פרשת "וזאת הברכה" -" יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" – השותפות בתוכנו ושמירת הווילה שלנו בג'ונגל

לקוראי היקרים ברכה ושלום.

בהתרגשות רבה ובהתרוממות הרוח, אני שולח לכם את מאמרי האחרון לפרשת "וזאת הברכה", החותם מסע מרתק של חמישה חומשי התורה.

אני מודה לקב"ה שהביאני עד הלום.

במאמריי לאורך כל הפרשות, השתדלתי להעביר מסר שארון הספרים היהודי, שייך לכולם ו 70 פנים לו.

בחרתי להציג סוגיות ,תובנות ומודלים, מעולמי המקצועי והאקדמי ומניסיוני בפרקטיקה של תחנות חיים שונות, בזווית חברתית ואקטואלית, כפי שהם משתקפים בטקסט ובפשט, במדרש ובקרב הפרשנים השונים.

שמחתי מאד לקבל עידוד וגם משובים רבים מקוראי, שהעשירו את סוגיות הדיון שהוצגו במאמרי הפרשה ,תודה ויישר כוח.

עתה עם סיום המסע של 5 חומשי התורה, אנו מתחילים מבראשית . התלבטתי אם להמשיך או לסיים בנקודת זמן זאת והחלטתי לנסות ולהמשיך, שכן ,אין בית מדרש שאין בו חידוש. בחרתי, לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

חלקם של המאמרים בהמשך יעמיקו וירחיבו, זוויות ראיה נוספות של נושאים קיימים ומוכרים, בצד מאמרים שיציגו נושאים וסוגיות דיון חדשים.

אני תקווה שבעזרת ד' אעמוד באתגר ובמשימה.

מאחל ברכת חג שמח, פתקה טובה ביום הושענא רבא וחורף טוב ובריא.

זאב ווה

פרשת " וזאת הברכה" -" יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל "– השותפות בתוכנו ושמירת הווילה שלנו בג'ונגל

פרשת " וזאת הברכה", אותה נקרא בשמחת תורה , חותמת את ספר דברים וחמשה חומשי התורה - " וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ... תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל " (לג', א'-ה' ) . האם קיים הבדל בין ברכותיו של יעקב בספר בראשית לברכותיו של משה בפרשתנו ? בפרשת "ויחי" המסיימת את ספר בראשית, יעקב אבינו , מברך את בניו באופן פרטני, כאב המברך את ילדיו, במסגרת המשפחה השבטית. כל בן המייצג שבט, מקבל מיעקב את הברכה המאפיינת אותו. המסר של יעקב לבניו : "שמרו על אחדות המשפחה השבטית".

בפרשתנו , מסתיים מסע המדבר וסמינר ההכנה של בני ישראל לקראת כניסתם לארץ ישראל, בו עסקנו לאורך פרשות ספר דברים. משה אבי הנביאים ,מברך את שבטי ישראל , לא כיחידים, אלאכקולקטיב שבטים , בראיה כוללת של עם ישראל . המסר של משה לשבטי ישראל : "שמרו על אחדות העם ". אם נתבונן בברכותיו של משה בפרשתנו, נוכל לאפיינן כפאזל המורכב מחלקיו השונים. על מנת להרכיב את הפאזל בשלמותו , יש לחבר את כל חלקיו, לתמונת פאזל שלמה אחת. כל חתיכה בפאזל מייצגת את המאפיין הייחודי של כל שבט. שלמות הפאזל היא היחד והאחדות בצד הייחוד והשונות של כל שבט ושבט.

כיצד יוצרים את: "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" ? האם זאת משימה אפשרית?. כנראה שזה אפשרי, רק על ידי קיום ערך השותפות בין השבטים השונים-אחדות ולאו דווקא אחידות.

בשנת 2004 בהיותי מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו, פתחתי מודל אבחוני מקצועי של יחסים ודינמיקה בין ארגונים שונים שלא למטרות רווח. המודל מציג מנעד של מצבי צבירה שונים במערכת היחסים, בין ארגונים וגופים שונים הנותנים שירות לאותה אוכלוסיית יעד. המנעד בקצהו האחד השלילי , מאבחן מצב של מאבק ובקצהו השני החיובי , מאבחן מצב שלשותפות. המודל הוא : מאבק > תחרות > תיאום > שיתוף > שותפות .

מוכרים לנו מאבקים בין ארגונים וגופים עד כדי השמצות אלימות והגשת תביעות לבתי משפט. במצב טוב יותר אנו נמצא מציאות שלתחרות שלא אחת המטרה מקדשת את כל האמצעים, גם באופן לא אתי. במצב טוב יותר נמצא רצון מתוך שיקולי אינטרסים ,למצב שלתיאום. במצב עוד יותר טוב נמצאשיתופי פעולה בין גופים וארגונים, למציאות שלWin Win , במצב זה עדיין הארגונים מונעים מאינטרסים ומשיקולי כדאיות. המצב הטוב ביותר שמביא לשימוש מיטבי של המשאבים ולאופטימיזציה, הוא מצב של שותפות, שיש בואחריות משותפת ליעוד מחבר, של הקפדה על כבוד הדדי, של שקיפות ואתיקה.

נראה שהמודל הדינמי הוא כמו קרשנדו (Crescendo) מהשלילי לחיובי. לא קל להגיע למצב של שותפות, שדורש השלת מטעני אינטרסים, אגו ויוקרה. הגורם האנושי הוא מאד קריטי, ליצירת מצב של מאבק או למצב של שותפות, שכן בחיים הכול הוא אישי. כך למשל, האקדמיה השוודית למדעים העניקה לפני שנה, פרס נובל לכלכלה לפרופ' לכלכלה התנהגותית ריצ'רד תא'לר, מאוניברסיטת שיקגו. דומה שהתיאוריה שפיתח רלוונטית לדיוננו בפרשתנו. תא'לר שילב הנחות פסיכולוגיות ראליסטיות עם ניתוחים של קבלת החלטות כלכליות. הוא מצא שהתכונות האנושיות והרגשיות של העדפות חברתיות והיעדר שליטה עצמית, משפיעות באופן שיטתי על החלטות וביצועי שווקים. הוא טבע המונח - חשבונאות נפשית, בהתמקדות בהשפעה הצרה של החלטה אינדיבידואלית, במקום לראות את ההשפעה הכוללת. גורמי ממשל בעולם משתמשים בממצאי עבודתו של תא'לר לצמצום העוני, הגדלת התעסוקה ושיפור שירותי הבריאות.

דומה שמשה בפרשתנו באקורד הסיום ,בנאום הברכות לשבטי ישראל, טרם מותו , מכוון ומאתגר את השבטים במודל מנעד היחסים בין השבטים, למצב של שותפות, שבה נמצא גם המרכיב הדומיננטי של כלכלה התנהגותית מבית מדרשו של תא'לר. משה כאומר לשבטים : בבקשה, תמקדו את מאפייני המשאבים האנושיים הייחודיים שלכם למרחב שותפות חיובי ,בראיה כוללת, של " יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". ראו כל שבט את מעלת חבריכם בשבט האחר ולא את חסרונם, דעו לוותר היכן שצריך, הפגינו שליטה עצמית ושבטית כלפי השבטים האחרים, אל תנהלו פנקסנות וחשבונאות נפשית של שבט האחד כלפי השני ,עשו מאמץ לראות את המשותף וההשפעה הכוללת שלכם כעם שעומד על סף כניסתו לארץ, לקומם את ריבונותו ועצמאותו. אמנם כל שבט מיוצג בברכות במאפיין הייחודי שלו, הטבוע באישיותו, בDNA השבטי שלו, אמנם כל שבט מסגיר בתיקו האישי, את ההיסטוריה שלו. אבל המסר של משה ברור: עליכם להתנהג באחדות ובשותפות, כקהילה וכעם לשמירת אחדות האומה והמדינה בדרך , - " מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל ".

בנקודת הזמן הזאת, על סף הכניסה לארץ המובטחת, משה מציב לעם ישראל על שבטיו, את היעד המצופה בקצה החיובי של המודל הדינמי- שותפות: אתם חייבים למצוא את המשותף שביניכם , במתווה של היחד בצד הייחוד, לקראת כניסתכם לארץ ישראל, שם מוטלת עליכם משימה נעלה, לשמור על אופייה המוסרי והערכי של האומה והמדינה בדרך, וגם לשמש אור לגויים. דומה שמשה כבר אז , צפה את המציאות העתידית של מאבק השבטים בספר שופטים והתפצלות השבטים לממלכת יהודה ולממלכת ישראל, בספרי שמואל ומלכים. דומה שמשה כבר אז , צפה את המציאות העתידית העכשווית שלנו במרחב האזור בו אנו חיים של : " ווילה בג'ונגל במזרח התיכון". אל מול התפרקות המדינות מסביבנו, לשבטים ולכאוס שלטוני ואנרכיה , במציאות של "אביב ערבי", של מלחמות אזרחים ושבטים עקובות מדם, כדוגמת, סוריה, עירק ולבנון והחשש למצב דומה שעלול לקרות גם בירדן, באירועים הפוקדים אותנו מעזה. על עם ישראל במדינתו העצמאית, לעשות הכול לשמור על הווילה, במרחב הכאוטי שמסביבו. מצב כזה יכול להתקיים רק במציאות של שותפות סולידריות וערבות הדדית: " בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל ".

המלבי"ם ( רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר 1809-1897 ) בפרשנותו למאפיין של : " וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ " מפרש : "קראם משה, ישורון, על שם ישרות שכלם ומידותיהם...כשיתהווה איזה דבר....אז התאספו ראשי עם, או יחד שבטי ישראל, בסדר נכון כל שבט...לא כמו שהיה לפנים כשנהיה איזה דבר, שהתאספו באין סדרים". מוסיפה על כך נחמה ליבוביץ בעיוניה לפרשה : "רצונו של המלבי"ם לומר, שאחר שקיבלו עליהם ישראל את התורה, יסדו את החברה על מכוניה בסדר נכון, בעצה, בתבונה ובאחדות" . היום נגדיר זאת: החברה האזרחית וההון החברתי במיטבם.

הבה נבחן את מודל השותפות והאחדות בין שבטי ישראל, המודגם בפרשתנו בשתי דוגמאות:

השותפות בין שבטי יהודה ויוסף, שהם שני שבטים מאד דומיננטיים המייצגים שני משיחים עתידיים, משיח בן דוד (שבט יהודה) ומשיח בן יוסף. כל אחד מהשבטים מכוון למעלה, לזכות בכתר המשיחות .

היכן ימוקמו שני שבטים אלו במודל הדינמי : האם במאבק? בתחרות? בתיאום? בשיתוף? ואולי בשותפות? לכל אחד מהם סיבות טובות משלו לזכות בלעדית במשיחיות.

מודל השותפות של האחריות הכוללת לברית היעוד ושלמות העם, מחייב ששני השבטים הללו ישתפו פעולה וכל אחד יביא את היתרונות שלו למארג משותף בהנהגת עם ישראל.

הנביא יחזקאל בנבואתו בהפטרה לפרשת ויגש בספר בראשית, מדמה את מודל השותפות למעין מיזוג מעולם הבוטניקה : " ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו, ולקח עץ אחד וכתב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו. וקרב אותם אחד אל אחד לעץ אחד....כה אמר אלוקים, הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו, ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי" (יחזקאל, פרק לז').

יוסף הוא שר האוצר והכלכלה - "המשביר לעם", אפרופו התאוריה של הכלכלה ההתנהגותית של תא'לר, הוא הדואג לצרכים הכלכליים הקיומיים. יוסף מאופיין בתשתית האדמה והשורשים. בפרשתנו מברך משה: " וליוסף אמר, מבורכת ד' ארצו ממגד שמים...וממגד ארץ ומלואה" ( לג', יג'- טז'). ואילו יהודה הוא שר החינוך - " היתה יהודה לקדשו", הדואג לצרכים הרוחניים. יהודה מאופיין בתשתית של הזהות הרוחנית. בפרשתנו משה מברך: " וזאת ליהודה ויאמר שמע ד' קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו " ( לג', ז').

מודל זה מחייב את השותפות בין השבטים, ששבט יוסף מביא לשותפות את תרומתו הייחודית בידע, בניסיון ובתשתית הכלכלית והחומרית ואילו שבט יהודה מביא לשותפות את תרומתו הייחודית, בידע ובמשאבים הרוחניים של התשתית המוסרית, הערכית והישרות השלטונית. הנה לנו שילוב מנצח. אולי זאת המשמעות הנוספת של פרשתנו "וזאת הברכה" , לא רק ברכה ומסר, אלא גם "הברכה בוטנית", של שותפות .

דוגמא לשותפות נוספת בפרשתנו , מתקיימת בין שבטי יששכר וזבולון - " ולזבולון אמר, שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך "(לג', יח')

זבולון הוא שר החוץ העוסק בפיתוח שווקים ומסחר ודואג למקורות הכספיים לקיום הבית , כפי שגם מצאנו בברכת יעקב : " זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון" (בראשית, מט', יג'). ואילו יששכר, הוא שר הפנים, המתמקד בעבודות הפנים של חקלאות ולימוד תורה. כפי שגם מצאנו בברכת יעקב : " יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" ( בראשית, מט', יד' ). הרשב"ם ( רבי שמואל בן מאיר,1080-1160 ) קושר את ברכת יעקב לברכת משה : "יששכר חמור גרם- לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו. יהיה כחמור בעל איברים חזק, מצוי בין המשפתיים, תחומי העיר, לחרוש ולעבוד את האדמה". גם בדברי הימים, יב', לג'-לד', מוצגתהשותפות : " ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת, מה יעשה ישראל...מזבולון יוצאי צבא עורכי מלחמה בכל כלי מלחמה".

רש"י למאמר חז"ל במדרש תנחומא, ויחי , יא', מפרש: " זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיה בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה". נחמה ליבוביץ בפירושה לפרשתנו מדגישה: "חלוקת העבודה נהפכת לשותפות, השכר מתחלק בין זבולון ויששכר". הנה לנו בפרשתנו תופעה ראויה לציון של שותפות בין ארבעה שרים המייצגים ארבעה שבטים שונים – אוצר , חינוך, חוץ ופנים. אם תרצו אין זו אגדה.

יעקב אבינו שמכוון ברכותיו לבניו בתוך המשפחה השבטית ומשה רבנו שמכוון את ברכותיו לשבטי ישראל בתוך העם והמדינה, חוו לאורך הדרך, את מנעד היחסים בין הבנים במשפחה ואת מנעד היחסים בין השבטים בעם, באירועים שהחלו במאבק , עברו לתחרותוקנאה ולאורך הדרך שופרולתיאום ושיתוף, כדוגמת המפגש של האחים עם יוסף במצרים ובפרויקט ההתנדבות של העם על שבטיו, בהקמת המשכן במדבר ובקבלת התורה. עתה, עם פרידתו מעם ישראל לקראת הכניסה לארץ ישראל, מציג משה בפרשתנו, את הפאזל הלאומי, בדרישה לממש את הרף הגבוה במודל היחסים, שלשותפות, תוך מיצוי נכון של ההון האנושי והחברתי של כל שבט, לטובת השבט האחר ולמען כלל העם והאומה.

ספר דברים מסתיים באות ל :" לעיני כל ישראל" ואילו ספר בראשית אותו נתחיל משבת הבאה מתחיל באות ב:" בראשית ברא". השילוב ביון האותיות הוא: לב. מודל השותפות בין השבטים יתרחש רק אם השבטים ירגישו זאת בלב. רק חיבור אמיתי של הלבבות יביא לשותפות אמיתית.

" וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ... תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל ". נתלכד כולנו בתחושה של שותפות, סולידריות וערבות הדדית, לשמירת הווילה שלנו וביצורה, במרחב הג'ונגל האזורי במזרח התיכון בו אנו חיים.

בתפילת הושענא רבה נישא תפילתנו: "להושע נא עליית שבטים, פינת יקרת, ציון המצוינת, קודש הקודשים, רצוף אהבה, שכינת כבודך, הושע נא ....קול מבשר מבשר ואומר, הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם".

פתקא טובה וחג שמחת תורה ושמיני עצרת שמח. חזק חזק ונתחזק.

ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)

‍