מה לתנ"ך ולארון הספרים היהודי , "יש לומר על ימין ושמאל בעת בחירות" ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *-חבר הנהלת החברה לחקר המקרא- מגיב

מה לתנ"ך ולארון הספרים היהודי , יש לומר על ימין ושמאל בעת בחירות

ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *-חבר הנהלת החברה לחקר המקרא- מגיב

הפוליטיקה נוכחת בעצימותה ,בקרב משפחותינו, שכנינו, ידידנו, קהילתנו ומקום עבודתנו.

כך היא גם נוכחת, בארון הספרים היהודי ששואב את מימיו מהתנ"ך, על סיפוריו ואירועיו.

התיוג המוכר לנו של ימין ושמאל, משתקף בספר בראשית שאותו אנו קוראים בימים אלו.

הנה דוגמא אחת מיני רבות המציגה גישות שונות , שמאופיינות בסוג של -ימין ושמאל, ביחס לאירוע בספר בראשית, אודות מפגש הפסגה הדרמטי והטעון ,בין יעקב לאחיו עשו: "וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר... וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו" (בראשית, לב' ).

התנ"ך וארון הספרים היהודי מציגים לנו, שתי קבוצות של פרשנים- ימין ושמאל, העוסקות בניתוח התנהגותו ודרך פעולתו של יעקב, לקראת מפגשו עם אחיו עשו, עת הוא שולח מסר לאחיו ומדגיש 8 פעמים- לַאדֹנִי לְעֵשָׂו.

הקבוצה האחת של הפרשנים, מבקרת ואף מגנה במילים קשות את התנהגותו הרופסת וחולשתו של יעקב. קבוצה זאת מדגישה ביחסינו עם אויבנו, - גאווה יהודית וזקיפות קומה, תגנה כל ניסיון לרפיסות ולוויתורים . כך לדוגמא הרמב״ן ( רבי משה בן נחמן 1194-1270 ) הנמנה על קבוצת פרשנים זאת, ושהושפע מתקופתו הסוערת, רואה בהתנהגות יעקב, השפלה עצמית, הרכנת ראש וכניעה מרצון בפני התקיף וכך הוא מגנה בפרשנותו את התנהגותו של יעקב :״ בעבור היות נגב ארץ ישראל על יד אדום ואביו יושב בארץ הנגב, יש לו לעבור דרך אדום או קרוב משם, על כן פחד אולי ישמע עשו והקדים לשלוח אליו מלאכים לארצו.... כה אמר עבדך יעקב, ועל דעתי גם זה ירמוז, כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום, כי מלכי בית שני ( מלכי בית החשמונאים) באו בברית עם הרומיים ומהם שבאו ברומא, והיא הייתה סיבת נפילתם בידם״.

הקבוצה השנייה של הפרשנים, תומכת ומגבה את התנהגותו של יעקב. קבוצה זאת מדגישה ביחסינו עם אויבנו, - ריאליות ופרגמטיזם, תעודד פשרות וויתורים, תעדיף להיות חכם ולא תמיד צודק. כך למשל, מתאר המדרש את מערכת היחסים המיוחדת של רבי יהודה הנשיא עם הקיסר הרומאי אנטונינוס. המדרש בבראשית רבה מלמדנו : ״רבי יהודה הנשיא אמר למזכירו רב אפס: כתוב איגרת ממני למרן מלכא אנטונינוס. קם וכתב: מן יהודא נשיאה למרן מלכא אנטונינוס. לקח רבנו (רבי יהודה הנשיא) האיגרת וקרעה. אמר לו: כתוב: מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר לו מזכירו רב אפס: מפני מה אתה מבזה על כבודך? אמר לו: וכי טוב אני מזקני יעקב, לא כך אמר יעקב: כה אמר עבדך?״. יתכן ומערכת יחסים זאת איפשרה לרבי יהודה הנשיא לחתום את המשנה בציפורי בשנת 200 .

התנ"ך מנכיח לנו אירועים שמתכתבים עם ימינו אנו , בסוגיות דומות בהוויית חיינו, עמן אנו מתמודדים. התנ"ך וארון הספרים היהודי מאירים באור יקרות את תרבות הגישות והדעות השונות, שהרי אין בית מדרש שאין בו מחלוקת.

לימוד התנ"ך והחיבור לארון הספרים היהודי, מקנים לנו ערכים של - הקשבה ,פתיחות לדעות אחרות ולתרבות השיג והשיח , והימנעות מהכללות ושיפוטיות.

פרשני התנ"ך ,אינם מקשה וצבע אחד ואף הם הושפעו מתקופתם ומתבנית נוף ילדותם. תרומתם לארון הספרים היהודי לא תסולא בפז ומעטרים בהוד ובהדר את מדפי ארון הספרים היהודי, על דעותיהם ופרשנותם השונים.

הנה שירו של המשורר יעקב פיכמן ( 1881-1958) שהיה אוהב תנ"ך ומדרשי חז"ל , ראוי לו להיות לווית חן, כפס קול לימין ושמאל, בהוויית חיינו ובמיוחד בעת בחירות : "יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל". בין הימין לשמאל, משתרע לו מרחב ארץ נפלא של גרגירי חול רבים, שלכל גרגר חול, אפיון אישי של - צבע, אישיות, דעה, גישה וגוון משלו. אך כל הגרגירים כולם - ערבים זה לזה ,כי אין לנו ארץ אחרת.

*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות