פרשת בהר – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַד' " – מה ענין שמיטה ויובל למדינת הרווחה ?

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

הַר סִינַי אִבֵּד קְדֻשָּׁתוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא סִיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ,

פרשת בהר – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַד' " – מה ענין שמיטה ויובל למדינת הרווחה ?

זאב ( ווה) פרידמן

מה ענין שמיטה אצל הר סיני ? שואל רש"י לפסוק הראשון בפרשתנו וגם עונה: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני....וחזרו ונשנו בערבות מואב ".

גם אנו נשאל : " מה ענין שתי המצוות בפרשתנו- שמיטה ויובל , לתפיסתה של מדינת הרווחה המודרנית?

פרשתנו, שבמרכזה מצוות השמיטה והיובל, מניחה לנו את התשתית המכוננת ,למדינת הרווחה, לחקיקה החברתית ,לצדק החברתי ולצדק החלוקתי, של משאבי ההון החברתי של המדינה ותושביה : ״ וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר...וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַד'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת, לַד' : שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.... וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ...יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ, אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו.....וְהָאָרֶץ, ל ֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי, הָאָרֶץ: כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי." (כה׳, א'- כג' ).

ערכי מצוות השמיטה והיובל רלוונטיים, לדיון המתנהל בישראל ובעולם, בסוגיות של מדיניות חברתית ודמותה של מדינת הרווחה ,בהקשר למנעד ההשקפות ,מהקצה האחד של הסוציאליזם,מבית מדרשו של קרל מרקסופרידריך אֶנְגֶלְס במאה ה-19 , שכתבו את "המניפסט הקומוניסטי", השקפה הגורסת התערבות ובעלות מלאה של השלטון ליישום קיצוני של מדינת הרווחה, דרך האמצע של הסוציאל דמוקרטיה, מבית מדרשו של הסוציולוג אנתוני גידנס במאה ה20,הגורס שילוב ראוי ומידתי, של מעורבות השלטון ביישום מדינת הרווחה ,אך גם עידוד ליוזמה פרטית ושוק חופשי, ועד לקצה השני על המנעד , של הניאו ליברליזם והקפיטליזם,מבית מדרשם של הפילוסוף והכלכלן אדם סמית מהמאה ה 18 והכלכלןמילטון פרידמן מהמאה ה20, על "היד הנעלמה" והשוק החופשי ,ללא התערבות ומעורבות הממשלה.

בדיון המתנהל בהשקפות השונות של מעורבות מדינת הרווחה, צדק חלוקתי וצדק חברתי, הבה נשאל - איזו השקפה מאמצת תפיסת מצוות השמיטה והיובל?

דומה שמצוות השמיטה והיובל אינן מאמצות באופן מלא את התפיסה הסוציאליסטית, אך הן גם מכוונות לצמצם את התפיסה הקפיטליסטית של הניאו ליברליזם. כדרכה של תורה ושל יהדות, היא מציבה במצוות השמיטה והיובל מודל של דרך הביניים, האמצע, של סינתיזה בין שתי ההשקפות, על דרך ההשקפה הסוציאל דמוקרטיה . בהנחיה של : " שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת תְּבוּאָתָהּ" - קיימת קריאה לעידוד היוזמה הפרטית, שמאיצה את המוטיבציה הרכושנית, התואמת לכאורה את תפיסתו של אדם סמית מכלכלת השוק החופשי שאמר: " אל לנו לצפות לארוחת ערב בזכות טוב ליבם של האופה, של מבשל השיכר והקצב ". ואילו בהנחיה של השנה השביעית בשמיטה ובשנת החמישים ביובל:" יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ ...תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו " ,פוקעת הבעלות הפרטית מהרכוש והתוצרת מחולקת לכל האוכלוסייה בצורה שווה, התואמת לכאורה את התפיסה הסוציאליסטית של מרקס ואנגלס.

דומה אפוא , שמצוות השמיטה והיובל בפרשתנו, בחרו במודל המשלב, של הסוציאל דמוקרטיה, של חברה צודקת, שיודעת להציב איזונים ובלמים ומידתיות בהנהגת הצדק החברתי והחלוקתי של ההכנסות, המשאבים ואמצעי הייצור של המדינה ותושביה. אך בעיקר היא באה למנוע פער גדול, באי השוויוניות בקרב האוכלוסייה. הד לכך נמצא בדבריו של הנרי ג׳ורג׳ (1839-1887),כלכלן אמריקאי בעל שם, שהושפע מאד ממצוות השמיטה והיובל וביטא זאת בספרו, ״משה המחוקק״, וכך הוא כותב:״ נתגלה למשה שהגורם האמיתי לשעבוד ההמונים במצרים, הוא הגורם לשעבוד ההמונים בכל מקום, והוא בעלותם של יחידים מעטים על הקרקע, על אותו הקרקע שממנו ועליו צריכה האומה כולה לחיות ולהתפרנס. כל מקום שהרכוש הקרקעי נהפך לקניין פרטי מוחלט, שם מתחלק העם בהכרח לשני מעמדות, לעשירים מאד ולעניים מאד. שם העבודה נהפכת לעבדות. המעטים נהפכים לאדוני הרבים, ויהא מה שיהא המשטר המדיני במקום. שם תשתלטנה השחיתות והשפלות. בראיית הנולד ,ביקש משה למנוע תקלה זו. בכל תורת משה מדובר באדמה כבמתנת הבורא לכל ברואיו, ואף איש אינו רשאי לקחתה לו במונופולין. אין הכתוב מדבר בארץ שרכשת לך-אתה, אלא:״הארץ אשר ד׳ אלוקיך נותן לך״(דברים, כו׳)...משה דאג לא רק לחלוקת הקרקע בשווה, בין בני העם ולטיוב הקרקע על ידי שנת השמיטה, אלא גם לחלוקה מחדש של הקרקע בשנת החמישים, על ידי מצוות היובל, כדי למנוע בדרך זו את אפשרות המונופוליזציה״. אכן נשמע מאד מוכר.

החקיקה החברתית של מצוות השמיטה והיובל בפרשתנו, רלוונטית מאד לנושא מאד פופולרי ואקטואלי- אי השוויון בחברה ובמדינה. אנו זוכים לשמוע מידי פעם ,נתוני מדידה של אי השוויון בחלוקת ההכנסות, על פימדד ג׳יני ( מדד לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני ושפורסם במאמרו : "שונות ומשתנות" בשנת 1912 ), ובמקרה של מדינת ישראל המדידה היא, בהשוואה לממוצע במדינות הO.E.C.D. במאמרו של הרב פרופ' יונתן זקס: " כלכלת חירות" על מצוות השמיטה והיובל, הוא נדרש למחקריו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי, בספרו רב המכר ב 2014 : ״ ההון במאה ה21" ,שמתאר במחקרו, את האי שוויון המתרחב והמעמיק בכלכלה הגלובלית. מחקריו מראים למשל, שאי השוויון גדל בארה"ב בין השנים 1979-2013. הכנסות המאיון העליון גדלו ביותר מ-240 אחוז ואילו הכנסות החמישון התחתון גדלו ב 10 אחוזים בלבד. גם בהכנסות מהון, בתים מניות ואגרות חוב, המאיון העליון גדל ב 300 אחוזים, כאשר בחמישון התחתון היה קיטון של 60 אחוז. פיקטי מצביע גם על העובדה שהונם של 85 האנשים העשירים בעולם, שווה להונה של מחציתה הענייה של האנושות,- 3.5 מיליארד אנשים. לטענתו של פיקטי: ״ העלייה באי השוויון מציבה איום פוטנציאלי על החברות הדמוקרטיות ועל ערכי הצדק החברתי שהן מושתתות עליהם״.

מצוות שמיטת הקרקע, שמיטת הכספים והיובל, הן אדני הצדק החברתי, הצדק החלוקתי, והחקיקה החברתית הראשונה בהיסטוריה, לעיצוב דמותה הערכית , המוסרית והחברתית של מדינת הרווחה. מצוות השמיטה והיובל, הן כאנטיתיזה לאפלטון, המקדש את מעמדות החברה, בין אנשי זהב, כסף וארד , ואנטיתיזה לאריסטו, שהאמין שיש אנשים שנולדו לשלוט ויש אנשים שנולדו להישלט. עד כמה מרגש לבקר בפילדלפיה בארה״ב, ולראות כיצד מצוות היובל בפרשתנו, חרותה על פעמון החירות:״ וקראתם דרור בארץ לכל יושביה״(ויקרא, כה׳, י׳). גם התנועה הבינלאומית למען מחיקת חובות של מדינות העולם השלישי בשנת 2000 נקראה: Jubilee2000 יובל 2000. ראו עד כמה הם הושפעו מארון הספרים היהודי.

האם למשמעות של ל"ג בעומר שאותו נחגוג השבוע ,קיימת זיקה לנושא דיוננו בפרשתנו, על מצוות השמיטה והיובל?

במסכת שבת, דף לג׳ עמ׳, ב׳, מסופר הסיפור על רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ובנו אלעזר, שהסתתרו במערה, בשנת 130 לספירה , כתוצאה מכך שהרומאים גזרו על רשב״י גזר דין מוות. הם מסתתרים במערה ועוסקיםבחיי עולם, בלימוד תורה ובתפילה. במערה מגלה רשב״י את תורת הסוד, שמסמלת את האש בל״ג בעומר. כעבור 12 שנה, הם יוצאים מהמערהורואים אנשים חורשים וזורעים. אמר רשב״י:״ מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. כל מה שנותנים עיניהם מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם, להחריב את עולמי יצאתם? חזרו למערתכם. חזרו ונכנסו לשנים עשר חודשים נוספים. לאחר שנה יצאה בת קול ואמרה; צאו ממערתכם ויצאו.אותו היום ערב שבת היה והם פוגשים בזקן ,שרץ בין השמשות לבית הכנסת לקבל את השבת, ומחזיק שני ענפי הדסים בידיו. שאלו את הזקן: אלו למה לך? אמר להם: לכבוד שבת,- אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. אמר רשב״י לבנו: ראה כמה חביבין מצוות על ישראל. הואיל והתרחש לנו נס וניצלנו ,נלך ונעסוק בישובו של עולם ובתיקונו. תיקן מטבע, שווקים ומרחצאות".

לפנינו דיאלקטיקה, של מתח בין שני מרחבי חיים, ״חיי עולם״ אל מול ״חיי שעה״.

מרחב החיים של המערה ,מסמל את ״חיי עולם״, של התנתקות מהאדמה ,מחיי עבודה ויישובו, של עולם הקדושה, הרוחניות, התורה, של עולם אידיאלי ואוטופי. ואילו מרחב החיים מחוץ למערה, מסמל את ״חיי שעה״, של החיבור לאדמה, הגשמיות, הארציות, העבודה והמלאכה, והקיום היום יומי.

הנה בא אותו זקן בערב שבת, בין השמשות בין הערביים, בפס הדק, של המעבר מחול לקודש, במעבר שבין העבודה למנוחה, במעבר שבין ששת ימי החול, ליום שבת קודש, ומלמד את רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר, לימוד גדול, של דרך השילוב של : "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ", אך גם את :" וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת, לַד'....יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ, אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו ". הזקן לימד את רשב״י ובנו אלעזר, את מודל הסינתיזה והשילוב, של תורה ועבודה, של קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה. של שילוב הקודש והחול, בכל ימות השבוע, שכולם שואבים מרוחה וקדושתה של השבת .

מדורות ל"ג בעומר מבטאות את המשמעות העמוקה של האש, המסמלת את גילוי הסוד, הארתו והפצתו בעולם. האש שיש בה גם צבע כחול היורד למטה ומכלה את החלב- זאת המשמעות של הארציות והקיום בעבודת האדמה ,של "חיי שעה". אך באש יש גם צבע לבן מזוקק וטהור העולה למעלה ואינו מכלה דבר- זאת קומת הנשמה של "חיי עולם".

חזון מצוות השמיטה והיובל, משמש כמגדלור של אור לגויים כפי שלמדנומהנרי ג'ורג', אך קודם כל, משמש כמגדלור של אור ליהודים, כדברי הרב אי״ה קוק, בספרו ״שבת הארץ״:״ מצינור החיים של היובל ... הולך ומתעלה הוא הרוח, עד שנצבר כוח גדול ועצום, שיש בו ,לא רק לגלות את הטוב שישנו במזומן באוצר חיי האומה לשמור את צביון החיים, כמידתה של השמיטה. כי אם גם ליישר את המעקשים והקלקולים של העבר ולהעמיד את מצב חיי האומה על פי הוויתה המקורית... ולהלביש את האומה כולה ברוח סליחה ותשובה ליישר את כל עיוותי העבר״.

מצוות השמיטה והיובל בפרשתנו, הן שיעור מאלף, ליסודותיה הבריאים והמוסריים של החברה והמדינה, של מדינת הרווחה הראויה.

שבת שלום

זאב ווה

שלום לכולם,


אוֹצָרוֹת בַּכּוֹתָרוֹת / דוד אשל

גַּם בְּפָרָשַׁת "בְּהַר"

מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּכָל הַשְּׁאָר,

יֶשְׁנָם אֵין סוֹף שֶׁל אוֹצָרוֹת

הַמִּסְתַּתְּרִים בַּכּוֹתָרוֹת.

כָּל כּוֹתֶרֶת נִכְסֶפֶת

לֹא רַק לַעֲמֹד בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל קַצֶּפֶת,

הִיא רוֹצָה לְהַבִּיעַ וּלְהַגִּיעַ אֶל מֵעֵבֶר לַסַּף

וּלְהַשְׁאִיר חוֹתָם, שֶׁל עֵרֶךְ מוּסָף.

"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע"

וְיִתָּכֵן שֶׁכְּדֵי לִמְנֹעַ רַע,

"בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"

אוּלַי, זֶה צָעַד נָכוֹן גַּם לְכָל שִׁלְטוֹן ?

אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים וְיוֹם

זֶה לֹא גִּיל נוֹרָא וְאָיֹם,

הַקִּדֹּמֶת הוֹפֶכֶת לְ-חֲמִשִּׁים

וְהַחַיִּים... שׁוּב מִתְחַדְּשִׁים,

יִזְכֹּר כָּל גֶּבֶר וְתִזְכֹּר כָּל אִשָּׁה

שֶׁזּוֹ הִזְדַּמְּנוּת, לִתְקוּפָה חֲדָשָׁה,

"וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים"

זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַגְשִׁים.

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ ....וְהֶחְזַקְתָּ בּוֹ"

קָרֵב אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, אֱמֹר לוֹ: בּוֹא !

אֱחֹז בּוֹ חָזָק וְגַם חַזֵּק

כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִתְרַסֵּק.

אַל תִּשְׁתַּעְבְּדוּ לְדָבָר

וְשֶׁלִּבְּכֶם לֹא יִהְיֶה מְסֻנְוָר,

"לֹא תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים"

אַל תָּקִימוּ לָכֶם בְּעָלִים,

אַל תִּשְׁתַּעְבְּדוּ לָעֲבוֹדָה אוֹ לְמָמוֹן

וְלֹא לְבֵית פְּאֵר אוֹ לְאַרְמוֹן,

לֹא לִסְפּוֹרְט , לֹא לָאֵירוֹוִיזְיוֹן

וְאַל תַּהַפְכוּ לְאֵ-ל, אֶת עֵרֶךְ הַשִּׁוְיוֹן.

הַר סִינַי אִבֵּד קְדֻשָּׁתוֹ

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא סִיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ,

הָהָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְגִלּוּי הַשְּׁכִינָה

עִם סִיּוּם הַגִּלּוּי , הוּא סִיֵּם כְּהֻנָּה,

קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נוֹדַע

כִּי מֵרוּחוֹ עַד הַיּוֹם זוֹרֵם הַמֵּידָע,

הַאֲמָרוֹת שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַגְּבוּרָה

הַכּוֹתָרוֹת שֶׁבְּכָל פָּרָשׁוֹת הַתּוֹרָה

בַּשָּׁמַיִם גֹּבְלוֹת וְלָהֶן אֵין תִּקְרָה.

שבת ברוכה על כל בית ישראל,

בלהה ודוד אשל

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********