיסית זו שהם חיוניות לקידום כבוד האדם ורווחת החברה :
*** חירות המחשבה והדעה
חירויות המעגנות את חופש הביטוי, את חופש הביקורת ואת חופש המדע;
*** חירות האמונה הדתית והפולחן הדתי
חירות המעגנת את זכותו של הפרט לבחור בדת ובפולחן;
*** חופש התנועה, האסיפה וההתאגדות
חירויות המעגנות את הזכות לנוע ממקום למקום, להפגין, לשבות, להתארגן
במפלגה, בהסתדרות עובדים, באיגוד מקצועי, בקבוצת אינטרס ועוד

מצה מסמלת זריזות, ויציאה מכבלי הזמן. חמץ – מסמל את ההשתעבדות לזמן ולשעות, כי הכנתו מצריכה השקעה ארוכה של זמן, לעומת מצה, שהיא רק שורש הטעם, בלי התפחתו והגדלתו, והיא נעשית בחיפזון, כדי לבטא את העלייה מעל הזמן.

ויש לומר שהמצה, שנמצאת על קו התפר בין גלות לגאולה, באה ללמד את האדם את הדרך האמיתית ליציאה מגלות לגאולה שאינה רק יציאה מסבל ומעוני אל מנעמי החירות והחופש, אלא מעבר ממצב נחות ומוגבל, בו האדם אינו יכול להשתנות ולהתקדם, למצב מרומם, שיש בו מרחבים לבחירה ולשינוי.

מצה – רצון לצאת מיד לדרך חדשה. בלי להתעכב, בלי להכין מזון - אמצעים
בהסתכלות של מצרים, מצה היא לחם עוני. לשיטתם, עני הוא זה שנמצא במצב של חיפוש מתמיד, והעשיר הוא זה שלא צריך לחפש ולבקש עוד, כי יש לו הכל .

פלאי תבל .

קבוצת תלמידים התבקשה לכתוב רשימה ובה לציין מהם לדעתם שבעת פלאי העולם.

היו ביניהם כמה חילוקי דעות, אך הפריטים ברשימה הבאה זכו לדירוגים הגבוהים ביותר :

1.הפירמידות במצרים 2. הטא'ג מאהל 3.הקניון הגדול 4.תעלת פנמה 5. בניין האמפייר סטייט 6. כנסיית סנט פיטר 7.החומה הסינית

בזמן שהמורה אספה את הפתקים של כולם היא הבחינה בכך שתלמידה אחת עדיין לא סיימה את עבודתה.

היא שאלה אותה אם היא זקוקה לעזרה עם הרשימה והתלמידה השיבה בחיוב

"לא הצלחתי להחליט, כי יש כל כך הרבה פלאים", אמרה.

"אם כך", אמרה המורה "ספרי לנו מה האפשרויות ואולי אנחנו נעזור" .

הילדה היססה ואז הקריאה את מה שכתבה, "אני חושבת ששבעת פלאי העולם הם :

1.לראות 2.לשמוע 3. לגעת 4. לטעום 5. להרגיש 6.לצחוק 7.לאהוב

את הדממה שהשתררה בכיתה אף אחד מהתלמידים לא שכח עוד.

*לא צריך לחוות רגעים גדולים כדי לחשוב שהם פלא, כל היופי והעוצמה נמצאים בדברים הקטנים.*

*הרגילו אותנו לחשוב ולהאמין שצריך המון בכדי לחוות הרגשה של אושר, לחוות את הניצחון, האמת היא שצריך פשוט לנשום ולחייך אל מה שכבר קיים, להודות בכל רגע ורגע על כל מתנות החינם שממלאים את חיינו ואת נשמתנו באהבה, מכיוון ששום דבר בחיים שלנו לא מובן מאליו!!

שבת שלום !

חג שמח !!

חרות שלמה !!!

יגאל גור אריה

&

חמשיר לשבת: דוד אשל

הַמִּסְגֶּרֶת / דוד אשל

מֵאָז שֶׁאָנוּ בְּנֵי חוֹרִין

הַמַּצָּה מְחוֹרֶרֶת,

אָנוּ עַם עִם חֹרִים,

וְכֻלָּם בְּתוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת.

הַמַּצָּה אֲחִידָה,

אֶת חֹרֶיהָ מְחַבֶּרֶת,

הִיא לֹא אֲבוּדָה

וְלֹא מִתְפּוֹרֶרֶת.

וְהַחֹרִים

בֵּינֵיהֶם מְשׂוֹחֲחִים,

יֵשׁ וְהֵם חֲבֵרִים

וְיֵשׁ בֵּינָם קֶשֶׁר אַחִים.

מֵאָז יְצִיאַת מִצְרַיִם,

שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים,

קוֹרֶה שֶׁמְּשַׁלְּבִים יָדַיִם

וְלָרֹב מִתְקוֹטְטִים.

וּבִגְלַל אוֹתָם חֹרִים,

עָשִׂינוּ טָעֻיּוֹת,

אָכַלְנוּ מְרוֹרִים,

חָוִינוּ גָּלֻיּוֹת.

לֹא לָמַדְנוּ מִשְּׁגִיאוֹת

שָׁכַחְנוּ הַמִּסְגֶּרֶת,

יוֹתֵר מִדַּי שְׂנָאוֹת

פָּרְצוּ בְּכָל מִשְׁמֶרֶת.

אֲבָל כָּל חֹר

נוֹתָר פָּתוּחַ,

מַחְדִּיר הוּא אוֹר,

וּמַעֲשִׁיר וִכּוּחַ.

סִמְלִי הוּא הַחֹר

בְּמַצָּה אַוְרִירִית,

הוּא סֵמֶל הַדְּרוֹר

שֶׁכָּבוּל בְּתוֹךְ בְּרִית.

יֵשׁ חֹר לְאוֹכְלֵי קִטְנִיּוֹת

וְחֹר שֶׁל שְׁחִיטָה רְצוּיָה,

אִסּוּר מַאֲכָל דְּמוּי אִטְרִיּוֹת

וְאִסּוּר אֲכִילַת הַשְּׁרוּיָה.

יֵשׁ חֹר הַדּוֹגֵל בִּפְשָׁרָה

וְאַחֵר שֶׁטֶּרֶם הֶחְלִיט,

יֵשׁ חֹר לַמַּצָּה הַשְּׁמוּרָה

וְאַחֵר לְמַצָּה יְדָנִית.

יֵשׁ חֹר שֶׁלֹּא מִתְאַמֵּץ

וְיֵשׁ שֶׁלֹּא מִתְפַּשֵּׁר,

זֶה אוֹמֵר: לֹא חָמֵץ !

וְזֶה אוֹמֵר: לֹא כָּשֵׁר !

חֹר לְעֵדָה וְחֹר לָעֵדָה,

חֹר לְדֵעָה וְחֹר לַדֵּעָה,

כָּל חֹר הוּא לְמִידָה,

פְּרָט לְחֹר הַשִּׂנְאָה.

כְּשֶׁהַחֹרִים יַפְרוּ אֶת רוּחֵנוּ

לֹא בְּשִּׂנְאָה,

נְגַלֶּה אֶת טוֹבֵי נִבְחָרֵינוּ

וְיִשְׂרָאֵל תִּצְמַח לְשִׂיאָהּ.

לְלֹא שִׂנְאָה, לְלֹא שִׁמְצָה,

יֵשׁ חִבּוּר בֵּין הַחֹרִים,

מִסְגֶּרֶת יֵשׁ לְכָל מַצָּה

וְהִיא לָנוּ שִׁמּוּרִים.

נִנְשֹׁם עֲמֻקּוֹת

אֶת אֲוִיר הַחֵרוּת,

נְחַבֵּק אֶת אֵלֶּה הַדַּקּוֹת,

שֶׁיָּבִיאוּ הִתְחַבְּרוּת.

שבת מבורכת

פסח כשר, שמח ובריא

בלהה ודוד אשל