אנחנו החברה לחקר המקרא, מבקשים לקבל את תרומתך על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות:
דרך אתר החברה www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
.............................
החברה לחקר המקרא מארחת:
1. הרב עמיהוד סלומון-במסר מוקלט- לפרשת בראשית
"תהיה בן אדם!" https://youtu.be/QJbqQOlCWH8
&
פרשת "בראשית" – "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ "- עולם של אור, או עולם של חושך?
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן -חבר הנהלת החברה לחקר המקרא. *
מאז ימי בראשית ועד ימינו, השתנה העולם, פשט ולבש צורה. מעידן האבן לעידן הטכנולוגי המואץ של ימינו.
רק האדם לא השתנה. האדם נשאר אותו אדם-ביצריו, בדחפיו, ברגישויותיו , ובחולשותיו.
בריאת האור והחושך ביום הראשון, היא גם מטאפורה לדמותו האנושית של העולם ולבחירתו של האדם, האם מכוון לעולם של אור, או לעולם של חושך ?
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" ( בראשית, א', א'-ד').
הנה האור והחושך כייצוגים למעשיהם של הצדיקים ושל הרשעים, משתקפים במדרש: "אמר רבי ינאי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים. "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם"- אלו מעשיהן של צדיקים. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" - אלו מעשיהן של רשעים"( מדרש רבא, בראשית, ג').
שירה המטלטל-"כַּף הַיָּד ", של ויסלבה שימבורסקה (1923 - 2012) משוררת פולנייה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996, מחבר אותנו לנושא דיוננו בפרשתנו- עולם של אור -"פו הַדֹּב ", או עולם של חושך - מיין קאמפף? כך היא כותבת :""עֶשְׂרִים וּשְׁבַע עֲצָמוֹת, שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁרִירִים, קָרוֹב לָאֲלָפִים תָּאֵי עֲצַבִּים, יֵשׁ בְּכָל כָּרִית שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הֶחָמֵשׁ. הֲרֵי זֶה דַּי וְהותר, כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת "מַיין קאמפף" אוֹ אֶת "פו הַדֹּב".
בחירתו של האדם , להביא אור לעולם או להביא חושך לעולם, באמצעות הכלים שיצר ופיתח, מקבלת ביטוי מעצים בנבואה : " הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל "( ישעיהו, נד', טז').
הבחירה מסורה אך ורק בידי האדם, להיות חרש ונפח תורם ומועיל או להשתמש בכלי להשחית או לחבל. כמו בפרשתנו אודות תובל קין , אמן הנחושת והברזל הראשון : "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בראשית, ד', כב').
גם אלפרד נובל (כימאי ומהנדס 1833-1896) ממציא הדינמיט ויוזם המוסד היוקרתי של פרס נובל , פיתח הדינמיט למטרות מועילות של אור ולצערנו נעשה בו שימוש על ידי האדם, להשחתה ולשפיכות דמים של חושך.
הקב"ה ברא את האור ואת החושך ביום הראשון, כדי להציב לאדם ולאנושות את הבחירה, האם לעולם של אור, או לעולם של חושך?
עולם של אור, כיצד?
מערכת יחסי הגומלין בין הקב״ה, העולם והאדם , בעולם האנושי של אור, נשען על יסוד מכונן מהותי והוא : התיקון.
בכל יום במעשה בראשית, מסתיימת מלאכתו של הקב״ה, במילים: ״וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב ״, המעיד על גמר מלאכה ושלמות . רק במעשה בריאתו של האדם, נזר אלוקים, לא נאמר כמו בשאר הימים: ״וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב ״.
מדוע דווקא על בריאתו של האדם לא נאמר: "וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב " ?
דומה שהסיבה לכך נעוצה, במהות בריאתו של האדם, שרק אותו ברא אלוקים בתבנית של חיסרון. להבדיל אלפי הבדלות, כדוגמת המותג של התפוח החסר מבית Apple בטלפון החכם – איי פון I phone, שנמצא תמיד בתבנית של חיסרון וכל שנה מתקן ומשדרג את גרסתו.
בכל אחד מימי היצירה במעשה בראשית, הושלמה המלאכה, המעיד על גמר מלאכה ויצירה, ללא חיסרון. רק בריאת האדם נזר הבריאה, לא זכתה לגמר מלאכה כמו הבריאות האחרות.
על האדם , שנברא בתבנית החיסרון, מוטלת המשימה התמידית, לפעול ללא לאות למלא את חסרונו בתיקון עולם ,על מנת שעולמנו יהיה עולם של אור ולא עולם של חושך. על האדם, כמו התפוח החסר של האייפון, לשדרג את העולם שבו הוא חי ולעשותו טוב יותר. הבחירה של התיקון היא בידי האדם.
כלי התיקון של האדם הוא האור: ״צריך שכל אדם ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש יידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאירו לעולם כולו, וכל עוד הנר דולק, אפשר לתקן״ (הראי"ה קוק ב"אורות הקודש").
עולם של חושך כיצד?
לקראת סופה של פרשתנו, אנו ניצבים בפני עולם של חושך, שמתחוללת בו דרמה וטרגדיה- הרצח הבראשיתי, עלי אדמות. קין רוצח את אחיו הבל. לידתה של האלימות במשפחה במלוא עוצמתה. קדושת החיים מתחלפת בזילות החיים. "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ ". (בראשית, ד', ח'). אלימות = אל – מילים .היכן שנגמרות המילים, מתחילה האלימות הפיזית שסופה לא אחת -רצח.
על מה היה הרצח?
על טריטוריה- משאבים. על רכוש- אמונות, דעות ודת. על מין- אישה ורומנטיקה. כך מלמדנו המדרש : "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה- על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם...זה אומר: הארץ אשר אתה עומד עליה שלי היא, וזה אומר: מה שאתה לובש שלי הוא...ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: על מה היו מדיינין? אלא זה אומר: בתחומי בית המקדש יבנה וזה אומר: בתחומי בית המקדש יבנה....יהודה בר' אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין". (בראשית רבה, כב', טז').
האם קיים ממד חינוכי פסיכולוגי נפשי לביצוע אלימות בכלל ורצח בפרט?
פרשתנו מציגה זאת בשיח של הקב"ה עם קין: "וַיֹּאמֶר ד', אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל בּוֹ. " ( בראשית, ד', ז'). הכול תלוי בך - קין, האם תחזיק המשילות בידיך. האם אתה תשלוט או שמא תהיה נתון לשליטה של אחרים. כך מאיר זאת רש"י: "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ ": של חטאת- יצר הרע- תמיד שוקק ומתאווה להכשילך. "ואתה תמשול בו": אם תרצה- תתגבר עליו".
כך גם פרושו של המלבי"ם( רבי מאיר לייבוש 1809-1879 ):"היצר משתוקק אליך להחטיאך ולהורידך מטה. שבצד השני, אתה יש בידך העוז והמשרה למשול בו...אם ימשול על בהמתו, לא אם בהמתו מושלת עליו".
הכול זה ענין של בחירה אישית, משילות עצמית ושליטה עצמית. מי ישלוט על מי - האדם על יצרו הרע או להפך?. היהדות לא קוראת לסגפנות ולדיכוי יצרים, אך מניחה גבולות וגדרות של שושנים אל מול מרחב פרוץ ללא גבולות, שכולו קוץ ודרדר.
הרש"ר הירש ( 1808-1888 ) מאיר לנו את נתיב הבחירה האישית, המשילות העצמית והשליטה העצמית של האדם, בפסוקים בפרשתנו :"וַיִּקַּח ד' אֱלֹהִים, אֶת הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. וַיְצַו ד' אֱלֹקים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת." (בראשית, ב', טו'-יז'). מפרש הרש"ר: " הקב"ה הניחו ושחררו, מסרו לרשות עצמו בפעם הראשונה ונתן לו את גן עדן לעבדה ולשמרה...העבודה והשמירה האמורות כאן אינן מתייחסות רק לעבודות הקרקע, אלא הן כוללות את כל התנהגותו המוסרית של האדם, במעשהו ובמחדלו...מצוה זו פותחת את חינוך האדם לקראת ייעודו המוסרי. היא הפותחת את ההיסטוריה האנושית והיא מורה לדורות הבאים את הדרך ילכו בה...והמצווה ניתנה לדעת טוב ורע...אך אין האדם יכול לחטוא, אלא אם כן חושיו נמשכים אחרי הרע וסולדים מפני הטוב... שליטת האדם על פיתויי חושיו והכנעת טבעו לרצון ד'- היא היא כל מעלת האדם. וזו היא ראשית כל חינוך האדם, ומחנך האנושות קבע במצוותו הראשונה- את העיקרון של החינוך. הדברים לא נשתנו עד היום הזה. כולנו עומדים מול עץ הדעת כאדם וחוה בשעתם".
הרב פרופ' יונתן זקס ( 1948- 2020 ) בפרשנותו לפרשתנו חולק אתנו את תובנותיו בהקשר לשואה: " הפשע המחושב והמאורגן הגדול ביותר של בני אדם נגד בני אדם, אירע לא באיזו מדינת עולם שלישי נחשלת וחשוכה, אלא בלב אירופה, בארץ שנתנה לעולם את קאנט ואת הגל, את באך ואת בטהובן, את גטה ואת שילר...אלוהים מורה לנו את הדרך הנכונה-אך הוא אינו מציל אותנו מפני עצמנו...השאלה המציקה לי אחרי השואה, וגם כיום בעידן חדש זה של כאוס, היא-היכן האדם"?.
סופה של פרשתנו הוא דרמטי בדיאלקטיקה של הקב"ה ובבחירתו שלו ולא של האדם, האם ייגזר לעולם של חושך או לעולם של אור : " וַיֹּאמֶר ד', אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ד'." (בראשית, ו' , ה'- ח').
הנה כי כן, הכרעתו של הקב"ה, להפקיד בידי נח האדם, את השליחות לתקן העולם, לנתיב של אור ולא של חושך, מובילה לנתיב עולם האור של "פו הַדֹּב " ולא לנתיב עולם החושך של "מַיין קאמפף ".
שבת שלום וחורף בריא.
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
zeev@melabev.org https://www.melabev.org.il/articles-2/parashat-shavua/
&
2. מתוך ספרו החדש של הרב ד"ר יואל בן-נון, בינה בתורה (בראשית- שמות);
מסלול מקוצר (לפי פרקים);
בראשית פרק ג' – היזהרו מ'אדם-על'
עניינו של פרק זה הוא ההתמודדות עם הנחש. לשון הכתובים מעידה שיש גרעין של אמת בדברי הנחש, שהרי ה' אמר "...הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" (ג', כב). למה הכוונה? לפי אחת הדעות בתלמוד (סנהדרין נו, ב), אדם הראשון נצטווה שלא לעסוק בהכלאת מינים, וזו המשמעות של "להיות כא-לוהים יודעי טוב ורע". על האדם לשמור על הבריאה שנבראה ונוצרה, כל חי למינהו.
במדרש (בראשית רבה ט', ח, וכן במסכת סנהדרין ע, ב) מופיעה דעה, ש"עץ הדעת טוב ורע... חיטה היה". בדקתי ומצאתי, שמכל מיני הצמחים שהאדם פיתח מהם צמחי תרבות, רק החיטה נוצרה בטבע על ידי הכלאה. למעשה, החיטה נוצרה בדרך של הכלאה בטבע, פעמיים, כך שלשעורה, לדוגמה, יש ארבעה עשר כרומוזומים, ואילו לחיטה יש ארבעים ושניים.
לאור זאת, כך יש לפרש את פיתוי הנחש: אם אפשר ליצור בהכלאה בטבע זן משובח כמו החיטה, אולי אפשר ליצור מין משובח מהכלאה בין אישה לבין נחש?
'המעבדה' העתיקה הייתה כמובן 'המיניות'. האמורא הארצישראלי רבי אלעזר, שאמר כי אדם הראשון נצטווה על איסורי כלאים, גם אמר (על יצירת האישה מאיש ואמירת האיש "זאת הפעם") "מלמד, שבא אדם על כל בהמה וחיה, ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה" (יבמות סג, א). ואכן, לפי פשוטו של מקרא, "הדעת" איננה השכלה (כבלשוננו) אלא מיניות, ופרי עץ "הדעת טוב ורע", הוא החיבור המיני, לטוב אך גם לרע. כך ניתן ללמוד מהפסוק: "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים..." (ג', ו), והרי נאמר במפורש, "והאדם ידע את חוה אשתו, ותהר ותלד את קין" (ד', א).
דבר דומה לכך אנו מוצאים בסרטי 'סופרמן', כמו גם בכמה פיתוחים מדעיים, בהם חותרים ליצור יצורים חזקים ומוצלחים יותר מבני אדם על ידי הכלאות של אנשים ובעלי חיים, או על ידי רובוטים עם בינה מלאכותית.
לפי זה, דווקא בימינו אנו עומדים שוב בדיוק בפרק הזה. בני אדם מנסים ליצור יצורים חדשים, ואולי ליצור משהו יותר מוצלח גם מבני-אדם, להיות כא-לוהים. בשלב זה התורה מזהירה אותנו: אתם עומדים על סוד החיים עצמם, ואתם עלולים להרוס את העולם כולו.
מי שניסה לעסוק בהכלאת מינים בגן העדן, גורש ממנו.
שבת שלום הרב יואל בן נון
&
3. פרשת ״בראשית ״תשפ"ג- יגאל גור אריה.
למה גירשו את אדם וחווה מגן עדן? כל ילד בגיל הגן יענה: כי הם אכלו מעץ הדעת! אבל ייתכן שזה לא נכון. הם לא גורשו בגלל שטעו ואכלו, אלא בגלל התגובה שלהם אחרי הטעות. הם יכלו להודות ולהתנצל ולתקן, אבל במקום זאת האדם אמר לאלוקים: *"הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹוכֵל".*הוא לא לקח אחריות אלא האשים את האישה. במקום להודות על הבריאה, על גן העדן, על אשתו, הוא התלונן. רש"י מסכם זאת בשלוש מילים נוקבות: *כאן כפר בטובה*. זו הסיבה בגללה גורשנו מגן עדן – *כפיות טובה*.
התיקון לחטא הקדמון הזה הוא להיות מלאי הכרת תודה, למלא את חיינו בהודיה. מחקרים רבים מציגים היום את היתרונות בפסיכולוגיה חיובית, בחיפוש מתמיד אחר הטוב שיש בנו ובזולת, באימון של "שריר הכרת הטוב". הפסיכולוגית ד"ר מרים כהן-אבנרי כתבה פעם: "*אם היינו שמחים במה שיש לנו כפי שאנו עצובים במה שאין לנו, כנראה היינו הרבה יותר מאושרים*".
פרשת בראשית היא הזדמנות ללמוד מחדש איפה קלקלנו, ולהתחיל לתקן.
מסופר על ששת ימי בריאת העולם. ביום השני הוכיח ה' שאפשר לעשות שלום אפילו בין אש ומים, שברגיל אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. לאחר שהוכיח ה' שאפשר להכניס במחיצה את שני הפכים גמורים כאש ומים ולעשותם אחד – אנו בטוחים כי בכוחו ובכוחנו לעשות שלום עלינו ועל כל ישראל.
"יום שלישי פעמיים כי טוב" למה?
כי ביום השלישי נבראה האחדות בין מים ליבשה, המים משקים את הארץ ונוצר הצומח. האחדות היא הטוב האמתי.
בימים משוגעים אלו יש לטפח את אחדות הלבבות הנשענת על מתן לגיטימציה לייחודיות האחר.יש לזכור כי בטיפוחה של האחדות אין הכוונה ליצירת אחידות.
חברה הטרוגנית המאמינה *באחדות מתוך השוני* תחתור לביסוס האחדות תוך הכרה בשוני שבין חבריה, ובד בבד תפעל לאיתור המשותף והמחבר בין השונים.
מתן לגיטימציה לקיומם של צרכים, דעות, אמונות, שאיפות, כישורים ומנהגים שונים לצד שמירה על המאחד בין הגוונים השונים עשויה לעודד את הפרט להפנות את משאביו הייחודים לטובת סביבתו על בסיס המכנה המשותף ביניהם.
לו יהי ונשכיל כולנו לנהוג כך !!!
"בראשית" המידות הטובות לאדם:
*ב* – בריאות ובטחון
*ר* – רצון
*א* – אהבה
*ש* – שמיעה ושתיקה.
*י* – יראה
*ת* – תבונה, תרבות
יש לנו הכל רק שנשכיל להקשיב, לקבל ולהכיל את האחר השונה ....
שבת שלום!
שבת שלווה וענוגה!!
יגאל גור אריה
&
בראשית - מסרים חינוכיים - בועז חדד- חבר הנהלת החברה לחקר המקרא:
1. '' כל המוסיף גורע'' מסכת סנהדרין כ''ט א .
2. גם אם בהתחלה נראה הדבר לא ברור ולא בטוח ,יש להמשיך בתהליך העשייה,עם רצון ואמונה ,עם יישום הלקחים מהעבר ועם הסתכלות על העתיד ,בסוף הכל יסתדר .
3. אל תנסה להתקדם בדרך כזו ,שתקטין מישהו אחר ,אם תעשה זאת בסוף תקטין את עצמך.
4. האם למדנו לקח מסיפורי התנ״ך על שלילת רצח ,אם זה , על רקע דתי ,כלכלי ,או חברתי? ממש לא בטוח !
5. עלינו לדעת להקשיב היטב לדברי האחר,לתת יותר תשומת לב מיוחדת ,זה לא מספיק רק לשמוע !
6.חשיבות מידת הענווה בחיינו .
7. בחיים יש מכשולים לא מעטים ,אבל החוכמה היא לא להתייאש ,להמשיך להתמיד ולהאמין שבסופו של דבר יגיע. האור הגדול ,קרי ההצלחה שלה ייחלנו .
8. צריך לדעת מתי להודות בכשלון ולבקש סליחה.
9. האדם צריך לדעת לשלב בין העשייה ,קרי העבודה ,לבין המנוחה ,כפי שכתוב בספר משלי פרק י פסוק ה ''אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש''.
כלומר מי שאוגר כוחות בקיץ ,קרי ,בחופשה הוא אדם חכם אבל מי שנרדם בקציר ,קרי כאשר כן צריך לעבוד וללמוד הוא בן מביש ,קרי לא נוהג בחוכמה ומבייש את עצמו ואת הוריו .
10.לכל דבר שנראה לכאורה רע ,יש גם דבר טוב.
1. ''כל המוסיף גורע'' בפרק ב פסוק י''ז אומר השם לאדם ''ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו כי ביום אכולך ממנו מות תמות '' ,אבל האישה אומרת לנחש בפרק ג' פסוק ג' ''ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון '' ניתן להניח שההוספה של ''לא תגעו בו '',היא הוספה של דברי האדם לאשתו ,שניסה לנקוט במשנה זהירות,כדי שהאשה לא תאכל מעץ הדעת ,המסר החינוכי שניתן ללמוד ממקרה זה, מי שמגזים ומוסיף על איסור , עלול בסופו של דבר לגרום לנזק בהבנה וביישום הדברים .
רש''י אמר 'שהנחש דחף את האישה לעץ הדעת ואמר לה ,ראית לא קרה לך כלום שנגעת בו ולכן אין שום סיבה שיקרה לך משהו אם תאכלי ממנו .
החכם באדם ,שלמה המלך ,אמר בספר קהלת פרק ג פסוק י''ד ''ידעתי כל אשר יעשה האלוהים הוא יהיה לעולם ,עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע''
המסר החינוכי החשוב לתלמידינו הוא ,כאשר עליכם לענות על תשובה בשאלה מסוימת , עליה להיות תשובה קצרה ועניינית ,אין להוסיף דברים שלא קשורים לשאלה שנשאלת ,כי זה עלול לפגוע לך בציון ובהצלחה ,זכור! ''כל המוסיף גורע ''!
כמובן אמירה זו יכולה להתאים בכל דבר בחיים.
2. בתחילת הדרך ,לא תמיד התמונה ברורה בכל הקשור לייעודינו בעולם , יש לנו נפילות בחיים ,לפעמים הכל נראה חשוך בהתחלה ,חוסר תקווה ,אבל בסוף הדרך עם אמונה מכל הלב ,בתהליך של עבודה ודבקות במטרה ,אתה תווכח ותראה כמה אמת קרי ,צדק , עשה השם איתנו וכאשר תסתכל אחורה תבין שהנפילות בחיינו היו רק לטובה .
הבריאה מתחילה עם המילים '' בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ '' פרק א פסוק א והיא מסתימת עם המילים '' ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכה אשר ברא אלוהים לעשות '' פרק ב פסוק ג .
יש לשים לב שהאותיות הסופיות של ''בראשית ברא השם ''יוצרות את המילה ''תאם'',קרי המילה אמת אבל לא לפי סדר האותיות של המילה ''אמת '',קרי בתחילת הדרך הכל נראה לא ברור ,האם אלוהים פועל לפי מידת האמת ? אבל בסוף הבריאה המילה אמת ברורה ,כפי שכתוב ''אשר ברא אלוהים לעשות , האותיות האחרונות של כל מילה יוצרות את המילה '-אמת '-באופן ברור ,המסר החינוכי הוא שלעיתים רק בסוף התהליך שנעבור בחיינו ,שיהיו מלווים בקשיים ובשאלות קשות נבין שכל המכשולים בחיינו,היו רק לטובה .
יש לשים לב שספר בראשית מתחיל עם האות ב ,אבל האות ב כתובה עם קו מאורך בתחתית האות ב' של המילה ''בראשית'' שממשיך את האות ב' בצידה הימני התחתון של המילה ,כמו כן האות ב' סגורה משלושה כיוונים ופתוחה רק קדימה ,קרי לפני האות ר' של המילה בראשית .
אם כך מהו המסר החינוכי במקרה זה ? המסר החינוכי הוא תמיד להסתכל קדימה בחיינו כפי שהאות ב פתוחה קדימה ,אין לדשדש בקשיי עבר ולהכנס ''לשיתוק'',בחיינו ,דכאון וחוסר אמונה ,בדרכינו להשגת מטרותינו בחיים ,אבל יחד עם זאת ללמוד מלקחי העבר ,כפי שמסמלת לנו האות ב' שהקו התחתון שלה ארוך לכיוון ימין ,קרי אחורה .
סוף ספר דברים מסתיים באות ל ,פרק ל''ד פסוק י''ב ''ישראל '' וספר בראשית מתחיל באות ב וזה יוצר יחד את המילה ''לב'', המסר החינוכי הוא שכל עבודה שמוטלת עלינו כשליחי ציבור צריכה להעשות מכל הלב .
3.אל תנסה להתקדם בחיים בזה שתקטין מישהו אחר .
נשאלת השאלה מדוע השמש גדולה יותר מהירח ? מספרים שבתחילת הבריאה הם היו צריכים להיות שווים ,באה הירח והתלוננה לפני השם ''אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד'' לכאורה דבר הגיוני ,היא התכוונה להקטין את השמש ,אבל בסוף אמר לה השם ,את צודקת ,לכי להקטין את עצמך'' ,מסכת חולין דף ס ע''ב.
4. האם למדנו משהו מלקחי העבר ?
בסיפור קין והבל נאמר בפרק ד פסוק ח ''ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו'' .מה אמר קין להבל לפני שרצח אותו ,על מה הייתה המריבה שהובילה לרצח ? הסיבה לא כתובה באופן מפורש , יכולות להיות שלוש סיבות מתחומים.שונים:
א. רצח על רקע כלכלי ,שהרי הבל היה רועה צאן וקין עובד אדמה .
ב. רצח על רקע דתי ,ייתכן ורבו על פי חז''ל , על מיקומו של בית המקדש העתידי .
ג. רצח על רקע רומנטי , על פי מדרש רבה הם רבו מי יתחתן עם האחות שהם כל כך חשקו בה .
גם כיום לצערנו אנו עדים לרציחות לא מעטות על רקע כלכלי ,דתי ורומנטי , שנוטלים חיי אדם אפילו בעד סכסוכים פעוטים כמו חנייה ,או מילה שנאמרה ,לא על מנת לפגוע ,סיבה דתית ,שמאל ימין , וחבל שלא למדנו את הלקח מתורתינו הקדושה .
העונש שניתן לקין פרק ד פסוק י''ב ''כי תעבוד את האדמה לא תוסף ת כוחה לך נע ונד תהיה בארץ ''.
כלומר לרוצח שכזה לא תהיה הצלחה כלכלית ,חברתית ,תמיד יצטרף להיות במגננה ובטח מבחינה נפשית אף פעם לא ירגיש שלו ורגוע ''נד ונע''.
5. בפרק ג פסוק י''ז נאמר לאדם ''כי שמעת בקול אישתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך'',
נשאלת השאלה מדוע האדם נענש ? בגלל שהוא שמע לקול אישתו ? מה הפסול לשמוע בקול אישתך ?
המסר החינוכי החשוב הוא ,שזה לא מספיק רק לשמוע לקול אישתך ,ילדיך ,תלמידיך ,אלא גם להקשיב לעומק לדבריהם ,לתת תשומת לב מירבית לדבריהם ,לכל אחד מהם לתת הרגשה נינוחה בסביבה נינוחה שיוכלו להתבטא ביתר קלות ולומר לנו ההורים ,המורים , הבעלים ,מה מציק לילדינו לנשותינו ולתלמידינו . אם ננהג בצורה שכזו מערכת היחסים תהיה הרבה יותר יציבה ,פוריה ומלאת סיפוק גם לנו בתור הורים ,מורים מובילים וגם לבנות הזוג שלנו .
6.בפרק א פסוק כ''ו אומר השם ''נעשה אדם בצלמינו כדמותינו'' נשאלת השאלה מדוע נאמר בפסוק זה ''נעשה'' בלשון רבים? הרי ידוע שהשם ברא לבדו את העולם ואת כל היצורים בעולם ,כמו שכתוב בפרק א פסוק כ''ז ''ויברא אלוהים את האדם ...''.
רש''י מפרש ''לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהן אף על פי שלא סיעוהו ביצירתו''.
המסר החינוכי שבא ללמדנו בורא עולם הוא שלעיתים ,כדי למנוע מצב של קנאה , למען שלום בית ,עלינו להיות רגישים לסובבים אותנו ,לבנות הזוג שלנו לילדינו ולתלמידינו היקרים , שמא לא יפגעו, להיות צנועים ולדבר ''בגובה העיניים '' ,כמו כן לתת הרגשה טובה והרגשת שייכות ובטחון לאנשים שאתה מוביל ,שהם שותפים בעשייה ,גם אם לעיתים אתה לא זקוק לעזרתם.
7. לאחר כל בריאה נאמר ''ויהי ערב ויהי בוקר ''.
מהו המסר החינוכי שניתן ללמוד מביטוי זה ,שנאמר לאורך כל ימי הבריאה ? הערב ,מסמל את המכשולים שבדרך ,חוסר הנוחות ,האכזבות , חוסר התקווה ,אבל עלינו לזכור שלמרות המצב המאכזב שאנו נמצאים לעיתים בחיינו ,אנו תמיד צריכים לא לוותר להלחם ולהאמין שהאור עוד יגיע ,השמש שוב תזרח וחיינו יהיו טובים
יותר עם הגשמה עצמית וסיפוק .
8.לאחר האכילה מעץ הדעת שואל השם את האדם בפרק ג פסוק ט ''איכה'' ? הרי בורא עולם ידע היכן האדם ,אבל ניסה להכנס עמו לשיחה, כדי שהאדם יקח אחריות על מעשיו, על שהוא אכל מהעץ האסור ,אבל האדם לא לקח אחריות .
גם בסיפור קין והבל ,נאמר לקין לאחר שרצח את הבל אחיו פרק ד פסוק ט ''אי הבל אחיך ? ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנוכי ?
גם האדם הראשון וגם קין לא לקחו אחריות על מעשיהם ולכן העונשים שהם קבלו היו כבדים מאוד .
המסר החינוכי לנו ,לילדינו לתלמידינו ,לדעת לקחת אחריות על מעשיך ,במידה וטעית ,למד לבקש סליחה ולשאת באחריות ,אם זה כלפי רעייתך ,אם זה כלפי ילדיך ,תלמידיך ,פקודיך וגם לגבי המערכת הפוליטית ,חברי הממשלה שאמורים להוביל את העם שבחר בהם,במידה ולא נשכיל לקחת אחריות ולהודות בטעויות ,התוצאה יכולה להיות הרבה יותר חמורה.
9. לאדם וחווה נולדו שני ילדים : קין והבל .
קין משמעותו ''קניין'' כלומר אדם שחושב כל הזמן להתקדם ,הן בתחום הרוחני והן בתחום הכלכלי ,לעומת זאת ''הבל '' שחי את היום ,לא מעניין אותו להתקדם ,לא בתחום הרוחני ולא בתחום הכלכלי ,הכל הבל ,כמו שאמר שלמה המלך החכם באדם בספר קהלת פרק א פסוקים ב-ג '' הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ?''
לבסוף נולד לחווה בן שלישי שנקרא ''שת'' שמשמעותו שנים ,כלומר משמעות המילה שת מלמדת אותנו שבחיינו צריך לדעת לשלב בין שתי הכוחות ,יש זמן לעשיה, שמסמל קין ויש זמן למנוחה שמסמל הבל ,כמו שאמר שלמה המלך החכם באדם בספר משלי פרק ט''ו פסוק כ''ג ''ודבר בעיתו מה טוב ''.
10.בפרק ג' פסוק י''א נאמר ''וישלחהו יהוה אלוהים מגן העדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם ''.
מנקודת מבט אחת זה נראה כעונש שמקבל האדם ,שהרי הוא נשלח מגן העדן ,שם הכל היה מוכן לפניו ולא היה צריך לעמול למחייתו כלל ,אבל מנקודת מבט אחרת ניתן לראות, שהאדם דווקא זכה ,הוא קיבל משימה להיות השליח של בורא עולם ביקום ,כדי ללמדם כיצד להתנהג ומהן ההשלכות של התנהגות כזו או אחרת מתוך הניסיון שצבר בגן העדן ,יתרה מזאת ,לעניות דעתי ,העבודה היא איננה קללה ,זה לא עונש ,אלא נהפוך הוא ,אדם שאינו עובד ,זה מביא לידי בטלה ,בטלה מביאה לחוסר תכלית של החיים ומשאירה פתח למעשים שלילים כדי למלא את חוסר המעש.
הדוגמה הטובה ביותר היא תלמידינו שנמצאים בחופשה ,מרוב חוסר מעש ,אפילו שמבחינה כלכלית מצבם יכול להיות מצויין , אנו שומעים על תגרות על רקע דברים שוליים שקרו בין נער זה לנער אחר ,אירוע שמוביל אפילו לרצח .
כפי שכתוב במסכת בבא קמא דף צז ע''א ''בטלה מביאה לידי חטא ''.
כמו כן ,עלינו להזכיר לתלמידינו שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים וכל פגיעה באדם זה באופן עקיף פגיעה בבורא עולם כפי שכתוב בפרק א פסוק כ''ז ''ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו ''.
זהו אחד מעקרונות היסוד של התורה וזה בא לידי ביטוי בחוקותיהן של מדינות מערביות ובחוקי היסוד של מדינת ישראל .
מאחל לכולם התחלה חדשה בריאות ונחת באהבה גדולה ממני חדד בועז-רכז תנך בורט מעלות, וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא.
4. מעדנים לשולחן שבת
ד"ת מספר 204
בין הבדלה להבדלה- חיים קופל
1)בפרשתנו, נבראו השמים ביום השני: "ויאמר א-להים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש
א-להים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע(מי תהום ללחלח הקרקע)ובין המים אשר מעל לרקיע(משם יורד הגשם)ויהי כן. ויקרא א-להים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני"(א..ו-ח). רש"י, על אתר, מסביר למה לא נאמר ביום השני, "כי טוב":לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי.(ואין לומר "כי טוב" על דבר שטרם הושלם).
2)במדרש מובא הסבר נוסף, עליו ברצוננו לדון: "רבי חנינא אומר, שבו נבראת מחלוקת, אם מחלוקת, שהיא לתיקנו של עולם וליישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו, על אחת כמה וכמה"(בראשית רבה ד-ו).(כלומר, ההפרדה
לטוב ובכל זאת לא נאמר "כי טוב").
3)יש לשאול, הרי גם ביום הראשון נאמר "ויבדל א-להים בין האור ובין החושך", ובהמשך כן נאמר בו "כי טוב"?
4)נראה, שיש הבדל בין הבדלה להבדלה. ביום הראשון, יש הבדלה בין האור לבין החושך, שניהם ניגודים. אור וחושך אינם יכולים לשמש בערבוביה. זה נוגד את תכלית הבריאה, שהיא להבדיל בין האור, סמל הטוב והחיובי, לבין החושך אשר מזוהה עם השלילה והרע. לכן, מוצדק להבדיל ולהפריד בין האור והחושך. בין אלה "שמאירים" את העולם, לבין אלה "שמחשיכים" אותו. משום כך נאמר בהבדלתם "כי טוב". מה שאין כן, בהבדלה בין מים למים שהם מציאות אחת, מאוחדים ומעורבבים יחד. ההבדלה בגוף, שמטבעו הוא אחד, מהווה פתח לתופעת המחלוקת בין בני אדם, לפיכך לא נאמר אצלם "כי טוב".(מתוך "חוכמת חיים" לרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל).
5)באותו הקשר, התורה מרחיבה את הדברים הטעונים הבדלה ומצוה אותנו לגבי בעלי חיים: " להבדיל בין הטמא
ובין הטהר"(ויקרא י"א-מ"ז), (יש לדעת ולהיות בקי להבדיל בפועל ביניהם. רש"י על אתר).
6)הגמרא מרחיבה את הצווי אף יותר ואומרת, שיש להבדיל בין דיבור ראוי ודיבור מגונה. לומדים זאת מהפסוק : "מן
הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה"(בראשית ז-ח). הוסיף הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו.(במקום לכתוב "טמאה" כתב "אשר איננה טהרה", שנים עשר אותיות במקום ארבע. פסחים דף ג.)
7)תשובות מפרשת וזאת הברכה
א)תפילה על החשמונאים בפרשה? תשובה: "מחץ מתנים קמיו"(ל"ג-י"א)אומר רש"י על אתר: ראה שעתידין חשמונאי ובניו להילחם עם היונים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים.
ב)ירקות שלא היו נאכלים לולא הירח? תשובה: יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו קישואים ודלועין(רש"י ל"ג-י"ד).
8)שאלות לפרשת בראשית
א)"על כן יעזב איש את אביו" (בראשית ב-כ"ד). " והשביעת תשמטנה ונטשתה"(שמות כ"כ-י"א). מה ההבדל בין לעזוב ובין לנטוש?
ב)ממי למדו אדם וחוה כיצד לקבור את הבל?
שבת שלום
מחיים קופל מעדנים 204 פרשת בראשית תשפ"ג
תגובות/הערות/הארות/ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל hkop77@gmail.com. כ"כ ניתן להירשם לקבלת הגיליון.
&
5. פרשת בראשית תשפ"ג - איחוד השושלות- מייקל אייזנברג-משקיע הון סיכון "אלפא"
בפרשת השבוע מתוארות שתי שושלות שנולדו מאדם וחוה. השושלת של קין: חֲנוֹךְ, עִירָד, מְחוּיָאֵל, מְתוּשָׁאֵל, לֶמֶךְ "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה" (בראשית ד).
והשושלת של שת: "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן", אֱנוֹשׁ, קֵינָן, מַהֲלַלְאֵל, יֶרֶד, חֲנוֹךְ, מְתוּשֶׁלַח, לֶמֶךְ: "וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'... וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ה).
קל לראות שרוב השמות זהים או דומים - קין וקינן, חנוך וחנוך, עירד וירד, מתושאל ומתושלח, למך ולמך - וששתי השושלות מסתיימות בלידתם של שלושה בנים, ולכן מתבקש להשוות ביניהן.
שמו של שת נגזר מהיותו מחליפו של הבל שנרצח בידי קין ולא העמיד צאצאים או מורשת כלשהי, מה שמותיר רושם אנמי במיוחד בנוגע למי שהוא "רק תחליף" ועוד להבל. בנוסף, איננו יודעים דבר על פעילותם של אנשי שושלתו של שת מלבד שחנוך כנראה היה צדיק באופן מיוחד ולכן לקח אותו א-להים ונח התגלה כצדיק לאחר שזכה לברכה מיוחדת - ״זֶה יְנַחֲמֵנוּ״ - מאביו למך (שלפי חכמים היה נביא).
בנוגע לשושלתו של קין, יש באופן יחסי הרבה יותר אינפורמציה. קין קינא בהבל אחיו ורצח אותו. לאחר מכן הוא נכנס למשא ומתן עם ה' בנוגע לעונשו, ולאחר מכן, במקום להיות נווד כקללת ה' הוא דווקא בנה עיר והקדיש אותה לבנו.
למך שינה את מבנה התא המשפחתי והתחתן עם שתי נשים. הנכונות לשינויים, וסביר שגם החיכוך בין בני המשפחה, הובילו כל אחד מהם ליצירתיות בתחום אחר, או יותר נכון להמצאת תחומי עיסוק חדשים. בסופו של דבר סיפורה של השושלת הזו מסתיים כפי שהחל - בהריגה: "וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי. כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה".
לפי המדרש האיש שלמך הרג היה קין, וכנראה עשה זאת באמצעות כלי הברזל שפיתח בנו תובל-קין שגם אותו הרג ("וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי"). יתכן לפרש שהטרגדיה היתה גדולה עוד יותר. למרות שלכאורה למך הרג רק ילד אחד הפניה לשתי נשותיו של למך מעלה את האפשרות שילד זה שם קוד לִירִי לכל בניו. מירוץ החימוש הראשון היה מסוכן בדיוק כמו ארסנל הנשק הגרעיני היום, ובכך גם הושלם עונשו של קין כשהשושלת שלו משמידה את עצמה וחדלה מלהתקיים. למך שהרג 'איש' הרג את מורשתו של קין - האיש הראשון שייסד אותה. כך, קין בא על עונשו מידה כנגד מידה כשלשושלתו קרה מה שארע כשהבל נרצח כמה דורות קודם לכן: "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" וכפי שפירש רש"י: דמו ודם זרעיותיו.
שתי השושלות מייצגות דיכוטומיה בין יצירתיות ואקטיביות לבין צדיקות אנמית (נח אומנם בנה תיבה והציל את משפחתו ואת כל החיות, אבל חכמים ראו בכך כישלון שלא הצליח להחזיר בתשובה את אנשי דורו, ולא הציל אפילו לא אחד). כמו שבמשנה מזכירים שיטות שונות של חכמים, התורה מתארת את אופיין השונה של שתי השושלות על מנת שנגיב לשוני. אנחנו נולדים לתוך שושלת בעלת מסורת ולמציאות חיים נתונה. השאלה המתבקשת היא האם זו גזירת גורל או שמא ניתן ליישם גישות שונות - משלנו ומשל אחרים? מה אתם לוקחים משושלות אלו?
בעיני, הדרך הנכונה היא שילובן של שתי התכונות וההתנהגויות כפי שכבר רמזו במדרש רבה: "אמר רבי אבא בר כהנא: נעמה (בתו של למך משושלת קין) אשתו של נח הייתה" וכפי שכתבתי בהקדמה לספרי הראשון בסדרת 'עץ החיים והכסף':
"לא ישבתי לכתוב ספר מוסר, ספר על אתיקה וערכים. אני חושב איך תפיסת עולם ערכית ואיך הערכים משפיעים על העסקים עצמם. האם זה מודל של ערכיות מחוץ לחוקי הכלכלה או שמא הערכיות יכולה להוות חוק ויסוד כלכלי, דבר שמשפיע ישירות על הכנסות ורווחים. האם כשאני חושב על רווח למשקיעים, ובמיוחד לטווח ארוך, המוסר הוא מרכיב בחשבון הרווח ומשפיע עליו לטובה? האם קבלת ההחלטות דרך פריזמה ערכית בתוך תנאי אי-ודאות מושפעת מרצון לשפר את שורת הרווח או שהפריזמה הערכית תשפר רק שורה עתידית שתיאמר בהספד על חיים מוסריים? האם מוסריות משפרת החלטות על רווחים או שמא העין הטובה והלב הפתוח שמורים לעולם הצדקה?"
אשמח לקבל תגובות בכתובת: treeoflifeandprosperity@gmail.com
ספר בראשית בפתח: האם כבר קראתם את ״עץ החיים והכסף״ על ספר בראשית?
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.org
