פרשת נשא תשפ"א
"לא ספרו אותי" אמר איש העסקים רמי לוי.
רמי לוי נשר מבית הספר בכיתה ח' בגלל דיסלקציה, לא התקבל לתיכון שרצה ללמוד בו, ובגיל 14 יצא לעבודה.
לימים יצא רמי עם אמו לעשות קניות בשוק הסיטונאי. המוכר היה חסר סבלנות כלפי האשה שרצתה לרכוש בזול רק כמות קטנה, העליב אותה על כך שהיא בכלל פונה לשוק הסיטונאי. הבן שלה זיהה באותו הרגע את הפוטנציאל- החליט למכור לקהל פרטי בכמויות קטנות במחיר שוק סיטונאי.
"עבדתי קשה כי מגיל צעיר לא ספרו אותי"
מעולם לא הסתכלו עלי שווה בין שווים"
בפרשתנו "עַל פִּי יְהוָה פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ"
בעברית המדוברת, לא לכבד מישהו, לא להסתכל עליו זה "לא לספור אותו" בפרשתנו אומרת התורה בדיוק הפוך: ספור! ספור כל אחד ואחד, כל אדם הוא שווה ובעל ערך שווה, לא סופרים אנשים בכמויות, אלא אחד אחד.
המסר החשוב מספר במדבר הוא הכבוד הערכה הנשמה של כל אחד ואחד גם השונה והאחר אותו "יש לספור"
״ואהבת לרעך כמוך ״ קדושי השואה וקדושי מערכות ישראל ,עומדים ומתבוננים בנו מלמעלה בימים אלו: האם הפנמנו? האם אנו מכבדים אחד את השני? האם נותנים בישראל כבוד לילד ולזקן, לבעל ולאישה, ללוחם וללומד התורה? האם אנו ראויים לקורבן שהקרבנו?
אני מבקש להוסיף בשם ראובן פוירשטיין, ואהבת לרעך כמוך זו מצווה קלה האתגר הוא לאהוב את חברך שאינו כמוך, ששונה ממך.
שבת שלום!
שבת שלווה וענוגה!!
יגאל גור אריה
&
בועז חדד חבר הנהלת החברה לחקר המקרא במסר חינוכי לפרשת נשא תשפ"א
פרשת השבוע ספר במדבר פרשת נשוא מדברת בתחילה על בני גרשון ומרורי, אישה סוטה, ברכת כהנים והקרבת קורבן זהה של כל אחד מהנשיאים.
מה החוט המקשר בין כל הנושאים שהצגתי ומהם הלקחים החינוכיים לימינו? מציאת שביל הזהב בחיינו -להיות מאוזנים ושלכל אחד יש תפקיד משמעותי בעולמנו.
התורה מלמדת אותנו שישנם מצבים שבני אדם מרגישים מאוד מתוסכלים הם אינם מרגישים שהם בעלי חשיבות בחברה ומאוד מרירים, ניתן ללמוד זאת לפי המילה " גרשון " , שמשמעותו לא שייך , מנודה , אינו בעל חשיבות בחברה והמילה " מרורי" מדגישה את הדכאון שבה הוא נמצא בשלב מסויים של חייו ולכן החשש הוא שבמצב נפשי שכזה אותו אדם יעשה מעשה קיצוני ויילך לאישה סוטה שהיא נשואה, כלומר לאישה שאולי גם היא נמצאת במשבר קשה בחייה ומצאה את פתרונה בהליכה אחר היין המשכר שעלול להוביל את שניהם לפריצות , להסתבכות שעלולה להוביל, להרס המשפחה ואפילו לרצח , דרך שהתורה פוסלת מכל וכל . הדרך השנייה לברוח מהמציאות הקשה והמרה היא להפוך להיות נזיר להתנזר לגמרי מיין ומהנאות העולם הזה שגם את הדרך הזו שוללת התורה מכל וכל שהרי כתוב בספר תהילים ק"ד טו " יין ישמח לבב אנוש ". הלווים הם שביל הזהב ,המחבר, האביזר שנמצא באמצע ומחבר את שני חלקי הצינור , קרי בין הכהנים שהם המעמד הרוחני הגבוהה לבין העם ,הם שביל הזהב, הם האיזון המשמעותי ,שמלמדים אותנו לא להיות קיצוניים לשום צד. ברכת כהנים ניתנת לכולם באופן שווה .
גם הכהנים מכירים בעובדה שלהם אין כוח מיוחד מעל כולם הברכה היא ברכה אלוהית ,הם רק מעבירים את דבר יהוה לעם ככתוב בפרק ו פסוק כ"ד " יברכך יהוה וישמרך". יין יכול להוביל מצד אחד לפריצות אבל מצד שני לשמחה ואושר, כמו האש,שיכולה לשרוף.אבל יכולה גם לחמם ולהיות נעימה . קורבנות הנשיאים הם אותם קורבנות אבל בכל זאת כל אחד מהמקריבים הוא מיוחד ולכן הכתוב חוזר שוב על אותן קורבנות שכל אחד מהנשיאים מקריב למרות שהקורבנות דומים אחד לשני . הכתוב רוצה להדגיש שלכל אחד , יש את היחודיות שלו ,למרות שעל פניו אנו נראים אולי דומים ואת זה צריך להטמיע בילדינו ובתלמידנו . כפי שכבר ציינתי אנו כולנו בני האדם ,אבל פנימה כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו וכך אנו צריכים להתייחס לילדינו ולתלמידינו ובמידה ותלמידנו וילדינו נמצאים במשבר אז תפקידנו הוא לרומם את רוחם ולכוון אותם לדרך הנכונה ולהראות להם את שביל הזהב ואת מציאת האיזון בחיינו הלא תמיד פשוטים, ושלכל אחד יש תפקיד משמעותי בחיינו גם אם על פניו התלמיד לא חש בכך תפקידנו כהורים וכמורים להאיר להם את הדרך כתפקיד הלווים בשעתו , כפי שפותחת הפרשה " נשוא את ראש..." ולא כתוב, דבר . נשוא משמעותו לעודד להרים את רוחם .
כל ילד וכל תלמיד לפי נטיתו ולפי הקצב שלו וזה תפקידנו כמורים, מחנכים והורים . תפקיד חשוב מאוד ואחראי מאוד , ולקיים את הכתוב בספר משלי כ"ב ז " חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה " שבת שלום לכולם
בועז חדד חבר הנהלת החברה לחקר המקרא ומכין נוער לחידוני התנ"ך העולמי- מורה באורט מעלות
