פרשת "שמיני".-יגאל גור אריה
ברכות לג'ף רוטמן לפרשת בר מצווה שמיני.
בפרשתנו אנו קוראים :
״..להבדיל בין הטמא ובין הטהור; ובין החיה הנאכלת ובין החיה, אשר לא תאכל...״
בפרשתנו מופיעים סימני בעלי החיים הכשרים והמותרים באכילה, מדוע לא לאכול הכל?
המכנה המשותף בין כל המותרים הוא שאינם טורפים כלל. והיות וכל מה שאוכלים נעשה דם ובשר מבשרנו ומשפיע על האופי שלנו, עלינו להקפיד לא להכניס לגופנו תכונה של אכזריות.
או פשוט להפעיל שיקול דעת ומחשבה לפני שאוכלים, האם ראוי האם מתאים.
היסוד של המותר והאסור בחינוך-״להבדיל״ להבדיל לבדוק-רף התנהגותי, לפני כל עשייה, אכילה, אמירה , עצור רגע ותפעיל שיקול דעת, בדוק, הבדל, הבחן, האם המעשה שאני חפץ לעשות ראוי שייעשה ?האם המילה שאני רוצה לבטא רצוי שתאמר? המאכל כשר לאכילה?
אלן מת׳יסון טיורינג הניח את יסודות המחשב וקבע ״מבחן טיורינג״ לפיו- לתבונה האנושית-בשונה מהמכונה המשכללת ביותר- יש יכולת להבדיל ולהבחין בין תחומים מסוימים. ועד היום לא הומצא מחשב המסוגל לעבור את "מבחן טיורינג" (היום מתחילים בבינה מלאכותית)
הסייגים אשר מציבה לנו התורה באה להחדיר בנו את החובה להתבונן, להבחין, להבדיל, לתחום תחומים, להציב גבולות. כלומר המטרה להטמיע באדם מה מותר, הפעלת שכלו, מחשבתו, שיפוטו בהדחתו ובהתבדלותו מן האסור.
האדם החושב ,המבדיל ישאל את עצמו האם העסקה הגונה מוסרית, האם אני נוהג ביושר עם חבריי/עובדיי האם ליבי ברשותי או חלילה אני ברשות ליבי.
היכולת שלנו לדחות סיפוקים, היכולת להבדיל, השאיפה להבחין הרצון לחדד גבולות.
כל הנ״ל חורגים מהממד ההלכתי ומשליכים לכל תחומי החיים של חיינו.
הידיעה שלא כל דבר נכנס לפה ולא כל דבר יוצא מהפה, (רכילות,לשון הרע) שליטה עצמית במה שעומד על הלשון, מחייבת את האדם לדחות סיפוקים תוך הקניית היכולת להבדיל, השאיפה להבחין , הרצון לחדד גבולות, נכללים המילה אחת: הבדלה !!
לו יהי ......
שבת שלום !
שבת שלווה וענוגה!!
שבת של אחדות ולא אחידות!!!
יגאל גור אריה
&
פרשת שמיני – משה- מנהיגות בזמן משבר
ארזי אריה
התורה מעריכה את פועלו של משה רבנו, גדול המנהיגים מאז ומעולם, בפסוקים החותמים את חומש דברים: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל" (דב' לד: י, יב). מטבע הדברים נבחנת כל מנהיגות ברגעים הקשים שלה, ברגעי משבר. מטרת רשימה זו להתמקד במנהיגותו של משה כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרשתנו, ולבחון אותה בזיקה לגישות המקובלות כיום למנהיגות בזמן משבר..
בפרשתנו התורה מתארת משבר קשה ביותר; במעמד הנשגב ביותר של השראת השכינה במשכן, מייד עם התגלות השכינה, כאשר יוצאת אש מלפני ה' ומכלה את הקורבן, נשרפים באש היוצאת מאת ה' גם שני בני אהרון.
הפרשה מתחילה בפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (וי' ט:א). הפתיחה במילה "ויהי" קושרת אותנו לאמור בגמרא: "כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער" (מגילה י ע"ב). אפשר לראות בביטוי הצער הזה אמירה המטרימה את האירוע הקשה של מות שני בני אהרון, אך "אור החיים" מסביר שהצער כאן הוא צערו של משה רבנו. משה הוא שהיה ראוי שתינתן כהונת העולם לזרעו, אך כיוון שסרב להיענות לקריאת הקב"ה במעמד הסנה, הוא הפסיד את הכהונה והיה צריך להעבירה לאהרון. למרות צערו האישי על העברת הכהונה, פעולתו מאופיינת בשלושה ממדים:
שלושת המאפיינים מעידים על נכונותו של משה המנהיג לעשות ויתורים למען מונהגיו, וזהו מאפיין חשוב נוסף של מנהיג מעצב2]
דברי משה לאהרון מיד לאחר מות בניו: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד" (וי' י:ג) מראים שמשה חשש מאוד מאפשרות של אסון שיתרחש חלילה בזמן חנוכת המשכן. על כך עמדו מפרשים רבים (רש"י, ראב"ע, הרש"ר הירש ועוד). ניסיונו של משה למנוע את האסון נעשה ע"י הקפדה מדויקת וברורה מאוד על כל פרטי עבודת הכוהנים ודקדוקיה, שהייתה אמורה להביא להשראת השכינה. כך נתן משה הוראות מדויקות ומפורטות לאהרון ובניו הכוהנים, עוד בשלב החניכה שלהם, כפי שמתואר בפרשת "צו". שם אמר משה בין היתר: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם" (וי' ח:לג). משה עמד על הצורך בהקפדה מדויקת על הוראותיו, והקפדה מעין זו חוזרת גם בחקירה שעשה בעקבות שריפת שעיר החטאת (ויקרא י: טז).
אפשר לדמות הקפדה זו ל"הוראות ביטחון והוראות פתיחה באש" הניתנות היום בצה"ל לפני כל אימון ומטווח. אלו הנחיות מדויקות מאוד, ומטרתן למנוע פגיעה בנפש.
בתחילת המעמד של חנוכת המשכן, כאשר כל העדה עמדה בציפייה לראות את כבוד ה', ואהרון צריך היה לבצע את תפקידו בהקרבת הקורבנות, אמר משה לאהרון: "קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם" (וי' ט:ז). רש"י ורמב"ן מסבירים (בעקבות מדרש ב"תורת כהנים") שאהרון חשש לבצע את המוטל עליו. חשש זה מובן בהיותו אופייני, גם היום, לאנשים שנבחרו לתפקיד נכבד, מרומם ומורכב, וברגע כניסתם לתפקיד הם מפקפקים בינם לבין עצמם, האם הם אכן ראויים לתפקיד הזה. כך ניתן להבין את רש"י, האומר בקיצור: "שהיה אהרון בוש וירא לגשת". במקרה של אהרון, סביר להניח שתפקודו בפרשת חטא העגל נותר בתודעתו, והגביר את חששו מפני התפקיד המיועד לו (כך הרמב"ן אומר בפירוש). מכל מקום, משה, שהרגיש בהיסוסיו של אהרון, עודד אותו, תמך בו, והעצים אותו בכך שאמר לו כביכול: 'לכך נבחרת, ועל חטא העגל כבר סלח לך הקב"ה. אל תהסס קרב ועשה את עולתך'.
בקריאה זו ביצע משה שתי פעולות מנהיגותיות: האחת – תמיכה ספציפית ואישית באהרון המונהג, בהתאם לצרכיו ולמצבו המיוחד. והפעולה השנייה – הנעה השראתית שמשמעותה כאן היא הבעת אמון מלא ביכולתו של אהרון לעמוד בצפיות ולבצע את הנדרש ממנו.
לאחר האסון ומות שני בני אהרון, התורה אינה כותבת מאומה על תגובת כל עדת בני ישראל, אך קל לנו לשער את תחושות העם נוכח אסון שכזה. כאן התגלה משה במלוא יכולותיו כמנהיג הנדרש לתפקד בזמן משבר, כשהציבור כולו משווע להנהגה. משה פעל מייד וללא היסוס, והראה ידע וביטחון בכל הנדרש להיעשות, על מנת להמשיך ולפעול בתוך המצב המשברי; להחזיר את החיים למסלול ככל שניתן, מבלי להתעלם מגודל האסון.
פעולתו הראשונה של משה הייתה תמיכה רגשית באהרון: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן]" (וי' י:ג). רש"י מסביר: "עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך". אהרון קיבל את דברי הנחמה ולא התרעם על הקב"ה3]. לאחר מתן התמיכה הרגשית, החשובה כל כך, נקט משה בפעולות נוספות שנדרשו כתגובה לאסון. כאשר הוא החליט על הפעולות הנדרשות, היה זה תוך כדי ראייה פרואקטיבית, הצופה את העומד להתרחש כתוצאה מהפעולות שיינקטו, ומונעת פעולות שאסור שיקרו.
ראשית הוא קרא למישאל ולאלצפן – בני עוזיאל דוד אהרון, והטיל עליהם לטפל בנספים ולקבור אותם. מבחינה הלכתית יכלו בניו הנותרים של אהרון לטפל באחיהם שנספו, אבל אז הם היו נטמאים, ועבודת הקורבנות כולה הייתה מוטלת על אהרון לבדו. בהטילו את המשימה על מישאל ואלצפן, מנע משה את המצב הזה. לאחר מכן הנחה משה במדויק את אהרון, אלעזר ואיתמר את שעליהם לעשות: "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף... וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם" (וי' י:ו-ז). אלו הוראות ברורות מאוד וחד משמעיות, שמטרתן למנוע אסון נוסף4]. תוך כדי מתן הוראות אלה, דאג משה גם למצבם הרגשי של אהרון ובניו, ולא רק לקיומם הפיזי. הוא התייחס לאבל הנדרש והמתחייב באומרו: "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'."
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מציינים מה נדרש ממנהיג בשעת משבר5]. בין היתר הוא נדרש לשמור על קור רוח, לא לאבד עשתונות, להמשיך לתפקד, לנקוט פעולות כדי להחזיר במהירות את המצב לשגרה, לשתף גם אחרים בפתרון המשבר, לשמור שהמצב לא יחמיר, חלילה, ולתת תשומת לב למצבם המנטלי, הפסיכולוגי והפיזי של המונהגים.
את כל האמור לעיל ניתן לראות בהתנהגותו של משה רבנו; הוא ביצע את הפעולות הנדרשות ממנהיג בכלל, וממנהיג בשעת משבר בפרט. גם במצב של משבר התגלה משה כמנהיג כריזמטי, בעל קור רוח, בעל ביטחון מלא באשר למה שצריך לעשות, והוא פרואקטיבי, דהיינו, בוחר בדרך הפעולה הנכונה ביותר לאור המשמעות וההשלכות של כל פעולה אפשרית אחרת. בנוסף לכך הוא מעניק תמיכה רגשית במקום ובמצב שבו היא נדרשת כל כך.
אריה ארזי, סמנכ"ל בדימוס באוניברסיטת בר-אילן ומרצה בנושאי ניהול ומנהיגות ופיתוח מנהלים. נכתב לעילוי נשמת אבי מורי שאול הכהן אמי מורתי, רות ואחותי גתית זכר כולם לברכה
1] 1 להרחבת היריעה ראו באתר "דעת" בכתובת
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?mefaresh=orah_haim&book=3&perek=9
ובאתר של ישיבת מעלה אדומים את מאמרו של הרב כרמיאל כהן "ויהי ביום השמיני".
2] Bass,F. M., Leadership and performance beyond expectations. New York Burns J. M. Leadership . New York 1978
3] וראו הרחבה במאמרה מרחיב הדעת של ד"ר שרון רימון, באתר מכללת הרצוג "פרשת שמיני - תחושות ותגובות אחרי מות".
4] להרחבה ראו את פירושו של מנחם בולה, דעת מקרא על אתר.
5] כמו למשל: G. Meriwether, "Leadership in Crisis", The Leadership Challenge, http://www.leadershipchallenge.com/resourc e/leadership-in-crisis.aspx
, www.wsj.com/articles/SB123551729786163925,
