החברה לחקר המקרא מארחת את יגאל גור אריה במסר לפרשת וישב -תשפ"א-"איך שמר יוסף על שפיות אחרי טלטלות עזות ממכירתו לעבדות!?-״את אחי אני מבקש״!& ויעקב מישל שכטר-פרשת וישב - "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"


יגאל גור אריה במסר לפרשת וישב:

שבת חנוכה פרשת " וישב "

איך שמר יוסף על שפיות אחרי טלטלות עזות ממכירתו לעבדות ומאסר קשה לאחר 22 שנה.

הקריאה המהדהדת והנרגשת של יוסף ״את אחי אני מבקש״,, אינה פרטית אלא היסטורית זו קריאה תמיד נגד ניקור ובעד ערבות הדדית של האמת והחיבור בין חלקי העם!!.

המסר של ״אחריות אישית-אחדות״ היא מילת מפתח קח אחריות על גורלך, אל תהיה תלוי או נגרר, אל תהיה נתון לחסדי הגורל (פוליטיקאים).

תיזום, תפעל, תממש את עצמך אל תאשים את הזולת-אחרים, ראה את עצמך אחראי על חייך. זכור שלא הבור נפל עליך אתה נפלת בו. חלץ את עצמך מהבור. אחריות אישית״ מהסוג הנ״ל מוסיפה אור וברק בעיניים, היא מעצימה היא מעודדת היא לא כואבת לכן רצוי שכולנו ננהג כך.

זו הדרך שתוביל למנהיגות ראויה. האם יהודה היה המנהיג של האחים במכירת יוסף או שיש כאן אחריות אישית של כל האחים.

מעשה אבות סימן לבנים. מכאן עלינו לשאוף באופן מתמיד לאחדות אמיתית- לא אחדות של אחידים, אלא לחיות יחד ממש, למרות האחר והשוני בינינו.

ניצחון המכבים הינו ניצחון האמונה הטהורה על השכל.

היוונים התנגדו לחוקים שאינם מובנים בשכל,

והיהדות רואה באמונה ערך עליון שקודם להבנה השכלית.

"נעשה ונשמע".

יוסף לוקח אחריות.

המילה א ח ר י ו ת.

מתחילה ב- א ומסתיימת ב- ת . כלומר מהתחלה ועד הסוף.

א- הכוונה לאני. קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי.

אח- לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות על אחי.

אחר- השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר, כל אדם.

אחרי- ברגע שלקחתי אחריות על שלושת המעגלים הראשונים אני יכול להוביל אחרי.

אחריו- אמונה, יש שיגידו אלוהים, יש שיגידו אנרגיה קוסמית...

ולבסוף – אחריות חשיבות גם לסדר.

שבת שלום וחנוכה שמח!

שבת שלווה וענוגה!!

יגאל גור אריה

הדלקת נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת.

&

יעקב מישל במסר לפרשת וישב:

פרשת וישב (בראשית לז -מ) - אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

בספרי "ישראל המודרנית פוגשת תנ"ך", שאוטוטו עולה לאינטרנט בהדסטארט עם פנייתי לכל קוראי להיות שותפיי בהוצאתו לאור, אני מבליט את אחד מערכי היסוד במקרא, כפי שאני מפרש ומבין:

"ערך של תנועה, דרך והתפתחות...התנועה והדרך , שבעקבותיהן באה גם ההתפתחות וההשתנות...שיש בהן התנסות וצבירת דעת, התנסות וטעייה כמו התנסות ותהייה וגם חוויות והתפתחות.

לכן ומכאן, תורת ישראל יכולה להיות תורת חיים רק כשנושאי דגלה יתאימו את ערכיה ומסריה להוויה התקופתית העכשווית בכל עת, תוך השענות על עברה העשיר והבנתה מצד אחד ותוך הערכה לכיווני התפתחותו של העם מצד שני."

כך לדעתי יש להתייחס גם לספורי פרשת וישב (בראשית לז – מ ) כחלק אימננטי ממכלול ספורי היווצרותו של עם ישראל על כל ערכיו, מסריו וצביונו לדורות עד לימינו שלנו ולעתיד לבוא.

"סיפורי התנ״ך בכלל, וסיפורי יוסף בפרט, הנם עכשוויים מאד וקשורים בעבותות גם לחיי היום יום של הנוער בימינו. לעניות דעתי, סיפורי יוסף הנם חשובים מאד מאד בהיווצרותו והתפתחותו של עם בני ישראל... יוסף בסיפורנו בבראשית לז, מפתיע אותנו הקוראים, את כולנו, ולמרות דברי ההתרברבות שלו כלפי כל בני משפחתו כולל הוריו עד כדי יצירת שנאה וקנאה במיוחד מצד אחיו, למרות כל זאת הוא נכון לקחת סיכון אישי וללכת אל אחיו הרועים בשכם, ולו רק כדי למלא אחר בקשת אביו אוהבו מכל.

אחת המסקנות החינוכיות, שאפשר ללמוד ולהסיק מסיפור יוסף בבראשית לז וההולמת גם את ימינו שלנו, הנה קודם לכל להתייחס למעשיו של אדם ולא לגופו של אדם. להיות נכון לצפות בהתנהגותו של אדם כהוויתה וללא דעות קדומות על האדם עצמו.

מסקנה חינוכית שימושית זו הנה ראויה הן ביחס המורה לתלמידיו, הן ביחס הורים לילדיהם, הן ביחס בין חברים וחברות, הן ביחסי עובד ומעביד והן ביחסים אנושיים בכלל, כל שכן ובמיוחד בפוליטיקה ובחיים הציבוריים.".


חג אורים שמח תשפ"א

אור של שמחה,עצמאות וחיים יהודיים ודמוקרטיים