פרשת מקץ – "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" – כנגד כל הסיכויים

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

אַף שֶׁלֹּא הָיוּ בֵּינֵינוּ כָּל כָּךְ אֲהָבוֹת מֵאֲחוֹרֵינוּ יֵשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת

פרשת מקץ – "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" – אפקט – כנגד כל הסיכויים.

זאב ( ווה) פרידמן

תומאס אדיסון ( 1847 - 1931) היה ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם פונוגרף, הטלגרף הדו כיווני ועוד. בזמנו נחשב אדיסון לממציא הגדול והמפורסם בעולם .הוא רשם מספר שיא של 1,093 פטנטים ברחבי העולם. רבים מהפטנטים שלו היו שכלול של המצאות קודמות (למשל הטלפון) עליהם עבדו בין היתר רבים מעובדיו.

מספרים על תומס אדיסון הילד הקטן שחזר הביתה, והגיש מכתב לאמו ואמר: "המורה נתנה ואמרה שתקראי ". אימו קראה המכתב ועיניה התמלאו דמעות. וכך קראה אותו לבנה: ״הילד שלך גאון ובית הספר שלנו קטן עליו. תצטרכי ללמד אותו בבית ". עברו שנים והאם נפטרה. יום אחד תומס אדיסון, שהיה עכשיו כבר הממציא הגדול של המאה, חיפש דבר מה במגירות ומצא שם מכתב, שבו היה כתוב: "הילד שלך טיפש. ממחר לא נכניס אותו לבית ספר " . אדיסון בכה שעות וכתב בספר הזיכרונות שלו: " תומס אדיסון היה ילד טיפש שבזכות אמו הגיבורה נהפך לגאון הדור ".

הנה לנו אפקט – כנגד כל הסיכויים, בדמותה של אמא מיוחדת, שהאמינה בבנה הקטן תומאס אדיסון וידעה לטעת בו את האמונה בעצמו.

הבה נחבר את אפקט – כנגד כל הסיכויים לשלושה אירועים מכוננים: הראשון, בפרשתנו – בהזמנתו של יוסף העבד העברי למלך פרעה, לסייע לו בפיתרון החלום , השני, בשבת החנוכה – בגילוי פך השמן על ידי החשמונאים והשלישי , בהפטרתנו בחזונו של הנביא זכריה– בבחירת יהושע הכהן על ידי המלאך

מהו הרעיון המחבר את אלו השלושה?

החיבור הוא , באפקט - כנגד כל הסיכויים (against all the odds)- אמונה בחסר הסיכוי ובחירה בו .

האמונה של פרעה ביוסף העבד העברי בבית הכלא בבור ,מתכתבת עם האמונה של החשמונאים בפך השמן העלוב ומתכתבת עם אמונתו של המלאך, ביהושע לבוש הבגדים הצואים.

לא את יוסף ולא את פך השמן, ולא את יהושע הכהן, מישהו היה סופר ומאמין שיש בהם פוטנציאל וסיכוי.

מדוע ?

נטייה אנושית של בני האדם, היא להתרשם מהדברים כפי שהם נראים וגם כיצד אחרים מציגים אותם. אנו נוטים להתרשם מהאריזה החיצונית שצורבת לא אחת את התייחסותנו ,דעתנו, עמדתנו והשקפתנו ביחס לאדם האחר. אנו מתרשמים מגירויים חיצוניים המשפיעים על עמדותינו והחלטותינו ביחס לזולתנו, כמו למשל: " מה אחרים מספרים ברדידות ובשטחיות על האחר.... מהי חזותו החיצונית – מהו סגנון לבושו...איזו כיפה מונחת על ראשו....מהו סגנון דיבורו....מהו ייחוסו.....היכן הוא גר ......מהו מוצאו העדתי....". כל אלו מעצבים ומגבשים את התרשמותנו ויחסנו לאחר. אנו עוצרים באריזה החיצונית ולא מנסים לחדור ולהתבונן באופן אמיתי וישר מבעד לשכבות החיצוניות של האחר.

על מנת לערוך לעצמנו תהליך עמוק של היכרות אמיתית עם האחר,ולנהל תהליך נקי ללא פניות והסטות של דעות קדומות וסטריאוטופים המשפיעים עלינו, אנו חייבים לגייס לעצמנו, סוג של אינטואיציה ,להאזין לקול הפנימי שלנו, להאמין, להתבונן לעומק באופן אמיתי ולא אחת לקחת סיכון שיש בו הימור מסוים.

זאת המשמעות - להעניק למישהו אחר את התחושה וההרגשה ,שיש מישהו שמאמין בו.

הבה נבחן את שלושה האירועים – הזמנת יוסף ע"י פרעה בפרשתנו ,גילוי פך השמן של חנוכה ובחירתו של המלאך, ביהושע לבוש הבגדים הצואים, והקשרם לאפקט – כנגד כל הסיכויים.

באירוע הראשון, כך מתארת זאת פרשתנו : " וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. .... וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; ....תִּשְׁמַע חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ. וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.... וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה. .... הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן....וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת הָאָרֶץ. וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן: כִּי-כָבֵד הוּא, מְאֹד. ...... וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם..... וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. ".( מא', ח'-מד' ).

אכן התמיהות הן רבות , כיצד המלך פרעה מזמין לארמונו ,עבד עברי בסטטוס של אסיר, שהורשע בניסיון לתקיפה מינית של הגבירה אשת השר פוטיפר? כיצד קורה שהוא מוזמן לשמש כמועמד לפתור את חלומו של המלך ? כיצד המלך מעמיד את יוסף בשורה אחת עם מיטב חכמיו ויועציו המומחים, בסיטואציה כה גורלית שזעזעה את המלך בחלום שחלם ומצוקתו, כאן ועכשיו לפיתרון חלומו? ולבסוף, כיצד נוהג המלך פרעה לכאורה, בחוסר אחריות ובקלות דעת במינויו של אדם כה צעיר - יוסף העבד העברי והאסיר, לשמש כמשנה למלך והענקת סמכויות שלטוניות וניהוליות לו, שעל פיו יישק דבר, בהכנת המעצמה המצרית לתקופת החרום וניהולו?

יש להניח שטורי הפרשנויות בתקשורת המצרית באותה עת, ביקרו בחריפות את ההחלטות ההזויות של המלך וקראו לו להתעשת מהר, שמא יהיה מאוחר. הם בוודאי העלו תמיהה ,כיצד המלך חורג מפרוטוקול נציבות שירות המדינה המצרית, בכל הקשור לנוהל מינוי בכירים למשרות מרכזיות. כיצד מעדיף המלך, לבחור לתפקיד העליון של ראש רשות החירום המצרית כמשנה למלך, אדם צעיר, חסר ניסיון ניהולי, אסיר, עם גיליון הרשעות של אלימות מינית כלפי סמלי שלטון, עבד עברי זר, ואותו הוא בוחר על פני גלריה של מומחים, בעלי ניסיון, בעלי ותק, כדוגמת החרטומים וחכמי מצרים. הכול נראה הזוי, מוזר ולוקה בחוסר אחריות ושיפוט לקוי של המלך. אנו כמובן נאמנים לתפיסה האמונית, שכך נקבעה מפת הדרכים האלוקית של יוסף במצרים, מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, להגשים יעוד אלוקי. אך בפרקטיקה במרחב האנושי, יש חשיבות רבה , גם להתבונן ולנסות להבין את המאמץ והתהליך האנושי המסור בידי אדם , בצד התכנית האלוקית.

אז איך זה קורה ?

על מנת להשיב לשאלה זאת, ננסה לחבר את אירוע המינוי של יוסף, לחג החנוכה - לאירוע השני , של נס פך השמן.

פרעה מציב לנו תובנה לימודית בתחום קבלת ההחלטות למינויים לתפקידים בכירים, שגם בצד החשיבות להצמדות לפרוטוקולים, נהלים וקריטריונים מקובלים ומוסכמים, יש גם מצבים, שיש לצאת מקיבעון מחשבתי, להסתייע באינטואיציה ולהאזין לקול הפנימי שבנו, בחשיבה מחוץ לקופסא, גם אם כל אלו הם נגד המוסכמות והמקובל.

דומה שאפקט נס פך השמן של חנוכה, כנגד כל הסיכויים - נוכח במרחב חלומו של פרעה והפעולות ((action items שהוא נוקט בהזמנת יוסף לפתרון חלומו, בקבלת הפתרון ובבחירתו של יוסף העבד העברי ובמינויו, להיות האיש המורם מעם, לשמש כמשנה למלך ולהעניק לו אחריות וסמכות שלטונית, להכין את המעצמה הגדולה מצרים, ולהתמודד כראוי עם מצב חירום של 7 שנות הרעב.

מהו בדיוק אפקט נס פך השמן של חנוכה – כנגד כל הסיכויים ?

אפקט נס פך השמן בחנוכה , מעלה את השאלה שנשאלה על ידי ה״בית יוסף״,( רבי יוסף קארו, המאה ה-16 ) "אורח חיים" סימן תר"ע, מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים ולא שבעה ימים, שהרי בפך היה כבר שמן שהספיק ליום אחד והנס היה, שהשמן הספיק לעוד שבעה ימים: "שכשנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת .קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (בבלי, מסכת שבת, כא' עמ' ב').

כאשר החשמונאים נכנסו לבית המקדש הטמא, הם נתקלו בפך קטן זרוק על הריצפה שבוודאי לא היה נראה מרשים, לפחות במראהו החיצוני. הנה גם כאן ,היו לחשמונאים את כל הסיבות שבעולם ,להתרשם מהאריזה החיצונית והLOOK של פך השמן העלוב ולא לנסות להמר על פנימיותו של הפך. סביר היה להניח בסיטואציה זאת , שהאדם הסביר לא היה מתייחס כלל לפך הזרוק, שמראהו החיצוני לא היה מרשים.

אבל כאן באירוע פך השמן , התרחש נס – כנגד כל הסיכויים, שנבע מהאמונה של החשמונאים בפוטנציאל של הפך, וביכולת שלו, להוציא מתוכו תפוקה של שמן שהספיקה לשבעה ימים. כלומר, עצם האמונה של החשמונאים ומתן הסיכוי, ביכולת הפנימית של הפך, מבלי להתרשם ממראהו החיצוני, הוא נס בפני עצמו. לכן אנו חוגגים את חנוכה - שמונה ימים.

דומה, שאפקט כנגד כל הסיכויים- של נס פך השמן, מתקיים גם באירוע הראשון, אצל פרעה. הוא איננו מתרשם מהפרופיל החיצוני של יוסף ובעובדה שהיה זר, היותו עבד וחסר כל ייחוס ,חסר מעמד והשכלה פורמלית. החיצוניות שלו והרזומה ( הקו"ח) שלו היו דומים למראה החיצוני של פך השמן. למרות זאת פרעה איננו נגוע בקיבעון מחשבתי, הוא מסתייע באינטואיציה שלו, הוא נעזר ב MRI אנושי, ורואה מבעד למראה החיצוני ונייר קורות החיים הדל של יוסף, את הפוטנציאל והיכולות שבתוכו. פרעה הימר על יוסף ובניגוד לכל יועציו ועוזריו, האזין לקול הפנימי שלו ובאומץ מנהיגותי בחשיבה מחוץ לקופסא ,נתן צ׳אנס וסיכוי ליוסף העבד שזה עתה יצא מבית האסורים, ומינה אותו לתפקיד הרם הקריטי והגורלי. הנה נס פך השמן- כנגד כל הסיכויים - בהזמנתו של יוסף לבית המלוכה לסייע בפיתרון החלום ולאחר מכן במינויו למשנה למלך.

אפקט - כנגד כל הסיכויים , גם נוכח בהפטרתנו , בחזונו של הנביא זכריה :" וִיהוֹשֻׁעַ, הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים; וְעֹמֵד, לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר, אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר, הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים, מֵעָלָיו; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֺנֶךָ, וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ, מַחֲלָצוֹת..... וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים, וּמַלְאַךְ ד', עֹמֵד. וַיָּעַד מַלְאַךְ ד', בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת, אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר....... וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה. שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת, הֵמָּה.......בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ד' צְבָאוֹת, תִּקְרְאוּ, אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן, וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה"( זכריה, ג'-י').

מלאך ד' הניצב מול יהושע הכהן הלבוש בעליבות בבגדים צואים, איננו מתרשם רק מחיצוניות לבושו של יהושע. המלאך – כנגד כל הסיכויים, מאמין בפנימיותו של יהושע ,מתחת לבגדים הצואים ובוחר בו לשמש במקדש , לקוממו , לחדשו ולהחזיר עטרה ליושנה, לאחר הגלות וחורבן בית המקדש הראשון.

דומה שהקו המחבר את פרעה ,החשמונאים ומלאך ד', במימוש אפקט – כנגד כל הסיכויים , מתנגן במילות השיר :" מי שמאמין ( במישהו) לא מפחד ".

שבת שלום ומבורכת , חג חנוכה של אורה ושמחה וחודש מבורך.

זאב ווה

ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)

מנכ"ל

שירותים בקהילה מכל הלב, לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר , משנת 1981

חמשיר לשבת :

פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת / דוד אשל

"וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְּאֹר" (בראשית מ"א/1)

הוּא בָּטוּחַ הָיָה, שֶׁהוּא... זֶה הָאוֹר.

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁתֵּי מַעַרְכוֹת בְּחִירוֹת

שֶׁאֶת הַחוֹלְמִים, אֵינָן מְפָאֲרוֹת,

לֹא אֶת מִי שֶׁלְּסַיֵּם כְּהֻנָּתוֹ מְמָאֵן

וְלֹא אֶת מִתְחָרֵהוּ, שֶׁבְּכָל מְאוֹדוֹ רוֹצֶה לְכַהֵן,

יַשְׂכִּילוּ שְׁנֵיהֶם לְהָבִין, שֶׁאוֹר הֵם אֵינָם מְפִיצִים

וּכְדַאי שֶׁיַּחְלִיפוּ חַרְטוֹמִים וְיוֹעֲצִים.

לְפָנֵינוּ לְפָחוֹת שֶׁבַע שָׁנִים חֲשׁוּבוֹת

הַאִם תְּהֶינָה רָעוֹת אוֹ טוֹבוֹת ?

לוּ הָיָה לָהֶם, פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת כְּיוֹסֵף

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֶת הַפִּתְרוֹן הָיָה הוּא חוֹשֵׂף.

לִידִיעַת שְׁנֵי "הַמְּלָכִים"

שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד זֶה רַק רוֹקְמִים תְּכָכִים,

יֵשׁ מִי שֶׁמַּצִּיעַ לִשְׁנֵיהֶם נִצָּחוֹן

אַךְ הֵם אֵינָם מַקְשִׁיבִים לַיּוֹעֵץ הַנָּכוֹן,

הַיּוֹסֵף שֶׁלָּהֶם הָאֲמִתִּי הוּא הָעָם

וּפִתְרוֹנוֹ צוֹדֵק וּבְטוּב טַעַם,

הוּא מַצִּיעַ לָהֶם לְשַׁלֵּב יָדַיִם

וְהוּא יָעַץ זֹאת לָהֶם כְּבָר פַּעֲמַיִם,

כִּי הוּא הַדָּבָר הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹתוֹ

וְאֵין פִּתְרוֹן טוֹב... זוּלָתוֹ.

הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת

אֶת הַסִּכְסוּךְ הַפְּנִימִי תִּהְיֶינָה בּוֹלְעוֹת,

אַף שֶׁלֹּא הָיוּ בֵּינֵינוּ כָּל כָּךְ אֲהָבוֹת

מֵאֲחוֹרֵינוּ יֵשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת,

וְלֹא נִתֵּן לְשׁוּם רֹעַ

אֶת עֲתִידֵנוּ לִבְלֹעַ,

כִּי מוּלֵנוּ נִצָּב אִיּוּם חִיצוֹנִי

וְהוּא לֹא חֲלוֹם וְלֹא בִּדְיוֹנִי,

אִמְּצוּ נִבְחָרֵינוּ אֶת הַדִּיל

רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְרַב אַלּוּף בְּמִיל',

קַבְּלוּ אֶת עֲצַת הַבּוֹחֵר

כִּי הוּא יוֹעֵץ נָכוֹן, מִכָּל אֶחָד אַחֵר.

אַחְדוּת אוֹ תֹּהוּ

פִּתְרוֹן חֲלוֹמְכֶם אֶחָד הוּא.

חודש טוב וחג חנוכה שמח

שבת מבורכת על כל בית ישראל

בלהה ודוד אשל