פרשת "בראשית"- "וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹהִים, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" – על לבדיות ובדידות

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

לצערנו תופעת הלבדיות והבדידות , מאפיינת את האנשים השקופים, הלבדיים והבודדים בקרבנו. הם אותם נידחי השוליים, נטולי ההגנה התמיכה והזכויות, שאותם לא סופרים

פרשת "בראשית"- "וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹהִים, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" – על לבדיות ובדידות

בפרשתנו העוסקת בבראשיתו של העולם והאדם, מופיע פסוק מכונן המציג את בראשיתה של תופעת הלבדיות והבדידות : "וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹהִים, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" (ב', יח').

פרופ' רבקה כרמי בהקדמה לספר: "בדידות" כותבת : " הבדידות מכונה" אחת המגיפות של העולם המערבי המודרני"- עד 80% מהצעירים עד גיל 18 ויותר מ40% מהמבוגרים מעל גיל 65 חווים בדידות משמעותית בחייהם. בדידות שלילית שאיננה מרצון מובילהלדיכאון, שנחשב למגיפה מודרנית הקשורה לעודף תחלואה הכולל מחלות לב, השמנה, כאבים כרוניים ואף תהליכים ניווניים של המוח. אמצעי הטכנולוגיה המאפשרים קשרים וירטואליים, אינם מהווים פתרון לבדידות. הם גורמים לניתוק מקשר פיזי אישי ולשקיעה בפעילויות וירטואליות, העלולות להוביל לתחושת בדידות שלילית. לכן, בדידות מהווה מצב בעל השלכות בריאותיות בגוף ובנפש". (סטנלי רבין, אנדרה מטלון ובנימין מעוז, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2017).

ממצאי המחקרים שנאספו בעשורים האחרונים מעידים על שכיחות חוויית הבדידות ועל השלכותיה הפיסיולוגיות והפסיכולוגיות מרחיקות הלכת.תחת הנתונים הסטטיסטיים חיים מיליוני בני אדם הכמהים לקשר ולמגע, ובהתאם מבקש תחום הפסיכולוגיה להרחיב את מיומנויות הסיוע וההתמודדות עם חוויה נפשית מייסרת זו.

% 42 מתושבי ישראל בני 75 ומעלה סובלים מבדידות, כך עולה מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני סקר זה מראים כי גם בשכבת הגיל הצעירה יותר, בני 65–74, התמונה לא ורודה הרבה יותר — 32% מהם בודדים. אף כי הנתונים כבר הוצגו לא אחת בדיונים בכנסת ובימי עיון מיוחדים ואף כי כבר ב–2011 מונתה ועדה בין משרדית לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב זקנים — גם היום, חמש שנים אחר כך, אין בישראל תוכנית מסודרת לטיפול בבעיה. על פי נתוני הלמ"ס,(לי ירון "הארץ" 7.9.2016).

בראשית דיוננו בנושא והקשרו לפרשתנו, עלינו להבהיר את שני המושגים- לבדיות ובדידות.

לבדיות- מלשון לבד, מצביעה על מצב אובייקטיבי ופיזי.

בדידות – מצביעה על מצב סובייקטיבי ,פסיכולוגי ונפשי. ההגדרה הרווחת לבדידות היא: ״פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל״.

הרב י"ד סולובייצ'יק( 1903-1993 ),מתאר את הניגוד שבין הלבדיות לבין הבדידות: " יכול אתה לעמוד במקום הומה אדם, ועדיין לחוש בודד ביותר, וכן היפוכו של דבר- עשוי אתה למצוא את עצמך בריחוק פיזי מן האנשים, מופרש מחברת בני אדם ועדיין לא לחוש בדידות".( הספר: "אדם וביתו" עמ' 34,מאוצר הרב, תשס"ב). דומה לערבה בחג הסוכות שהיא אגודה עם האתרוג ההדס והלולב, היא לא לבד, אבלמאד בודדה בתחושת הערך שלה – לא טעם ולא ריח.

הבדידות מייצגת את אי החיבור למשמעות בחיים ולהעדר קרבה, למקור חברתי מחד ולמקור תיאולוגי רוחני מאידך.

הביטלס החיפושיות בשירם המופלא מ 1966, על אלינור ריגבי, אודות אישה שמתה ונקברה בודדה, מחברים אותנו לתופעתהבדידות והאנשים הבודדים :

All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?

מדרג הצרכים של מסלאו, מדגיש את הצורך להתחברות ולהשתייכות, כנגד התנתקות ובדידות.

הצורך של האדם לשייכות ולאהבה, לאהוב ולהרגיש נאהב. ( אברהם מסלאו, פסיכולוג יהודי,1908-1970,פירסם התיאוריה שלו ב 1943).

כיצד מתארת פרשתנו את בראשיתן של תופעת הלבדיות בצד תופעת הבדידות ?

הלבדיות כפי שהגדרנו אותה מוצגת בפרשתנו בכמה מערכות: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ , וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.(א',א-ב ). הנה לנו מנעד הלבדיות: הקב"ה לבדו ,לפני בריאת העולם.

בהמשך העולם נברא וגם הוא לבדו ביום הראשון מנקודת המוצא של התֹהוּ וָבֹהוּ.

בהמשך נברא האדם שגם הוא לבדו אך לא בודד : " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; .....וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ וַיִּיצֶר ד' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. (ב', ז').

ההנכחה של לבדיותו של האדם מסתיימת בהכרזתו של הקב"ה :"וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹהִים, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" ואז מצטרפת אל האדם, חווה אשתו והוא כבר לא לבד: " וַיִּבֶן ד' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת". האדם וחוה בנקודת זמן זאת, הם אינם בבלבדיות וגם אינם בבדידות. הם בגן העדן בקרבה האופטימלית לקב"ה וליצירתו של ששת ימי בראשית.

הבדידות הסובייקטיבית, הפסיכולוגית והנפשית ,אך גם המאופיינת בהתנתקות תיאולוגית ורוחנית ממשמעות, כפי שהגדרנו אותה, עוברת מטמורפוזה ומוצגת בפרשתנו במערכה הבאה, בנקודת השבר הגדול של החטא הקדמוני של עץ הדעת . כאן מתרחשת תופעת הבדידות של התנתקות ממשמעות בממד הרוחני והתיאולוגי וסוללת מסלול של מדרון חלקלק בהמשך הפרשה באירועים דרמטיים :" וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה ד' אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל הָאִשָּׁה, אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.( ג', א'). דומה שהנחש העירום מזהה את הלבדיות והבדידות של חוה. הנחש מנהל סיכונים, הוא רק פונה לחוה באופן פרטני ונמנע לפנות לאדם ולחוה ביחד, כי כנראה ידע את הסיכון מבחינתו להיכשל במשימתו ,בזיקה לאימרתו של שלמה המלך: " טובים השניים, מן האחד: אשר יש להם שכר טוב, בעמלם. כי אם ייפולו, האחד יקים את חברו; ואילו, האחד שייפול, ואין שני, להקימו".

המערכה הבאה מעצימה את תופעת הבדידות של האדם וחוה:"וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ד' אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי ד' אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן. וַיִּקְרָא ד' אֱלֹהִים, אֶל הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה. (ג', ח-ט). המילה אייכה שבה משתמש הקב"ה, מבטאת את שקיעתם של אדם וחוה ,עמוק עמוק בלבדיות ובבדידות.

במערכה הבאה בפרשתנו, אנו עדים למדרון החלקלק בתופעת הלבדיות והבדידות : "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.וַיֹּאמֶר ד' אֶל קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ, לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל ד גָּדוֹל עֲוֺנִי, מִנְּשֹׂא.הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ ד' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם ד' לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ". (ד, ח'-טו'). ברצח הבראשיתי שאח רוצח את אחיו, נגזר עליו עונש של לבדיות ובדידות. הוא יהיה לבד ובודד עד ליום מותו.

אנו עדים להנכחת תופעת הלבדיות ולא הבדידות , בקרב אבותינו ונביאנו.

יעקב אבינו בורח מאחיו עשיו. הוא לבדו בדרכו לחרן, אך הוא איננו בודד :" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ד' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ד' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. ... וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה ד' לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.( בראשית, ב',י-כב ).החיבור התיאולוגי והאמוני של יעקב לקב"ה הוא מוחלט. הוא גם מחובר נפשית למשמעות של יעוד שליחותו.

גם אצל יוסף המשנה למלך במצרים, נמצא במשנתו הארגונית והמקצועית להתמודדות עם מצב החירום, את ההתייחסות הנכונה למנוע מצב של לבדיות ובדידות: ״ואת העם העביר אותו לערים, מקצה גבול מצרים ועד קצהו״ ( בראשית, מז', כא' ). מפרש רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנציב מוולוז'ין ( 1816-1893) בעל ״העמק דבר״: ״העביר לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים, אלא כל עיר לעיר אחת, כדי שלא יאבדו חברתם״. כנראה שהרצלחוזה המדינה, הושפע אף הוא מיוסף במצרים, ביומנו ובספרו״מדינת היהודים״ 8.6.1895 הוא כותב: ״אנשינו חבורות חבורות יצאו, למשפחותיהם ולילדיהם״. יוסף ואחריו הרצל ,הבינו את חשיבות הלכידות הקהילתית והמשפחתית, כחיסון משמעותי בעמידות ובהתמודדות עם קשיים של לבדיות ובדידות שמייצרים משברים וסערות שנכפים על אנשים וקהילות.

המונח הטוטלי "לא טוב " מופיע פעמיים בתורה, הראשון, בפרשתנו – " לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" , והשני, בפרשת יתרו בספר שמות: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה"( שמות, יח', יז) . שני המקומותהיחידנים בתורה בשימוש :" לא טוב", מתקשרים לתופעת הלבדיות.יתרו היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה, מעביר מסר חד לחתנו משה :" אי אפשר להנהיג לבד". כמו אותם המנהלים הריכוזייםשעושים הכול לבדם ,סומכים רק על עצמם ומוטת השליטה שלהם רחבה ביותר.

פרופ' מרדכי רוטנברג חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית, נדרש לתופעת הלבדיות והבדידות כאחד, בדבריו בטקס הענקת הפרס בשנת תשס"ט: "כך קרה למשל כי בשמשי כיועץ פסיכולוגי לקציני חי"ר צעירים, התפרץ פעם סמל לחדר הקצין כאשר ידו אוחזת בזרועו של חייל בודד אשר ניסה להתאבד. והנה ללא התערבותי, תקף הקצין את החייל באזהרה חמורה כאשר הוא אומר: "הרי אתה רכוש צבאי ואם תעז שוב להתאבד אני אהרוג אותך". ברם, כאשר אני יושב שם פעור פה, אורו עיניו של החייל הבודד שאמר:" אם אני שייך למישהו, אם אכפת לכם ממני, אז הכול בסדר", כי זה טבעה של הערבות ההדדית". אוסיף לדברי פרופ' רוטנברג את משפט הצנחנים: "יחד נעמוד לבד".

לצערנו תופעת הלבדיות והבדידות , מאפיינת את האנשים השקופים, הלבדיים והבודדים בקרבנו. הם אותם נידחי השוליים, נטולי ההגנה התמיכה והזכויות, שאותם לא סופרים.

בנקודה זאת הנה באה לקראתנו השבת, שמביאה עמה את בשורת הדרת הלבדיות ובעיקר הבדידות. כל פעם אני נרגש מחדש נוכח השיר, שלדעתי יש להכניסו לזמירות שבת: "ירדה השבת" של יהושע רבינוב ודוד זהבי משנת 1944: "נשקה השבת לראשו של הברוש,לאזוב שבסלע נשקה ויהי הדרדר לשרביט של מלכות על רמות דממה מרוננת". גם אזוב הסלע והדרדר בבדידותם, זוכים לעדנה של חיוך, תמיכה ועידוד, משבת המלכה.

שבת שלום ומבורכת

חורף בריא וטוב.

זאב ווה

ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********