העצמה נשית

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

ד"ר מאיר סיידלר, מרצה בכיר במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת בר אילן

העצמה נשית

מרים אחות אהרון היא סמל ומופת להעצמה נשית ... וגם להפרדה בין נשים לגברים בעבודת ה'. בשירת הים, שני אלה – ההעצמה וההפרדה – שלובים זה בזה: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן […] וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת". בעוד שהגברים הסתפקו בשירת בריטון ווקאלית בלבד... העצימו הנשים בהנהגת מרים את האירוע ביציאה נפרדת משלהן בתופים ובמחולות.

בתחילתחודש שבט, יומיים לפני יום הולדתה ה-98 הלכה לעולמה מרים אחרת: פרופ' מריםגיליס- קרליבך ז"ל. גם מרים גיליס- קרליבך הייתה בעלת עוצמה נשית מיוחדת במינה. זכיתי במשך מספר שנים לעבוד במחיצתה במכון יוסף קרליבך באוניברסיטת בר-אילן, מכון אותו יסדה לזכר אביה הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד, רבה הראשי האחרון של העיר המבורג שבגרמניה בתקופה הנאצית. בתקציב קטן אותו קיבלה מהעיר המבורג ובמסירות אין קץ הקימה מרים יד ושם אקדמי לאביה (לסקרנים: הרבי המרקד – הרב שלמה קרליבך ז"ל –היה אחיינו ואף הכיר אותו בילדותו). במסגרת פעילות המכון אספה מרים בעבודת נמלים רבת שנים ובעזרת הצוות המסור של המכון, מאות ואלפי מאמרים ופיסות מידע על פעילותו הציבורית והספרותית של אביה לפני ותוך כדי השואה וגם על אמה, לוֹטֶה (אלישבע חנה) קרליבך הי"ד. "כל ילד הוא ילדי היחיד" נקרא הספר אותו הקדישה מרים לאמה,והוא יצא לאור בגרמנית ובאנגלית ובע"ה יופיע בקרוב גם בעברית. הכותרת של הספר היא אמירה שהייתה שגורה בפיה של לוֹטֶה קרליבך, וגם היא משקפת בעינָי עוצמה נשית: תעצומות הנפש של אם לתשעה שנרצחה יחד עם בעלה ועם שלוש מבנותיהם בשדות הקטל שליד ריגה.

בזכות מפעל ההנצחה האקדמי שהקימה מרים גיליס - קרליבך לאביה, התוודעתי בין היתר גם לדבריו של הרב יוסף קרליבך על הקשר בין העצמה נשית לבין ההפרדה בין נשים וגברים בעבודת ה', קשר אותו ראינו לראשונה אצל מרים הנביאה. לדידו של הרב קרליבך, ההפרדה הפיזית בעבודתה' בין גברים ונשים "אף כי היקפה וחומרתה משתנים מתקופה לתקופה", היא אלפבית של יהדות: "מי שמבטל הפרדה זו מבטל את היהדות", כדברי הרב קרליבך. הסיבה העיקרית לכך מוצאת את ביטויה המקראי בפסוק "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה" (איוב לא, א). "ברית עיניים" זו נועדהל מנוע מהאדם לשוטט במבטיו ובמחשבותיו אל עבר דברים שמעוררים את יצרו, בפרט בזמן התפילה. אולם לפי הרב קרליבך, יש להפרדה בין נשים וגברים בזמן התפילה עוד סיבה נוספת, עקרונית לא פחות. קרליבך מבסס את תפיסתו על סוגיה בירושלמי (סוכה ה, הלכה ב) בה דנים אמוראי ארץ ישראל בפסוק בנביא העוסק בימות המשיח והמנבא את המשך ההפרדה בעבודת ה' בין גברים לנשים גם לימות המשיח: "וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד […] וּנְשֵׁיהֶם לְבָד" (ירמיהו יב, יב). לפי אחת הדעות,מספד זה ("וספדה הארץ") הוא "הספדו של יצר הרע [...] בשעה שאין יצר הרע קיים", כלומר גם לעתיד לבוא, כאשר ליצר הרע כבר לא תהיה אחיזה בלב האדם,עבודת ה' תתבצע "משפחות לבד ונשיהם לבד". מתובנה זו של התלמוד הירושלמי מתבקשת לפי הרב יוסף קרליבך השאלה הזאת: אם הסיבה היחידה להפרדה בין נשים וגברים בעבודתה' הוא ריסון היצר הרע, מדוע לא תבוטל הפרדה זו לאחר היעלמו? וזוהי תשובתו:"עבודת ה' של הנשים אינה רק ספיח של עבודת ה' של הגברים", יש לה אופי עצמאי ושונה. אשר על כן, "גם לעתיד לבוא, בעולם שיתרומם מעל החטא, בעולם שכבר נגאל, כאשר הנשים והגברים ייגשו לתפילה, גם אז התפילה תהיה נפרדת. מדוע? איזו סיבה תהיה אז להפרדה ?

הסיבה לכך היא שעלינו לעמוד לפני הקב"ה נשים וגברים בנפרד, כל קבוצה בתפקיד המיוחד לה, הנשים כעולם נשי והגברים כעולם גברי, כל אחד בייעודו המיוחד לו ובתפקידו הנפרד".

תודה למרים הנביאה שלימדה אותנו העצמה נשית מהי ותודה למרים גיליס- קרליבך אותה זכיתי להכיר ולהוקיר ובזכותה התוודעתי לכתבי אביה הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד.

לתגובות : meir.seidler@gmail.com