יגאל גור אריה- פרשת שמות תשפ"א "עברנו את פרעה ! נעבור גם את זה !!
פירמידות
פירמידה בעולם העסקי –מבנה ההחזקה שבו חברה משתלטת על חברה אחרת בצורה עקיפה, בעזרת מינוף. זו שליטה שלא ניתן היה להשיג בצורה ישירה. וכך משקיע יכול לבנות פירמידה מפוארת מאד, מרובת שכבות אבל חלולה מבפנים. גם כאן מדובר בסוג של דת: בשנים האחרונות ראינו את נוחי דנקר, אליעזר פישמן, אלוביץ', תשובה, אילן בן דב ותיקונים נוספים ממנפים רווחים באופן פראי. מהמרים על כספי הציבור, על חשבוננו וחשבון הפנסיה שלנו, יונקים עוד ועוד הון רק כדי להעפיל גבוה יותר, בלי שום כיסוי. ההתלהבות כה גדולה, שאף אחד לא חושב לרגע בצורה עצמאית ומפסיק השתוללות זו.- ההיפך מתחברים ליונקים כספי ציבור.
חוק הריכוזיות ניסה להחזיר את הכוח לבעלי האג"ח שהם בעצם נציגי העם. השעבוד במצרים הסתיים לפני אלפי שנים. השעבוד הישראלי לפירמידות הולך ומסתיים.
פרשת שמות מתארת את שיעבוד בני ישראל במצרים. עבודת הפרך לא הייתה רק פיזית, אלא גם תודעתית. המלך פרעה שיעבד את הגוף ואת הנפש של עבדיו, ובכל פעם שבני ישראל רק ניסו להרים את הראש ולחשוב מחשבות על יציאה לחרות, הוא הכביד עוד יותר את העבודה הקשה. כדי שלא יהיה להם אפילו זמן למרוד בו. הפירמידות לא היו רק מבני ראווה, אלא חלק מהדת המצרית. מקדשים לאלים קדומים, שבהם נקברו המלכים. יש חוקרים שסבורים כי הפירמידות היו מעין "משגר" שאמור היה לשלוח את נשמת המלך הפרעוני המת אל חיי הנצח.
זו לא סתם מליצה לומר "עברנו את פרעה נעבור גם את זה " גלות מצרים היא נסיוב , היא חיסון לאומה עד סוף כל הדורות ,לתת לה כוחות לעמוד בפני כל האתגרים העתידיים (חנן פורת)
שבת שלום !
&
אוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת / דוד אשל
בְּעוֹדוֹ מִשְׁתָּאֶה
מֹשֶׁה הָרוֹעֶה,
אֶת הַמֶּסֶר מְזַהֶה
וְהוֹפֵךְ... לְנָבִיא וְרוֹאֶה.
כְּמוֹ עָלֶה
שֶׁעָמִיד בִּפְנֵי רוּחוֹת,
הַסְּנֶה לֹא מִתְכַּלֶּה
אַף שֶׁאֵין שִׁוְיוֹן כּוֹחוֹת.
מַאֲבָק עִקֵּשׁ
אֵין כָּנוּעַ,
תַּשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל אֵשׁ
הַסְּנֶה פָּצוּעַ.
סוֹף מַעֲרָכָה :
הַסְּנֶה מִתְאוֹשֵׁשׁ,
הָאֵשׁ דָּעֲכָה
הַסְּנֶה נוֹתָר חוֹשֵׁשׁ.
מֹשֶׁה מִתְבּוֹנֵן
בְּמַחֲזֵה הַיּיסוּרִים
וּבְקוֹל קָטוּעַ מְסַנֵּן :
זֶה קְרַב הַיְּצָרִים.
הוּא נִזְכַּר, שֶׁטָּמַן אֶת הַמִּצְרִי
הֶחָזָק וְהַשְּׁרִירִי,
לְסַיֵּעַ לָעִבְרִי
הַחַלָּשׁ, הַשַּׁבְרִירִי.
דָּוִד מוּל גָלְיָת
טוּרַאי מוּל מָחָ"ט,
גִ'ינְגִ'י, חָשׂוּף וּמְלֹהָט
נִלְחָם בָּעֲנָק, מְזֻיָּן וּמְרֹהָט.
הָרֹעַ רוֹצֶה לְהַכְרִית
אֶת הַבְטָחַת קִיּוּמֵנוּ,
לִשְׂרֹף כָּלִיל אֶת הַבְּרִית
שֶׁבֵּין אֱלֹקִים וּבֵינֵינוּ.
בַּסְּנֶה הֻסְתְּרָה
בְּרִית חֲקוּקָה בְּאוֹתִיּוֹת,
לֹא יָכְלָה לָהֶן הַבְּעֵרָה
לְאוֹתָן אוֹתִיּוֹת חֲבוּיוֹת.
מַאֲבָקוֹ שֶׁל הַסְּנֶה לֹא תַּם
וּכְכָל שֶׁיַּעֲנוּ אוֹתוֹ
בְּיֶתֶר שְׂאֵת תָּמִיד הוּא קָם
וְהַבְטָחַת הַבְּרִית אִתּוֹ.
הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּסְּנֶה עָלוּ לַמָּרוֹם
וְשָׁבוּ אֵלֵינוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי,
בְּדָמֵנוּ הֵן תַּמְשֵׁכְנָה לִזְרֹם
בְּכָל עֵת וּבְכָל תְּנַאי.
מֹשֶׁה הָיָה בַּמִּתְחָם
בּוֹ עָלוּ הָאוֹתִיּוֹת הַשָּׁמַיְמָה,
בַּמָּקוֹם בּוֹ הַסְּנֶה בָּרֹעַ נִלְחָם
הָיָה מֹשֶׁה, גַּם שָׁם וְגַם שָׁמָּה.
עַמֵּנוּ כַּסְּנֶה, תָּמִיד מְאֻיָּם
וְחֶזְיוֹנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא לָנוּ מֻשְׂכָּל,
עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם
גַּם אִם בּוֹעֵר, אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
שבת מבורכת ובריאה
בלהה ודוד אשל
&
בשעת קריאה בתנ"ך/ בלפור חקק- בעבר חתן התנ"ך העולמי
בִּשְׁעַת קְרִיאָה בַּתַּנָּ"ךְ
בְּקַוֵי הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל זֶהוּתִי
הַסְּנֶה בּוֹעֵר בִּי מֵאָז פָּרָשַׁת שְׁמוֹת עַד נְבוֹ
גַּם בְּלֶכְתִּי בָּרְחוֹבוֹת.
וּבִשְׁעַת צָהֳרַיִם עֲדַיִּן מְשַׁכְּרִים בְּפִי
דּוּדָאֵי הָאִמָּהוֹת וְהָאָבוֹת.
מִן הַשִּׁטִּים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵבֵאתִי
יְסוֹדוֹת מֵעַכְשָׁיו, יְסוֹדוֹת מִכָּאן
מֵהֶם אֲנִי בּוֹנֶה יוֹם יוֹם
אֶת הַמִּשְׁכָּן
כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִשָּׁם אֶל מִדְבַּר
הַחַיִּים, בַּמַּעֲבָר מִמָּרָה אֶל בְּאֵרִי
הַתָּמָר עֲדַיִּן מַמְתִּיק לִי
אֶת הַמַּיִם הַמְּאָרְרִים.
טַל וּגְשָׁמִים בָּאִים אֵלַי אָז
מִפִּרְקֵי הַנְּבִיאִים, מִן הָרֶכֶב וְהַשֶּׁכֶב
מְטַפְטְפִים עַל רֹאשִׁי
כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.
כְּשֶׁהַחֲשֵׁכָה נָגוֹזָה וּבָאָה שְׁעַת הָנֵץ
הֶהָרִים נוֹטְפִים אֵלַי עָסִיס וְאוֹר
הָאֲוִיר מִסָּבִיב דּוֹחֵק אֶת הַקֵּץ
וְהָיָה הֶעָקֹב מִסְּבִיבִי לְמִישׁוֹר.
בַּמַּסָּע הַזֶּה, הַמִּדְבָּר הַצָּחִיחַ וְהַמַּר
הוֹפֵךְ אָז לְנָהָר
שֶׁל מַיִם גּוֹאִים
וְהָעֲרָבָה הַשּׁוֹמֵמָה הוֹיָה עַכְשָׁיו
גַּן מָתוֹק, גַּן אֱלֹהִים.
בְּמַסָּעֲךָ זֶה דַּפְדֵּף בַּתַּנָּ"ךְ
קַח לְךָ מְלוּנָה בְּמִקְשָׁה
קַח סֻכָּה בְּכֶרֶם
חֲצֹב לְךָ נָע וְנָח
בְּאֵר חֲדָשָׁה.
מִן הַבּוֹרוֹת הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁל הֶעָבָר
אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמַּיִם
כְּתֹב לְךָ פְּסוּקִים מִשֶּׁלְּךָ
וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ לְךָ נַחְשׁוֹלִים שִׁבְעָתַיִם
כְּתֹב תַּנָּךְ חָדָשׁ כָּאן וְעַכְשָׁיו
מִן הַתְּהוֹמוֹת שֶׁלְּךָ
מִן הַמָּטָר הָעַז.
גַּם הַיְּקוּם יָשִׁיר לְךָ אָז.
בִּשְׁעַת קְרִיאָה בַּתַּנָּ"ךְ וּפְסוּקֵי יָהּ
בָּא הַסֻּלָּם נִצָּב. וְהֶמְיָה.
גַּם עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָּף. הַלְּלוּיָה.
מקורות: הסנה- שמות ג', ב. דודאים- בראשית ל', טז. שיטים- שמות ל"ה, ז. המשכן- שמות כ"ז, ט. מרה- שמות ט"ו, כג. מים מאררים- במדבר ה', כב. רכב ושכב- דברים כ"ד, ו. כרביבים עלי עשב- דברים ל"ב, א. והטיפו ההרים עסיס- עמוס ט', יג. העקוב למישור- ישעיהו מ', ד. כמלונה,
