פרשת ויחי –" וַיְצַוּוּ, אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.."- דיסאינפורמציה ושקר לבן

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

חזק חזק ונתחזק - שבת שלום ומבורכת

מנשה ואפרים כראובן ושמעון יהיו לי

פרשת ויחי –" וַיְצַוּוּ, אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.."- דיסאינפורמציה ושקר לבן

זאב ( ווה ) פרידמן

אנו חונכנו על ידי הורינו ובבית ספרנו, לומר רק את האמת. כך אנו יודעים לשנן: " מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" ( שמות, כ"ג, ז'). גם המותג של ספר בראשית- ספר הישר, אותו אנו מסיימים היום בפרשתנו, הוא היושר והיושרה. גם מוכרת לנו הקדמתו של הנצי"ב (1816-1893) לספר בראשית, בפירושו "העמק דבר": " הספר הנקרא "ספר בראשית" נקרא בפי הנביאים "ספר הישר", זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו "ישרים". דשבח "ישר הוא" נאמר להצדיק דין הקדוש ברוך הוא בחורבן בית שני, ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן, מפני שנאת חנם שבלבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית".

אנו מלווים את פרשות ספר בראשית ומתפעלים מספר הישר ,גם במובן של – הצגת סיפורי ואירועי משפחות האבות והאמהות, כפי שהם מוצגים לפנינו - ביושרה ובשקיפות מלאים, על מעלותיהם וגם חסרונותיהם.

אך הנה היום בפרשתנו, באקורד הסיום של ספר הישר, בה נפרד יעקב אבינו מבניו וממשפחתו ומותיר להם מסכת ברכות ותובנות לעתיד, אנו נוכחים לכאורה בסוג של אנטי קליימקס

Anticlimex , בבנין המותג של ספר הישר, המסתמנת בפרשתנו ,ומאפשרת לנו, לא תמיד לומר את כל האמת ואף מותר לנו לשנות את האמת בנסיבות חיים מיוחדות.

הבה נעסוק היום בפרשתנו, בסוגיה של : דיסאינפורמציה, הטעיה ואמירת שקר לבן.

יוסף כבר התוודע לאחיו, כבר התקיימו הפיוס והסליחה. כבר שוררת אחווה משפחתית. משפחת יעקב מתאחדת לה במקום מגורים משותף, בארץ גושן. המשפחה זוכה ביחס אוהד ותומך של פרעה המלך. שבע שנות הרעב לקראת סיומן. יעקב אבינו מלכד את בניו סביב מיטתו ומעניק לכל אחד מהם את ברכתו הייחודית. מתרחשת לה אוירה פסטורלית של הרמוניה. יעקב עוצם עיניו ומת. בניו נושאים את ארונו לקבורה במערת המכפלה בארץ ישראל. הנה הם חוזרים בחזרה למצרים ואז נבקעים לכאורה סדקים בחומת האחדות ההרמוניה והיושרה של ספר הישר :

" וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, כִּי מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. וַיְצַוּוּ, אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו".(נ',טז'-יז'). הרי ברור לכולנו מעיון בטקסט תוכן הפסוקים, שהאחים מספרים ליוסף, סיפור לא אמיתי שנגוע בשקר ובכזב. שהרי אם הייתה כוונה כזאת, הרי יכול היה יעקב לגלות זאת באוזני בנו יוסף, טרם מותו. לא כתוב בשום מקום שיעקב צווה צוואה כזו.

אז מדוע האחים נוקטים בסוג זה של דיסאינפורמציה ושקר לבן?

דומה שהם מפחדים, שמא יאונה להם רע, עכשיו שאביהם לא בחיים. הם מפחדים שיוסף אחיהם יבוא איתם חשבון וינצל את רום מעמדו וסמכויותיו השלטוניות וינקום בהם על טראומת השלכתו לבור ומכירתו .

מסתבר שבמציאות של 2 ערכים הסותרים זה את זה, בסוג של דילמה מוסרית, יגבר ערך האחד על רעהו. נבוא ונאמר, שעניין לנו בפרשתנו בסיטואציה של דילמת האחים- ערך אמירת האמת, אל מול ערך ההגנה והביטחון על שלומם מנקודת ראייתם וניהול הסיכונים מנקודת מבטם.

אם כן, מה יכריע?

האחים נסמכים בהכרעתם בשימוש בכלי של דיסאינפורמציה ובשקר הלבן, בדברי חז"ל :" מותר לשנות מפני השלום" ( יבמות, סה', עמ', ב')

עולם הפרסום בחיינו בנוי על מערכת של שקרים לבנים לצורך קידום מכירות. שדכנים עושים לא אחת שימוש בשקר לבן. רופאים משתמשים לא אחת בשקר לבן, כדי לא להכביד על מצבו הקשה של החולה. פוליטיקאים ישתמשו כאורח חיים בשקר לבן- Political Correct. רק לאחרונה במציאות חיינו הדינמית, נדרשנו לאי אמירת האמת על ידי צה"ל ובצדק, בסיפור המנהרות של החיזבללה, שאיפשר את מבצע מגן צפוני, כדברי החכם באדם :"ובתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי, כד',ו').

אנו מכירים במלחמת העולם השנייה את השימוש בהטעיית האויב , תוך שימוש בדיסאינפורמציה ובשקר לבן.

באפריל 1944 נאספו על חופיה הדרום-מערביים של אנגליה כוחות צבא אדירים, שמטרתם הייתה לנחות על חופי אירופה ולהקים ראש גשר, שממנו יוכלו להילחם בנאצים על אדמת היבשת. המבצע, קיבל את שם הצופן "אוברלורד" וכלל גם תוכנית הטעיה, שתכליתה הייתה לשכנע את כוחות גרמניה, כי הפלישה תיערך בקָלֶה, שבצפון מערב צרפת, ושתהיה גם פלישה לנורווגיה – בעודשהתוכנית האמיתית הייתה לנחות בנורמנדי, שבה הייתה החומה האטלנטית שהקימו הגרמנים מעובה קצת פחות. הפלישה הגדולה לא הייתה צולחת אילולא ההטעיה המושלמת שהביאה את הגרמנים לבטוח במידע שבידם אודות מיקום התקיפה.

יעל מהודר בספרה "המועמד הנבחר"( 2017 )משרטטת מאפיינים של הטעיות בדמוי שקרים לבנים : ” חוקרים שהתמקדו בסביבות משרדיות, מצאו שעובדים משקרים 28 פעמים בחודש בממוצע דרך המייל והמדיה החברתית ("שלחת לי מייל? מוזר. לא קיבלתי"), ו-17 פעמים בחודש בתקשורת ישירה. ומאחר שהתקשורת המקוונת הופכת שמישה יותר מכול, נראה כי קל יותר לשקר מאי-פעם. גם מחפשי עבודה משקרים. למשל, בנוגע לשכרם הקודם: כדי לזכות בנקודת פתיחה טובה בתהליך המשא ומתן על שכרם, הם מייפים את המציאות מעט. באשר לעובדים - רבים מספקים שקרים בנוגע לאיחורים ולהיעדרויות ("היו פקקים נוראיים" נשמע טוב יותר מ"לא התעוררתי", לא?), בנוגע למשימות שבקנה ("אני עובד על זה כבר שלושה ימים" נשמע טוב יותר מ"עוד לא פתחתי את המייל הזה אפילו"), ובעת מתן פידבקים לאחרים ("היית מעולה" נשמע טוב יותר מ"הפרזנטציה הייתה בינונית למדי"). כדאי גם להבחין בין שקרים לבנים ("לא שלחתי לך את הדו"ח כי הייתה לי בעיה במחשב") לבין הסתרת האמת כשחשיפתה אינה הכרחית ("פוטרתי בגלל קונפליקט עם המנהל שלי") ".

אנו עדים להנכחת ההטעיות והשקר הלבן במקומות אחרים בארון הספרים היהודי.

במניעת הפרת שלום בית בבית אברהם ושרה: "ותצחק שרה, בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן", אך מיד בפסוק שלאחריו אומר ה' לאברהם: "למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד ואני זקנתי". מפרש רש"י: "ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן".(בראשית, יח', יג')

בני יעקב מספרים לאביהם על פגישתם עם יוסף (שאותו לא הכירו) במצרים: "והביאו את אחיכם הקטון, אליי, ואדעה כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת הארץ תסחרו". על המילים "ואת הארץ תסחרו", שאותן לא אמר יוסף מפרש הרמב"ן: "שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים לולי שאמר לא ילך בני עמכם".(בראשית, מ"ב, ל"ד).

באירוע של יצחק ורבקה בגרר : " וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.... וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ. " (בראשית, כו, ו- יב).

כך גם ,בתרגיל הרמייה של רבקה ויעקב אל מול יצחק : " וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם-נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ (בראשית, כ"ז ט"ו -כ"ט )

אנו גם נוכחים בשימוש בדיסאינפורמציה באירוע המלכתו של דוד המלך: וַיֹּאמֶר ד' אֶל שְׁמוּאֵל, עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו, מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל; מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי- כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי; וַיֹּאמֶר ד': עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ, וְאָמַרְתָּ, לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי.( שמואל א',טז',א-ב).

ראוי להידרש לפרשנותה של נחמה ליבוביץ (1905-1997)לאירוע זה: "האם נותן לו ד' תחבולה? היא באמת שאלה גדולה. נראים לי יותר דברי בעל "חובת הלבבות"בשער הביטחון( 1080) אשר אינו רוצה לחפות על ד' יתברך בסטייה מן הפשט, אשר אינו רוצה ללמד זכות על ד' יתברך, כי אם ללמוד ממעשיו: " על כן אתה מוצא שמואל אומר: "איך אלך ושמע שאול והרגני? ולא נחשב לו לחיסרון בביטחונו על האלוקים, אך הייתה תשובת האלוקים תשובה המורה, כי זהירותו בזה משובחת". מוסיפה נחמה ליבוביץ:" לפי דבריו אלה רואים אנחנו, שבאמת היה בפי ד' שינוי, ואילו שינוי זה בא ללמדנו, שאין האמת תמיד, בכל מקום ובכל זמן, ערך עליון, אלא שיש והאמת נדחית מפני ערכים הקודמים לה במעלה, יש שזהו השלום, ויש שהוא כדעת בעל חובות הלבבות-החיים".

גם במקום אחר, במחלוקת בין בית הלל ובית שמאי העוסקת בקונפליקט הנוצר לעיתים בין האמת לשלום. על פי בית שמאי, יש להקפיד על האמת, גם אם אמת זו אינה נעימה לשומע אותה. לפיבית הלל, כבוד הכלה ושמחת החתן עדיפה על-פני האמת הצרופה: "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הללאומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו".( מסכת כתובות, דף ט"ז, עמ' ב').

על פי ההלכה יש היתר לומר שקר לבן שמטרתו השכנת שלום בין אדם לחברו או שלום בית בין איש לאשתו. הרב אליעזר מלמד התייחס לנושא זה בספרו "פניני הלכה", בו הוא מביא סיפור על אהרן הכהן שהשתמש בשקר לבן, וכן מצטט ממסכת יבמות, מהספרחפץ חיים וממקורות נוספים, המתירים שקר לבן. על פי הרב מלמד: "לכתחילה, עדיף כמובן שלא להשתמש בהיתר לשקר, ולכן אם למשל, בא אדם ושאל את חבירו, האם פלוני דיבר עלי דברים רעים,עדיף להטות את השיחה לכיוונים אחרים. אבל אם הוא מתעקש, ודורש לדעת האם דברו עליו דברים רעים, מותר לומר שקר גמור מפני השלום ".

השיר אהבה יומיומית, של תרצה אתר שופך אור על נושא דיוננו : "שקרים שקטים שקרים קטנים בתוך ליבנו ישנים.... כמו אהבה שקרים קטנים בתוך הנפש נחבאים".

הבה נדע מתי, נכון וצודק להשתמש בהם ולהוציאם מהכוח אל הפועל.

חזק חזק ונתחזק

שבת שלום ומבורכת

זאב ווה

אֵ-ל אֶחָד וְעַם אֶחָד / דוד אשל

לֹא תַּם אוֹ נִשְׁלַם הַוִּכּוּחַ

אוֹדוֹת הַבְּרִיאָה, הָאָבוֹת, הַצְּחוֹק וְהַבֶּכִי,

חֻמָּשׁ "בְּרֵאשִׁית" עֲדַיִן פָּתוּחַ

אָמְנָם בְּסוֹפוֹ, בְּ "וַיְחִי".

עָבַרְנוּ טַלְטֵלָה

בְּרִיאָה, הֲרִיסָה וּבְרִיאָה,

חָוִינוּ חֶמְלָה

אָהֲבָה, נְקָמָה וְשִׂנְאָה.

שָׁמַעְנוּ אֶת חֲרִישִׁיּוּת הַכְּאֵב

שֶׁל נָשִׁים הַמִּתְקַשּׁוֹת לַהֲרוֹת,

סָפַגְנוּ אֶת תְּחוּשָׁתוֹ שֶׁל רָעֵב

וְנוֹדַעְנוּ אֶל רִיב מִשְׁפַּחְתִּי בִּפְרוֹטְרוֹט.

לֹא הֻסְתְּרוּ מֵאִתָּנוּ שְׁגִיאוֹת

אֵצֶל אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ...הַהוֹרִים,

בְּהָאִירָם אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָל הַדּוֹרוֹת

וּבְהַצִּיבָם לָנוּ תַּמְרוּרִים.

וּמֵאָז וְעַד עַתָּה

הַשִּׂיחָה אֵינָהּ דּוֹעֶכֶת,

אוֹדוֹת הַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה

וְעַד הַיּוֹם נִמְשֶׁכֶת.

זוֹהִי תְּרוּמַת הַתּוֹרָה

תְּרוּמָה לָעוֹלָם הַמִּשְׁתָּאֶה,

בְּרִית בֵּין אָדָם בַּעַל חֹפֶשׁ בְּחִירָה

וּבֵין אֵ-ל שֶׁהוּא בִּלְתִּי נִרְאֶה.

לְאַט...לְאַט מֻבְהָרִים הַכְּלָלִים

לְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם מוּסָרִי,

וּבְתוֹךְ כָּךְ הַתּוֹרָה לוֹחֶשֶׁת מִלִּים

עַל חוֹבָתוֹ שֶׁל הָעָם הָעִבְרִי.

הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת זוֹרְמוֹת מִזֶּהוּת לְזֶהוּת

חוֹדְרוֹת אֶל מְצִיאוּת עַכְשָׁוִית,

מַבְהִירוֹת אֶצְלֵנוּ אֶת חוּשׁ הָרְאוּת

וּמְחַדְּדוֹת מַבָּטֵינוּ מִכָּל כִּוּוּן וְזָוִית.

הֻצְּבוּ עֲבוּרֵנוּ קַוִּים אֲדֻמִּים

גַּם בְּעוֹלָם שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת,

וְלָמַדְנוּ מֵאָז וְעַד אֵלּוּ הַיָּמִים

שֶׁהָאֵ-ל לֹא יְוַתֵּר עַל הָאֱנוֹשׁוּת.

הַמִּלָּה "וַיְחִי" בְּפָרָשַׁת הַסִּיּוּם

מְלַמֶּדֶת עַל קַיָּמוּת,

הִיא מְחַזֶּקֶת אֶת הַקִּיּוּם

שֶׁל עַם שֶׁלֹּא יָמוּת

הַמַּאֲמִין בְּאֵ-ל אֶחָד חֲסַר דְּמוּת.

וְעַתָּה סֵפֶר "שֵׁמוֹת" זוֹעֵק :

הִגִּיעַ תּוֹרִי !

חָזָק, חָזָק, וְנִתְחַזֵּק !

צוֹבֵר כּוֹחוֹת הָעָם הָעִבְרִי,

לִקְרַאת מֶלֶךְ חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ מְהַסֵּס

לִדְרוֹשׁ מֵהָעָם לִבְנוֹת, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.

שבת מבורכת על כל בית ישראל,

בלהה ודוד אשל

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********