פרשת "וילך" - "לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא " – על דמנציה ואלצהיימר

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

חוט של תחינה ,תפילה ובקשה מתוח ממשה רבנו בפרשתנו ,לדוד המלך נעים זמירות ישראל

פרשת "וילך" - "לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא " – על דמנציה ואלצהיימר .

זאב ( ווה ) פרידמן

דמנציה ( (Dementia (בעברית: שיטיון או קיהיון) היא תסמונת שבה נפגעים התפקודים הקוגנטיביים ( יכולת החשיבה) והמנטליים (התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים) של האדם. הדמנציה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב, וביכולת לזהות אנשים וחפצים . עקב כך, חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. כחלק ממהלך התסמונת, האדם סובל מתופעות של בלבול ,רוגז, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, בנוסף לפגיעה הקוגנטיבית, מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות. 60% מבין הסובלים מדמנציה, מאובחנים כאנשים הסובלים מאלצהיימר ( התסמונת על שם Alois Alzheimer 1864-1916). דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת התסמונות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה . שכיחות תסמונת הדמנציה מצביעה על כך, שכל אדם שני מעל גיל 85 נמצא על הספקטרום של הדמנציה. כ17% מקרב האנשים מעל גיל 65 סובלים מדמנציה. כ4% מקרב סך כל הסובלים מדמנציה, הם אנשים צעירים מתחת לגיל 65. תהליך התסמונת הוא בלתי הפיך. שלבי התסמונת על הרצף (הספקטרום) הם: קל, בינוני, מתקדם, סופני . ליקויים קוגניטיביים והתנהגותיים המאפיינים את תסמונת הדמנציה, יכללו לפחות 2 מהבאים: 1. ליקויים בזיכרון המסתמן בשאלות חוזרות, קושי במציאת חפצים אישיים, אי זכירת פגישות ואירועים, קשיים בהתמצאות בסביבה (אדם יוצא לרחוב אבל לא זוכר איך להגיע חזרה הביתה). 2. ליקוי בחשיבה ובביצוע משימות מורכבות המסתמן בקשיים בהבנת מסוכנות, קושי בניהול פיננסי, קושי בקבלת החלטות וקושי בביצוע פעולות עוקבות. 3. קושי בכשרים חזותיים המסתמן בקושי בזיהוי פנים, קושי בזיהוי חפצים שכיחים למרות שהראייה תקינה וקושי בהפעלת מכשירים פשוטים. 4.הפרעה בתפקודי שפה (דיבור, הבנת שפה, קריאה, כתיבה ). 5 . שינויים באישיות ובהתנהגות המסתמנים בשינויים במצב הרוח, אי שקט , ירידה במוטיבציה, חוסר אכפתיות, בידוד חברתי, התנהגות כפייתית או כזו שאינה הולמת את האדם. ( מתוך: משרד הבריאות 25.12.18, פרופ' ארנולד רוזין – "אתגר התקשורת עם זקנים ובני משפחותיהם" אשל ג'וינט ישראל 2017,ד"ר שרה אלון, אשל ג'וינט ישראל 2012 ).

פרשתנו מאירה לנו אלומת אור על המאפיינים של תסמונת הדמנציה, כפי שהם משתקפים בטקסט הפרשה, בפרשנותם של פרשני המקרא וגם במדרש. אבהיר ואדגיש שאין אני הקטן מנסה לטעון שמשה סבל מדמנציה בערוב ימיו . אלא אנסה להיתלות באילנות גדולים ולטעון שלימוד המקורות בפרשתנו, מציגים מספר מאפיינים של התסמונת.

כך פותחת פרשתנו : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַד' אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ... יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר ד' ... וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ; וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד".(ל"א, א' -טו').

פרופ' נחמה ליבוביץ בפרשנותה, צובעת בצבעים קודרים את הסיטואציה המאוד מיוחדת שבה נתון משה וכך היא כותבת : "כללו של דבר: אין חז"ל רואים את משה רבנו כיצור על אנושי. אין הוא חלילה אלוה ולא בן אלוקים ולא לחינם שמו חז"ל בפיו כמילים אחרונות במדרש תנחומא : " נטל שתי ידיו והניחן על ליבו ואמר לישראל, ראו אחריתו של בשר ודם ...... על כל הפרשה חופף משהו מעצבות הפרידה, " בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא" כדעת רש"י: "יכול שתשש כוחו.....לצאת ולבוא בדברי תורה, מלמד ,שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החוכמה" ולדעת הרמב"ן מדגיש משה רבינו את חולשתו לפני העם: "כלומר: אני זקן ואין לכם עוד תועלת ממני". עצבות זו של סוף כל אדם מרחפת על פני כל הפרשה ומודגשת ביותר על ידי המדרשים, המעטרים את פסוקי הפרידה האחרונים ואת דברי ד' אל משה (לא', י"ד) "הן קרבו ימיך למות" . (פרופ' נחמה ליבוביץ, עיונים בספר דברים עמ' 313).

כך גם רש"ר הירש כותב:" כי לא כהתה עינו....הייתה תוספת כוח מיוחדת שעמדה למשה מפאת פעילותו הציבורית, אבל עתה כשזו נאסרה עליו, חזרה אליו התשישות הטבעית של זקן בן מאה ועשרים".

מחקרים מצביעים על קשר שבין פרישה מחיי עבודה, עשיה ומשמעות, להתפתחות של דיכאון שגורמת גם להתפתחות תסמונת הדמנציה. הבה נדמיין כיצד משה בשר ודם חש ומרגיש נוכח הודעת הפרישה אליו, ישירות מהקב"ה :" וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר. עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲשֶׁר, עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ; וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. וּמֻת, בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף, אֶל עַמֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ, בְּהֹר הָהָר, וַיֵּאָסֶף, אֶל עַמָּיו. עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ, מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (דברים, לב', מח'-נב') "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ד' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר. וַיֹּאמֶר ד' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ד' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ד' " (דברים, לד', א').

במילים אחרות, הקב"ה אומר למשה: " זה נגמר, פרק חיי העשייה שלך הסתיים. לרצון העז שלך להמשיך להנהיג את העם, אין תוחלת. שאיפתך וחלומך להיכנס לארץ ישראל, ישארו רק בגדר משאלת לב שלא תתקיים. אין לך מה לערער על כך, זאת החלטה חלוטה וסגורה".

אז לא פלא הוא ,שקבלת הודעה דרמטית כזאת ישירות מהקב"ה, עלולה לגרום גם למשה רבנו, להיכנס לסוג של דיכאון עמוק, שעלול לגרום להתנהגות שמאפיינת תסמינים של דמנציה.

כך הפרולוג בפרשתנו:" וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא". לסיטואציה התפקודית המיוחדת הזאת, כאמור נדרשו פרשנינו : "יכול שתשש כוחו.....לצאת ולבוא בדברי תורה, מלמד ,שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החוכמה". "כלומר: אני זקן ואין לכם עוד תועלת ממני"( הרמב"ן). "הייתה תוספת כוח מיוחדת שעמדה למשה מפאת פעילותו הציבורית, אבל עתה כשזו נאסרה עליו, חזרה אליו התשישות הטבעית של זקן בן מאה ועשרים"( רש"ר הירש).

הבה נעיין במדרש המציג לנו תמונה, שיש בה ייצוג של התנהגות המאפיינת אנשים עם דמנציה: "הלכו ישראל אצל משה לפתחו ללמוד תורה ושאלו ואמרו: משה רבינו, היכן הוא? אמרו להם: השכים הלך לפתחו של יהושע. הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע. והיה יהושע יושב ומשה עומד... אמרו ישראל למשה: משה רבינו, למדנו תורה! אמר להם: אין לי רשות! אמרו לו: אין אנו מניחין אותך. יצתה בת קול ואמרה להם: לימדו מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה בימינו ובני אהרון משמאלו והיה יהושע יושב ודורש בפני משה... ניטלו מסורות (=כללי) חוכמה ממשה וניתנו ליהושע - ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש. אחר שעמדו ישראל מישיבה אמרו למשה: סתם לנו (=יהושע) את התורה (רוצה לומר: אין אנו מבינים ממנו כמו שהיינו מבינים ממך). אמר להם (משה): איני יודע מה אשיב לכם והיה משה רבינו נכשל ונופל. באותה שעה אמר: ריבון העולמים! עד עכשיו ביקשתי חיים – עכשיו הרי נפשי נתונה לך".( מדרש תנחומא ואתחנן י').

הפסוק של : "לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא", גם מוביל אותנו לקריאה נוספת, שההיגד מציג לנו מאפיין תפקודי, של קושי בהתמצאות, בפעולת יציאה מהבית אל יעד מסוים וגם בפעולת חזרה אל הבית ,מיעד מסוים.

בתלמוד הבבלי והירושלמי, נדרשים לתופעת הדמנציה,- ״היזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו״ (מסכת סנהדרין, צו׳).

המהר״ל מפראג שחי במאה ה16, חודר באופן מדהים לתופעת הדמנציה: ״ המדרגה שקנה האדם על ידי התורה, אין לומר שבטלה...כאשר שכח תלמודו. כי לא נחשב שהתורה מסתלקת מן האדם...כי זה עניין האדם בעל גוף, אשר מצד גוף שלו, אי אפשר שתהיה התורה עמו כל שעה...וכן אף שנסתלקה ממנו התורה לאנסו בשביל הגוף המקבל, אין נחשב שהתורה מסתלקת ממנו״. (נתיבות עולם, נתיב התורה, יב׳).

פרופ׳ שלום רוזנברג, מנתח את דברי המהר״ל ,שתכניו של הזיכרון קיימים, אך המנגנון המוחי שלנו, ״לשלוף״ נתונים נפגם. אולי זאת המשמעות האמיתית , - "לוחות שבורים מונחים בארון, בצד לוחות שלמים" ( ברכות, ח', ב' ). כלומר, ניתן לפגוע פיזית בגוף, אבל אי אפשר לפגוע בנכסי הרוח שכינס אדם לעצמו בחייו, הכול שמור בתוכו.

שבת פרשתנו גם קרויה – שבת תשובה שניצבת בימים שבין כסה לעשור. דומה שיש בה מסר במטאפורה של – כסה, המעידה על כיסוי והסתרה של הירח בתחילת החודש שאיננו זורח. כך גם האדם הסובל מדמנציה, נמצא בסוג של כיסוי והסתרה, של כל המידע, הידע , ניסיון החיים והחוכמה, שצבר וכינס במהלך חייו. אכן כדברי המהר"ל- " אין נחשב שהתורה מסתלקת ממנו".

בימים אלו שבין כסה לעשור הקוראים לנו לעשיית חשבון נפש ולתשובה, אנו נוהגים בתפילת הבוקר, לפתוח את ארון הקודש , במעמד הסליחות וגם בתפילות ראש השנה ויום הכיפור , ולזעוק ממעמקי נפשנו : "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנִּי " ( תהילים, נא',יג'). דוד המלך משורר תהילים, מציג לנו קריאה זאת ,המאפיינת יותר מכול, את תסמונת הדמנציה – "וְרוּחַ קדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנִּי". כך גם נבין את הקונטקסט הרחב בפרק התהילים: "לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּבוֹאאֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁרבָּא, אֶלבַּתשָׁבַע.חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי. הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. כִּיפְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי. תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל עֲוֺנֹתַי מְחֵה.לֵב טָהוֹר, בְּרָא לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי.הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. רוּחַ נִשְׁבָּרָה: לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה".

חוט של תחינה ,תפילה ובקשה מתוח ממשה רבנו בפרשתנו ,לדוד המלך נעים זמירות ישראל.

פרשתנו מסיימת באקורד הסיום :" וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל..... וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.....( לא', יט'- כא').

הניסיון הנצבר בטיפול באנשים עם דמנציה ,מצביע על חשיבותן , והשפעתן של שירה ומוסיקה ,לשיפור איכות חייהם של אנשים עם דמנציה, להעניק להם קורטוב של משמעות, חיוניות ותחושת ערך .

בפותחנו את ארון הקודש בתפילת: "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנִּי", נדע להעניק כבוד, הדר ומשמעות, גם ללוחות השבורים שקדושתן ומעמדן, דומה ללוחות השלמים שבצידן.

שבת שלום וגמר חתימה טובה

זאב ווה

החל מפרשת בראשית נקבל תוספת של כותבים צעירים חדשים עם רעיונות לשבת.

ישראל קריסטל מנכ"ל החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריון

כתובת השולח: ת.ד.3343 רמת גן מיקוד 5213601

**********Paste this code as high in the of the page as possible************* ****************Additionally, paste this code immediately after the opening tag**********