פרשת "חיי שרה"- "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" – על גִּילָנוּת ואייג'יזם Ageism

דומה יהיה להניח שהתיאור: "אַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים"´יתאים ככותרת לתופעת האג'יזם והגילנות

פרשת "חיי שרה"- "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" – על גִּילָנוּת ואייג'יזם Ageism

מושג הגִּילָנוּת הוא מושג המייצג תופעה חברתית בימינו הזוכה להתעניינות מחקרית עניפה. המושג מבית מדרשו של ד"ר רוברט באטלר ( 1927-2010), היה רופא, גרונטולוג ופסיכיאטר אמריקאי. כיהן כיושב ראש הראשון של המכון הלאומי לזקנה בארצות הברית (NIA). זוכה פרס פוליצר. התפרסם בעיקר בזכות עבודתו על הצרכים החברתיים והזכויות של זקנים ומחקריו על הזדקנות בריאה ושיטיון. ד"ר באטלר היה זה שגיבש, באופן רעיוני ותאורטי, אתהמושג גילנות בשנת 1969. גִּילָנוּת (בלעז: אייג'יזם) היא דעה קדומה כנגד אדם, המבטאות אפליה. סוג של סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם ויכולותיו. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם.

התופעה מגלמת בחובה הבניה חברתית שלילית של הזקנה, והפליה של קבוצה חברתית המתויגת כבעלת מאפייני חולשה ואי יכולת, אך ורק בשל גילה הכרונולוגי". כך למשל ביטויה של התופעה בפרסומת של תאטרון בישראל שהשתמש במילים : "האולם שייך לצעירים" – תוך משחק המילים בין "אולם" ל"עולם". כפי ששגור במקומותינו :"העולם שייך לצעירים". יתרה מכך, ההקשרים המקובלים שבהם הזקנים נחשפים בתקשורת ההמונים, הם בדרך כלל הקשרי חולשה: קרבן להתעללות, קרבן לניצול, מצבים של עוני ומצוקה, חוסר ישע ואומללות.

אריסטו בספרו רטוריקה עמ' 121 מייצג באופן שיפוטי את תופעתהגילנות :" אנשים מבוגרים יותר וכאלה שעברו את תקופת פריחתם...הם רעי מזג, וגם חשדנים וחסרי אמון...והם נוטים לפחדנות וחוששים לבאות" .

פרשתנו מאירה זרקור לתופעת הגילנות והאייג'יזם, בדמותו של אברהם אבינו :"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" (כד',א'). נשאלת השאלה, כיצד מתיישב הסיפא עם הרישא של הפסוק. מהי הכוונה- "בַּכֹּל" ?. שאלתנו מתחדדת עוד יותר אם נקרא בפרשתנו את פועלו של אברהם: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן, וְאֶת מְדָן, וְאֶת מִדְיָ וְאֶת יִשְׁבָּק, וְאֶת שׁוּחַ". (כה',א, ח).

האם "אַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים" מתכתב עם "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה...." ?

דומה יהיה להניח שהתיאור: "אַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים"´יתאים ככותרת לתופעת האג'יזם והגילנות. אך פרשתנו מתמודדת עם התופעה בהציגה את המשמעות והפרקטיקה של :" וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל". הנה לנו אקטביזם אברהמי שלמרות גילו המופלג, הוא איננו נח ,או פסיבי בסולם מינור. אלא, אברהם מציג לנו מהותה של " זקנה פעילה". הוא נושא אישה שיולדת לו ששה ילדים. אישור לכך נקבל בהמשך פרשתנו : " וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל עַמָּיו. אברהם מסיים חייו בגיל 175 בסולם מז'ורי – "זָקֵן וְשָׂבֵעַ".

פרופ' יצחק בריק יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, במאמרו: "היש משמעות לגיל ומהי זיקנה פעילה?"( מגזין דורות 11.2017)כותב: " אין חובה להגדיר אדם כזקן בכל גיל שהוא, בגין גילו הכרונולוגי. אם כי אין להתעלם מתהליך ההזדקנות, יש למחוק את הדיכוטומיה הקיימת בין צעיר לזקן.פרופ' מריאן רבינוביץ בספרו:" גילו של אדם וזמנו האישי" מדבר על שינויים בכשירות שקורים לאדם בהתקדמו על הרצף הזה. גילו של האדם מורכב מששה משתנים: הגיל הכרונולוגי, הביולוגי, הקוגנטיבי ,האמוציונלי, החברתי והתפקודי, כאשר כל אדם מתקדם בכל אחד ממשתנים אלה בקצב שונה ובדרך שונה.....מספר השנים שאדם צבר אינם בהכרח מדד לתפנית שלילית בחיי האדם וכי אנשים יכולים לחיות שנים רבות של פעילות ויצירה, של תרומה למשק ולחברה ושל משמעות כפי שחוו בשנים קודמות. אלברט שוויצר אמר:" איש אינו מזדקן בשל מספר השנים שהצטברו מאחוריו, אדם מזדקן כשהוא נפרד מהאידיאלים שלו...כל עוד לבך פתוח לבשורות היופי סביב לעליצות, לתעוזה ולתחושת עוצמתו של כדור הארץ, כל עוד קיימים בקרבך היכולת לחוש את קרבת בני האדם, את המודעות לאין סוף-סימן שאתה צעיר"

מרקוס טוליוס קיקרו (106-43 לפנה"ס) מגדולי אנשי הרוח, כתב ספר על הזיקנה :"מלאו לי 84. לא לגמרי החלשתני זקנתי. לא פגעה בי אנושות. עוד כוחי עומד לי בסנאט, באספת העם בקהל מרעי בני חסותי ואורחי...כשם שלא כל יין יחמיץ עם התיישנו, כך גם לא כל אדם יחמיץ עם הגיל". אלפיים שנה לאחר קיקרו, ארגון הבריאות העולמי WHO פירסם מסמך מדיניות בשנת 2002,שהשמירה עלאיכות חיים בתוחלת חיים היא:" להמשיך להיות פעיל, להמשיך להיות מעורב בפעילות חברתית, כלכלית, תרבותית, רוחנית ובענייני ציבור ובפעילות גופנית ותזונה נכונה".

סדרת מאמרים בעיתון "הארץ" על זיקנה פעילה מ 1.1.17 ו 3.1.17,מתייחסים למאמר של ליסה פלדמן בארט חוקרת מדעי המוח מבית החולים הכללי במסצ'וסטס ,שקובעת כתוצאה ממחקריה, שבין הפעילויות התורמות באופן יעיל לשמירה על כושר קוגנטיבי של איכות חיים בתוחלת חיים, הן - לימודי שפות, לימודים אקדמיים ,אימון בנגינה על כלי מוזיקלי חדש, פעילות ספורטיבית ופעילות אירובית. מחקר שהתפרסם בכתב העת:evolution and human behavior"" קובע, שטיפול מידתי של סבא וסבתא בנכדיהם וסיוע התנדבותי לאנשים בקהילה ,מגבירים ומעלים את איכות החיים בתוחלת החיים.

תופעת הגילנות והאייג'יזם נוכחת בחיינו, במשבר גיל הפרישה והיציאה לפנסיה והשלכותיו. כאשר לא אחת אדם פעיל שכלית פיזית ונפשית , באִבְחַת חרב מוצא עצמו במציאות של ריק ,פסיביות, תחושת ערך ודימוי עצמי ירודים.לא אחת אנשים בגילאי 60 מעבירים קורות חיים למציאת תעסוקה והם כלל לא נספרים בשל גילם.

אם עד כה ידענו לאפיין את אוכלוסיית הזקנים כמייצגים את הגיל השלישי, הרי כיום כבר מאפיינים את הישישים גילאי 80+, כבניהגיל הרביעי - "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה" (איוב, יב', יב').

לתופעת הגילנות והאייג'יזם יש שם, על פי שירה של זלדה:" לכל אדם יש שם ". בסקר של המכון לגאוקרטוגרפיה שיזם ארגון א.ב.א ( איגוד בתי האבות בישראל), שנערך בספטמבר 2015 , בקרב 300 נשאלים בני 70 ומעלה, נמצא : 40% מתוכם, מעדיפים את השם אזרחים ותיקים, זאת בהשוואה ל 15%, המעדיפים את השם - בני גיל הזהב, 13% מעדיפים את השם- בני הגיל השלישי, 9% מעדיפים את השם - זקנים, 6% מעדיפים את השם - קשישים ו4% מעדיפים את השם - מבוגרים.

"זיקנה פעילה"- הם הזקנים החיים בתפקוד פעיל, חיוני ובאיכות חיים ראויה של משמעות ותוכן . זקנים בריאים, יצרניים, יוצרים, פעילים ומתנדבים, הלומדים ומועשרים בידע ובתחביבים ומודעים לזכויותיהם ויודעים למצותם. ניתן לאפיינם : ״עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו" ( תהילים, צב', טו ' ). הצייר קלוד מונה צייר בגנו את בריכות שושני המים בעשור התשיעי לחייו.ג'וזפה ורדי כתב את האופרה פַלְסְטַף, כשהיה בן 85, בנג'מין פרנקלין המציא את העדשות הבי-פוקליות בגיל 78. האדריכל פרנק לויד רייט עיצב את מוזאון גוגנהיים בניו יורק בגיל 92.

מיכלאנג'לו ,מאטיס ופיקאסו- כולם נותרו יצירתיים בעשור התשיעי לחייהם.

הסופרת ברברה טוכמן בספרה המונומנטלי ״מצעד האיוולת״,מתארת את תופעת הגילנות והאייג'יזם ,בכשל ההחלטה האסטרטגית השגויה של המלך רחבעם, שהביאה לפילוג הממלכה : ״ויעזוב (רחבעם) את עצת הזקנים אשר יעצוהו וידבר אליהם ( אל העם ) כעצת הילדים״ (מלכים א׳).על כך כבר אמרה הנרייטה סאלד (1860-1945 ):

"but the old sees better ,The young has better visual abilitie "

רבי נחמן מברסלב מציב לנו קריאה חדה וברורה ,ביחס לתופעתהגילנות והאייג'יזם, בשני מקורות נפלאים. המקור הראשון,בליקוטי המעשיות בסיפור, ״שבעת הקבצנים״, שבו מופיע הזקן העיוור (מסתבר שאיננו עיוור) שאומר:״ואני זקן מאד ואני עדיין תינוק לחלוטין ולא התחלתי עדיין לחיות כלל, ואף על פי כן אני זקן מאד ולא אני עצמי אומר זאת, רק שיש לי הסכמה על זה מהנשר הגדול״.הנשר מסמל את התחיה וההתחדשות , כמו עוף החול הפניקס ,״תתחדש כנשר נעוריכי״ (תהילים, קח). המקור השני, בליקוטי תפילות:" ותרחם עלי, שלא אפול לידי זיקנה לעולם. שלא תהא עבודתך זקנה וישנה, אצלי לעולם. רק אזכה לחדש עצמי בכל יום ובכל עת ובכל שעה. לחדש כנשר נעורי, להתחיל בכל פעם מחדש".

התובנה היא, שזיקנה איננה רק גיל ביולוגי או פרמטר מספרי של שנות החיים, אלא גיל איכותי רוחני, של יכולת להתחדש למימוש עצמי גם בגיל השלישי ואף כיום גם בגיל הרביעי.

עלינו להתבונן ביחס לגילנות והאייג'יזם של עצמנו, להתבונן בעיניים שלנו בזקנה של עצמנו. בתפיסת הממד ההתחדשותי של עצמנו , להרגיש צעיר ופעיל בזקנתנו. הפרישה בגיל הפנסיה ממרחב חיי עבודה פעילים, יכולה להביא אותנו למרחבי חיים מרתקים, עשירים עם תוכן ,משמעות וחדוות היצירה, הבחירה נתונה הרבה בידינו. שכן מנגד, הפרישה עלולה גם להביא עימה תופעות קשות של ריק, העדר משמעות, ירידה בדימוי העצמי ובערך העצמי, דיכאון ,עצבות ודמנציה. הקריאה היא גם לחברה להתייחס באופן חיובי וראוי לאדם הזקן, תוך בחינת הגיל על ממדיו השונים.

הזיקנה צריכה להתנגן במוחנו ובליבנו, כזיקנה פעילה פרואקטיבית שיש בה איכות חיים של תוכן ומשמעות, כמילות שירו של אריק איינשטיין- "עוף גוזל" :" עכשיו נשארנו לבדנו בקן, אבל אנחנו ביחד. חבקי אותי חזק , תגידי לי כן, אל תדאגי, ביחד, כיף להזדקן ".

הגיל הוא רק בראש, הוא רק מספר. כפי שאמר מיקי מאוס בדיסני לנד never too old for mickey" ".אני מתנגד לעולם המושגים והטרימנולוגיה, של המושג הטוטלי והבינרי- פרישה ויציאה לפנסיה. כאילו עד כה, בעולם העבודה אנו במצב צבירה- ON ואילו בפרישה לפנסיה אנו במצב צבירה – OFF.אני סבור שיש להשתמש בעולם מושגים חדש – סיום פרק חיים אחד והתחלה של פרק חיים חדש עם משמעות, אתגר, הגשמה עצמית וחדוות היצירה . מרחב החיים של פרק החיים החדש, יכול לבוא לידי ביטוי בזקנה פעילה, של חיי עבודה ותעסוקה פורמליים, בצד התנדבות, לימוד, מיצוי תחביבים, ספורט וכיו"ב. זאת המשמעות האמיתית של איכות חיים בתוחלת חיים.

נאה ויאה לסיים מאמרנו לפרשתנו בשירי הדרך של לאה גולדברג : " הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר. הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם. הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר. יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך. צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם, הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל הָעֶרֶב, צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת: הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך? וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ, וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם, וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. ...לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל, לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל ".

שבת שלום

זאב ווה

ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********