יגאל גור אריה
פרשת ויקהל פקודי.
יש משהו מוזר, לחשוב שאתה הולך ומתבודד, שהכול מסביב, לאט לאט נסגר עליך, והנה שבת, פרשת השבוע: ויקהל! בא לך לזעוק: אלוהים, לא ויקהל הבאת אלי, פרשת "ויפרד", "ויבודד" "ויסגר".- קורונה
שקיפות היא מילת מפתח בשיח הציבורי לאחרונה, והיא מילת מפתח גם בפרשת "פקודי"
הפרשה פותחת ב "דו"ח גזברות" על כל הוצאות וההכנסות במלאכת המשכן .כמה נאסף מאת העם, ומה בדיוק נעשה בחומרים שנתרמו. עד כדי ספירת המסמרים. צריך למסור דיווח מסודר על כל מה שנעשה בכל שקל, גם אדם גדול כמשה לא היה נקי מחשד, יש כאן רצון למנוע חשדנות ולהתייצב מול העם באופן נקי וגלוי.- שקוף במיוחד בכספי ציבור.(כמו היום)
נראה מכאן שרוצים ללמדנו עד כמה חשוב שכל מעשה שאנו עושים יהיה טוב ושקוף בעיני אלוקים ואדם. לפעמים אדם אומר לעצמו "מה איכפת לי מה יגידו?העיקר שאני שלם עם עצמי. נכון אדם צריך לשמור על עצמו רוחנית ולא להתחשב במה שיגידו, אך בדברים מסוימים יש לחשוב איך הפעולה מצטיירת בעיני הבריות.
המסר של הפרשה הוא עמוק ורלוונטי לכולנו. פעמים רבות אנו מנסים לקדם רעיון מסוים בעסק, בחברה או במדינה ב"התלהבות". בדחף החיובי לעשות דברים טובים "לשם שמיים" טמונה גם סכנה גדולה. לעיתים, ההתלהבות עלולה להיות נגועה באגו גדול המייצר הצדקות ורציונליזציות למעשים שליליים ומושחתים, כמו המחשבה שהכול נעשה למטרה טובה ומכוונות טהורות. המסר של פרשה זו הוא חשיבותם של הגבולות בעולם של מוסר. אסור לעולם לחצות את קווי החוק, בין התנהלות מוסרית לשחיתות ציבוריתֱ!!
דבר אחר- בפרשתנו מופיעה המילה ״לב״ אין ספור פעמים.
״חכם לב״ או ״חכמת לב״
למה צריכים אנשים עם חוכמת לב לבנות את המשכן? במה הם שונים מחכמים רגילים ? החוכמה אינה רק שכלית .לבנית המשכן צריך גם להוסיף לב .
החכמה קשורה לראש, לא ללב- מה היא ״חוכמת לב״ לדעתי כיום אנו מבינים זאת כ- ״אינטליגנציה רגשית״
היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות – היכולת לדמיין כיצד נרגיש כשאירוע מסוים יתרחש מאפשרת לבחור מבין אפשרויות מרובות. היכולת להבין ולחוות את רגשותיו של אחר (אמפתיה) מהווה כישור חברתי חשוב לשימור יחסים בין אישיים חיוביים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית.
שבת שלום!
שבת שלווה וענוגה !!
בבריאות טובה !!!
יגאל גור אריה.
&
בועז חדד -מעלות רכז תנ"ך בית ספר אורט מעלות.
פרשת השבוע ויקהל- פקודי -תשפ"א מסרים חינוכיים(הפרשיות האחרונות שבספר שמות)
1.אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד - כל ישראל ערבים זה לזה .
פרשת השבוע מחברת שתי פרשיות שונות : פרשת " ויקהל" ופרשת " פקודי" .
פירוש המילה " ויקהל" הוא קיבוץ, כינוס וקהילה. משה כינס את כל היהודים ועמם הוא יצר קהילה . כל אחד מאיתנו הם בעצם חלק מגוף גדול יותר מאוחדים ומעורבים זה בזה.
לאחר שאנו מודעים לחשיבות של הקהילה המאוחדת ,אנו פונים לפרשת פקודי. המילה "פקודי" פירושה ,ספירה של כל אחד בנפרד ,משה ספר את כלי המשכן,כל אחד בנפרד, המסר הוא שלכל יחיד יש חשיבות בפני עצמו, אלוהים חנן כל יהודי ויהודית באישיות וכישרונות מיוחדים וכל אחד חשוב ומיוחד בפני עצמו ,לא רק כחלק מהעם כולו, אלא כל אדם הוא עולם ומלואו, יש לו כשרונות מיוחדים ,וכדי לבנות את המשכן אנו זקוקים לכל אותם כשרונות שונים ומיוחדים כל אחד בתחומו ,אנו זקוקים גם.ל " ויקהל" וגם לפקודי" במידה שווה.
כדי להצליח בכל פרויקט שהוא ,חשוב מאוד למנהל הפרויקט לדעת כיצד לנצל את יתרונותיו היחסים של כל אחד מחברי הצוות לטובת הצוות כולו.
מאוחדים אבל לא אחידים. כל אחד תורם את תרומתו, במסגרת הכשרונות שהוא בורך על ידי בורא עולם.
מורה טוב,בעל השפעה , יודע לסחוף את כל הכיתה להצלחה, לאהבת המקצוע שהוא מלמד בכיתה ,אבל יחד עם זאת יודע גם " לנצל" ,את התכונות האישיות.כל אחד מהתלמידים לפי כישוריהם השונים ,כדי לגרום לכך שתהיה למידת עמיתים משותפת כאשר כל אחד מהתלמידים תורם את חלקו ,גם ללא עזרה צמודה של המורה ,בצורה שכזו הלמידה היא הרבה יותר יעילה ,כייפית ויותר חינוכית , כמו כן בדרך זו, הוא יכול לסחוף גם את חברי הצוות ,אותם הוא מוביל להמריא אל על ,לרמות הגבוהות ביותר .
2. מעמד הנשים כמובילות תהליכים חשובים מאוד לא רק בימינו אלא גם בתקופת המקרא.
אני אתמקד בפרשה שלנו בלבד למרות שניתן לראות לא מעט נשים מובילות בתנ"ך כמו דבורה הנביאה וכמו נשותיהם של חלק מהאבות : שרה ,רבקה וכמובן ישנן עוד דוגמאות רבות אחרות כמו רות המואביה אשת בועז וכ'ו..
ישנם הטוענים שבניית המשכן נעשתה כתיקון לחטא העגל שבפרשה הקודמת .
בפרשת כי תשא ,הנשים סרבו להביא זהב ליצירת העגל וניסו למנוע מהאנשים לבנות ולעבוד את עגל הזהב,את זה ניתן ללמוד מדברי אהרון בפרק ל"ב פסוק ב " פרקו נזמי הזהב באוזני נשיכם ובנותיכם והביאו אלי " ,אהרון אמר לגברים לפרוק בכוח את תכשיטי הזהב באוזני נשיהם מכוון שהנשים התנגדו לכך,בצורה נחרצת. הנשים ברוב חוכמתן כבר ראו את ההשלכות שעלולות להיות בגלל הקמת עגל הזהב ולכן לא היו שותפות לבניית העגל .
בהנחה שהנשים לא היו שותפות לבניית העגל ,הן לא היו מחויבות להשתתף בתרומה לבניית המשכן ,שהוקם כדי לכפר על בניית עגל הזהב ,אבל הן בכל זאת כן השתתפו,ואפילו הובילו את בניית המשכן כמו שכתוב בפרק ל"ה פסוק כ"ב " ויבואו האנשים על הנשים" ,כלומר הנשים הביאו את נדבתם תחילה והם אלה שמשכו את האנשים לבוא ולתרום את הזהב .
שלמה המלך כתב בספר קהלת פרק ז' פסוק כ"ח " אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי " ,יתכן שבדבריו אלה התכוון שלמה המלך לומר ,כי בקרב הנשים לא נמצאה אף אישה שחטאה בחטא העגל .
3. השליחות שלנו בעולם צריכה להעשות עם כל הלב ,כדי להגשימה בצורה הטובה ביותר .
משה אומר אל כל עדת בני ישראל בפרק ל"ה פסוק ה ' קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב ליבו" פסוק כ"ה " וכל אישה חוכמת לב בידיה טוו ויביאו ..את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש"
הנשים היו המובילות בבניית המשכן וכל זה נעשה מכל הלב.ההתלהבות הייתה גדולה מאוד עד שמשה נתן הוראה להפסיק לתרום, היה יותר מידי פרק ל"ו פסוקים ה'- ו' " ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא....ויצו משה ...איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומות הקודש".
כל מטלה שאתה לוקח על עצמך לטובת הכלל עליך לבצע אותה מכל הלב במידה ורובנו ננהג כך אנו נהיה מודל חיקוי גם לאחרים ואז כמו אש בשדה קוצים נראה כיצד הנתינה באהבה גדולה מתפשטת גם בקרב העמיתים שלנו המורים, גם בקרב התלמידים ואפילו בקרב הוריהם, אבל אנו צריכים להצית את הניצוץ הראשון שיהפוך ללהבה בוערת כמו הסנה הבוער באש ואיננו אוכל (.שמות ג ב).
ואסיים בכתוב בספר שמואל ב פרק י"ב " חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה".
בריאות אושר ועושר לכולנו- ממני חדד בועז
&
חמשיר לשבת-קְהִילָּה וּמִשְׁכָּן/ דוד אשל
פרשת ויקהל פקודי -תשפ"א
הָעָם אֵינוֹ מָה שֶׁהָיָה
כֻּלּוֹ עָסוּק בָּעֲשִׂיָּה,
דּוֹר עַבְדוּת בְּלִי מוֹרָשָׁה
לַשְּׁמָמָה, מַחְדִּיר קְדֻשָּׁה.
וּבְתוֹךְ הַחוֹל הַצְּהַבְהַב
בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב,
מְנַצְּלִים הֵם כָּל מַשְׁאַב
נְחֹשֶׁת כֶּסֶף וְזָהָב.
גְּבָרִים יוֹצְרִים הָרָהִיטִים
וְלִרְשׁוּתָם עֲצֵי שִׁטִּים,
כֻּלָּם עוֹבְדִים עַל פִּי תַּרְשִׁים
וּבַטְּוִיָּה עוֹסְקוֹת נָשִׁים,
שָׁנִי וּתְכֵלֶת אַרְגָּמָן
מְעֻצָּבִים בְּיַד אָמָּן.
מוּפָר הַשֶּׁקֶט בַּמִּדְבָּר
וּבֵין הָרִים וְצֶמַח בַּר,
עַם שָׁלֵם בּוֹנֶה מִשְׁכָּן
וּמֵעַל, סוֹכֵךְ עָנָן.
הָאֻמָּה הָפְכָה מִקְשָׁה
וְלַשְּׁמָמָה, חָדְרָה קְדֻשָּׁה.
מָה נֶהֱדָר וְנִשְׂגָּב הַמַּחֲזֶה
לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹשְׂאִים בָּעֹל הַזֶּה,
בּוֹא יָבוֹא
נְדִיב לִבּוֹ,
וַחֲכַם לֵב
לֹא יְאַכְזֵב.
אֻמָּה כִּקְהִלָּה
לְבִצּוּעַ מַטָּלָה,
וּקְהִלָּה שֶׁכֻּלָּם חֲבֵרֶיהָ
בְּרִיאָה הִיא בְּכָל אֲבָרֶיהָ,
חֶבְרָה מְאֻחֶדֶת וַחֲזָקָה
בְּכוֹחָהּ לְהַשְׁבִּית כָּל אֲלוּנְקָה.
יֵשׁ הַתּוֹרֵם מֵהוֹנוֹ
וְיֵשׁ הַתּוֹרֵם מִכִּשְׁרוֹנוֹ,
עֶזְרָה הֲדָדִית גַּשְׁמִית וְרוּחָנִית
בְּכָל קְהִלָּה הֵם חֹד הַחֲנִית.
"זֶה נֶהֱנָה וְזֶה לֹא חָסֵר"
פִּתְגָּם תַּלְמוּדִי וּבוֹ מֶסֶר,
נִתָּן אֶת הַפִּתְגָּם לְהַשְׁבִּיחַ :
זֶה נֶהֱנָה וְזֶה מַרְוִיחַ.
זְקוּקִים אֲנַחְנוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד,
אֹהֶל אֶחָד מֵכִיל וּמְאַחֵד.
עַמֵּנוּ מְשַׁוֵּעַ לְגוֹאֵל
שֶׁנִּשְׁמַע מִמֶּנּוּ : "וַיַּקְהֵל".
חזק חזק ונתחזק !!!
שבת מבורכת ובריאה,
בלהה ודוד אשל
