שבת פרשת תצווה -פורים -תשפ"א
חשבון כמות הכסף שהמן אמר לשלם עבור היהודים
מאת דוד שלום קריסטל (למען הגילוי הנאות- בני!) פורים תשפ"א
עשרת אלפים ככר כסף הוא הסכום הנאמר במגילה
בגמרא בבכורות דף ה. מבואר ששני מיני ככר כסף ישנם. ככר כסף של חולין שוויו שישים מנה, וככר כסף של קודש שוויו מאה ועשרים מנה.
רבנו יהונתן איבשיץ ביערות דבש מביא מחלוקת מה היה הככר כסף של המן האם של חול או של קודש. ונעשה חשבון לפי שניהם.
מנה הוא מאה דינרי כסף.
וא"כ המן אמר לשלם שישים מיליון דינרי כסף, או מאה ועשרים מיליון דינרי כסף.
בענין שווי דינר כיום יש חוסר בהירות, האם הוא 4 גרם כסף או 4.8 גרם כסף.
שווי גרם כסף כיום הוא בערך 3 שקלים.
אם כן דינר הוא 12 שקלים או 14.4 שקלים.
אם כן לשיעור הקטן המן אמר לשלם 720 מליון ש"ח (60 מליון כפול 12) או 864 מליון ש"ח (60 מליון כפול 14.4)
לשיעור הגדול המן אמר לשלם מיליארד ו440 מליון ש"ח, או מיליארד ו728 מליון ש"ח
אך יש מקום לחשב באופן אחר. לא לפי שווי הכסף כיום אלא לפי כח הקניה. דהיינו, שמכיוון שאנו עוסקים בערך של ממון יש לחשב כמה כח קניה מונח בכל כסף.
המוצרים כיום שונים. וגם אלו שהיו אז וישנם כיום, הם שונים בערכם כי חשיבות שימושם השתנתה. ולכן אינם יכולים להוות מדד מלבד ככר לחם שהיה ונותר מאכל בסיסי.
בגמרא בבא בתרא דף ט. מבואר שככר לחם המשמשת למאכל יומי (כמחצית ככר לחם של היום) שוויה פונדיון. במסכת קידושין דף יב. נאמר שפונדיון הוא חצי מעה וישנן שש מעות בדינר כסף, ואם כן יש 12 פונדיונים בדינר כסף. דהיינו שדינר כסף שווה 6 ככרות לחם.
מכיוון שלחם כיום הוא תחת פיקוח קשה לדעת את שוויו האמיתי, אך מסתבר ש7 שקלים לככר הוא מחיר נכון. וא"כ כח הקניה של דינר כסף הוא כ40 ש"ח
לפי זה לשיעור הקטן המן אמר לשלם 2.4 מיליארד ש"ח. ולשיעור הגדול 4.8 מיליארד ש"ח.
פורים שמח בבריאות- דוד שלום קריסטל
&
יגאל גור אריה
שבת פרשת תצווה.-פורים תשפ"א
"....וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי. וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי."
הפרשה עמוסה בפרטים על בגדי הכהן הגדול; מעיל, מצנפת, פעמונים, אבנים יקרות, אפוד וחושן.
ממתי התורה משקיעה כל כך הרבה בחיצוניות ולא בפנימיות, ולמה?
סופר מפורסם כתב פעם: "הבגדים עושים את האדם - לאדם. אסור שהם יעשו אותו לקולב". אם נשאל את האדם הממוצע לשאלת ייעודם של הבגדים, מן הסתם התשובה הראשונה שתינתן היא שייעודם להגנה. הבגדים מגנים על האדם בקיץ מפני החמה, ובחורף – מפני הקרה והצינה. ברמה גבוהה יותר, יאמר הנשאל שהבגדים הם סממן לתרבות ולעידון. כידוע, עולם הביגוד יצר סביבו תרבות שלמה של אופנה, עיצוב וסגנונות. בגדים שונים משדרים אמירות שונות, אשר לעיתים הלובש מודע אליהם, ולעיתים לא.
הבגד עושה את האדם, פנימה והחוצה. האדם מתנהג אחרת כשהוא בפיג׳מה או שהוא בחליפה. הביגוד משפיע על הדרך שבה האדם תופס את עצמו, וגם את האופן שבו הוא נתפס על ידי אחרים .האישיות לא מספיקה צריך גם בגד שייצג אותה וישקף את ערכיה ומסריה.
המסר הוא שהגיע הזמן להכיר ולהתיידד עם המראה החיצוני והפנימי שלנו להתמסר לו. שימו לב למילים,: ישנו חופש גדול כשזוכרים שהכול תחפושת, שהכול משחק, שהבגד אינו בגידה, שהמעיל איננו מעילה והלבוש איננו בושה. אלה חלקיה השונים של מערכת תקשורת שדרכה אנחנו פוגשים אחד את השני ואת עצמנו .
אהרון ניחן באהבת אמת . מודל המנהיגות הרצוי בתחום הפוליטי והעסקי ״מנהיגות מעצבת". מנהיגות המובילה את המונהגים לעבר חזון, לבין התייחסות ואכפתיות מהמונהגים כאנשים.
בימים משוגעים אלו אנו למדים שמנהיגות בחליפות מתבלבלת במסרים, בערכים ובדוגמא האישית-עצוב מאד.
אהבת אמת היא אינטליגנציה רגשית גבוה מגבירה אפקטיביות ארגונית. רק אינטליגנציה רגשית העומדת בפני עצמה ,תוביל, בסופו של דבר לתוצאות ברמה המערכתית.
אהבה פשוטה ואמתית לבריות היא הגשמת החזון ודוגמא אישית מדהימה.
מקווה כי המודל המנהיגותי ודמותו של אהרון בפרשתנו, יעורר בנו ובמנהיגנו השראה . (מה שקשה לראות בימים קשים אלו)
לו יהי לו יהי....
שבת של שלום !
שבת שלווה ועונגה!!
יגאל גור אריה
אדם מבוגר מאד יושב בקופת חולים וממתין לרופא.
לידו יושב בחור צעיר .
מה עושים ? מספרים זה לזה את הצרות לבסוף שואל הבחור הצעיר את הסבא:
במה אתה עוסק ?
אני נהג מרוצים!! מתפלא הבחור .
כן- משיב הזקן –אני מסיע את הנכדים שלי והם מרוצים
&
חמשיר לשבת :
עַם יִשְׂרָאֵל חַי / דוד אשל
וַיְהִי בִּימֵי הַמַּגֵּפָה
תָּחוּל אֵיפָה וְאֵיפָה,
מִפְּאַת אוֹתוֹ וִירוּס אַרְסִי
שֶׁיָּרַשׁ תְּכוּנוֹתָיו מֵהָמָן הָאֲגָגִי, הַפָּרְסִי,
לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד
וְלֹא לְהַשְׁאִיר כָּל שׂוֹרֵד,
אֶלָּא שֶׁהַוִּירוּס דַּי לוֹ לַהֲרֹג
וְהַמָּן רָצָה גַּם לַחְגֹּג.
וּבְכֵן, לִכְבוֹד חַג הַפּוּרִים
הֶחְלִיט הַמִּמְשָׁל לְהַכְנִיס שִׁפּוּרִים,
הַמְּדִינָה תְּחֻלַּק לָאֲזוֹרִים אֲזוֹרִים
בְּהֶתְאֵם לְצִבְעֵי הָרַמְזוֹרִים,
זוֹהִי הוֹרָאַת שָׁעָה וְלֹא לְכָל הַחַיִּים
הַחֲגִיגוֹת תֵּעָרַכְנָה בְּהֶתְאֵם לַצְּבָעִים.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְפִי חֹק
יַחְגְּגוּ הֶעָרִים הַצְּבוּעוֹת בְּיָרֹק,
הַמְּחֻסָּנִים וְהַחֲסוֹנִים כְּשִׁמְשׁוֹן
רַשָּׁאִים לַחְגֹּג בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
הֵם יִקְרְאוּ מְגִלָּה וְיִשְׁלְחוּ מָנוֹת
וְנֶגֶד הָמָן יְקַיְּמוּ הַפְגָּנוֹת,
כָּכָה יֵעָשֶׂה לַיַּצְרָנִים
שֶׁיָּצְרוּ בְּמוֹ גּוּפָם נוֹגְדָנִים.
יַחְגְּגוּ לְלֹא עֹל
בְּהֶתְאֵם לַתָּו הַסָּגֹל.
בָּאֲזוֹרִים הַמֻּגְדָּרִים כִּכְתומים או צְהוּבִים
יַחְגְּגוּ בָּרִאשׁוֹן, אֲבָל שְׁלַבִּים שְׁלַבִּים :
הַקּוֹרֵא בְּקוֹל אֶת מְגִלַּת אֶסְתֵּר
יִקְרָא רַק פֶּרֶק אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר,
כִּי אִם יֵשׁ בֵּין הַקּוֹרְאִים חוֹלֶה
חֲלִילָהּ שֶׁכָּל הַמְּגִלָּה בֶּחֳלָיִים תִּתְמַלֵּא,
הֵם חַיָּבִים בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לָאֶבְיוֹנִים
וּלְכַסּוֹתָם הֵיטֵב בַּנַּיְלוֹנִים.
הֶעָרִים הַצְּבוּעוֹת בְּכָתֹם חָזָק אוֹ אֲדֻמּוֹת
תִּמָּצֶאנָה בְּסֶגֶר כְּמוֹ עָרִים בֵּין חוֹמוֹת,
הֵן תַּחְגֹּגְנָה אֶת הַיּוֹם הַשֵּׁנִי
וְהַפֵּרוּד בֵּין הַחוֹגְגִים אֵינוֹ חִיּוּנִי,
מֻתָּר לָהֶם לְהִתְקַהֵל
וְאֵין מִמָּה לְהִבָּהֵל,
בְּהַזְכָּרַת הָמָן הֵם רַשָּׁאִים לְהִשְׁתַּעֵל
וּלְהַדְבִּיק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, תּוֹדָה לָאֵ-ל.
בֵּין שַׂר הַבְּרִיאוּת לַפֶּלֶג הַיְּרוּשַׁלְמִי יֵשׁ הֲבָנוֹת
שֶׁמֻּתָּר לִשְׁלֹחַ צ'וֹלְנְט כְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת,
וּלְאַחַר כִּנּוּס רַבָּנִים וַחֲכָמִים
הִתִּירוּ הַשָּׁנָה רַק לַאֲדֻמִּים,
וּבִקְּשׁוּ לִשְׁמֹר זֹאת בְּחֶרֶשׁ
לִכְלֹל בַּסְּעוּדָה גַּם אֹזֶן שֶׁל זֶרֶשׁ
וּלְהִדּוּר הַמִּצְוָה
יֹאכְלוּהָ בַּהֲסָבָה.
לָאֲדֻמִּים מֻתֶּרֶת עֲטִיַּת מַסֵּכָה
אַךְ רַק לְצֹרֶךְ הַבְּדִיחָה,
יַרְבּוּ בַּשְּׁתִיָּה עַד דְּלָא יָדַע
לְהַבְחִין בֵּין "מְגִלָּה" לְבֵין "הַגָּדָה",
וְכָל הַמַּרְבֶּה לְזַלְזֵל בַּקוֹרוֹנָה
הָאֲדֻמִּים יִזְכְּרוּהוּ, כְּמוֹ אֶת חַרְבוֹנָה.
הַשָּׁנָה גַּם מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ
הוֹצִיא שֻׁלְחָן עָרוּךְ,
יְלָדִים יְרֻקִּים, צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים
חֻפְשָׁתָם הָאָרְכָה לְאַרְבָּעָה יָמִים,
וְנָתְנָה אֶת יָדָהּ גַּם הִסְתַּדְּרוּת הַמּוֹרִים
כִּי הֲרֵי לֹא בְּכָל יוֹם פּוּרִים.
אי"ה בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
תְּבֻטַּל הוֹרָאַת הַשָּׁעָה,
סוֹף לֶעָרִים יְרֻקּוֹת, צְהֻבּוֹת וַאֲדֻמּוֹת
נַפְרִיד רַק בֵּין עָרֵי הַפְּרָזוֹת לֶעָרִים בֵּין חוֹמוֹת.
וְהַשָּׁנָה, בֵּין הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי
הֶעָשִׁיר בַּנּוֹגְדָנִים וְגַם הֶעָנִי ,
נְקַבֵּל אֶת פְּנֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
צוֹעֶדֶת יָד בְּיָד עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.
"לְךָ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", מָרְדְּכַי !
כִּי עַם יִשְׂרָאֵל חַי !!!
וְלִקְרַאת "לֵיל הַסֵּדֶר" יָקוּם לָנוּ כּוֹכָב
גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו.
פורים שמח
שבת מבורכת ובריאה
בלהה ודוד אשל
