למדו את סיפורכם, את התנ"ך, ולימדו את הדורות הבאים,שכן סיפור המסופר על פני דורות הוא מתנה .! (הרב לורד יונתן זקס ז"ל)
החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריון (1952) היא
עמותה- בה כולנו פעילים בהתנדבות, עם - מלכ"ר,ניהול תקין ואישור החזר מס 46.
אתם נהנים מהפעילות שלנו? יעזור מאד שתהיו שותפים לעשייה בחסות ותרומה!
ניתן לתרום באתר - www.hamikra.org
הרב עמיהוד סולומון -רב קהילה במסר בין דקה על פרשת משפטים - "הרוב לא קובע".
&
פרשת משפטים-"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים " -טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בשינוי מחופש לחירות
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *
ספר שמות הוא מסע טיפולי הנע מפרשה לפרשה , שכל מטרתו לחולל את השינוי בעם ישראל – מעבדות לחירות, מתלות לאחריות, מגורל לייעוד, ממצב של being למצב של doing .
כל פרשה היא חוליה בעלת משמעות בשרשרת הטיפולית, הבונה והמעצבת את עם החירות במסעו המפרך – " עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת ... עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן"(שמות טז', לה').
כך התוודענו בפרשות - וארא , בא, לתכנית הטיפולית הכוללת- גמילה , טיפול ושיקום מההתמכרות לסם הקרוי – עבדות מצרים. נזכיר שוב את "השפת אמת" ( ספרו של הרב יהודה אריה ליב אלתר , האדמו"ר השני מגור, 1847-1905) המפרש את הפסוק : " וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם - שלא תוכלו עוד לסבול את מצרים ". על כך הרחבתי במאמרי לפרשת בא תשפ"ב
בפרשת בשלח , התוודענו לתכנית הטיפולית הקרויה – תרפיה במוסיקה . כך בוקעת לה במלוא עוצמתה השירה המוזיקלית: "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַד', וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַד' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה." ( שמות, טו', א'-ב'). "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה"- כאן נוצרה לראשונה האוקטבה של הסולם המוסיקלי בן 8 התווים , בגימטרייה של המילה – אָז=8 , דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו. על כך הרחבתי במאמרי לפרשת בשלח תשפ"א.
כך גם התוודענו בפרשת יתרו , לתכנית הטיפולית מבית מדרשו של יתרו, שעסקה בטיפול ארגוני ומשפחתי , וגם הולידה לראשונה את עולם התעסוקה במדבר, בדמותם של שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות. אנשים אלו עסקו למעשה בניהול חיי האנשים שבאחריותם. על כך הרחבתי במאמרי לפרשת יתרו תש"פ.
במבט ראשון נראה שפרשתנו לכאורה, קוטעת את הרצף של השרשרת הטיפולית שאפיין את הפרשות עד כה, שהרי אין בפרשתנו כל טריגר אודות אירוע או סיפור, הקושר עצמו להתערבות טיפולית בקונטקסט של חוללות השינוי מעבדות לחירות.
ההתערבויות בכל הפרשות עד כה, היו בדמותם של ניסים- עשרת המכות, ירידת המן והשלו, קריעת ים סוף ותבוסת המצרים, הניצחון על עמלק, הפיכת המים המרים למתוקים במי מרה, והוצאת מים מן הסלע, במסה ובמריבה. כך גם בדמותן של מצוות חוויתיות, המדגישות את הרגש ומעצימות את האמונה, כמו קורבן הפסח, החודש, תפילין ומזוזה וקבלת עשרת הדיברות בתגובה של נעשה ונשמע.
אך מבט מעמיק יותר בפרשתנו יחשוף את תרומתה וחלקה למאמץ הטיפולי ,בתהליך השינוי מעבדות לחירות, בדמותה של תכנית טיפולית הקרויה- טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT) הוא טיפול המכיל מכלול של שיטות טיפול פסיכולוגיות, המבוססות על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. כל שיטות הטיפול מבוססות על ההנחה שמקורה של הפסיכופתולוגיה באסוציאציות בלתי-מסתגלות המשפיעות על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של המטופל. מטרת הטיפול היא לבחון סיטואציות מהעבר הקרוב של המטופל שבהן הופיעו התסמינים הפסיכופתולוגיים ולהבין את הקשרי הופעתם. על כן, רבות מהגישות מעודדות היזכרות רגשית בסיטואציות "בעייתיות", שלאחריהן התרחקות. כך מאירה זאת פרשתנו בראשיתה – "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם...וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל- הָאֱלֹקים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם". מפרש רש"י: "אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע ". ההתרחקות יכולה להתבטא באתגור קוגניטיבי (בחינה מחודשת של המחשבות שהופיעו בסיטואציה) או בחינת התנהגויות חלופיות שיהיה אפשר לנהוג בהן.
תרפיית ה-CBT משלבת את הרעיון לפיו, על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות ,עם הרעיון שנדרש שינוי בהתנהגות המטופל - ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות . כך פרשתנו מציגה לנו גן (53 ) מצוות שכולן סדרת התנהגויות לעיצוב איתנות חברתית ומוסרית.
הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה ופאניקה, במצבי דיכאון רבים המבוססים על ראייה פסימית ודיכוטומית ותפיסה עצמית שלילית ("אם אני לא מצליח במבחן הזה כבר אין לי עתיד", "אנשים לא אוהבים להיות בחברתי" ) ובהפרעות אכילה.
לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יש הצלחות גם במצבים של פוביה חברתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות כפייתיות, וגם בהפרעות חרדה הנוטות להתפתח בשל הימנעות חוזרת מסיטואציות המעוררות פחד –( הימנעות מדיבור בפני קהל, מטיסות, מקרבה לבעלי חיים). כך תכלית פרשתנו לבנות את החוסן האמוני באלוקים שהוא המשפט, ובאמון בחברה – בסמליה השלטוניים ובמוסדותיה.
תכלית הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי בפרשתנו בפירוט מצוותיה, היא להוציא את תסמונת מצרים מתוכם, המאופיינת בחרדות, בפוביות, בדיכאון ובפסימיות, כפי שחווינו בפרשת בשלח, באירועי מי מרה ובמסה ומריבה .
הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, ממוקד ותָחוּם בזמן, המבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים רבים נגרמים עקב דפוסי מחשבה והתנהגות בלתי יעילים, אשר התבססו והתקבעו בנסיבות חיים מסוימות .כך מלמדת אותנו פרשתנו : "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם". ( המקור לשיטה הטיפולית: ויקיפדיה, טיפולנט-פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל – 16.12.21 ).
החידוש בפרשתנו להיבט הטיפולי הקוגניטיבי התנהגותי, שהיא כולה ג"ן ( 53 ) מצוות הלכות, כללים , נהלים ותקנות, שכולם מחוברים לקרקע המציאות, להוויה של חיי יום יום חברתיים שבין אדם לחברו: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם."(שמות, כא',א'). מפרש רש"י : "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים, עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ... לכך נאמר- אשר תשים לפניהם-כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
החיבור אל הגן מצוות בפרשתנו מעצב את הקוגניציה- ההכרה, המודעות והתודעה, במצוות חברתיות שכל כולן לשם גיבושה של חברה שוויונית, בעלת זכויות, אך גם חובות. מצוות שתכליתן לאתגר את הקוגניציה ולעצב מתכונת התנהגויות של בני חורין, הלוקחים אחריות על חייהם.
הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי בפרשתנו ,חושף לפנינו את ההבדל המהותי שבין חופש לחירות.
כך פותחת פרשתנו : "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם". מבהיר לנו רש"י : "לחפשי-לחירות" .
כלומר, חופש איננו חירות. אתה יכול גם לצאת לחופשי, אך עדיין להיות משועבד ונטול חירות.
לוחות הברית מאירות את אור החירות :"וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת "( אבות, ו',ב'). אכן כן, חופש איננו חירות. כך למדנו אודות תסמונת –"חופש העבדות" בספר במדבר בפרשת בהעלותך ( יא', ה'), כשהעם מתלונן : " זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם". מסביר הספרי ( פיסקא פז', יא', ה'): " מאי חינם? - חינם מן המצוות". מוסיפה על כך שם פרופ' נחמה ליבוביץ( 1905-1997 ): " עיניהם יוצאות אל אותו חופש מדרישות לתרבות ומתביעות לריסון עצמי, שבו היו חיים העבדים במצרים. "עבדא- בהפקירא ניחא ליה" ( לעבד נח לחיות בחיי הפקר) ( מסכת גיטין, יג', ע"א). ככל שיהיה העבד נתון לשלטון חושיו, כן, יוטב לאדון, ישתכר העבד, יכה בחבריו, יעסוק בזנות, יתהולל, יוציא את מרצו שעוד נשאר לו משיעבודו, ולא יחשוב על כבוד האדם הנברא בצלם המתחלל יום יום בידי נוגשיו-מעניו. אין האדון מלמדו מוסר ודעת, וכבהמת עבודה לו העבד, והעבד- טוב לו בכך". הנה דוגמא לחופש העבדות שאיננה חירות של בני חורין.
הפילוסוף ישעיהו ברלין( 1909-1997), הנחיל לנו שני סוגים של חירות. חירות שלילית וחירות חיובית. החרות השלילית היא "חרות מְ"; ואילו החרות החיובית קרובה לרעיון של ההגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החרות לְ " . חרות חיובית מתמקדת ברצונות של היחיד, המושפעים בין השאר מחינוך, סביבה ומרכיבים אישיים. כלומר, החירות השלילית היא למעשה חופש, והחירות החיובית היא למעשה החירות להגשמה עצמית.
הפילוסוף ג'ון לוק ( 1632-1704) ראה את הזכות לחירות כזכות טבעית של כל אדם, שמוענקת לו מעצם היותו אדם. לשלטון אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שלא הוא המעניק אותה לאדם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך להגביל את חירותו של האדם: אם הוא מהווה סכנה לעצמו, או במקרה שהוא פוגע בזכויות של אדם אחר ,או בחברה ובסדר הציבורי .נשמע מוכר בימי קורונה.
אריק פרום, פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני( 1900-1980 ) בספרו המונומנטלי -מנוס מחופש ( 1941) טוען שבתוך המסגרת של העולם המערבי המודרני, הבנוי על מודל כלכלי-חברתי קפיטליסטי, נוצר מושג חופש שאינו מאוזן . האדם למעשה משועבד לאל השוק והכלכלה, ומאבד את קשריו הבריאים לזולתו. במצב זה האדם אינו מסוגל ליהנות מהחופש שיש לו ואינו מסוגל לעמוד בהתייחדותו, והוא בורח מעצמו ומאחריות עצמית מפני העולם החיצוני שמאיים עליו. התנגשות זו יכולה לגרור ל"מנוס מחופש" ,באמצעות מנגנוני מילוט שונים. פרום הבדיל בין חירות שלילית ("חירות מאת") – השתחררות האדם משליטת הטבע והחברה, לבין חירות חיובית ("חירות לשם") – יחס פעיל של אחווה אנושית ופעילות ספונטנית של אהבה ועבודה שמלכדת את האדם עם העולם. לתפיסתו הפער שבין שתי החירויות הללו, הוא אשר גורם לבעיה העיקרית של האדם, אשר משתחרר מכבלים קודמים, אך אינו מסוגל למלא את הפער שנוצר בחירות חיובית. לכן הוא ראה את החירות החיובית כחירות להגשמה עצמית, לצמיחה ולמימוש העצמי של האדם.
ובכן, האתגר הטיפולי הקוגניטיבי התנהגותי בפרשתנו, תורם לקידום תהליך השינוי, לא רק מעבדות לחירות, אלא מחופש עבדות שהוא חירות שלילית ,לחירות חיובית, בכך שיישום גן המצוות ,לא יהיה כמצוות אנשים מלומדה, אלא יהיה כנכס ולא כנטל, יהיה כייעוד ולא כגזירת גורל.
כך גן המשפטים והמצוות המפורטים לאורך פרשתנו, מצטמצם לו בסופה לשני לוחות הברית : "וַיֹּאמֶר ד' אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם" ( שמות,כד',יב').
הַתּוֹרָה גם נקראת - שירה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.... "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים, לא', יט'-כב'). מפרש הרמב"ן ( 1194-1270): " ויקראה שירה, כי ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה."
אתמול, צוין בעולם- יום השואה הבין לאומי, ראויים להדהד באוזנינו דבריו של הרב פרופ' יונתן זקס( 1948- 2020) למשמעותה של התורה כשירה וכך הוא כותב:" ומדוע נקראת התורה שירה? כי אם רצוננו להוריש את אמונתנו ואת אורח חיינו לדור הבא, אנחנו מוכרחים לשיר...לפני כמה שנים ניסה אחד ממנהיגי יהדות התפוצות לברר מה קרה לילדים היהודים בפולין שאומצו בימי מלחמת העולם השנייה בידי משפחת נוצריות וגדלו כקתולים. הוא הגיע למסקנה שהדרך הקלה ביותר לברר זאת עוברת באוכל. הוא ארגן נשף גדול ופרסם בעיתוני פולין מודעות המזמינות את כל מי שסבור שנולד כיהודי לסעודה חגיגית חינם. מאות באו והערב היה על סף כישלון מביך שכן אף לא אחד מהנוכחים זכר משהו מילדותו כיהודי- עד שהמארח שאל את היושב לידו אם הוא זוכר את שיר הערש שאמו היהודייה הייתה שרה לו. הלה התחיל לשיר את "צימוקים ושקדים". אט אט הצטרפו אליו עוד נוכחים, עד שהאולם כולו היה למקהלה. לפעמים כל מה שנשאר מן הזהות היהודית הוא שיר."
הנה פרשתנו שכולה פונה להכרתנו, תודעתנו ומודעתנו, מתחברת בסופה גם לרגש ובטיפולה הקוגניטיבי ההתנהגותי, היא מאירה באור יקרות את הלב המבין והשומע, שמלווה בלוויית חן, את תהליך השינוי של עם ישראל, מחופש העבדות, לחירות בני החורין.
"ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו" ( מתוך ההגדה).
שבת שלום וחודש מבורך. משנכנס אדר מרבין בשמחה.
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
zeev@melabev.org https://www.melabev.org.il/articles-2/parashat-shavua/
&
פרשת ״משפטים״-יגאל גור אריה
הפרשה עסוקה בהנחת היסודות החברתיים למדינה, העתידה לקום, ביום שבני ישראל יתנערו מאבק המדבר ויכנסו לארץ כנען.
אנשים שנחשבים VIP, אח"מים, מזוהים בד"כ עם הצלחה, כסף והרבה ברק וזוהר.
נעים להכיר: הגר, היתום, האלמנה והעני– קבוצת ה-VIP של אלוקים. "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי - שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ"
אלה ה"סלבס" שאותם אלוקים שומע במיוחד, להם יש לתת יחס מיוחד מעל ומעבר, גם העולה החדש, או הילד שעבר בית ספר, או סתם מישהו שלא מכיר את הקודים החברתיים במקום מסוים שאליו נקלע, הוא קצת גר, קצת זר ומוזר, יש לעזור לו במיוחד .כל אחד מאלו יכולים להיכנס בקלות אל הקבוצה הזו של אנשים זרים– גם הם ראויים לקבל מאתנו יחס חיובי במיוחד.
ב"ספר החינוך" מסבירים את המצווה, בכך שכל אחד מאתנו הוא לפעמים חלש וזר ואחר. חובתנו לתת להם ולא זכותם לקבל.
מכאן שאנו צריכים לתקן את המנוחים להפסיק לדבר על מה שמגיע לנכים
למובטלים- חברה מתוקנת צריכה לדאוג שיהיה להם!! הנכים לא צריכים להפגין, לחסום כבישים. אנחנו חייבים להתעורר ולדאוג להם לתת להם!!!!
זה לא בשבילם, אלא בשבילנו. כך נהיה חברה טובה, ענווה, ערכית ומחבקת יותר. נהיה רגישים יותר קשובים יותר זורמים יותר אחד כלפי האחר – ונקבל אותם.
בזכות תיקון העוולות החברתיות האלו נזכה לפרגון והערכה הדדית נזכה להמשיך מפרשת משפטים לפרשת תרומה.
שבת של שלום!
שבת שלווה ענוגה וחמה!!
יגאל גור אריה
