מסר לשבת פרשת ראה תש"פ יגאל גור אריה -"תמצית מילים המכילות סודות חיים." & ד"ר מאיר סיידלר- "עם סגולה"!

יגאל גור אריה במסר לשבת: "תמצית מילים המכילות סודות חיים."

״אנשים רבים מחמיצים את האושר בחייהם, לא בגלל שלא מצאו אותו, אלא כי אם בגלל שלא עצרו ליהנות ממנו.״

פרשת השבוע 'ראה'

ברכות חמות ליום הולדת לדידי לדרר ,ליוני פרס ולרעות דוידסון ברכות ושמחות .

פותחת הפרשה ״ "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". תמצית מילים המכילות סודות חיים.

בערבות מואב מול הכניסה לארץ ישראל משה נושא דברי פרידה וצוואה לעתיד.

סיום שנות הנוודות במדבר וכניסה לארץ-דברים על כוחות האדם, על בחירות חייו, הקשר בין היחיד והקהילה בתוכה הוא חיי, על סוד התיקון וההתחדשות, על הטוב והרע, חיים ומוות.

קריאה ״ראה״ כמעט ציווי, בלשון יחיד להתבונן כל אחד ואחת. העין היא הרואה אבל הלב הוא הקובע .חובתנו להשתמש בכח הראיה, לראות את החיים ולשמוע מה הם מזמינים. זו קריאה לעשיה, לבחירה.

להפנים את מערכת הערכים אשר קבלנו ולהקשיב לקולו של המוסר הפנימי אשר עוצב בידי כל אלה. אולם מעל לכל אלה אנו נדרשים לבחירות ערכיות הקשורות בניהול חיים: מהו אורח החיים שלנו? האם להתנהל בריאותית וכלכלית "בלי חשבון" או מתוך שקיפות, יושר והגינות פנימיים? האם אני רואה רק את עצמי או שאני מתחשב ורגיש גם לצרכיהם ורגשותיהם של הסובבים אותי.

אז מה יש לראות? יש לראות את העבר; או במילים אחרות ללמוד מהניסיון. החלטות אפשר לקבל לאור העבר- לאור מה שראינו שכבר קרה ולא לאור העתיד. העתיד הוא נעלם.

היחיד בתוך הכלל התבונן בעולמך ובחר את הדרך !!

לדעתי העולם שייך לצעירים אך בעיקר למנוסים.

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"

מדוע נותן ה' את הקללה?!

מסתבר שמערכת השכר והעונש מהווה את הבסיס לבחירה החפשית.

זכות הבחירה הינה המתנה החשובה ביותר, משום שמציאות הרע נותנת משמעות לטוב.

ובחרת בחיים!!

שבת שלום!

שבת שלווה וענוגה !!

יגאל גור אריה.

&

ד"ר מאיר סיידלר

מרצה באוניברסיטת בר אילן.

עם סגולה

עם ישראל הוא "עם סגולה". ארבע פעמים מופיע ביטוי זה (או הביטוי "סגולה מכל העמים") בתורה והוא מבטא את בחירתו של עם ישראל על ידי הקב"ה, כפי שכתוב בפרשתנו: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱ-להֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים" (דברים יד, ב).

פראנץ רוזנצווייג (1886—1929) הנחשב על ידי רבים לפילוסוף היהודי החשוב ביותר במאה ה-20, במאמר בשם "חשיבה אפולוגטית", שם לב לעובדה המעניינת שבהגות היהודית לדורותיה בחירת ישראל "לעם סגולה מכל העמים" כמעט ולא מהווה נושא לדיון. ספרי הפילוסופיה של גדולי חכמינו – מ"אמונות ודעות" של רס"ג ועד ל"מורה נבוכים" של הרמב"ם – דנים בשלל נושאים שברומו של עולם: בריאה יש מאין, סוגיית ההשגחה (צדיק ורע לו), טעמי מצוות, נבואה ותורה מן השמים, תורת המוסר ועוד – אך בחירת ישראל לא עולה בהם על שולחן הדיונים. היחיד מבין ההוגים היהודים בימי הביניים (תור הזהב של הפילוסופיה היהודית) שמתייחס בהרחבה לבחירת ישראל הוא ריה"ל בספר הכוזרי – אך הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

רוזנצווייג מעמת את השתיקה הרועמת אודות רעיון הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים עם העוצמה בה רעיון זה פועם בתנ"ך, בספרות חז"ל, בספרות הקבלה וגם, במישור עממי יותר, בסידור התפילה. לדידו של רוזנצווייג, התפיסה שאנחנו עם נבחר חודרת את כל הווייתנו, אך בפילוסופיה היהודית היא כאילו מוחבאת (פרט אצל ריה"ל כאמור). רוזנצווייג טוען את הטענה המעניינת שדווקא העלמתו של רעיון הבחירה מהדיון הפילוסופי מעידה על "כל-נוכחותו" ועל היותו מעין "רעיון-על" שעליו מושתתת הדת היהודית כולה. גם את היעדרותו של רעיון הבחירה מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם מסביר רוזנצווייג באופן דומה: בחירת ישראל היא המצע שעליו מושתתים כל עיקרי האמונה. רוזנצווייג מסתמך על העובדה שי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם כתובים בהקדמתו לפרק חלק שבמסכת סנהדרין. פרק זה פותח במשנה המביעה השקפה שהיא פועל יוצא מהיות עם ישראל עם נבחר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".

רוזנצווייג מחיל למעשה על רעיון הבחירה את אחד הכללים אותם ניסח הרמב”ם בספר המצוות שלו, אם כי לא בהקשר פילוסופי אלא בקשר למניין המצוות: בשורש הרביעי בהקדמה לספר המצוות כותב הרמב”ם שציוויים הכוללים את כל התורה כולה, כגון "קדושים תהיו", לא נכנסים למניין תרי"ג המצוות. מלים אחרות: מניין תרי"ג אינו כולל "מצוות-על", מצוות המהוות תשתית למערכת המצוות בכללותה. רוזנצווייג מיישם את השורש הרביעי של הרמב”ם במישור ההגותי, ואלו דבריו: "רעיון מרכזי-באמת זה של היהדות … משמש הנחה לחשיבה … לחיים … כל הקיום היהודי מלא אותו ונישא על ידיו", אולם, בעיקרי האמונה ובהגות היהודית "לכלל ביטוי אינו בא". היותנו נבחרי ה' וסגולתו מכל העמים הוא רעיון כל כך אינטימי, כל כך קשור להווייה הפנימית ביותר של עם ישראל, שהוא אמנם פועם בעוצמה בקרבנו, אך אנחנו נמנעים מלהעלותו לדיון. בספרי הפילוסופיה היהודית הוא מוסתר מן העין.

כאמור לעיל, תובנתו של רוזנצווייג נוגעת רק לפילוסופיה היהודית. אצל חז"ל, לעומת זאת, רעיון הבחירה איננו מוצנע כלל ועיקר. הוא בא לידי ביטוי ברור, הן באמירות הגותיות והן במישור ההלכתי, המשמש ביהדות קנה מידה להערכת משקלם הסגולי של רעיונות הגותיים. מבין ההצעות השונות לניסוח הברכה לפני לימוד תורה מוצגת ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" כ"מעולה שבברכות" (מסכת ברכות יא, ע"ב) , וזאת למרות שעל פניו היא סותרת כלל הלכתי בסיסי: "אין עושים מצוות חבילות חבילות". כלל זה מיושם במפורש גם על הברכות (שם, דף מט, ע"א), כלומר כל ברכה אמורה לחול רק על נושא אחד. והינה דווקא הברכה שהוכתרה בגמרא כמעולה שבברכות התורה, כוללת אלמנט נוסף שלכאורה אינו שייך אליה, את בחירת ישראל. על פניו יש כאן שני עניינים: א) "אשר בחר בנו מכל העמים", ב) "ונתן לנו את תורתו". את צירופו של רעיון הבחירה לברכת התורה ניתן להבין רק בהנחה שבעצם מדובר בנושא אחד: בחירת ישראל מהווה את המצע, את התשתית ההכרחית לקיומה של התורה. "בראשית ברא א-להים" – "בשביל התורה שנקראת ראשית", "בשביל ישראל שנקראים ראשית" (רש"י לבראשית א, א על פי המדרש).

"עם סגולה" הוא הקיבוץ האנושי היחיד ה"מסוגל" לשמש מרכבה לתורה. הקשר המיוחד שיש לעם ישראל עם בורא עולם הוא מעבר לכל תפיסה שכלית-פילוסופית. אשרינו ומה טוב חלקנו שנבחרנו על ידי הקב"ה "להיות לו לעם סגולה מכל העמים".

לתגובות: meir.seidler@gmail.com