בואו להיות שותפים לעשייה,בתרומה או חסות, אנחנו עמותה- בה כולנו פעילים בהתנדבות, עם מלכ"ר,ניהול תקין ואישור החזר מס 46.
ניתן לתרום באתר - www.hamikra.org
החברה לחקר המקרא ממשיכה בסידרת הרצאות בזום (הקוד קבוע וחינם) ובשידור ישיר בפייסבוק :
הרב ד"ר לורד יונתן צבי זקס ז"ל "כפרשן מקרא" -
ביום חמישי הבא כט' חשון 04.11.21 שעה 21.00 הרצאה מספר 17 בסדרה.
מרצה : הרב ראם הכהן
הנושא: "אחוה בספר בראשית" בהגותו של הרב זקס ז"ל.
ניתן להרשם להרצאות כאן : /https://sacks.hamikra.org
חיבור לזום חינם:
https://zoom.us/j/99767804505?
OVViQ1VNaGpSRGtlZll2TGdLbE1ZUT
מזהה: 99767804505
סיסמה: 37144
&
כל ההרצאות בסדרה זמינות באתר החברה לחקר המקרא www.hamikra.org
בפייסבוק וגם בפלייליסט ייעודי בערוץ היוטיוב של החברה לחקר המקרא.
https://www.youtube.com/watch?v=mdV64HnEOFM
https://www.facebook.com/mikra.org.il/
נכנסתם אל תשכחו דבר ראשון לתת לנו, לייק= like
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.org
פרשת "חיי שרה" –"וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו " - רבקה על רצף ( ספקטרום) החסד
ד"ר זאב ( ווה ) פרידמן *
פרשתנו מתארת בהרחבה ובריבוי פרטים, את המפגש של אליעזר עבד אברהם עם רבקה.
אליעזר יוצא בשליחות אדונו אברהם לחרן, למצוא אישה מתאימה ליצחק . אברהם איננו מפרט לעבדו במשימת השדכנות, מה בדיוק עליו לבדוק אצל המועמדת לשידוך לבנו: " וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ... וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִיְ יִצְחָק...וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר ".
הנה כי כן, דווקא אליעזר השדכן, הוא זה שקובע את עיקרון החסד להתאמתה של המועמדת. "וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. וַיֹּאמַר ד' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם ".
אליעזר מגדיל לעשות, הוא קובע קריטריונים מדויקים שיקבעו את מידת החסד של הנערה המועמדת לשידוך: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי ".
אכן, אליעזר קבע את קיומו של עיקרון החסד אצל המועמדת, אך הוא לא קבע, סוג של קריטריון למדידת תכונת עשיית החסד, על גבי הרצף ( הספקטרום), מהנמוך לגבוה.
אבל תחילה, קבע אליעזר 3 קריטריונים מטרימים לקריטריון החסד- טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ: " וַיְהִי הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ, עַל שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָה, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ".
כך המלבי"ם (רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר, 1809-1879 ) מאיר לנו בפרשנותו: " לאחר שיבחר מהן את היותר יפה בתואר ובמראה, הלא יצטרך לדעת טיב מידותיה וזה יבורר על ידי שתאמר שתה וגם גמלך אשקה, שבזה ידע בברור שהיא אישה טובה במידות בענווה בנדיבות וברחמנות".
כך גם הכלי יקר (רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, המכונה על שם ספרו הכלי יקר, 1550-1619 ) מבהיר:" לא בדק את רבקה כי אם במידה זו, אם יש לה עין טובה וגומלת חסדים היא...ולמדו חז"ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במידה זו, כי היא בניין אב על כל המידות ".
מכאן, הכול מתנהל במהירות מול עיניו המשתאות של אליעזר שנוכח לדעת שקריטריון החסד , מתנהל לו על גבי הרצף – מהנמוך לגבוה : " וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו ".
אליעזר נוכח בהשתאות, בקיום קריטריון החסד אצל רבקה, ברמה הכי גבוהה על גבי הרצף: וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ד' דַּרְכּוֹ, אִם לֹא ".
האם בכך, רצף החסד הסתיים ?
דומה שלא, רבקה מגדילה לעשות : " וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת ... וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם, לָלוּן... וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָה, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים, הָאֵלֶּה" (בראשית, כד', א'- כח' ).
רבקה הנערה פועלת ומתרוצצת ללא הפסקה. היא יוצאת מגידרה לרצות את אליעזר. היא מתזזת את עצמה לדעת. משקיעה מאמץ יוצא דופן לשרת אדם זר שאיננה מכירו וגם את עשרת גמליו- ספינות המדבר. הרי זה לא פשוט לנערה לרוץ לבאר ,לשאוב מים ולהשקות עשרה גמלים ברצף, הלוך וחזור.
רבקה איננה שואלת כמו אֱלִיפֶלֶט , השיר שכתב נתן אלתרמן והלחין סשה ארגוב: "בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אין וכמה". לא שומעים ממנה- לא בכי לא נהי, לא אוי לא אוף, לא קיטור.
יבואו ויגידו כל הצופים בדרמה וכותבי טורי הביקורת למיניהם, על ההצגה הכי טובה בעיר במתחם הבאר, שהנה לפנינו נערה על הרצף הלוקה בתסמונת ״ הפראיירית ״.
הם ירשמו הדיאגנוזה הבאה: " ענין לנו עם נערה על הרצף המאובחנת בחוסר גבולות, בחוסר שיקול דעת, בחוסר הבנת המציאות, בחוסר יכולת לנתח ולנהל סיכונים, לוקה בחוסר דחיית סיפוקים. נערה קלת דעת שלא נוהגת במידתית, שאינה יודעת להציב לעצמה גבולות. ובכלל, מה היא קופצת ללא שיקול דעת או מחשבה, ועוד לשרת אדם זר שאותו פוגשת לראשונה. היא חייבת להתבגר".
אך דומה שאליעזר השדכן המקצועי הראשון בהיסטוריה ,הפועל בשליחות אדונו אברהם למצוא אישה מתאימה לבנו יצחק, דווקא התסמונת הזאת של " הפראיירית", מאד גבוה על הרצף של החסד, מאד מתאימה לו, אותה הוא בדיוק הוא שמח למצוא, אצל המועמדת להיות אישה ליצחק.
אליעזר איננו מחפש את הפרופיל המובהק של אותם החושבים והמחושבים, מקטיני הראש, אליעזר איננו מחפש את אלו שרק צופים בדרמות ויושבים על הגדר ומשיאים עצות לאחרים, מה לעשות וכיצד לנהוג. אליעזר העבד שמח לפגוש את הפרייארית האמיתית ולא המזויפת, זאת הנמצאת באופן חריג מאד גבוה על גבי רצף החסד.
מאמן הכדורסל ופרשן הספורט אריה מליניאק, אמר פעם בראיון ברדיו, שהאנשים מתחלקים לשתי קבוצות : אלו שמשחקים על המגרש ואלו שיושבים בטירבונות ביציע . אליעזר מחפש את אלו המתרוצצים על המגרש ללא לאות ולא את אלו – המשקיפים, שיושבים על היציע בטירבונות, ושיודעים רק לבקר ולהציע עצות.
אליעזר בוחן פרופיל אישיותי המייצג,- עצימות גבוהה של חסד, חמלה, הגדלת ראש ואנרגיות בלתי נדלות.
נחמה ליבוביץ ( 1905-1997 ) מטיבה לתאר ולפרשן את התנהגותה של רבקה: "להודיעך שלא בריצה אחת אל הבאר ולא בשתיים ולא בשלוש נעשתה העבודה. אלא בהליכה הלוך וחזור, בירידה העיינה ובעלייה ממנה, ביציקת המים אל השוקת ובריצה חזרה אל הבאר, ושוב ירידה ועלייה עם הכד, המלא וכך: "עד אם כלו לשתות". וכל זה נוכח עמידת האיש "משתאה-מחריש", והוא "והאנשים אשר אתו" אינם משתתפים בעבודה ההולכת ונעשית לעיניהם, בלא שאלה, בלי תמיהה, בסבלנות, בריצה, בשקידה:"ותשאב לכל גמליו". ואולם הפיקחים ואנשי המעשה שבזמננו החושבים שפתיות היא מצד הנערה הטורחת, יגיעה ועמלה-ודאי שעות-לזרים אלה ולגמליהם, יבינו אולי את רבקה אמנו ואת הלקח אשר רצתה התורה ללמדנו במבחן זה, בזוכרם את דברי עקביא בן מהללאל - אדם מופלא וגדול בחוכמה וביראת חטא-שאמר( עדויות, פרק ה', משנה ו') : "מוטב לי להיקרא שוטה (פראייר) כל ימי ולא להיעשות שעה אחת רשע לפני המקום". וכן לא עשתה רבקה חשבונות של מעשיות ופיקחות בתיתה מים לאדם ולחי, ו"שוטים" אלה הם הם מקיימי עולם מאז ומתמיד".
עקביא בן מהללאל הוא זה שאמר :"מעשיך ירחקוך ומעשיך יקרבוך" (עדויות, פרק ה', משנה ו').
במילים אחרות, - לא דיבורים, אלא מעשים. "אמור מעט ועשה הרבה".
רבקה בפרשתנו , לא עשתה חשבונות של פרקטיות, פרגמטיות, שיקולי כדאיות ושכלתנות, או שיקולי עלות תועלת ,כשהתרוצצה ללא הפסקה עם חיוך נסוך על פניה , להשקות את אליעזר ועשרת גמליו. רבקה לא אמרה : " אני כרגע עסוקה....יש לי מחויבויות אחרות...אני אחזור אליך יותר מאוחר....אני מכירה מישהו אחר שיעזור לך....".
רבקה הנערה העסוקה, לקחה על עצמה את משימת החסד והכנסת האורחים ובגדול, כפי שנהגו אברהם ושרה בקבלת שלושה האורחים הזרים, עת ישבו בפתח האוהל : "וַיֵּרָא אֵלָיו ד', בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, ... וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ". (בראשית, יח', א'-ח').
מעשה אבות ואימהות, סימן לבנים ולבנות.
רבקה מייצגת את אמרתו של בנג'מין פרנקלין (1706-1790) מחותמי מגילת העצמאות של ארה"ב , שאמר במשחקי מילים: " "well done is better than well said……when the well's dry, we know the worth of water" ( באר יבשה)
עד כמה אנו פוגשים בחיי היום יום , את אותם האנשים, הטורחים ללא הפסקה, להכריז בצלצולים ולספר לנו עד כמה הם עסוקים ואין להם זמן. דווקא אותם אלה שהם באמת אנשים עסוקים ואינם מחצינים זאת, הם אלה שמוצאים להם את הזמן בשקט ובצניעות , לעסוק בצרכי ציבור ובהתנדבות.
הם אותם האנשים מסוגה של רבקה בפרשתנו, שלא עושים שיקולי כדאיות מוקדמים של עלות אל מול תועלת, מה אני ארוויח ומה זה ייתן לי. הם כמו בשיר של אֱלִיפֶלֶט: " בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אין וכמה"
״שוטים״ ו״פראיירים״,לא רבים, מסוגה של רבקה, הם אלה שבזכותם העולם קיים.
הם מתקני העולם הגדולים. הם משני העולם הגדולים ,הם הרפורמטורים הגדולים, הם סוכני השינוי הגדולים ביותר, הם האנשים העסוקים ביותר שתמיד יש להם את כל הזמן שבעולם לעזור לאחרים.
הם המתנדבים הראשונים לכל משימה, הם אותם הפראיירים המתנדבים ,כמו בשירה של אורלי בינדר : " להתנדב זה לא פראייר ,אך זאת אינה חובה, להתנדב זה לא פראייר ,זו הדרך הנכונה".
הם אותם בנאי החסד – "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם " ( תהילים, פט', ג') שאורח חייהם הוא לעסוק בצרכי ציבור באמונה, הם הצדיקים הישרים שבזכותם נקרא ספר בראשית, ספר הישר .
שבת שלום
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
zeev@melabev.org https://www.melabev.org.il/articles-2/parashat-shavua/
&
פרשת "חיי שרה" יגאל גור אריה.
ברכות לשבת בר מצווה של מוני מיכאלי.
ברכות לשוקי רז שבת בר מצווה,
ברכות לשרה גוברין לשבת בת מצווה .
האודישן הראשון ,אליעזר עבד אברהם מחפש כלה ליצחק,
כיצד בוחרים אשה ? איך מוצאים כלה ? יופי? אופי ? משפחה? מקצוע?
למען הדיוק :כיצד בוחרים אשה עבור בנו של אברהם ?
"והיה הנערה אשר אמר אליה: הטי נא כדך ואשתה ואמרה: שתה וגם גמליך אשקה ....."
כלומר, הוא החליט לערוך למועמדת מבחן אופי. בדיקה, שתצביע על שאיפה לעשות הטוב, המקננת בה וזורמת בדמה, ואינה רק מחוה של נימוס חיצוני.
אני אבקש מעט מים לעצמי, והיא ביזמתה תציע להשקות גם את הגמלים.(ספינת המדבר-ללא בקשת עזרה מאיש)
זה המפתח . החסד המאמץ למען האחר, תשומת הלב למצוקות הכי גשמיות שלו –לא מדובר באדם צמא ,אלא לגמל צמא!.
אליעזר ביקש סימן לכלה מתאימה , שתיתן לגמלים לשתות בלי שיבקש. אישה שדואגת לאחר ,יוצאת מעצמה ומסתכלת על מה חסר למי שלצידה . אישה שיודעת לזהות לבד את הצרכים של השני, בלי לתת לו הרגשה של נזקק.
"הדאגה לגשמיות של הזולת היא הרוחניות שלך"
דבר אחר בפרשתנו:
"התשמע קולי"?
כיצד אנו שומעים זה לזה? כיצד אנו מקשיבים זה לטענותיו של זה ?
דומה כי חלק ניכר מזמננו אנו עסוקים בעיקר להשמיע ופחות בלשמוע.
אלוהים נתן לנו שתי אוזנים ופה אחד להקשיב כפלים מלדבר .!!!
בפרשיית קבורת שרה אנו למדים פרק ב ה ק ש ב ה!
שמיעת האחר אינה בהכרח קבלת טענותיו..
אברהם מלמדנו כי ניתן לשמוע, להקשיב תוך כבוד הדדי ואף על פי כן ,להמשיך לטעון את טענותיך .
שבת שלום!
שבת שלווה וענוגה !!
יגאל גור-אריה
