חיי שרה - "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" – זיקנה פעילה

חיי שרה" - "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" – זיקנה פעילה

זאב ( ווה ) פרידמן

"זיקנה פעילה"- הם הזקנים החיים בתפקוד פעיל, חיוני ובאיכות חיים ראויה של משמעות ותוכן . זקנים בריאים, יצרניים, יוצרים, פעילים ומתנדבים, הלומדים ומועשרים בידע ובתחביבים ומודעים לזכויותיהם ויודעים למצותם. ניתן לאפיינם : ״עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה;דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" ( תהילים, צב', טו ' ).

פרשתנו מאירה זרקור לסוגיית "הזיקנה הפעילה" בדמותו של אברהם אבינו :"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" (כד',א').

כיצד מתיישבת הסיפא עם הרישא של הפסוק. מהי הכוונה- "בַּכֹּל" ?.

שאלתנו מתחדדת עוד יותר אם נקרא בפרשתנו את פועלו של אברהם: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן, וְאֶת מְדָן, וְאֶת מִדְיָ וְאֶת יִשְׁבָּק, וְאֶת שׁוּחַ". (כה', א', ח').

האם "אַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים" מתכתב עם "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה...." ?

דומה שכן.

פרשתנו מציגה את המשמעות והפרקטיקה של "זיקנה פעילה" :" וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל". הנה לנו אקטביזם אברהמי, שלמרות גילו המופלג, הוא איננו נח ,או פסיבי בסולם מינור. אברהם מציג לנו פרקטיקה של " זיקנה פעילה". הוא נושא אישה שיולדת לו ששה ילדים. אישור לכך נקבל בהמשך פרשתנו : " וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל עַמָּיו. אברהם מסיים חייו בגיל 175 בסולם מז'ור – "זָקֵן וְשָׂבֵעַ".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי מספרם של בני ה-65 ומעלה בישראל, להוות בשנת 2025 , כ-15 אחוז מהאוכלוסייה.

כבר כיום, שיעור הזקנים באוכלוסייה בישראל גבוה, מאחר והתינוקות שנולדו בגל ה"בייבי-בום" שפרץ עם הקמת המדינה, נכנסו זה מכבר לקבוצת גיל זו והם מעלים משמעותית את חלקם היחסי של הזקנים באוכלוסייה. תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעת, כי בעוד פחות משני עשורים, תהיה תוחלת החיים הממוצעת 84.8 שנים לגברים ו-89.5 שנים לנשים.

פרופ' יצחק בריק יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, בכנס ה21 בשנת 2016 של האגודה לגרונטולוגיה בישראל ,הציג בדבריו- מהי זיקנה פעילה ?- מה צופן לנו העתיד בזיקנה? :

" תוחלת החיים בגיל 65 ומעלה מגיעה כיום לכ-20 שנה והיא תמשיך להתרחב בשנים הבאות. מאפייני אוכלוסיית המבוגרים ישתנו גם הם, אלו יהיו משכילים יותר, בעלי הכנסה גבוהה יותר, צרכנים קפדניים יותר ושואפי רווחה ואיכות חיים טובים ככל האפשר. ניתנו לנו במתנה 20 שנות חיים שיכולות להיות שנים של סיפוק, אושר והנאה, בצד תרומה כלכלית וחברתית לחברה כולה, תהיה זאת זיקנה אחרת. הדגש בתקופת החיים החדשה צריך להיות על "זיקנה פעילה". בתקופה זו יש לאפשר לאנשים שמעוניינים בכך להמשיך לעבוד, או להתנדב, לפתח עבורם את האפשרויות לניצול הזמן הפנוי לפעילות גופנית, לימוד, תרבות וטיולים. אם זה יהיה עתיד הזיקנה הבאה עלינו לטובה, נצא כולנו נשכרים".

אלברט שוויצר ( 1875-1965 )אמר:" איש אינו מזדקן בשל מספר השנים שהצטברו מאחוריו, אדם מזדקן כשהוא נפרד מהאידיאלים שלו...כל עוד לבך פתוח לבשורות היופי סביב לעליצות, לתעוזה ולתחושת עוצמתו של כדור הארץ, כל עוד קיימים בקרבך היכולת לחוש את קרבת בני האדם, את המודעות לאין סוף-סימן שאתה צעיר"

מרקוס טוליוס קיקרו (106-43 לפנה"ס) מגדולי אנשי הרוח, כתב ספר על הזיקנה :

"מלאו לי 84. לא לגמרי החלשתני זקנתי. לא פגעה בי אנושות. עוד כוחי עומד לי בסנאט, באספת העם בקהל מרעי בני חסותי ואורחי...כשם שלא כל יין יחמיץ עם התיישנו, כך גם לא כל אדם יחמיץ עם הגיל". אלפיים שנה לאחר קיקרו, ארגון הבריאות העולמי WHO פירסם מסמך מדיניות בשנת 2002,שהשמירה על איכות חיים בתוחלת חיים היא:" להמשיך להיות פעיל, להמשיך להיות מעורב בפעילות חברתית, כלכלית, תרבותית, רוחנית ובענייני ציבור ובפעילות גופנית ותזונה נכונה".

סדרת מאמרים בעיתון "הארץ" על זיקנה פעילה מ 1.1.17 ו 3.1.17 ,מתייחסים למאמר של ליסה פלדמן בארט חוקרת מדעי המוח מבית החולים הכללי במסצ'וסטס ,שקובעת כתוצאה ממחקריה, שבין הפעילויות התורמות באופן יעיל לזיקנה פעילה, לשמירה על כושר קוגנטיבי של איכות חיים בתוחלת חיים, הן - לימודי שפות, לימודים אקדמיים ,אימון בנגינה על כלי מוזיקלי חדש, פעילות ספורטיבית ופעילות אירובית. מחקר שהתפרסם בכתב העת:evolution and human behavior"" קובע, שטיפול מידתי של סבא וסבתא בנכדיהם וסיוע התנדבותי לאנשים בקהילה ,מגבירים ומעלים את איכות החיים בתוחלת החיים.

מחקר של פרופ' ליאת איילון מאוניברסיטת בר אילן, בשנת שפורסם במאמר ב 2008 (International Psychogeriatrics) , מצביע על כך - שהתנדבות קשורה לאריכות ימים. בקרב בני 60 ומעלה בישראל, אלו שהתנדבו היו בסיכון נמוך למוות. 8.24% מאלו שלא התנדבו לעומת 2.12% מאלו שהתנדבו ,נפטרו במהלך 6 שנים.

חשיבות הזיקנה הפעילה היא קריטית, במשבר גיל הפרישה והיציאה לפנסיה והשלכותיו. כאשר לא אחת אדם פעיל שכלית פיזית ונפשית , באִבְחַת חרב מוצא עצמו במציאות של ריק ,פסיביות, תחושת ערך ודימוי עצמי ירודים.

אם עד כה ידענו לאפיין את אוכלוסיית הזקנים כמייצגים את הגיל השלישי, הרי כיום כבר מאפיינים את הישישים גילאי 80+, כבני הגיל הרביעי - "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה" (איוב, יב', יב').

הצייר קלוד מונה צייר בגנו את בריכות שושני המים בעשור התשיעי לחייו. ג'וזפה ורדי כתב את האופרה פַלְסְטַף, כשהיה בן 85, בנג'מין פרנקלין המציא את העדשות הבי-פוקליות בגיל 78. האדריכל פרנק לויד רייט עיצב את מוזאון גוגנהיים בניו יורק בגיל 92. מיכלאנג'לו ,מאטיס ופיקאסו- כולם נותרו יצירתיים בעשור התשיעי לחייהם.

הנרייטה סאלד (1860-1945 ) התייחסה לזיקנה פעילה:

"but the old sees better ,The young has better visual abilitie "

רבי נחמן מברסלב מציב לנו קריאה חדה וברורה ,לזיקנה פעילה, בשני מקורות נפלאים:

המקור הראשון, בליקוטי המעשיות בסיפור, ״שבעת הקבצנים״, שבו מופיע הזקן העיוור (מסתבר שאיננו עיוור) שאומר:״ואני זקן מאד ואני עדיין תינוק לחלוטין ולא התחלתי עדיין לחיות כלל, ואף על פי כן אני זקן מאד ולא אני עצמי אומר זאת, רק שיש לי הסכמה על זה מהנשר הגדול״. הנשר מסמל את התחיה וההתחדשות , כמו עוף החול הפניקס ,״הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. ״ (תהילים, קג',ה').

המקור השני, בליקוטי תפילות: " ותרחם עלי, שלא אפול לידי זיקנה לעולם. שלא תהא עבודתך זקנה וישנה, אצלי לעולם. רק אזכה לחדש עצמי בכל יום ובכל עת ובכל שעה. לחדש כנשר נעורי, להתחיל בכל פעם מחדש".

התובנה היא, שזיקנה איננה רק גיל ביולוגי או פרמטר מספרי של שנות החיים, אלא גיל איכותי רוחני, של יכולת להתחדש למימוש עצמי גם בגיל השלישי ואף כיום גם בגיל הרביעי.

עלינו להתבונן בעיניים שלנו בזקנה של עצמנו. בתפיסת הממד ההתחדשותי של עצמנו- בזיקנה פעילה. להרגיש צעיר ופעיל בזיקנתנו. הפרישה בגיל הפנסיה ממרחב חיי עבודה פעילים, יכולה להביא אותנו למרחבי חיים מרתקים, עשירים עם תוכן ,משמעות וחדוות היצירה, הבחירה נתונה הרבה בידינו. שכן מנגד, הפרישה עלולה גם להביא עימה תופעות קשות של ריק, העדר משמעות, ירידה בדימוי העצמי ובערך העצמי, דיכאון ,עצבות ודמנציה. הקריאה היא גם לחברה להתייחס באופן חיובי וראוי לאדם הזקן, תוך בחינת הגיל על ממדיו השונים.

הזיקנה צריכה להתנגן במוחנו ובליבנו, כזיקנה פעילה פרואקטיבית שיש בה איכות חיים של תוכן ומשמעות, כמילות שירו של אריק איינשטיין- "עוף גוזל" :" עכשיו נשארנו לבדנו בקן, אבל אנחנו ביחד. חבקי אותי חזק , תגידי לי כן, אל תדאגי, ביחד, כיף להזדקן ".

הגיל הוא רק בראש, הוא רק מספר. כפי שאמר מיקי מאוס :" never too old for mickey".

אני מתנגד לעולם המושגים והטרמינולוגיה, של המושג הטוטלי והבינרי- פרישה ויציאה לפנסיה. כאילו עד כה, בעולם העבודה אנו במצב צבירה- ON ואילו בפרישה לפנסיה אנו במצב צבירה – OFF.

אני סבור שיש להשתמש בעולם מושגים חדש – סיום פרק חיים אחד והתחלה של פרק חיים חדש עם משמעות, אתגר, הגשמה עצמית וחדוות היצירה .

מרחב החיים של פרק החיים החדש, יכול לבוא לידי ביטוי בזקנה פעילה, של חיי עבודה ותעסוקה פורמליים, בצד התנדבות, לימוד, מיצוי תחביבים, ספורט וכיו"ב. זאת המשמעות האמיתית של איכות חיים בתוחלת חיים.

זיקנה פעילה נוכחת בשירי הדרך של לאה גולדברג : " וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ, וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם, וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. ...לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל, לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל ".

הזיקנה בכלל והזיקנה הפעילה בפרט, מוארת בספר בראשית, ששיאה בסיומו של הספר בפרשת ויחי , עת יעקב מתחיל את הקריירה שלו במצרים בגיל 130 :

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה....... וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (מז' , כח' ,מח', י').

ספר בראשית, שהוא ספר הישר, של : "מעשה אבות ואימהות סימן לבנים ולבנות", מציב לנו מסר חשוב – ההליכה בנתיב זיקנתנו הפעילה, מחייבת אותנו , גם ללכת בדרך הישר.

שבת שלום

ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,כיום מנכ"ל עמותת מלב"ב ולשעבר מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

‍