עלינו תמיד לשאוף ולהציב בפנינו אתגרים, שהם גבוהים מעל יכולותינו
.jpg)
פרשת "לך לך" - " וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ד' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" - דרמה משפחתית בחמש מערכות.
זאב ( ווה) פרידמן
ספר בראשית עוסק לא מעט במשפחה על מורכבויותיה ואתגריה. כל אירוע מיוחד המתרחש במשפחות השונות המלוות אותנו בספר, הוא בבחינת- " מעשה אבות ואמהות, סימן לבנים ולבנות".
הבה נעסוק בדיוננו בפרשתנו, בדרמה משפחתית במשפחת אברהם ושרה, המציגה לנו התפתחות מרתקת, המשתרעת על פני חמש מערכות.
המערכה הראשונה - "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן"( יב', ה'). מערכה זאת מציגהזוגיות מחוברת, יציבה ומחויבת, של אברהם לשרה וכן להפך, בתהליך ההתמודדות עם תהליך ההגירה והמעבר מאור כשדים דרך חרן בואכה ארץ כנען. דומה שבני הזוג מתכננים ופועלים ועושים הכול ביחד, יד ביד. אין כאן פער בין התכנית לבין הביצוע ומבחן התוצאה.
המערכה השנייה - " וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּיאִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה, כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" ( יא', יב'-טו'). מערכה זאת מציגה זוגיות מחמיאה, מתקשרת ומסבירה, נוכח האיום בבית פרעה. אין כאן פער בין התכנית לבין הביצוע ומבחן התוצאה.
המערכה השלישית- " וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ד' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי. וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה". מערכה זאת מאפיינת זוגיות יצירתית ויוזמת, שחושבת מחוץ לקופסא. אין כאן פער בין התכנית לבין הביצוע ומבחן התוצאה.
המערכה הרביעית – "וַיָּבֹא אֶל הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט ד', בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַחמִפָּנֶיהָ. וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ד', עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר: עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁוּר. וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי; וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי, אָנֹכִי בֹּרַחַת. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ד', שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ד', הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ד', הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע ד' אֶל-עָנְיֵךְ. ........... וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם, בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר, יִשְׁמָעֵאל". (טז', א'-ו' ).מערכה זאת מציגה בקיעים ראשונים בזוגיות שבין שרה לאברהם. האיזון המשפחתי בבית אברהם מתערער. שרה כמו אומרת לאברהם:" עליך להחליט, אני או השפחה הגר". יש כאן לראשונה פער בין התכנית לבין הביצוע ומבחן התוצאה.
המערכה החמישית- מתרחשת בפרשת וירא שנקרא בשבת הבאה : " וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת, עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. ( כא',ט'-יא' ).מערכה זאת מציגה עצימות של משבר הזוגיות בין שרה לאברהם. יש כאן פער מעמיק בין התכנית הראשונית לבין הביצוע ומבחן התוצאה.
השאלה הנשאלת היא, כיצד קרה שזוגיות יציבה ,מחויבת ,מחמיאה, מתקשרת, יצירתית ויוזמת, במערכות - הראשונה, השנייה ולכאורה במבט ראשון גם בשלישית, מתדרדרת ומתערערת לה , למצב משברי, המאיים על שלמות הזוגיות והמשפחה האברהמית ? כיצד קרה שנשברים כל הכלים והמנגנונים לקיום חוסן זוגי ומשפחתי, במערכות הרביעית והחמישית ?
חוסן זוגי ומשפחתי מוגדר, כ"מאפיינים של משפחות, המסייעים להן להיות עמידות בפני שיבושים הנובעים משינויים ולהפגין יכולת הסתגלות והתאוששות בעומדן מול מצבי משבר". כיצד אנחנו יכולים להפוך את המצב המורכב להזדמנות לפיתוח חוסן משפחתי? מחקרים בתחום ( וולש, 2009ׂ) מצביעים על שלושה מרכיבים עיקריים של החוסן הזוגי והמשפחתי: 1. התארגנות2.תקשורת3.משמעות (ד"ר אלינער פרדס פסיכולוגית קלינית, מרצה בתכנית לטיפול משפחתי ביחידה ללימודי המשך בבי"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל אביב).
דומה ששלושה מרכיבים אלו היו בעלי השפעה על החוסן הזוגי והמשפחתי של אברהם ושרה, בהתדרדרות המתוארת מהמערכה הראשונה למערכה החמישית בדרמה המשפחתית.
בספרו המונומנטלי "הנסיך הקטן", של אנטואן דה סנט אכזופרי (1944- 1900) ,מתואר ביקורו של הנסיך הקטן בכוכבו של המלך, שמבין שהמלך שולט ביקום כולו : "אילו ציוויתי על מפקד צבא לעוף מפרח אל פרח כמו פרפר, או לכתוב טרגדיה, או להפך לעוף ים, והמפקד לא היה ממלא אחר הפקודה, מי משנינו לא היה בסדר, הוא או אני?- אתה- אמר הנסיך הקטן בוודאות. נכון מאוד."מכל אחד יש לדרוש מה שהוא יכול לתת", אמר המלך. הסמכות מבוססת בראש ובראשונה על התבונה. אם תצווה על בני עמך שישליכו את עצמם לים, הם יקומו ויעשו מהפכה. יש לי הזכות לדרוש שיצייתו לי מפני שהפקודות שלי מתקבלות על הדעת. אז מה עם השקיעה שלי? הזכיר לו הנסיך הקטן, שמעולם לא היה שוכח שאלה ששאל. -תקבל אותה, את השקיעה שלך. אדרוש זאת. אבל כיוון שאני מושל בחכמה, אחכה עד שיהיו התנאים נוחים לזה".
אנו נוכחים בכשל ההתארגנות, בהעדר התנאים הנוחים, בפער שבין החלטה אסטרטגית, לבין העמידה בביצועה ויישומה באופן קבוע ומלא. או בפער שבין הרטוריקה וההצהרה ,על החלטות חשובות ואסטרטגיות, לבין הפרקטיקה והיישום.
מרטין סליגמן, ( פסיכולוג יהודי אמריקאי, יליד 1942) מבית מדרשה של הפסיכולוגיה החיובית, טוען בעקבות מחקריו, שלעולם, עלינו תמיד לשאוף ולהציב בפנינו אתגרים, שהם גבוהים מעל יכולותינו, אבל במידתיות ,במינון ובאיזון מתאימים.
התארגנות נכונה לקבלת החלטה אסטרטגית דרמטית של שני בני הזוג, לעבור ממצב של זוגיות למצב של הורות ומשפחה ,בדמות הצעתה של שרה לאברהם במערכה השלישית : " וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ד' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"; מחייבת תקשורת אמיתית והדדית של שרה ואברהם. דומה בפרשתנו במערכה השלישית והרביעית, שאברהם פסיבי ושרה פרואקטיבית במרכיב התקשורת ביניהם. הד לכך נמצא אצל פרשנינו .שרה אמנו, זוכה מהם, לביקורת של ממש .
הרמב״ן ( רבי משה בן נחמן,1194-1270) בביקורתו הנוקבת: ״חטאה אמנו שרה בעינוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ד' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי״.
הרד״ק ( רבי דוד בן יוסף קמחי, 1160-1236 ) מרחיק לכת בביקורתו: ״ וזה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני האל כמו שאמר המלאך להגר: "כי שמע ד' אל ענייך, והשיב לה (להגר) ברכה תחת עניהוכל זה הסיפור נכתב בתורה לקנות אדם ממנו המידות הטובות ולהרחיק הרעות..ולא נהגה שרי בזה (בעינוי של הגר) לא למידת מוסר ולא למידת חסידות...היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה. ולא מידת חסידות ונפש טובה, כי אין ראוי לאדם, לעשות כל יכולתו, במה שתחת ידו....ומה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני האל".
בהעדר התארגנות משותפת של בני הזוג אברהם ושרה והעדר תקשורת ביניהם, שרה קבלההחלטה אסטרטגית אמיצה, לקיים את זרעו של אברהם והמשכיותו, בקבלתה החלטה נועזת,הראויה במבט ראשוני לכל שבח, בהציעה לבעלה אברהם, לקחת את הגר לאשה ולהיבנות ממנה. אך בהמשך, כמו "במבצע מתגלגל", כאשר האיזון המשפחתי נראה כמתערער- "וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" שרה נסוגה מהחלטתה ב 180 מעלות, ולוחצת על אברהם לגרש מהבית את הגר ובנה ישמעאל.
נחמה ליבוביץ (1905-1997 ) מעצימה בדבריה את הפער בהתארגנות ובתקשורת, בדגש לשרה: ״אולי רצתה התורה ללמדנו, כי המתמתח מעל לקומת אנוש ומקבל על עצמו משימות שמעל לכוחו,ייטיב לשאול עצמו תחילה, אם יוכל לעמוד בהן עד הסוף, שאם לא כן, מוטב לו לאדם שיחיה לפי כוחותיו ולפי הנדרש ממנו, כי אם רגע יעלה מעלה ביכולת הוויתור ובהבאת קורבן ובכבישת כל יצר אנושי וכל מאוייו , שאם לא יוכל גם לשהות על אותם רוכסי ההריםשאליהם טיפס והגיע לרגע, סכנה שיפול מטה מטה בהרבה ממה שהיה בזמן היותו במישור... כאן נוזף הרמב״ן חמורות, באלה המשתכרים בהחלטותיהם הנדיבות, בהתעוררות רוחם לקראת כל טוב ואצילי, בהתחלותיהם האמיצות, החלטות שאין עמהן הגשמה, התחלות שאין עמן המשך, התעוררות והתלקחות , אשר סופם דעיכה ושקיעה.
אני מבקש לטעון, שאם הייתה התארגנות נכונה ואמיתית, בשותפות מלאה בין אברהם ושרה כמו במערכה הראשונה ואם הייתה מתקיימת תקשורת אמיתית בין אברהם לשרה, כמו שהייתה במערכה השנייה באירוע של בית פרעה, יתכן שהייתה נמנעת ההתדרדרות שראשיתה במערכה השלישית בואכה לחמישית. דומה שתקשורת בריאה ביניהם, הייתה עוצרת את שרה בפעולתה במערכה השלישית.
אך במודל של החוסן הזוגי והמשפחתי, קיים מרכיב שלישי והוא – המשמעות.
כאן מאירה לנו נחמה ליבוביץ בפרשנותה את מרכיב המשמעות:" הן לו לא רצתה שרה לכבוש יצרה, להתגבר על כל רגש ושמץ של קנאה בצרתה (הגר),לו לא העפילה לדרגה על אנושית זו- לא הייתה נופלת לחטא של ״ותענה שרי״-ולא היה נולד מי שהוא ובניו, הנם רצועת מרדות לישראל עד היום הזה" .במילים אחרות, על שרה ואברהם היה לקחת באחריות את המשמעות ליוזמתה הפרואקטיבית של שרה במערכה השנייה ולצפות ההשלכות והמשמעויות האסטרטגיות לעתיד לבוא. כאן מוצב הפער שבין ראיה נקודתית ,משפחתית צרה לטווח קצר, לבין ראיה רחבה ,כוללת וקולקטיבית ברמה של אומה .כאן מוצב הפער שבין ראיה עכשווית מיידית רגעית, לבין ראיה אל מול עתיד ונצח ישראל. כאן מתחדד מרכיב המשמעות וחשיבותו המכרעת.
התארגנות, תקשורת ומשמעות, המוצגים על פני חמש המערכות, בדרמה המשפחתית בבית אברהם ושרה, הם עבורנו – "מעשה אבות ואמהות, סימן לבנים ולבנות"
שבת שלום ומבורך
זאב ווה
ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)
