דברי הפתיחה לכנס הבינלאומי של המחלקה לתנ"ך

חיים אריה כהנא

בשם הנהלת החברה לחקר המקרא, אני שמח לברך בברכת ברוכים הבאים "בשם ה' – ברכנוכם מבית ה' " לכנס הבינלאומי בנושא פרשנות המקרא לדורותיה, על מרציה, חוקריה ואורחיה, מוזמנים נכבדים מהפקולטות למקרא בארץ ובעולם -- בבית הזה, באוניברסיטת בר אילן, כבודה של אכסניה מפוארת, שמשכנת בתוכה את טובי המרצים בתחום המקרא ומעניקה כר נרחב לפעילות אקדמית פורצת דרך, כאן "נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל-הָעָם, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, --- לְהַשְׂכִּיל, אֶל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" (נחמיה, ח', יג).

טקס חלוקת המלגות השנתי באונ' בר אילן

מנעד פרשנות המקרא הוא בלתי נדלה, קומות חדשות צומחות ורבדים מפתיעים פורחים ועולים בשנים האחרונות, ורוח מעמיקה מארבע קצוות הארץ, מביאה בכנפיה בשורות, מנערת אבק מכתבי יד עתיקים, ומפזרת את ענניה לכל עבר אקדמי. הפרשנות מקנה מקום של כבוד ויוזמה, "מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים", לכל מי שחשקה נפשו להתגדל ולהתרומם בעולמו של התנ"ך ומפרשיו, "חֲדָשִׁים, גַּם-יְשָׁנִים; דּוֹדִי, צָפַנְתִּי לָךְ" על אף  דברי הירושלמי (ירושלמי פאה פי"ג, א) ש"כל מה שעתיד תלמיד ותיק עתיד לחדש, נמסר לו למשה מסיני", ובתלמוד (מגילה ספ"ב) נאמר –"כל מה ששואל תלמיד לרבו נאמר למשה בסיני", יש לבאר שאמנם הדברים נאמרו למשה מסיני אולם לא יצאו לאור אלא על ידי חידוש, ורק אחר שיחודשו החידושים יעברו הדברים למקבלי התורה, משה רבינו אומנם קיבלם אך מסירותם תתבצע לאחר שיחדשו התלמידים, ואתם הוגים ומחדשים, דורשים ומגלים אוצרות תבל להעמיק חקר "וְשׂוֹם שֶׂכֶל, וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא".

עומד אני לפניכם, בענווה גמורה, מול אלו שעושים לילות כימים -- לחדש, ליצור, להעמיק, לבנות ולנטוע,

 

אך "נָבִיא לַגּוֹיִם, נְתַתִּיךָ", לצערנו, על פי סקר רחב, מדגם מייצג, המכיל שאלון מורכב שערך משרד החינוך לפני כשנה בקרב תלמידי ישראל מהשכבה הבוגרת הממלכתית, מתבררת תמונה עגומה הניצבת כחלון ראווה לציבור הישראלי ומגלה שלימודי המקרא אינם נחשקים בלשון המעטה, ובכלל חל פיחות זוחל ועקבי בלימודי התנ"ך, שבעבר תפס מקום מרכזי בליבת העשייה החינוכית. מתוך הסקר עולים גם היבטים הקשורים בקומתם ורמתם של מורי התנ"ך בארץ, כמו גם ביחס של התלמידים למקצוע שהממון אינו מצוי בו.

 

מעמדו של המקרא בקרב קבוצות אוכלוסייה בארץ ובעולם, נמצא בשפל, אל לנו להחריש, אל לנו להסתגר בארבע אמותינו, עלינו למנף מוטיבציה ללימוד מקרא חוויתי ומבוסס ערכי מוסר וציונות, בקבוצות מיקוד משמעותיות, אם כל המפעלים העצומים יישארו בין כותלי בית המדרש, אם לא נשכיל להשקות ממעיינות החוכמה את המדבריות, אנא אנו באים.

 

דוד בן גוריון ראה כמו כולנו, כאן ועכשיו, ראה בתנ"ך את סיפורו המופלא של עם ישראל, את המורשת הרוחנית, התרבותית וההיסטורית הייחודית לעמנו, שהיא גם אחת מאבני היסוד של התרבות האנושית כולה, כל ילד וילדה בישראל חייבים ללמוד את התנ"ך, חייבים להכירו ולשאוב ממנו השראה, מאוצרותיו התרבותיים, הלשוניים, הרוחניים.

 

אני קורא כאן היום מעל במה מכובדת זו, לכל היושבים כאן ראשונה במלכות, להטות כתף וגם שכם, להאדיר ולצאת "בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי", כדי שהתנ"ך ידבר אל לב הצעירים וימצא מסילות לליבם ומתוכם לרשות הרבים, אנו מבקשים כי "נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה, לַכְּרָמִים--נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר", וכן "הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו", שומה עלנו בעת הזאת לצאת ולרעות בכרמים ובמדבריות ולהפיץ את בשורת התנ"ך לכולם, "אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים",

אנחנו, החברה לחקר המקרא בהנהלתה החדשה שקמה וגם ניצבה מול האתגרים רבי המשמעות בהשראתו של דוד בן גוריון מייסדה ומובילה הראשון, חרתה על דגלה לגלות את כל המקומות בהם "הֵם רֹעִים", עד שיגיע היום ויתקיים בנו הכתוב שנית "וַיֵּאָסְפוּ כָל-הָעָם, כְּאִישׁ אֶחָד, אֶל-הָרְחוֹב, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמָּיִם; וַיֹּאמְרוּ, לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר--לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל" (נחמיה, ח', א').

 

הגיעה השעה, בא המועד, מורי ורבותי המלומדים, להרים את קרן התנ"ך, ולהחזירה למקומה ההיסטורי רב ההוד וההדר, לחבב את המקרא ואת לימודו על כולם, איש איש על מקומו ועל דגלו, הרימו נס, קיראו עצרת, בכל מקום ואתר, גם אם נשמעים "קֹּלוֹת, מַיִם רַבִּים", גם אם הם "מִשְׁבְּרֵי-יָם", אך יכול נוכל להם "עֵדֹתֶיךָ, נֶאֶמְנוּ מְאֹד--לְבֵיתְךָ נַאֲוָה-קֹדֶשׁ".

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********