פרשת "וארא", " הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה ... הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"- מנהיגות משותפת

האם ניגודים מפרידים או הם מלכדים ?

נו נבקש להוכיח בדיוננו בפרשתנו, שקיימת גם אפשרות אחרת, של התכנות למנהיגות משותפת של שניים ובמקרה שלנו- בין שני אחים.

פרשת "וארא", " הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה ... הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"- מנהיגות משותפת

זאב ( ווה ) פרידמן

לפני כחודש נולד לי נכד – איתן נועם נ"י. בטקס ברית המילה נוצר תקדים חדשני. הסנדקאות נוהלה במשותף, על ידי שני הסבים המחותנים. נשאנו שנינו, באחריות כפולה – קו סנדקאות.

אני מאד ממליץ על מודל הסנדקאות המשותפת, זה יוצר מכפיל אהבה ורוח. כדאי לנסות.

הנה פתחנו את ספר שמות בשבת שעברה וגם בפרשתנו, אנו עדים לתופעה מעניינת, של מנהיגות משותפת. מנהיגות של שניים- משה ואחיו אהרון.

רק סיימנו את ספר בראשית, בו חווינו מאבקים של א' בא' – אח באח, שאופיינו בריבים, בסכסוכים ,בקנאות ,בשנאה ובמעשים חמורים שהסתיימו אף ברצח. כך קין והבל, כך יצחק וישמעאל, כך יעקב ועשו, כך יוסף ואחיו. דומה שאין התכנות למרחב משותף של הדדיות בין אחים. האם גזירת גורל היא ?

אבל מסתבר שאפשר גם אחרת – כן יתכן מרחב מנהיגות הרמוני, של אחריות ועשייה משותפים, בין שני אחים. משה ואהרון בפרשתנו וגם לאורך ספר שמות, מוכיחים לנו שמנהיגות וניהול משותפים, יכולים לדור בהרמוניה בכפיפה אחת.

אנו מכירים מודלים מוצלחים של מנהיגות משותפת אצל האחים - יוסף המשביר ויהודה הרוחני, שהתמזגו בנבואת יחזקאל לעץ אחד:"כה אמר אלוקים, הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו, ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי" (יחזקאל, פרק לז').

כך גם האחים ,יששכר התורני וזבולון המסחרי: " ולזבולון אמר,שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך " (דברים, לג', יח') . זבולון הוא שר החוץ העוסק בפיתוח שווקים ומסחר ודואג למקורות הכספיים לקיום הבית , כפי שגם מצאנו בברכת יעקב : " זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון" (בראשית, מט', יג'). ואילו יששכר, הוא שר הפנים, המתמקד בעבודות הפנים של חקלאות ולימוד תורה. כפי שגם מצאנו בברכת יעקב : " יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" ( בראשית, מט', יד' ). רש"י למאמר חז"ל במדרש תנחומא, ויחי , יא', מפרש: " זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיה בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה". נחמה ליבוביץבפירושה מדגישה: "חלוקת העבודה נהפכת לשותפות, השכר מתחלק בין זבולון ויששכר".

גם בדורות מאוחרים – ראש הישיבה וראש גלותא. הכהן והנביא, המלך והכוהן, כך גם הזוגות בפרקי אבות.

גם בקרב אומות העולם נלמד על סוג של מנהיגות משותפת, כך למשל,תפקידו של המגיסטר אקוויטום היה לסייע לקיסר ברומא במילוי משימתו ולהחליפו כאשר יצא את העיר רומא. במקרים כאלו, הוא זכה לעיתים לאימפריום שווה לזה של הקיסר. המגיסטר אקוויטום הנודע ביותר הוא קרוב לוודאי מרקוס אנטוניוס, ששרת בתפקיד זה ביחד עם יוליוס קיסר. כך גם בספרטה העתיקה ,בראש המדינה עמדו שני מלכים בו זמנית ולצידם מועצת הזקנים.

אנו גם עדים בימינו למודלים של מנהיגות וניהול משותפים, כמו יושבי ראש משותפים לתאגיד או לארגון – co chairman .

למרות שחזקה עלינו אמרת חז"ל : " קדירא דבי שותפי, לא קרירא ולא חמימא "( קדירה בידי שותפים,לא קרה ולא חמה) ( בבא בתרא, כ', ב').אנו נבקש להוכיח בדיוננו בפרשתנו, שקיימת גם אפשרות אחרת, של התכנות למנהיגות משותפת של שניים ובמקרה שלנו- בין שני אחים.

מודל המנהיגות המשותפת, נולד כבר בפרשת שמות ,בפנייתו של משה לקב"ה : " וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח נָא, בְּיַד תִּשְׁלָח. וַיִּחַר אַף ד' בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְעִם פִּיהו" (ד', יג', יד'). מפרשרש"י: "שלח נא- ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרון". ד' כועס על משה ואף נוזף בו:" הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ "( ד', יד' ). מדוע ד' כועס על משה?

מפרש רש"י: "לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה". הקב"ה נוזף במשה, רק בגלל העובדה שמשה כביכול, מטיל מידה של קנאה באחיו אהרון. אבל בפועל אנו נפעמים נוכח רגישותו האנושית הגדולה של משה ,לכבודו ולמעמדו של אהרון אחיו. משה כנראה שמע על סיפורי ספר בראשית וריבים בין אחים כתוצאה מקנאה ורצה למנוע זאת. משה כנראה בהתחלה חשב שאכן : "קדירא דבי שותפי, לא קרירא ולא חמימא".כנראה אין התכנות למנהיגות וניהול משותפים בינו ובין אחיו אהרון.

אבל, הקב"ה הכריע בעד מודל המנהיגות המשותפת בין משה לאחיו אהרון. כך נמצא בפרשתנו: "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ( ו', יג' ). מפרש רש"י:" לפי שאמר משה- אני ערל שפתיים, צירף לו את אהרון להיות לו לפה למליץ". " וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ " (ז', א'-ב').

משה מייצג את מידת האמת במלוא עוצמתה- כדברי השיר :" משה אמת ותורתו אמת". לעומתו אהרון-מייצג את מידת השלום, אוהב שלום ורודף שלום. "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ". (תהילים, פה', יא). כל אחד מביא לשותפות המנהיגותית, את היתרון היחסי שלו.

כך אנו לומדים בפרשתנו : "הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ד', לָהֶם,הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל צִבְאֹתָם. הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן" ( ו', כו' - כז' ).מאיר רש"י:" שפעם מקדים אהרון למשה ופעם משה לאהרון- לומר לך ששקולין כאחד". "הוא"- משה ואהרון, שניהם כאיש אחד. אהרון מנגיש לעם ולפרעה את דברי משה.

מודל המנהיגות המשותפת, הוא מצב של שותפות, שיש בו אחריות משותפת ליעוד מחבר, של הקפדה על כבוד הדדי, של שקיפות ואתיקה.

לא קל להגיע למצב של שותפות במנהיגות ובניהול, שדורש השלת מטעני אינטרסים, אגו ויוקרה. הגורם האנושי הוא מאד קריטי, ליצירת מצב של מאבק או למצב של שותפות, שכן בחיים הכול הוא אישי. כך למשל, האקדמיה השוודית למדעים העניקה בשנת 2017, פרס נובל לכלכלה לפרופ' לכלכלה התנהגותית ריצ'רד תא'לר, מאוניברסיטת שיקגו. דומה שהתיאוריה שפיתח רלוונטית לדיוננו בפרשתנו. תא'לר שילב הנחות פסיכולוגיות ריאליסטיות עם ניתוחים של קבלת החלטות כלכליות. הוא מצא שהתכונות האנושיות והרגשיות, משפיעות באופן שיטתי על החלטות וביצועי שווקים. הוא טבע המונח - חשבונאות נפשית, בהתמקדות בהשפעה הצרה של החלטה אינדוידואלית, במקום לראות את ההשפעה הכוללת ובהקשר לדיוננו בסוגיית המנהיגות המשותפת.

מתווה המנהיגות המשותפת שיש בו ממד של אחדות, אינו בהכרח תובע אחידות. האחדות מקדשת את השונות וההבדלים במרחב חיים אחד. ניגודים רק משלימים ומייצרים אתגר, עניין ושלמות, כך גם בחיי נישואין ובזוגיות. לא בהכרח חייבים להיות דומים זה לזה כתאומים סיאמיים. איננו שלמים אבל משלימים אחד את השני.

האם ניגודים מפרידים או הם מלכדים ?

המושג- "יין – יאנג", מגיע במקורו מהפילוסופיה הסינית העתיקה והמטפיזיקה, המתאר את שני הכוחות המנוגדים הקדמונים, אך המשלימים והמצויים ביקום.

"יין"- הוא החלק הקר, הנמוך, האיטי, החשוך של התהליך, חיפוש מטה, מקושר עם ירח אפל (החלק שנמצא רחוק מהשמש) .

"יאנג"- החלק החם, הגבוה, המהיר, המואר של התהליך, חיפוש מעלה, מקושר עם החלק הזוהר של השמש .

זוג תהליכים זה, קרוב לוודאי, מתקשר לדת החקלאית ולקונפוציאניזם, הוא בעל חשיבות בפילוסופיה הסינית - דאואיזם. למרות שהמלים יין-יאנג מופיעות רק פעם אחת בדאו דה ג'ינג, הספר מלא בדוגמאות והבהרות רבות של "ההדדיות המשותפת". היין והיאנג מהווים אחד מהעקרונות הבסיסים של הרפואה הסינית המסורתית.

יין ויאנג הם תיאור של ניגודים משלימים ולא דבר מוחלט, מושלם או טהור. כל הפרדה חותכת בין שני תיאורים נוגדים אלה של יין ויאנג יראה בהיפוך גמור מנקודת מבט אחרת. הגדרת הניגודים נראית הגדרה של נוחיות. כוחות בטבע ברובם ניתנים לחלוקה של מרכיבים המציינים את מצב היין והיאנג שלהם, ובדרך כלל שני אלה נמצאים בתנועה ולא במצב מקובע ומוחלט.(ויקיפדיה ).

הניגודים המשלימים אחד את השני לכדי שלמות, מוצגים גם בתפיסת עולמו של פרופ' מרדכי רוטנברג, חתן פרס ישראל בעבודה סוציאלית: "דיאלוג בין הפכים, שבה שני הפכים נותרים במלוא ייחודיותם האינדיוידואלית ומשפיעים זה על זה באופן אקטיבי, בדיאלוג מתמשך. (השטיבעל והסטארט-אפ, מרדכי רוטנברג וברוך כהנא 2018) .כך מדגים לנו רוטנברג את השלמת הניגודים וההפכים, בין יהודי הגתה ליהודי הגטו, או בין החריצות הלותרנית, לדיוקהקלווניסטי, כך גם את השטיבעל עם הסטארט-אפ.

משה ואהרון, ששניהם בעלי מזג ואישיות שונים, מייצרים מרחב של מנהיגות משותפת, שבו ניגודיהם, משלימים זה את זה ומוכיחים בעליל, שמנהיגות האחים אכן צולחת.

אם המנהיגות המשותפת, מתנהלת בכימיה, ברגישות הדדית, במתן כבוד ואמון הדדיים, בביטול האגו והתמקדות באישו issue ולא באישי, הרי היא תצליח ותרומתה לא תסולא בפז.

גם הסלוגן של הצנחנים: " יחד נעמוד לבד", מוכיח את השותפות, הסולידריות ,אחוות הניגודים והשונות בין הלוחמים, של הלבדיות בצד הביחד.

המנהיגות המשותפת נעה לה על הספקטרום: ממנהיגות משותפת התלויה בדבר, למנהיגות משותפת שאיננה תלויה בדבר ועד לדרגה הגבוהה של מנהיגות משותפת שמקלקלת את השורה.

דומה שמודל המנהיגות המשותפת של משה ואחיו אהרון, היא נוכחת בדרגה הגבוהה.

הבה נאמץ במעגלי חיינו השונים, את אותה מנהיגות משותפת שאיננה תלויה בדבר ואף נשאף למנהיגות משותפת שמקלקלת את השורה, וברקע יהדהדו מילות השיר של אריק איינשטיין:

"אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה אז יבואו כבר כולם".

שבת שלום ומבורכת

זאב ווה

דּוּ-קְרָב שֶׁל "כְּבֵדִים" / דוד אשל

לְפַרְעֹה הָעַרְמוּמִי / נִמְאַס מֵהַנִּדְנוּד הַיּוֹמְיוֹמִי

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" !

וְהוּא הֵשִׁיב לָעוֹמְדִים מוּלוֹ / כֵּן וְ...לֹא,

כְּשֶׁרָוַח לוֹ מְעַט / הוּא בָּעַט,

וּבַצַר לוֹ, שְׂפָתָיו קָרְאוּ :

הַעְתִּירוּ עֲבוּרִי...וּצְאוּ !

אָנוּ שׁוּב קוֹרְאִים וּמִשְׁתָּאִים

כֵּיצַד אֱלֹקִים יוֹצֵר תְּנָאִים,

שֶׁמַּכּוֹת וְעוֹד מַכּוֹת

אֶת פַּרְעֹה רַק מְחַזְּקוֹת,

כֵּיצַד מֶלֶךְ מִצְרַיִם

עוֹמֵד בְּסֵרוּבוֹ, יַצִּיב עַל רַגְלַיִם,

אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל עַם הַיְּהוּדִים

כִּי רוֹצֶה הוּא עַם שֶׁל עֲבָדִים,

לֹא נִכְנַע וְלֹא נִכְנַע

עַד לַמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה.

פָּרְעֹה כְּבַד הַלֵּב שׁוֹמֵעַ וְצוֹפֶה

בָּעוֹמֵד מוּלוֹ, הַנִּרְאֶה כֹּה נִרְפֶּה

כִּי כָּזֶּה, שִׁדּוּרוֹ שֶׁל כְּבַד פֶּה.

בָּרוּר לוֹ, שֶׁכְּבַד הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן

הוּא זֶה שֶׁיִּשָּׁבֵר רִאשׁוֹן,

וּבַזֶּה אֱלֹקִים הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ

פָּרְעֹה לֹא הֶעֱרִיךְ נָכוֹן אֶת יְרִיבוֹ.

אָנוּ עֵדִים לִגְדֻלַּת הַמַּהֲלָךְ

כְּשֶׁהָאֵ-ל אֶת מֹשֶׁה דַּוְקָא שָׁלַח,

זוֹ הָיְתָה אַסְטְרָטֶגְיָה

וּלְפַרְעֹה הָיְתָה זוֹ טְרָגֶדְיָה,

כִּי פַּרְעֹה הָיָה מָלֵא בְּבִטָּחוֹן

שֶׁמֻּבְטָח לוֹ בְּלִי סָפֵק הַנִּצָּחוֹן,

וְאִלּוּ ה' אָמַר לְמֹשֶׁה :"כָּבֵד לֵב פָּרְעֹה"(שמות ז'/14)

וּבְכֹבֶד פִּיךָ מֹשֶׁה, אַתָּה מַכְנִיעוֹ.

מִפַּרְעֹה לֹא נִטְּלָה הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית

כְּבַד לִבּוֹ הִכְתִּיב לוֹ, שֶׁאֵין מוּלוֹ סַכָּנָה מַמָּשִׁית.

קַיָּמִים מַהֲלָכִים שֶׁבִּתְחִלָּה אֵינָם מוּבָנִים

וּבְסוֹפָם מִתְבָּרֵר, כִּנְכוֹנִים וּנְבוֹנִים,

הָפְכָה הַחֻלְשָׁה / לְמַכַּת הַתָּשָׁה.

לֹא עָמַד לוֹ לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, הַכָּבֵד וְהַנֻּקְשֶׁה

מוּל כְּבַד הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן שֶׁל הָאִישׁ מֹשֶׁה,

מְאַבֵּד אֶת אוֹנוֹ, כְּבַד הַלֵּב שֶׁכֻּלּוֹ גַּאֲוָה

בְּעָמְדוֹ מוּל כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן, שֶׁכֻּלּוֹ עֲנָוָה.

שבת שלום על כל בית ישראל

בלהה ודוד אשל

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********