פרשת תצוה: " פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב " – בזכות החיבור הבין דורי

לַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָעַד וּלְתָמִיד פַּרְשָׁנוּת עַכְשָׁוִית נְנַסֶּה לְהַעֲמִיד.

פרשת תצוה: " פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב " בזכות החיבור הבין דורי.

זאב ( ווה) פרידמן

בימים אלו של בחירות בישראל, נשמעים קריאות וקולות מימין ומשמאל, בעד החיבורים.

כולם מדברים על כך, שצו השעה ,מחייב את החיבור של הימין לגוש גדול מחד ואת החיבור של השמאל לגוש גדול מאידך. דומה שלמרות הפערים ,המחלוקות והפלגנות בין המפלגות השונות, בדבר אחד קיימת הסכמה מלאה ,מימין ומשמאל- בזכות החיבורים.

הבה נבחן את הקריאה לחיבורים, כפי שהיא משתקפת בפרשתנו.

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד". (כז', כ').

המלבי"ם ( רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל וייזר 1809-1879 ) מפרש הפסוק: " במקומות שהתחיל בלשון ציווי, יימצאו בם כל התנאים המחויבים אל הציווי שהם: זירוז , מיד , ולדורות".

אבקש להציג קריאה נוספת, בפירושו של המלבי"ם, המאיר באלומת אור את נושא דיוננו בפרשתנו, בזכות החיבורים. כך נחבר את פירושו של המלבי"ם, לחיבור הבין דורי, של צעירים, מבוגרים וזקנים.

האם חיבור כזה בכלל אפשרי ? כנראה שכן. זה אפשרי. הבה נבחן זאת.

שתי המילים הראשונות- "זירוז ומיד" -מציגות ייצוגים של אוכלוסיית הצעירים, המאופיינים בקצב חיים, עכשווי ,סוער ורועש של – זירוז, מיד, כאן ועכשיו.

המילה השלישית – "לדורות"- מציגה ייצוג לאוכלוסיית המבוגרים והזקנים, המאופיינים בקצב חיים רגוע , מתון, מאופק שקט , שלדורות.

האתגר של פרשתנו במעשה הקמת המשכן המשתרע על פני חמש פרשות, הוא ליצור חיבור בין דורי אמיתי, של סולידריות וערבות הדדית, שיש בו שותפות רב דורית, של קהילה, שיש בה גםזירוז, גםמיד וגם לדורות.

החיבור הבין דורי זוכה לעניין ולתשומת לב מחקרית בשנים האחרונות. אנו מכירים את המאפיינים של הדורות השונים:

"הדור השקט" (Silent Generation) - אנשים שנולדו לפני סיום מלחמת העולם השנייה.

דור הבייבי בום (Baby boomer) הוא מושג סוציולוגי וכלכלי המציין את ילידי תקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה.

דור ה- X Generation)) הוא כינוי לדור אשר נולד בעולם המערבי לאחר דור הבייבי בום. אלו שנולדו החל מהשנים הראשונות של שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. המונח דור האיקס הפך לשגור בזכות ספר בשם "דור האיקס" שכתב דאגלס קופלנד, צעיר אמריקני בשנת 1991, Generation X: Tales for an Accelerated Culture.

דור ה-Y Generation) Y), הידוע אף בשם דור המילניום, הוא כינוי לדור אשר נולד בעולם המערבי לאחר דור ה-X. אלו שנולדובמהלך שנות ה-80 ושנות ה-90.

דור ה-Z Generation) Z); ידוע גם בשם דור ה-M אוGeneration M וכן כ-I Generation הוא שם משותף לדור שנולד לאחר אמצע וסוף שנות ה-90 או שנות ה-2000 המוקדמות. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". דור האלפא (Generation Alpha) –או דור ה- I- האייפון, אנשים שנולדנו משנת 2010 ואילך.

האם ניתן לחבר הדורות השונים, להתגייסות משותפת, להתמודד ביחד עם האתגר הציבורי והלאומי, כמו הקמת המשכן ?

נבחן זאת בפרשתנו ,בהקשר לפריטים המרכיבים את לבושו של הכהן במשכן. אחד הפריטים הוא מעיל האפוד: " וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד, כְּלִיל תְּכֵלֶת. .......... וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו, רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו, סָבִיב; וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם, סָבִיב. פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב. ( כח' , לא'-לד' ).

למיקום של הפעמון והרימון על לבושו של הכהן, נדרשו שני פרשנים.רש״י מסביר, שמיקום הפעמון והרימון, היה בשורה, אחד על יד השני. ואילו הרמב״ן מסביר, שמיקום הפעמון היה בתוך הרימון.

המגיד ממזריטש, מגדולי תנועת החסידות במאה ה18, וממשיך דרכו של הבעל שם טוב ,מציג את החיבור הבין דורי, בעקבות פרשנותו של הרמב"ן. לדעתו, הפעמון מייצג את דור הצעירים ואילו הרימון מייצג את דור המבוגרים והזקנים.

הפעמון הוא חלול והענבל שבתוכו, גורם לצלצולים ורעשים. הפעמון מייצג את דור הצעירים ( דור ה-Zׂ ) , בראשית דרכם, שמתחילים למלא את המרחב החלול. הם מתלהבים, קופצניים, תזזיתיים ןרעשנים. הם נתונים בדינמיקה של שינויים ומעברים. הם הדור- המיד, הזירוז, כאן ועכשיו.

הרימון הוא מלא וגדוש ב613 גרעינים. הרימון מייצג את דור המבוגרים והזקנים ( הדור השקט ודור הבייבי בום) שהם, במצב צבירה של מילאות של ניסיון חיים. הם מייצגים את האנטי קליימקס של הצעירים. הם מאפיינים את שיקול הדעת, המתינות, ההתמדה, היציבות, הקביעות והשיגרה. אינם מצלצלים בצלצולים ואינם מרעישים. הם הדור- לדורות.

המודל של רש״י מציב לנו לכאורה מציאות של העדר חיבור, והעדר זיקה והדדיות בין הרימון לבין הפעמון, בין הצעירים לבין המבוגרים. מציאות בין דורית של קוים מקבילים, נטולי קשר, מציאות של זה על יד זה. הרימון על יד הפעמון. לעומת זאת המודל של הרמב״ן, מציב לנו חיבור בין דורי, של זיקה, הדדיות, ויחסי גומלין ,בין הפעמון לבין הרימון, בין הצעירים לבין המבוגרים. הפעמון ממוקם בתוך הרימון. יש כאן מודל בין דורי, של סינרגיה והעצמה הדדית, של היחד בצד הייחוד. לפעמון- הצעירים ולרימון- המבוגרים, יש לכל אחד מהם את האישיות הייחודית המאפיינת אותו ואת שלב החיים שבו הוא נמצא ועמו היתרון היחסי שלו . גם אם קיימים פערים דיגיטליים בין השניים, גם אם קיימים פערים של לבוש, שפה, אורח חיים ,הרי שהמודל הבין דורי, מחייב קיום הדדיות, קיום כבוד הדדי וקיום חיבור של הזנה הדדית. הפעמון בתוך הרימון ,כל אחד מהם מביא למפגש הבין דורי את היתרון היחסי שלו. העולם שייך לצעירים וגם למבוגרים, במרחב חיים ומפגש אחד. כל אחד תורם את חלקו בדרכו שלו. כל אחד מביא את יתרונו היחסי למאמץ הלאומי ולאתגרי השעה, כמו המפעל הגדול בפרשתנו, של הקמת המשכן.

המפגש הבין דורי מקבל ביטוי גם במחזור השירים של לאה גולדברג, הנקרא " שירי סוף הדרך". אלה שלושה שירי התבוננות על החיים מזווית ראייתו של איש זקן, כשברקע ניצבת דמותו של קהלת : " הדרך יפה עד מאד- אמר הנער. הדרך קשה עד מאד- אמרהעלם. הדרך ארוכה עד מאד- אמר הגבר. ישב הזקן לנוח בצד הדרך. בשיר השלישי אומר הזקן: " למד את שפתותי ברכה ושיר הלל. בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום. לבל יהיה עלי יומי הרגל". לאה גולדברג שואפת למרחב חיים בין דורי משותף , המחבר את הדורות יחדיו. זאת המשמעות האמיתית של קהילה לדורות, המתחברת לקהילת המיד והזירוז.

כך גם חווינו בסרט "המתמחה" בכיכובו של רוברט דה נירו, המתאר מפגש מיוחד במקום עבודה, של אדם פנסיונר מדור הבייבי בום, עם עובדים צעירים מדור הZ- . הסרט מדגים הלכה למעשה את השילוב וההדדיות של שני הדורות הללו תחת קורת גג אחד. הפנסיונר שבהתחלה נראה כחריג במקום עבודה של צעירים ותוססים, הופך להיות עמוד התווך ומקור השראה לצעירים.

התכנית האלוקית של תהליך השינוי של עם ישראל מעבדות לחירות, עולה מדרגה בפרשתנו ,בהכשרת "החברה האזרחית" המדברית, להתמודד עם האתגר של הקמת המשכן, בחיבור הבין דורי. החיבור מתקיים למרות הפערים האישיותיים, התפיסתיים, הדיגיטליים והתרבותיים , בין הפעמון- דור הZ המאופיין בזירוז, דיבור קצר, מיד, כאן ועכשיו, לבין הרימון- הדור השקט ודור הבייבי בום, המאופיין ביישוב הדעת ,בשגרה ובניסיון חייו בשנות דור- לדורות.

המשכן המדברי שבו עוסקת פרשתנו, הפך לימים למשכן קבע ,בדמותו של בית המקדש בירושלים וברוח נבואתו של הנביא זכריה : "כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת, עֹד יֵֽשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִֽים׃ וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִֽילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹֽבֹתֶֽיהָ" (זכריה, ח', ד' -ה'). זאת המשמעות של "עיר שחוברה לה יחדיו", ביצירת המרחב הבין דורי, המחבר את הדורות.

"ואתה תצוה" - הוא המסר לאחריות ושותפות בחיבור הבין דורי,בפירושו של המלבי"ם שבו פתחנו- זירוז , מיד , ולדורות , של הפעמון והרימון ,בנשיאה משותפת של "אלונקת המדבר", בלקיחת שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, לחיזוק וביצור חוסנה של שרשרת הדורות של העם היהודי מאז ולתמיד.

כולנו נדרשים למאמץ החיבור הבין דורי, נוכח אתגרי השעה.

כולנו נדרשים לשמור על שלמות המשכן הלאומי שהקמנו – מדינת ישראל.

שבת שלום

זאב ווה

וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ / דוד אשל

"וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת.

וְהָיָה פִּי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ, שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב..."(שָׂמוֹת כ"ח/31,32)

"וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל

הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (שָׁם, כ"ח/35).

לַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָעַד וּלְתָמִיד

פַּרְשָׁנוּת עַכְשָׁוִית נְנַסֶּה לְהַעֲמִיד.

כַּיּוֹם, בִּגְדֵי כְּהֻנָּה אֵינָם בְּשִׁמּוּשׁ

אֲבָל עֲצוֹת הַתּוֹרָה הֵן לָנוּ חִמּוּשׁ,

וְהַדִּמּוּיִים הַמּוּבָאִים בַּעֲשִׂיַּת "מְעִיל הָאֵפוֹד"

לְכָל הַדּוֹרוֹת נִתְּנוּ הֵם כְּקוֹד,

אַזְהָרָה לְכָל אוֹחֵז בִּכְהֻנָּה

שֶׁמּוֹצָא פִּיו, תָּמִיד עוֹמֵד לִבְחִינָה.

כָּל מַנְהִיג חַיָּב לִהְיוֹת קַשּׁוּב

לַהוֹרָאוֹת הַמַּקְנוֹת לַדַּעַת יִשּׁוּב,

הַתּוֹרָה מַצִּיעָה אֶפְשָׁרֻיּוֹת פִּקּוּחַ

עַל מִלִּים, עַל מִשְׁפָּטִים וְעַל נִסּוּחַ,

עַל הַמִּלִּים לִהְיוֹת תַּחַת מָרוּת

וְלֹא לִפְרֹץ לָעוֹלָם מִתּוֹךְ הֶפְקֵרוּת,

מִלָּה שֶׁאֵינֶנָּה מְסֻיֶּגֶת

עֲלוּלָה לִהְיוֹת מִלָּה שֶׁהוֹרֶגֶת.

"וְהָיָה פִּי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ"

הָרֹאשׁ יִהְיֶה מַשְׁגִּיחוֹ

וְהַפֶּה יְהַוֶּה רַק שְׁלוּחוֹ.

"שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב"

וְהִיא זוֹ, שֶׁמִּלִּים תִּפְסֹל וּמִלִּים תַּכְתִּיב,

"וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ ... וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת"

כִּי בְּמוֹצָא פִּיו תְּלוּיָה הַשְּׁלֵמוּת.

חֲשִׁיבוּת רַבָּה לְסִגְנוֹן הַדִּבּוּר

לְכָל נִבְחָר וּלְכָל אִישׁ צִבּוּר,

כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעָתוֹ וְכוֹחוֹ

תָּלוּי בְּאִם "פִּי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ".

שְׂפַת הַדִּמּוּיִים נוֹעֲדָה עֲבוּרֵנוּ

כְּמַדְרִיכָה וְכִמְכַוֶּנֶת גַּם אֶת דּוֹרֵנוּ.

נִמְצָאִים אֲנַחְנוּ בְּיָמִים שֶׁל בְּחִירוֹת

וּמִן הָרָאוּי לְהַשְׁמִיעַ מִלִּים שֶׁאוֹמְרוֹת,

לֹא מִשְׁפָּטִים שְׁלוּחֵי רֶסֶן לְבִעוּת

אֶלָּא מִלִּים הַמְּאַפְשְׁרוֹת, אִי הַסְכָּמוֹת מִתּוֹךְ רֵעוּת,

מֻתָּר לִשְׁלֹל דֵּעוֹת

אֲבָל מִלָּה חַיֶּבֶת אֶת הָאַחֵר גַּם לִרְאוֹת.

הַתּוֹרָה חוֹדֶרֶת אֶל נֶפֶשׁ דּוֹרֵנוּ

וּכְדַאי שֶׁעֲצוֹתֶיהָ יַעַמְדוּ מוּל עֵינֵינוּ,

בִּמְיֻחָד מוּל עֵינָיו שֶׁל נִסְעָר וְנִזְעָף

שֶׁיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ ,לַחָכְמָה שֶׁבַּקְּלָף.

"וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ...וְלֹא יָמוּת"

קוֹל קוֹרֵא, אֲבָל נְטוּל אַלִּימוּת.

שבת מבורכת על כל בית ישראל

בלהה ודוד אשל

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********