https://www.youtube.com/watch?v=9A4s7b-abJ8&list=PLL-SE8VjBoe43VmXjBCbicsaMnhb6gNfH&pp=iAQB
העיתונאי מתן חסידים-העלה סירטון "למה להיות יהודי? התשובה של הרב זקס - לתקן עולם שבור
באישורו אני מעלה כאן את הסירטון הנפלא, להנאתכם.
............................................................................
מיזם ההרצאות של החברה לחקר המקרא
לרפא עולם שבור -הרב לורד יונתן זקס-לאן ממשיכים מכאן?
הקלטה של כל ההרצאות עד השבוע עלה גם בספוטיפי, ביוטיוב באתר שלנו www.hamikra.org ובפייסבוק.
מצורף כאן:
https://open.spotify.com/show/32ke5eOsZNHpKm5n8bkFYZ?si=dby4mUXARRqgkcc5KJIr2w
אתם מוזמנים להקשיב וגם להעביר הלאה
.................................................................................
בית המדרש של החברה לחקר המקרא
סדרת השיעורים האהובה חוזרת לעונה חדשה
הרב, הלורד יונתן זקס ז"ל:לרפא עולם שבור - לאן ממשיכים מכאן?בכל יום חמישי בשעה 20:30 בזום
והשבוע - יום חמישי כט' בשבט תשפ"ד - 08.02.2024מרצה:*הרב יובל שרלו- ראש ישיבת אורות שאול-ת"א-פעיל ציבור-ממייסדי ארגון צהר, וראש תחום האתיקה בארגון.
הנושא:
מרחבים בטוחים - חובת יצירתם במשנת הרב זקס
לכניסה לזום לחץ כאןhttps://zoom.us/j/99767804505?pwd=OVViQ1VNaGpSRGtlZll2TGdLbE1ZUT09
Meeting ID: 997 6780 4505Passcode: 37144
להצטרפות לקבוצת עדכונים שקטה מבית החברה לחקר המקראhttps://chat.whatsapp.com/DL5OVogHuaI7Ad1A9lXIox
......................................................................................
אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אתכם להיות שותפים שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
........................................................................................................
הרב לורד יונתן זקס זצ"ל בספר "שיעורים במנהיגות - קריאות חדשות בפרשת השבוע" -הוצאת קורן-מגיד 2023. בפרשת יתרו (עמ' 67-68) שיצא לאור לאחרונה בתרגומו של צור ארליך,לטעמי ספר חובה בשולחן שבת.
אני זוכר כיצד עמדתי עם הרב עדין שטיינזלץ במטה האו"ם בניו יורק, באוגוסט של שנת 2000. זה היה בכינוס מיוחד של אלפיים מנהיגים דתיים, נציגי כל הדתות הגדולות. אפילו כאן, אמרתי לו, בתוך ההרכב האנושי הייחודי והמגוון הזה, אנחנו נבדלים. היינו המנהיגים הדתיים היחידים שם, כמעט, שלבשו חליפות. כל האחרים לבשו גלימות רשמיות. בכל העולם כוהנים ואנשי דת עוטים מלבושים המבליטים את ייחודם, את נבדלותם (זו, אגב, משמעותה הבסיסית של המילה "קדוש"). לא אצלנו. ביהדות הבתר־מקראית לא היו גלימות שרד, משום שהיהדות מצפה מכל אחד ואחד להיות קדוש (תיאופרסטוס, מתלמידיו של אריסטו, קרא ליהודים "אומה של פילוסופים", וכיוון לאותו דבר).
ובכל זאת, באיזה מובן היו היהודים בזמן מן הזמנים "ממלכת כוהנים"? הריהכוהנים היו אליטה בתוך האומה, בני שבט לוי, צאצאיו של אהרן הכוהן. כתר כהונה ניתן להם, ומעולם לא חולק בשווה ובאורח דמוקרטי בין כל בני ישראל.
פרשני המקרא התמודדו עם בעיה זו, והציעו שני פתרונות. המילה "כוהנים" עשויה להתפרש כ"שרים", מנהיגים (כך גורסים רש"י ורשב"ם) או כ"משרתים","שמשים" (לדעתם של רמב"ן ואבן עזרא). סתירה? להפך. בני ישראל נקראו להיות אומה של משרתים מנהיגים. בריתם עם ה' מזמינה אותם ליטול אחריות לא רק לעצמם ולבני משפחותיהם, אלא גם למצב המוסרי רוחני של עמם בשלמותו. זה העיקרון שנוסח לימים בסיסמה "כל ישראל ערבים זה בזה". העם היהודי לא השאיר את המנהיגות לאדם יחיד, יהיה קדוש ונשגב כאשר יהיה, וגם לא לאליטה. בעם זה מצופה מכל יחיד להיות שר ומשרת - ובמילה אחת, להיות מנהיג. לדמוקרטיזציה מהותית כל כך לא זכה רעיון המנהיגות מעולם.
משום כך, תמיד היה קשה להיות מנהיגם של היהודים.
ידועים דבריו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, "אני נשיא של מיליון נשיאים. ה' הוא אומנם רוענו, אך שום יהודי לא היה מעולם כבשה. קשה להנהיג אומה של מנהיגים, אבל יש לתופעה זו פירות מתוקים: בזכותה הותירו היהודים על העולם חותם שהוא מעל ומעבר לכל פרופורציה מספרית. היהודים הם שבריר זעיר מאוכלוסיית העולם, כחמישית האחוז, אך בכל תחומי העשייה האנושית תמצאו שיעור גבוה שלהם בין המובילים והמנהיגים. כתב הרב לורד יונתן זקס זצ"ל בספרו "שיעורים במנהיגות"
"להיות יהודי משמעו להיקרא אל ההגה".
(בגלל משפט זה העתקתי את כל הקטע)
מהתנ"ך ("הברית הישנה") ובפרט הדגיש את העיקרון "כהונת כל המאמינים".
.......................................................................................................................
באדיבות מורשת הרב זקס והוצאת קורן מגיד
פרשת משפטים תשפ"ד
הרב לורד יונתן זקס במסר מתוך הפרשה -
"כשה' נוגע לנו בכתף"
תחילה, בפרשת יתרו, באו העקרונות הכלליים, עשרת הדיברות. עכשיו, בפרשת משפטים, באים הפרטים. הנה כך הם מתחילים: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם... וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד, 'אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי', וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱ-לֹהִים. וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמות כא, ב-ו). מתבקשת השאלה: למה להתחיל כאן? למה בדין הזה? תרי"ג מצוות יש בתורה. מדוע מתחילה פרשת משפטים, קובץ הדינים הראשון, כפי שהיא מתחילה?
התשובה מתבקשת אף היא. בני ישראל היו אך זה עתה עבדים במצרים. זה לא קרה סתם. מוכרחה להיות לכך סיבה, שכן א-לוהים ידע שזה עתיד לקרות. הוא אף התכוון שזה יקרה. כך אמר לאברהם, שנים רבות קודם לכן, בברית בין הבתרים: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם...'" (בראשית טו, יב-יג).
נראה כי נחוץ היה לעם ישראל שחווייתו הלאומית הראשונה תהיה העבדות. משחר היות האדם שיחר אלוהים אחר בחירתם החופשית של בני האדם לעובדו, אך הללו הבאישו את ריח חירותם בזה אחר זה וניצלוה לרעה: תחילה אדם וחוה, אחריהם קין, ואז דור המבול, ולאחר מכן דור הפלגה, בוני מגדל בבל.
אלוהים התחיל מחדש. הפעם לא עם כל האנושות, אלא עם איש אחד, אישה אחת, משפחה אחת, שנבחרו להיות חלוצי החירות. אבל החירות קשה. כולנו רוצים בה לעצמנו, אך מן הזולת אנו שוללים את חירותו אם היא מתנגשת בשלנו. תופעה זו מושרשת בנו עמוק כל כך, שֶנִינָיו של אברהם עצמו הגיעו לידי מכירת אחיהם לעבדות, וכֶתם זה לא סר מעליהם עד שיהודה הציע לוותר על חירותו שלו כדי שאחיו בנימין לא יהיה בן ערובה.
עם ישראל נדרש לחוויה המשותפת הזו, החוויה העמוקה, האינטימית, האישית, המפרכת והמרה של העבדות, חוויה שתהפוך לצו זיכרון נצחי, כדי להיות לעם שאינו מוכר את בניו ואת בנותיו לעבדות, עם המסוגל לעמוד בכביר שבאתגרים האנושיים: לבנות חברה חופשית.
אך טבעי הוא, אם כן, שהמשפטים הראשונים שבני ישראל מצטווים בהם בסיני עניינם עבדוּת. אם לא היה כך היינו מופתעים. אבל כאן באה השאלה האמתית. אם ה' אינו רוצה עבדות, אם הוא רואה בה חרפה למין האנושי, מדוע אין הוא מבטל אותה לאלתר? למה הוא מאפשר לה להימשך, אם גם בדרך מוגבלת ומוסדרת כמתואר בפרשתנו? היעלה על הדעת שאלוהים המוציא מים מִן הסלע ומָן מִן השמיים והופך ים ליבשה אינו מסוגל לתבוע מהאדם לשנות את התנהגותו? האם יש תחומים שהכול-יכול הוא בהם, חלילה, חדל-יכולת?
הכלכלן ההתנהגותי ריצ'רד תָאלֶר והמשפטן קאס סַנְסְטֵיין פרסמו ב-2008 ספר מרתק ושמו Nudge: (דְחִיפָה) אותה נגיעה קלה בכתף שאדם נוגע בחברו כדי להסב את תשומת לבו למשהו או לעודדו לעשותו.i] תאלר וסנסטיין מתייחסים בספרם לבעיה לוגית בסיסית בסוגיית החופש. מצד אחד, החופש תלוי בכך שלא תהיה חקיקת יתר. חופש הוא מרחב תמרון לבחירה אישית. מצד שני, אנו יודעים שאנשים לא תמיד בוחרים נכון. המודל שהכלכלה הקלאסית התבססה עליו, שעל פיו אנשים חופשיים בוחרים באופן רציונלי, מתברר כשגוי. אנחנו אי-רציונליים עד לשד עצמותינו. פסיכולוגים יהודים היו מן השותפים העיקריים לתגלית הזאת. סולומון אַש וסטנלי מילגרם הראו כמה אנו מושפעים מן הרצון להיות כמו כולם, גם כשאנו יודעים שכולם טועים. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שגם כשאנו מקבלים החלטות כלכליות אנו נוטים לטעות בהבנת התוצאות ובהכרה במניעים שלנו; כהנמן קיבל על מחקרים אלה את פרס נובל לכלכלה.
מה עושים אם כן? איך מונעים מאנשים לעשות דברים מזיקים בלי לפגוע בחופש שלהם? תשובתם של תאלר וסנסטיין: נוקטים דרכי השפעה עקיפות. בקפטריה, למשל, אפשר לשים את המאכלים הבריאים בגובה העיניים ואת הג'אנק-פוד במדפים גבוהים ונמוכים יותר. אפשר לכוונן בעדינות את מה שהם מכנים "ארכיטקטורת הבחירה" של אנשים.
כך בדיוק עושה ה' בעניין העבדות. הוא אינו מבטל אותה, אך הוא מטיל עליה מגבלות המעלות אותה על המסלול שיוביל, ברבות הדורות, לנטישתה מרצון. עבד עברי משתחרר אחרי שש שנים. אם העבד התרגל כל כך למצבו שאינו רוצה להשתחרר, עליו לעבור טקס מבייש שישאיר עליו חותם לכל חייו. בשבת, גם העבדים נחים. התניות אלו של העבדות הופכות אותה מגורל-חיים למצב זמני שההישארות בו נחשבת משפילה.
אם העבדות הייתה מבוטלת בכפייה, החופש מן העבדות היה פגום. רק בחירה חופשית בחופש היא חופשית באמת. ז'אן ז'אק רוסו כתב ב'האמנה החברתית' כי לפעמים צריך להכריח אנשים להיות חופשיים. שלטון הטרור שלאחר המהפכה הצרפתית הוכיח כי טעה. חופש כפוי הוא סתירה מיניה-וביה. חזקה על חופש כפוי שיהפוך לכפייה חופשית. גישת החופש הכפוי של רוסו וצאצאיו הרוחניים, המהפכנים הצרפתים, הייתה "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית" – כפי שהסביר ההיסטוריון יעקב טלמון בספרו הגדול הנושא שם זה.
אלוהים יכול לשנות את הטבע, אומר הרמב"ם, אך אינו יכול, או אינו רוצה, לשנות את טבע האדם – בשל עיקרון הבחירה החופשית של האדם, העומד בלב האמונה היהודית. הוא יכול לבטל את העבדות בן לילה, אך הוא מעדיף לשנות את ארכיטקטורת הבחירה שלנו, או, במילים פשוטות, לטפוח קלות על כתפנו, ולאותת לנו שהעבדות רעה אבל אנחנו צריכים להיות אלה שיבטלו אותה, בקצב שלנו, מתוך הבנתנו שלנו. ואכן, נדרשו אלפי שנים, ובאמריקה גם מלחמת אזרחים – אבל בסוף זה קרה.
בעניינים מסוימים, אלוהים רק נוגע לנו בכתף. השאר מוטל עלינו.
שאלות לשולחן השבת
נסו לחשוב על דוגמאות מחיינו שבהן "ארכיטקטורת בחירה" שעוצבה לנו משפיעה על ההחלטות שלנו.איך לדעתכם ה' "טופח לנו על הכתף" כדי לעודדנו לבחור באפשרויות מסוימות? האם זכור לכם אירוע המסופר בתורה שבו ה' כיוון את בני ישראל אל בחירה מוסרית מסוימת?אם תוכלו לקבוע חוק חדש שכולם יצטרכו לקיים, איזה חוק זה יהיה? למה?
i] Richard H. Thaler and Cass R Sunstein, Nudge: Improving Decisions About Health, Wealth, and Happiness, Penguin Books, 2008
נשלח לכתובת k0543973801@gmail.com מהכתובת info@hamikra.orgשולח: ישראל קריסטל מנכ"ל החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריוןכתובת השולח: ת.ד.3343 רמת גן מיקוד 5213601הסרה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה
רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה
אזור קבצים מצורפיםתצוגה מקדימה של סרטון ה-YouTube למה להיות יהודי? התשובה של הרב זקס | לתקן עולם שבור🌎 פרק בכורה
