פרשת השבוע ״בא- תשפ"א״- יגאל גור אריה
פרשת בר מצווה של רפי שטרן- ברכות
אורלוגין ההתחדשות.
ביציאת מצרים העניק ה׳ לבני ישראל ״שעון״ במתנה. לא שעון פשוט היה זה. כי אם אורלוגין אמתי שאת מחוגיו יסובב מדי פעם- עם ישראל בעצמו. כך ידע תמיד ובכל מצב את "השעה" הנכונה, האמתית והמדויקת. הכוח הייחודי הזה משום שהתבגרנו ואנחנו "גדולים" ומסוגלים לקרוא שעון. עם ישראל נמצא כפשע לפני היציאה לחירות. התהליך של הפיכת עבד לבן חורין חייב להיות מלֻווה ביכולת של האדם החופשי להחליט על הזמן שלו, לנהל בעצמו את הזמן שלו ושלא יכפו עליו את זמני היום שלו. אדם חופשי יוצק תוכן משמעותי לתוך הזמן ומעניק לו משמעויות נצחיות. זהו תפקידו של עם ישראל בממד ההיסטורי: לקדש את הזמן ולהעניק לזמן החולף משמעות נצחית.
מחקרים מראים שכאשר מנהלים נתנו לעובדים שלהם לנהל את זמנם התפוקה הייתה גבוהה יותר ויצירתית יותר מאשר כשהעובדים התבקשו לעבוד במסגרות זמן קבועות מראש.
אם כן, הזמן הוא משאב יקר מאוד שבו כל שנייה וכל רגע 'מתבזבזים' ורק אם נלמד לנהל את הזמן וניצק תוכן משמעותי אליו, ננצל אותו נכון.
״... הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"..״
אורלוגין זה ידוע יותר בשמו ״קידוש החודש וסוד העיבור״ הכוונה למערכת מורכבת ומתוחכמת של חישוב אסטרונומי, המאפשר קביעת השנה היהודית על חודשיה ומועדיה. החישוב מבוסס על מהלך השמש(נוצרי) ומולד הלבנה( מוסלמי) הלוח היהודי משלב את שתי המערכות.
״החודש הזה לכם..״
"לכם" אומר מעורבות אישית שהחודש יהיה לכם שלכם. מטרה זו תושג באמצעות קביעה סובייקטיבית שלא על פי השעון שבידכם .כל חודש העדים שיגעו יעידו שראו את המולד החדש. מכאן ראש חודש, ומועדים יהיו בזמנם הטבעי והנכון במועדי השנה החקלאית .(חגים חקלאים).
אדם שהלך לפגישה עם יהודי שהיה ידוע בהיותו "יקה" כדי לא להתחיל ברגל שמאל דאג חלילה לא לאחר ודפק על דלתו של ה"יקה " בשעה 15.58 לתדהמתו ,כשפתח היקה את הדלת הוא אמר :"כשקובעים פגישה עם יקה אמתי בשעה 16.00 ראוי לא להגיע לפני הזמן ." פרשתנו מלמדת אותנו את ערך הדיוק בזמנים-ההבדל בין מצה לחמץ הוא רגע, התמהמהות יכולה להחמצה של דברים גדולים.
ממליץ לחגוג ימי הולדת בתאריך העברי!
שבת שלום !
שבת שלווה ענוגה וחמה!!
יגאל גור אריה
&
חמשיר לשבת-זִכָּרוֹן בַּמָּזוֹן/ דוד אשל:
"לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" (שמות י"ג / ט')
זוֹ הַדֶּרֶךְ לִזְכֹּר, כֵּיצַד גְּאַלְתִּיךָ.
לְלֹא נְזָקִים שֶׁל תְּרוּפָה
נִתָּן לִזְכֹּר כָּל תְּקוּפָה,
אֱלֹקִים נָתַן לָנוּ עֵצָה :
לֶאֱכֹל שִׁבְעָה יָמִים מַצָּה.
מָזוֹן הַנִּרְאֶה כִּנְיָר דַּק
יִדְאַג לְזִכְרוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא יְנֻתַּק,
עָלָיו נִתָּן לְהַקְלִיד אוֹתִיּוֹת
בְּכָל הַשָּׂפוֹת כּוֹלֵל עִבְרִיּוֹת,
לְהַקְלִיד סִפּוּרִים וְדוּחוֹת
וְכָל מִינֵי מַעֲשִׂיּוֹת נִשְׁכָּחוֹת,
אוֹתוֹ יֵשׁ לִלְעֹס הֵיטֵב וְלִבְלֹעַ
וּלְהָנִיחוֹ בְּאֹפֶן טִבְעִי בְּגוּפֵנוּ לִשְׁקֹעַ.
מָזוֹן זֶה הִנּוֹ קַבָּלָה
עַל סִפּוּר הַשִּׁעְבּוּד וְהַגְּאֻלָּה,
הַמַּצָּה הַנִּסְפֶּגֶת בְּתוֹכֵנוּ הִיא עֵדוּת
לַנִּסִּים, לַנִּפְלָאוֹת וְלַפְּדוּת.
הַמַּצּוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת הֵן כַּדַּפִּים
הַמְּלֵאִים בְּסִפּוּרִים מְפֹרָטִים,
וְכַאֲשֶׁר תּוֹרָתֵנוּ הִיא הַמָּזוֹן
נִפְתְּרָה בְּעָיַת הַזִּכָּרוֹן.
אוּלָם יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל הַכְּלָלִים
לֹא לִלְעֹס חֳמָרִים רְעִילִים,
ל"רוּחַ מֻרְעֶלֶת" יֵשׁ כּוֹחַ
עָדִיף לֹא לִלְעֹס וְכָכָה לִשְׁכֹּחַ.
שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל לְעִיסַת הַמַּצּוֹת
אֶת זִכְרוֹנֵנוּ הֵן מְאִיצוֹת.
שֶׁנִּזְכֹּר אֶת מְקוֹרוֹתֵינוּ אֱלֹקֵינוּ רָצָה
שֶׁנְּסַפֵּר לִילָדֵינוּ לְלֹא הַחְמָצָה
וְלָכֵן צִוָּנוּ לֶאֱכֹל אֶת הַמַּצָּה.
לֶאֱכֹל מַצָּה צִוִּיתִיךָ
"לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". (שם)
שבת מבורכת ובריאה
בלהה ודוד אשל
