החברה לחקר המקרא מארחת את יגאל גור אריה במסר לשבת פרשת קורח תשפ"א-"מה ההבדל בין שלום בית- למחלוקת"& פרופ' גליל-חיפה-"בני קורח לא מתו!" &בועז חדד במסר חינוכי-קורח לא הבין או לא רצה להבין שלמרות שבדמוקרטיה כל קול שווה אחד לשני, אנשים לא חייבים להיות שווים


פרשת השבוע "קרח" תשפ"א יגאל גור אריה

פרשה בתורה על שמו של רשע?!

מסתבר שגם מקורח/רשע יש מה ללמוד:

הפרשה מלבה את המחלוקת– מהי מחלוקת?

זוג בא ליעוץ למען שלום בית, האם תאמר להם טוב שיש מחלוקת כי מזה תיבנו– או בואו נעשה שלום בית.

מה ההבדל בין שלום בית- למחלוקת??

נעשה שלום בית זה כאילו לטייח את המצב כאילו אין מחלוקת.

מחלוקת היא הכרה הפנימית שלי בשונות שלך. אני אומר מחלוקת אני חלק- אני לא שלם. שלם הוא אוסף של חלקים.

לכן שלום בית זה לבנות את הפאזל הגדול, אני חלק ואתה חלק יחד אנחנו בית!!

שאיפתו הפנימית של קרח להיות כהן או התקוממות ל ״צדק חברתי״ יצא נגד ההנהגה (משה ומשפחתו) בטענה שהיא לא מחוברת לעם והיא בחרה את עצמה להנהגה. עמדות כח מרוכזות בידי משפחת משה. קרח טען, נגד טובות הנאה, ושחיתות . התקוממותו של קרח הייתה חולשה אנושית של קינאה פשוטה.

קרח היה אחד מגדולי דורו וממכובדו.

עלינו ללמוד אם כן את ההיבט החיובי ולשאוף לעלות בקודש, לבקר ולשאוף להחליף הנהגה שלא בחרה את עצמה. אך לזכור שיש כללים והמטרה לא מקדשת את כל האמצעים. (כמה אקטואלי)

המסר בפרשתנו, מנסה להעביר לנו ולהזהיר אותנו מפני כוחה ההרסני של מידת הקנאה.-את קרח היא הובילה לאובדנו. קרח "זכה" ששמו נותר לדראון עולם כמחררריב, אבי המחלוקת לסוגיה.

כמו כן הפרשה מלמדת אותנו אין ספור לקחים על מחלוקות ,שטיפת מוח ושכנוע, ולדעתי זה אחד הלקחים הנוקבים ביותר: זמן לא רב אחרי יציאת מצרים אפשר להגיד על מצרים "ארץ זבת חלב ודבש"??, ויש מי שיקנה את הסיפור הזה.

מאחל לנו שמה שמפורסם ונאמר הוא נכון, אמתי ונקי מאינטרסים!!!

קרח לא הבין: החיים הם כמו קפה, או שהם בבוץ, או שהכול שחור, או שהכול הפוך או שזה פשוט נס.

שבת שלום!

שבת שלווה וענוגה!!

יגאל גור-אריה

&

פרופסור גרשון גליל-חיפה

אכן נאמר "ותפתח הארץ את פיה ותבלע ... את כל האדם אשר לקרח..." (במדבר טז, לב) – אבל בהמשך, בספר במדבר בפרשת פנחס, כתוב: "ובני קרח לא מתו" (במדבר כו, יא). ואיך נבאר כתוב זה? והנה גם מזמורים רבים בתהלים (מב, מד, מה, מו, מז, מח) מיוחסים לבני קרח, וכן נזכרו בני קרח ברשימות היחס בדברי הימים א ב, מג; ו, ז, . --- ומפני מה לא מתו בני קרח? --- מפני שחזרו בתשובה בלבם – ובשעה שעמדו להבלע הושיעם הקב"ה וגונן עליהם – ללמדכם שבמקום שבו עומדים חוזרים בתשובה – לא עומדים צדיקים גמורים – וכן שישועת ה' כהרף עין. שבת שלום.

&

בועז חדד מורה באורט מעלות חבר הנהלה- במסר חינוכי לפרשת קרח תשפ"א.

ספר במדבר פרשת קורח .
מסרים חינוכיים :
א. "בטלה מביאה לידי חטא" כפי שכתוב במסכת בבא קמא צד יא .
ב. חשיבותה של ביקורת בונה ולא בקורת הורסת , שעלולה לגרום לאסון.
ג. " סוף מעשה במחשבה תחילה " כפי שכתב הרב שלמה אלקבץ בפיוט לכה דודי ,הנאמר בתפילת קבלת שבת .
ד. השלם גדול מסך חלקיו - כלומר תפקוד החלקים השונים יחדיו מניב תועלת רבה יותר מהמצב שבו כל החלקים פועלים בנפרד.
ה. ערך הכבוד והשלכותיו .
מיקומה של פרשת קורח הוא לאחר חטא המרגלים . בני ישראל לא נכנסו לארץ ישראל וצריכים לנדוד ארבעים שנה במדבר ( חופש גדול ארוך מאוד). מן הסתם , הבטלה מאפשרת לבני האדם ,בזמן הפנוי הרב שיש להם, לעורר וויכוחים, להתלונן , להתגרות איש ברעהו גם אם אין שום הצדקה לאותן תלונות ( ולתלמידנו לעשות שטויות בחופש הגדול , יש להזהר מכך). " בטלה מביאה לידי חטא ".
אומנם גם קורח היה הנין של לוי כפי שמשה ואהרון היו הנינים של לוי ,לכן לכאורה ,ישנה הצדקה לטענותיו.
קורח טוען כלפי משה ואהרון "כל העדה קדושים ומדוע תתנשאו על קהל יהוה " ,כלומר כולם היו במעמד הר סיני וזכו לקבל את עשרת הדברות ,כולם.מיוחדים . יש לשים לב שקרח, בניסיונו לסחוף אחריו אנשים מכובדים אחרים מקהל ישראל, לא הזכיר את יחוסו המשפחתי - סיבה אישית , אלא אמר " כולנו קדושים" כדי לאחד את כולם כנגד משה .
מאוד מזכיר את דברי אשת פוטיפר סריס פרעה שניסתה לקבל את תמיכתם של אנשי ביתה נגד יוסף . בספר בראשית פרק ל"ט פסוק י"ד אומרת אשת פוטיפר לאנשי ביתה " הביא לנו איש עברי לצחק בנו ".
המחלוקת של קורח לא הייתה מחלוקת של ביקורת בונה ,אלא ,של ביקורת הורסת , מפלגת ,אנוכית , ולכן זה הסתיים באסון כבד לקורח ולמקורביו, כפי שכתוב בפרק ט"ו פסוק ל"ב " ותפתח האדמה את פיה ותבלע.... את כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש" . אפשר לראות במעשה זה "מידה כנגד מידה " כפי שקורח פתח את פיו כדי לפגוע במנהיגותו של משה , כך האדמה פתחה את פיה ופגעה בקורח ובמקורביו.
קורח היה צריך להבין שלמרות שכל אחד שונה מחברו ,באופיו, בדעותיו ,לכל אחד יש תפקיד חשוב ,שונה מאדם לאדם בעולם הגדול וכל אחד חייב לתת מקום גם לאחר ולכבד את האחר , כך כולנו נשלים אחד את השני וניצור חברה בריאה יותר ומתקדמת יותר .
קורח היה צריך להבין שתפקוד החלקים השונים יחדיו מניב תועלת רבה יותר מהמצב שבו החלקים פועלים בנפרד , " השלם גדול מסך חלקיו".
קורח היה אדם עשיר מאוד, שדאג לאינטרסים האישים שלו בלבד , מטעמי כבוד , דבר שגרם לו ולמקורביו לאסון כבד מאוד.
קורח רצה לנצל את עושרו הרב ולסחוף אחריו גם את מאתים חמישים נשיאי העדה המכובדים שילכו אחריו ,לא בגלל מוסריותו הרבה או ניסיונו הרב בהנהגת העם .
חז"ל מפרשים את הביטוי בפרק ט"ז פסוק א " ויקח קורח ...דתן ואבירם...ומאתים וחמישים נשיאי העדה " - לקחם בדברים , כלומר שכנע אותם בפיו ,אולי הבטחה לממון ,או לתפקיד חשוב יותר בהמשך.הדרך.
לעומת זאת משה , הוכיח כבר בעבר את מנהיגותו,ואת דאגתו לעם באופן מוחלט .
משה מוציא את בני ישראל ממצרים , מוביל אותם במדבר למרות התלונות הרבות שספג מהעם.
לאחר חטא העגל בשמות ל"ב פסוק י"ב אומר משה לאלוהים " שוב מחרון אפך" ובהמשך בפסוק ל"ב אומר משה לאלוהים " אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבתה " כלומר אם תסלח לעם אני אמשיך למלא את תפקידי, אבל אם לא תסלח לעם ,תמחק אותי מספר החיים .
גם בפרשה שלנו , כאשר אלוהים כועס על מרד העם על מנהיגותו של משה ורוצה לכלותם , גם משה וגם אהרון מתחננים בפני אלוהים שלא יעניש את כולם בגלל אדם אחד פרק ט"ו פסוק כ"ב " ויפלו על פניהם ויאמרו ...האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף." משה נאמן לעמו ואיכפתי ואיננו אנוכי , כפי שמצטייר קורח.
כאשר יהושע שמע שאלדד ומידד מתנבאים באופן עצמאי ללא תיווכו של משה הוא מיד מזדעק ואומר למשה בפרק י"א פסוק כ"ח " אדוני משה כלאם" אבל משה בענווה רבה אומר ליהושע בפרק י"א פסוק כ"ט "ומי יתן כל עם יהוה נביאים " , זהו משה שאיננו מנהיג אגוצנטרי , אלא בעל רצון ויכולת להאציל סמכויות גם לאחרים .
משה שגם יודע להקשיב לעצה טובה, כמו בסיפור יתרו שמציע למשה לפזר סמכויות בענייני המשפט ומשה שומע לעצתו ,
כפי שכתוב בספר שמות פרק י"ח פסוק כ"ד " וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר".
לאחר טענותיו של קורח אומר לו משה בפרק ט"ז פסוק ה' " בוקר,ויודע יהוה את אשר לו " , כלומר משה נתן הזדמנות לקורח ,לחשוב עד הבוקר על התנהגותו האנוכית והחתרנית כלפי מנהיגותו של משה ולנסות להבין את תפקידו ומקומו בעולם.הזה " סוף מעשה במחשבה תחילה" ,אולם קורח, בהתנהגותו האנוכית , לא היה מוכן לשמוע לעצתו של משה . לקורח הייתה חסרה בגרות נפשית , למרות שהיה אדם עשיר וחכם . קורח לא חשב על טובת כלל ישראל ,אלא על טובתו האישית בלבד ,ומבחינתו " המטרה, (שהיא תפיסת המנהיגות) , מקדשת את כל האמצעים" .
קורח לא הבין או לא רצה להבין שלמרות שבדמוקרטיה כל קול שווה אחד לשני, אנשים לא חייבים להיות שווים ,מבחינה רוחנית והתאמה לתפקיד זה או אחר . קורח רצה לקחת בכל מחיר את הגדולה - הכבוד , ולהיות מנהיג העם .
ואסיים במה שכתוב במסכת עירובין י"ג ב' בעניין הגדולה ( הכבוד) " כל המחזר על הגדולה , גדולה בורחת ממנו , וכל הבורח מן הגדולה , הגדולה מחזרת אחריו "

שבת שלום לכולם בועז חדד.