"חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם" -המשמעות והפרקטיקה של חג הפסח

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

נָבִין, שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא מַתָּנָה וְשֶׁבִּגְלָלוֹ, לֹא נִפְסַח עַל שׁוּם פִּנָּה

"חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם"-המשמעות והפרקטיקה של חג הפסח

זאב ( ווה ) פרידמן

מהי המשמעות של חג הפסח ? כיצד בונים פלטפורמה ,להנחלתה של משמעות ולהטמעתה?

איך עושים זאת בפועל ?

בשאלות אלו נדון במאמרנו לכבוד חג הפסח.

במסכת פסחים (דף קטז' עמ' ב') כתוב: "רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה, ומרור". בהמשך דבריו הוא אומר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר : "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה ד' לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ד', בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ ד' מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה " ( שמות , יג', ח' – י' ).

דומה שהמשמעות של חג הפסח, היא היכולת להתחבר ל:" בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים".

אז איך מתחברים למשמעות?

זאת על ידי יצירת פלטפורמה, בדמותו של טקס הסדר, שבו כולנו מסובים ומספרים את סיפור ההגדה.

טקס הסדר הוא מרחב של קולקטיב ולא של אינדיוידואל.

למה דווקא סיפור ?

כי הסיפור גורם ליצירת חוויה מרגשת, לצריבת התודעה וליצירת קהילת זיכרון ושימורה- לזכור ולא לשכוח.

ממש בדיוק כפי שתורתנו מצווה אותנו: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר ..... וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ , וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ .......וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה".

ליל הסדר שבו נסב הלילה הוא המרחב החוויתי והחינוכי האופטימלי, כיצד להתחבר למשמעות של:" בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" , שנאמר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ד' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"(שמות יג').

באמירת ההגדה אנו מעצימים את החוסן האמוני והלאומי, של המשמעות של עם חופשי ובני חורין בארצו ובמולדתו.

חוסננו הוא באחדותנו, כנאמר בהגדה:״והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד, עמד עלינו לכלותנו והקב״ה מצילנו מידם״. אם נהיה מאוחדים - עם אחד בלב אחד, יהיה קשה לשונאינו לממש את מזימתם ולפגוע בקיומנו ולכלותנו.

חוסננו הוא גם בערבותנו, איש לרעהו, שנדע לכבד גם את השונות וההבדלים בתוכנו, ב״אחד״ שבנו ובאחר שבנו, היחד בצד הייחוד.

כיצד סיפור ההגדה מאיר את עינינו לכך?

הנה מספרת לנו ההגדה אודות ארבעה בנים:״אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול״.

כבר העלו תמיהה מדקדקי הלשון העברית, בהקשר לשגיאה הדקדוקית והתחבירית של משפט זה בהגדה. לדעתם המלומדת, משפט דקדוקי נכון, היה צריך להיכתב אחרת :״אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול״. לדעתם, שגיאה דקדוקית להשתמש בוו החיבור לפני כל בן באגדה. לא היינו עוברים את מבחן הבגרות בלשון, לו היינו כותבים משפט כזה.

אבל עם כל הכבוד להקפדה הדקדוקית, ישנם מצבים ,שבהם כנראה יש צורך להגמיש את קפדנות כללי הדקדוק, כמו בסיפור ארבעה הבנים.

הפרקטיקה של חוסננו, היא באחדותנו, תוך כיבוד והכלת האחד השונה והאחר שבקרבנו, התובעת מאיתנו לפעמים, להגמיש את כללי הדקדוק הקפדני ולחבר את כל ארבעה הבנים, בוו החיבור לפני כל בן. גם אם שונים הם זה מזה, כמו אצבעות ידינו, יש לחברם למשפחה אחת, לחברם לעם אחד, לחברם לדגל אחד, לחברם להלל אחד, לחברם לנרטיב אחד, שהוא הזיכרון הקולקטיבי היסטורי של עמנו לאורך כל ההיסטוריה. הנה לנו מסר ההכלה המכונן של סיפור ההגדה.

מסע ההתמודדות של עם ישראל לשמירת זהותו והגשמת ייעודו, מתחיל בסיפור יציאת מצרים, מעבדות לחירות ,שם במצרים, עם ישראל לא שינו את לשונם, שמם ולבושם. המסע של עמנו ממשיך לדור השואה והתקומה, שהקים את מדינתנו. מסעו של עמנו הוא מאבק בלתי פוסק לצדקת דרכנו.

כוחנו באמונתנו. כוחנו באחדותנו, כוחנו בעוצמתנו הרוחנית, הצבאית, החברתית, המוסרית והכלכלית.

נאומו של דוד בן גוריון בוועדת פיל 1936 שופך אור על מסע תקומתנו וחירותנו בחג הפסח שממשיך ליום העצמאות וליום ירושלים, שאותו אנו מספרים בליל הסדר: "לפני שלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אוניה ושמה "מייפלאואר" ובה אנגלים שקצו בחברה. הם חיפשו חוף שומם לחלוטין להקים בו עולם חדש. הם נחתו באמריקה, והיו ראשוני המייסדים של אומה זו. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה ועל כן כל ילד אמריקאי יודע שם זה מבית אבא, בית ספרו ועוד. אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק את יום ושעת ההפלגה של אוניה זו, כמה אנשים היו באנייה, שמות משפחותיהם, מה לבשו, מה אכלו, מה היה מסלול הפלגתם, היכן הנקודה בה עלו על חוף הארץ שיסדו אבותיו ובה הוא גר היום בזכותם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה קודם הפלגת המייפלאואר, יצאו היהודים ממצרים. כל ילד יהודי בעולם- באמריקה וברוסיה, בתימן ובגרמניה- יודע בדיוק: אבות אבותיו יצאו ממצרים בעלות השחר של החמישה עשר בניסן. מה לבשו? "מותניהם חגורים ומקלם בידם"; הם אכלו מצות, והגיעו אחרי שבעה ימים לים סוף. הוא גם מכיר את מסלול המסעות במדבר וקורותיהם במשך ארבעים שנה. עד היום הזה, אוכלים היהודים בכל העולם מצה זו שבעה ימים מחמישה עשר בניסן, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה ואילך. והם מסיימים בשני מאמרים: השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בירושלים, בארץ ישראל. כך טיבם של היהודים".

שירת ההלל לקב״ה שנשיר הלילה בליל הסדר, היא ביטוי מוחשי לקהילת הזיכרון של עמנו, שתובעת מאיתנו כפרט וכקולקטיב להתחבר למשמעות של: "חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם ". זאת המשמעות האמיתית של חג הפסח וסיפור ההגדה, המשמעות של השינוי, מעבדות לחירות, מתלות לעצמאות, מגורל ליעוד, משעבוד לגאולה ומשואה לתקומה.

עם ישראל חי.

חג פסח כשר ושמח.

זאב ווה

בועז חדד חבר הנהלה מורה באורט מעלות.- 2 מסרים פרשת אחרי מות.

פרשת.אחרי מות שני מסרים חשובים : המסר הראשון מדבר על חשיבות הבחירה של האדם בפרשה זו מסופר על שני שעירי עזים שהובאו לבית המקדש אחד מהם מושלך לעזאזל והשני הופך קורבן קדוש לה' משל לבחירה החופשית של האדם או לעשות את הטוב לעצמך ולחברה להיות אופטימי בחיים ולהתקדם או להיות פסימי לא לחשוב לעשות טוב לעצמך ולחברה , לתת ליצר הרע לשלוט עליך ולא אתה עליו וזה לעיתים הבחירה בין חיים ומוות . לכן המסקנה בחרו בטוב ולא ברע בחיים ולא במוות . מתאים מאוד לחג הפסח לזרוק את החמץ מתוכנו משל למחשבות השליליות שלנו ולהשאיר רק את הדברים החיוביים ולפנות מקום לדברים חיוביים נוספים ,.המסר השני ,בתחילת הפרשה מוזכר האירוע שבני אהרון הקריבו אש זרה ולכן נענשו במוות , כלומר הקריבו קורבן שזה לא היה מתפקידם לא בזמן הנכון ולא לפי הכללים שהיו נהוגים בבית המקדש חוק זה חוק ואין לעבור עליו בכל מקרה ולכן המסר השני הוא עליך לדעת מה מקומך ותפקידך בחברה ולא לנסות לעשות דברים שאינך רשאי לעשותם וכמו שכתוב בספר משלי פרק כה פסוק 6 " ובמקום גדולים אל תעמוד " לא לעשות דברים שלא בזמן הנכון כפי שכתוב בספר משלי פרק טו פסוק 23 " ודבר בעיתו מה טוב " כמו כן חוק זה חוק ואין לעבור עליו בכל מקרה אפילו אם כוונתך הייתה טובה מזכיר מאוד את הסיפור המופיע בספר שמואל ב פרק ו שם מסופר על עוזא שניסה לתפוס את ארון האלוהים שלא יפול מהעגלה אבל למרות כוונתו הטובה ה' הרג אותו מכוון שלפי החוק אסור היה לעוזא לגעת בארון האלוהים שהרי הוא איננו כהן וזה לא מתפקידו ולכן שוב המסקנה חוק זה חוק ואסור לעבור עליו אפילו אם כוונותיך היו בעיניך טובות ולכן המסקנה היא , מצב שבו כל אדם יעבור על החוק מתוך מחשבה שזה בעיניו לטובה יכול לגרום להרס החברה באופן אנוש ביותר ולכן על כולנו לשמור על החוק לטובת כלל החברה שבת שלום וחג פסח כשר ושמח לכולם.

דוד אשל חריזה לפסח.

וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ / דוד אשל

וְהָיָה אִם תִּשְׁאֲלוּ בַּבֹּקֶר מָחָר

בְּנֵנוּ, מַדּוּעַ חָזַרְתָּ בַּלַּיְלָה כָּל כָּךְ מְאֻחָר ?

תִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה מִשְּׂפָתַיִם רוֹגְזוֹת,

אֵיזֶה מִן שְׁאֵלָה הִיא זֹאת ?

וְזֶהוּ, יוֹתֵר הוּא לֹא מֵשִׁיב וְלֹא שׁוֹאֵל

נִכְנָס לְחַדְרוֹ וְאֶת הַדֶּלֶת נוֹעֵל.

הַיּוֹם יֵשׁ מַהְפֵּכָה

אֵין יוֹתֵר: "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ",

רַק הוֹרִים יְחִידֵי סְגֻלָּה

זוֹכִים, שֶׁבְּנָם אוֹ בִּתָּם יִשְׁאֲלוּ שְׁאֵלָה,

הֵם לֹא יְסַפְּרוּ מָה שְׁלוֹמָם

הֵם מְכֻנָּסִים וּנְעוּלִים בְּתוֹךְ עוֹלָמָם,

בְּאָזְנֵיהֶם תְּקוּעוֹת אָזְנִיּוֹת

וְאֵין חֲשָׁשׁ, הֵם לֹא שׁוֹמְעִים מִשְׁנָיוֹת,

לֹא נֵדַע, מֵאַיִן בָּאוּ וְאֶת מִי הֵבִיאוּ ?

מָה הִסְתִּירוּ וּמָה הֶחְבִּיאוּ ?

הַאִם הַבֵּן, רַק סְתָם הוֹלֵךְ בָּטֵל

אוֹ הַאִם חָלִילָה, סַם נוֹטֵל ?

בְּכָל אֹפֶן, בֵּיתוֹ הָפַךְ לוֹ לְהוֹטֶל.

"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ"

זֶה נִפְלָא, טוֹב מַצָּבוֹ וּמַצָּבְךָ,

מַצָּב כָּזֶה הוּא אִידֵאָל

אֲבָל הַיּוֹם הוּא לֹא יִשְׁאַל,

הוּא אוֹ הִיא הַיּוֹם שׁוֹתְקִים

וְלָזֶה הוֹרֶה שֶׁלֹּא יַסְכִּים,

כִּי הַמְּחִיר יִהְיֶה בְּיֹקֶר

אִם נַמְתִּין עַד אוֹר הַבֹּקֶר,

עֵינֵנוּ כְּבָר תִּהְיֶה דּוֹמַעַת

וְאָז נֹאמַר: אֵיךְ יָכֹלְנוּ זֹאת לָדַעַת ???

תּוֹרָתֵנוּ כְּבָר אָז זִהֲתָה אֶת הַבְּעָיָה

וְהוֹסִיפָה לִפְנֵי "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ" אֶת "וְהָיָה",

הִיא יָדְעָה שֶׁיָּבוֹאוּ יָמִים וּזְמַנִּים

וְיִהְיֶה קָשֶׁה לְדוֹבֵב בָּנוֹת וּבָנִים.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר כְּלָל יְסוֹדִי :

לְעוֹלָם אַל נֹאמַר: קָצְרָה יָדִי !

אַל נַחְשֹׁשׁ מִן הַמִּלִּים

אוֹתָן קִבַּלְנוּ כְּכֵלִים,

נָכוֹן שֶׁקַּל לָתֵת עֵצוֹת

אַךְ זֶה יוֹתֵר, מִדָּבָר לֹא לַעֲשׂוֹת.

חֲכָמֵינוּ יָדְעוּ כֵּיצַד לְהַצִּילוֹ

וְהֵם הוֹרוּנוּ: אַתְּ פְּתַח לוֹ !

פְּתַח לוֹ בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן

פְּתַח לוֹ שַׁעַר לַבִּנְיָן

הַשְׁקֵהוּ מִן הַמַּעְיָן.

פְּתַח לוֹ הַיּוֹם וְתִזְכֶּה בַּשָּׂכָר

"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר". ( שמות,י"ג/14


מָה נִשְׁתַּנָּה ?/ דוד אשל

נְגַלֶּה יוֹתֵר הֲבָנָה

כְּשֶׁנִּשְׁאַל הַשָּׁנָה "מָה נִשְׁתַּנָּה" ?

נָבִין, שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא מַתָּנָה

וְשֶׁבִּגְלָלוֹ, לֹא נִפְסַח עַל שׁוּם פִּנָּה.

נָבִין, שֶׁאֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה

לְהַגִּיעַ גַּם... אֶל הַלְּבָנָה.

נָבִין, שֶׁלָּאֵיבָה וְלַטִּינָה

חַיָּבִים לְהַחְלִיף מִלִּים וּמַנְגִּינָה.

נָבִין, שֶׁמֻּתָּר לְקַיֵּם הַפְגָּנָה

וְלֹא לְהָפְכָהּ לָאֲסֵפָה מְגֻנָּה.

נָבִין, שֶׁאֵין בְּרָכָה בַּהַקְצָנָה

לֹא בַּחֻלִּין וְלֹא בָּאֱמוּנָה.

נָבִין, שֶׁשִּׁנּוּי צָרִיךְ הֲכָנָה

וְשֶׁעֲדִיפָה עַל חִפָּזוֹן הִיא הַהַמְתָּנָה,

נָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל כָּל נְתִינָה

וְלֹא נַחְשֹׁשׁ מִלְּהִתְמוֹדֵד עִם "בְּשׁוּרַת הַיּוֹנָה".

נִפְתַּח אֶת אָזְנֵינוּ לַהַאֲזָנָה

וְנָבִין, שֶׁנִּתַּן גַּם בְּכָבוֹד לִשְׁלֹל טַעֲנָה.

נָבִין, שֶׁהֲדָתָה אֵינָהּ סַכָּנָה

הִיא מוֹרֶשֶׁת וְהִיא מִשְׁעָנָהּ.

חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ לְכֻלָּנוּ הַשָּׁנָה

וּנְאַחֵל, שִׂגְשׂוּג וּבִטָּחוֹן לָנוּ וְלַמְּדִינָה.

שבת שלום על כל בית ישראל

וחג כשר ושמח,

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********