ט
פרשת בראשית – "וַיִּקְרָא ד' אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה" -קריאת אַיֶּכָּה, לְמִי ?
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *
שיטת אַיֶּכָּה היא שיטה חינוכית פסיכולוגית של הדרכת הורים בגידול ילדיהם, המציעה זווית הסתכלות מעניינת, על הסיבות להתפתחותם של קשיים התנהגותיים ורגשיים אצל ילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים. בשונה מהאמונה הרווחת, שכאשר הילד מקבל חום, אהבה, תמיכה והתחשבות, פינוק יתר והכלת יתר, רק אז הוא ימצא באופן “טבעי” וספונטני את דרכו להתפתחות בריאה, הרי בשיטת אַיֶּכָּה מאמינים שההנחה הזאת חסרה מרכיב משמעותי –שהוא הצורך של הילד לקבל גבולות ברורים, כיוון בהיר ובעל משמעות מהוריו. שיטת אַיֶּכָּה פותחה על ידי הפסיכיאטר ד"ר איתן לבוב והפסיכולוגית הילה אלקיים ומפורטת בספרם "ההורה כמגדלור" ,שבו הם מסבירים להורים, כיצד לכוון את ילדיהם להתנהגות הרצויה ולהישאר נאמנים לעצמם. ניסיונם המקצועי מראה, שלא מעט ילדים גדלים להורים תומכים, מעניקים ואוהבים ובכל זאת ‘הולכים לאיבוד’ ומתקשים למצוא את דרכם, למצות את יכולותיהם, להיות עצמאים או אחראיים באופן תואם גיל, להסתגל למסגרות או למערכות יחסים ועוד. את הכיוון – המידע הדרוש לילד לצורך התפתחותו, מקבל הילד בעיקר מהדמויות האמונות על גידולו, בראש ובראשונה – מהוריו. קשיים בהכוונה יכולים לנבוע ממסרים מבלבלים, לא עקביים או לא בהירים מצד ההורים כך למשל, הורים שרוצים לעודד את ילדם לקחת אחריות על נושא כמו התארגנות עצמאית בבוקר, יעבירו לו מסר מילולי שהם רוצים שיתארגן בכוחות עצמו, אך בפועל כאשר לא יעשה זאת, הם ‘יצילו’ אותו מאיחור או משכחה של ציוד וייקחו אחריות במקומו. דימוי מרכזי בשיטת אַיֶּכָּה הוא המגדלור. בדומה למגדלור שתפקידו לכוון ספינות על ידי כך שהוא מאיר ומגדיר את עצמו, ההורים מוזמנים ללמוד, איך לכוון את ילדיהם ואיך ‘להאיר את עצמם’. הצעד הראשון הוא להבהיר לעצמם מה מדאיג אותם ביחס לילדיהם ואיזה יכולות חשוב להם שילדיהם יפתחו או יחזקו. ההורים מוזמנים לזהות את ערכיהם, את מגבלותיהם ורגשותיהם במפגש עם ילדיהם ולומדים איך לבטאם באופן שמותאם לעמדה הרגשית של ילדיהם, בצורה בהירה ולא כוחנית. השפה שבה מלמדים את ההורים היא ‘שפה מגדלת’, שהיא צורת תקשורת בין הורה לילדו, אותה לומדים ההורים בתהליך ההדרכה. תפקיד ה’שפה המגדלת’ הוא לכוון את הילד בהתאם לערכים והיכולות שההורה מאמין שהם חשובים לתהליך ההתפתחות והצמיחה של הילד מבלי לרמוס את הילד ואת רצונותיו. ‘השפה המגדלת’ מחזקת את התקשורת הבונה בין שני השותפים לקשר ואת הקשר עצמו. היא כוללת גם תשומת לב לצורות תקשורת והתנהגויות לא מועילות, אותן ההורה לומד להפחית כדי לסלק מכשולים בדרכו של הילד להתפתחות ולגדילה. שיטת אַיֶּכָּה מזמינה הורים לתהליך של התפתחות לקראת מפגש מיטיב ומגדל עם ילדיהם ועם עצמם. השיטה נמצאה יעילה ביצירת שינוי מובהק בתפקוד ובמצבו הרגשי של הילד. (המקור:https://www.ayeka-merkaz.com,).
הבה נבחן את שיטת אַיֶּכָּה, כפי שהיא משתקפת בפרשתנו.
במרכזה של פרשתנו מתרחשים שני אירועים דרמטיים – שהם תוצר מעשה אדם.
האירוע הראשון, חטאם של אדם וחוה כתוצאה מפיתויו של הנחש הערום. הם בורחים מפני הקב"ה ומסתתרים מפניו, בסוג של מקום מחבוא בגן עדן. פרשתנו שעוסקת בבריאת העולם בששת ימי בראשית, מציגה לנו לראשונה את הבריאה הראשונה, שהיא מעשה אדם ולא מעשה הקב"ה- בריאת החטא והפחד מפני עונשו של הקב"ה. כך מתואר האירוע בפרשתנו :"וַיִּקַּח ד' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. וַיְצַו ד' אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת..... וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן. ..... וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל ד' אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי ד' אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן. וַיִּקְרָא ד' אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה".( בראשית, ב', טו'-יז', ג', ד'-ט').
האם הקב"ה לא יודע את מיקומם הפיזי של אדם וחוה בחווילת גן עדן?
מפרש רש"י: "אַיֶּכָּה - יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום" .
הנה העונש על החטא : "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ד' אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. ( בראשית, ג', א'-כד')
דומה שבקריאת - אַיֶּכָּה ,הקב"ה ברא את בית הספר הבראשיתי להדרכת הורים מתחילים, אַיֶּכָּה היא הקריאה הבראשיתית ,להורים המתחילים – הראשונים בהיסטוריה – אדם וחוה.
שיטת אַיֶּכָּה שאותה ברא הקב"ה, נשענת על תשעה העוגנים הבאים : צמצום, אחריות , משמעת, קביעת גבולות, שליטה עצמית, משילות עצמית, דחיית סיפוקים, מוסריות ויושרה.
הבה נראה זאת בהמשך השתלשלות האירועים בפרשתנו :" וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-ד'." (בראשית, ד', א').
דומה שאדם וחווה, זוג ההורים הטריים הבראשיתיים, הפנימו את קריאת אַיֶּכָּה, בכך שהצהירו :"קָנִיתִי אִישׁ אֶת-ד' ". במילים אחרות, קניתי ורכשתי לעצמי את מידותיו של הקב"ה שמוטמעים בעוגני – שיטת אַיֶּכָּה. כך עוגן- הצמצום. כידוע, הקב"ה ברא את העולם בתפיסת הצמצום וקביעת הגבולות.הצמצום הוא מושג קבלי העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום, על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל (1543-1620 )ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..."( עץ חיים, שער א', ענף ב'). הקב"ה הבין שאם לא יגזור לעצמו בבריאת העולם את גבולות הצמצום, הרי לא תהא היתכנות לקיומו של העולם. כך גם קריאת אַיֶּכָּה, להורים הצעירים – אדם וחוה:" בגידול ילדיכם ,קין והבל, נהגו בשיטת אַיֶּכָּה וצמצמו את תאוותיכם ורצונותיכם, לקפסולה מצומצמת, כפי שהקב"ה צמצם עצמו לקפסולה מצומצמת בבוראו את העולם".
האם שיטת אַיֶּכָּה אותה כביכול אימצו ההורים הטריים – אדם וחוה, הצליחה ?
פרשתנו מצננת את ההתלהבות. ההורים הצעירים כשלו ביישום אפקטיבי של – שיטת אַיֶּכָּה, בהקשר לגידול ילדיהם – קין והבל , כפי שבאה לידי ביטוי באירוע השני בפרשתנו: " וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה". כך שוב נוכחת שיטת אַיֶּכָּה: "וַיֹּאמֶר ד', אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ." (בראשית, ד', ו'-ז' ).
הקב"ה מציג לקין את משנתה החינוכית של שיטת אַיֶּכָּה על עוגניה :" הכול תלוי בך קין, האם תחזיק המשילות בידיך. האם אתה תשלוט או שמא תהיה נתון לשליטה של אחרים. ' וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ ' מפרש רש"י: "של חטאת- יצר הרע- תמיד שוקק ומתאווה להכשילך. ' וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ', אם תרצה- תתגבר עליו".
כך גם מוסיף המלבי"ם- רבי מאיר לייבוש( 1809-1879 ): "היצר משתוקק אליך להחטיאך ולהורידך מטה. שבצד השני, אתה יש בידך העוז והמשרה למשול בו...אם ימשול על בהמתו, לא אם בהמתו מושלת עליו". הכול זה ענין של בחירה אישית, משילות עצמית ושליטה עצמית. מי ישלוט על מי - האדם על יצרו הרע או להפך?. היהדות לא קוראת לסגפנות ולדיכוי יצרים, אך מניחה גבולות וגדרות מצומצמים של שושנים אל מול מרחב פרוץ ללא גבולות, שכולו קוץ ודרדר.
כך גם הרש"ר הירש ( 1808-1888 ) מאיר לנו את נתיב אַיֶּכָּה- הבחירה האישית, המשילות העצמית והשליטה עצמית של האדם:" אך אין האדם יכול לחטוא, אלא אם כן חושיו נמשכים אחרי הרע וסולדים מפני הטוב. שאם לא כן, היה גם האדם פועל רק על פי האינסטינקטים-שעה שהוא בוחר בטוב וסר מן הרע וכך היה האדם חדל להיות אדם. שליטת האדם על פיתויי חושיו והכנעת טבעו לרצון ד'- היא היא כל מעלת האדם. וזו היא ראשית כל חינוך האדם, ומחנך האנושות קבע במצוותו הראשונה- את העיקרון של החינוך. הדברים לא נשתנו עד היום הזה. כולנו עומדים מול עץ הדעת כאדם וחוה בשעתם".
ההחלקה ההורית במדרון החלקלק צוברת תאוצה דרמטית בפרשתנו. שיטת אַיֶּכָּה אצל אדם וחוה- קרסה: " וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". כך בוקעת לה קריאת האַיֶּכָּה במלוא עוצמתה, פעם נוספת בפרשתנו :" וַיֹּאמֶר ד' אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. ...נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית, ד', א-יד).
המדהים הוא בהנכחתה של תסמונת ד"ר ג'קיל ומר הייד ( נובלה מפורסמת של הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, שפורסמה לראשונה בינואר 1886 ), בדמותו של קין ובאורח חייו. המלבי"ם מאיר עינינו לכך: " הגם שקין ובניו יסדו עיר וקיבוץ מדיני ותיקנו נימוסים ומלאכות להנהגת החברה, בכל זאת אם לא התבונה תיתן קולה ואם לא יהיו האנשים בעלי יושר ואוהבי צדק בטבעם, לא יועילו הנימוסים, שאם יעמוד איש עריץ, יצחק לכל חוק ויגזול משפט וצדק"
כך גם פרופ' קאסוטו ( 1883- 1951) בספרו "מאדם ועד נח": " לאחר שהזכירה התורה החידושים שחידש קין ובניו בתרבות האנושות, מביאה היא את שירו של למך, המוכיח שעל ידי ההתקדמות החומרית, לא הייתה מורגשת התקדמות מוסרית....כל ההישגים בתרבות החומרית אינם שווים כלום בלי המידות הטובות בדרכי המוסר ".
לא מקרה הוא שקריאת אַיֶּכָּה , הקוראת להתחבר לעוגן הישרות שבה. נוכחת בפרשנותו של הנצי"ב מוואלוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין, 1816-1893 ) בהקדמתו לספר בראשית: " שהיו בני בית שני צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' , שהוא צדוקי או אפיקורס, ובאו ע"י זה לידי שפיכות דמים בדרך ההפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק הדין שה' ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות , אע"ג שהוא לשם שמים, שהיה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ".
קריאת אַיֶּכָּה בפרשתנו , היא גם קריאה לעצמנו , לכל אחד מאתנו. כך מסופר אודות האדמו"ר הזקן, בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי ( 1745-1813 )עת ישב בשנת 1798, 53 ימים בבידוד בבית הסוהר במבצר פטרופבלובסקיה שבסנט פטרבורג, כתוצאה מהסגרתו לשלטונות . הנה מגיע לתאו קצין רוסי שהיה בקיא בברית הישנה ושואלו - מהי משמעות אַיֶּכָּה, האם אלוהים לא יודע היכן האדם ? ומשיב לו הרבי :"קריאת אַיֶּכָּה משמעותה היא- איפה אני בעולמי? איפה אתה בעולמך? איפה אתה במעשיך ?
כך בקע האור מתא המעצר של הרבי ונראה כמגדלור להארת אורה של קריאת אַיֶּכָּה. הוא אותו אור הגאולה בי"ט בכסלו, אותו חוגגים חסידי חב"ד לדורותיהם כיום שחרורו של הרבי מהכלא.
כך גם הקריאה המונומנטלית: "עם ישראל אַיֶּכָּה?", הייתה קריאתו הנואשת של חיים וייצמן (1874-1952 ) נשיאה הראשון של מדינת ישראל ליהודים לעלות לארץ, בנאומו בקונגרס הציוני ב1923 .
קריאת אַיֶּכָּה קוראת לנו ביתר שאת בימים אלו של קורונה, להתחבר כהורים לילדינו במרחב הבידוד המצומצם, למשמעויותיה ועוגניה.
קריאת אַיֶּכָּה קוראת קריאת השכמה למנהיגינו, להתחבר למשמעויותיה ועוגניה .
קריאת אַיֶּכָּה קוראת לנו בנימה אישית , להתחבר אל עצמנו, על משמעויותיה ועוגניה.
קריאת אַיֶּכָּה מתנגנת באוזננו ,כקולמוס הנפש, בשירו של שולי רנד : "איך בחושך הזה הייתי חותר ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?".
שבת שלום ומבורכת
חורף בריא
* ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה), לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות.
ד"ר זאב פרידמן (Ph.D)
מנכ"ל
שירותים בקהילה מכל הלב, לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר , משנת 1981
טל' 02-6537591 , נייד 054-2222035 , פקס' 02-6507113
Zeev@melabev.orgwww.melabev.org
&
בַּלֵּבָב / דוד אשל
נַפְתָּלִי הֶרְץ אִימְבֶּר
לֹא הִסְבִּיר אֶת הַהִמְנוֹן שֶׁחִבֵּר,
אֲבָל בְּהַקְשִׁיבִי לַהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי
קְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת זוֹרֶמֶת בְּדָמִי,
עָצְמַת הַמִּלִּים אוֹתִי הִדְהִימָה
בְּכוֹתְבוֹ : "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה".
קְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת נָחֲתָה עָלָיו
בְּכוֹתְבוֹ אֶת הַמִּלָּה ,"בַּלֵּבָב",
בָּאוֹתִיּוֹת בֵּי"ת, לָמֶ"ד, בֵּי"ת, בֵּי"ת
הוּא אוֹתָנוּ מְלַמֵּד
שֶׁמִּלָּה זוֹ הִיא מֵעֵין עֲטָרָה
הָאוֹסֶפֶת לְתוֹכָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה,
וְהִיא מְסַמֶּלֶת מַעְגָּלִיּוּת
שֶׁלְּתוֹרָתֵנוּ אֵין סוֹפִיּוּת.
תְּחִלַּת הַתּוֹרָה בְּ-בֵּי"ת, וּבְ-לָמֶ"ד מִסְתַּיֶּמֶת
וְשׁוּב חוֹזֶרֶת וְנוֹשֶׁמֶת,
שׁוּב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא"
וְשׁוּב נִתְבַּשֵּׂם מֵאוֹרָהּ,
עַד לָאֵין סוֹף אֵין לָהּ תִּקְרָה.
כְּשֶרוּחַ הַהִמְנוֹן שׁוֹאֶבֶת מֵרוּחַ תּוֹרָתֵנוּ
וַדַּאי שֶׁ"עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ",
לְנֶצַח נְצָחִים יֵשׁ לָנוּ מַשְׁאָב
שֶמְּקוֹרוֹ בַּתוֹרָה וּמְיֻצָּג בְּ-"בַּלֵּבָב",
מִלָּה הַמְּיַצֶּגֶת אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ
לְלֹא סוֹף אַךְ עִם בְּרֵאשִׁית וְהַתְחָלָה.
אַף אִם לֹא הָיְתָה זוֹ כַּוָּנָתוֹ בְּעִתָּהּ
הַשְּׁרָאַת הַתּוֹרָה עַל הַמְּשׁוֹרֵר נָחֲתָה,
וְהַהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי לָעַד יִשָּׁאֵר
כִּי תּוֹרָתֵנוּ גְּנוּזָה בִּשְׂפַת הַמְּשׁוֹרֵר.
דוד אשל
בברכת שבת שלום
