בראשית המאה ה-21 חל מפנה בהגותו של הרב זקס, כאשר הוא התחיל להגן על מדינת ישראל ברחבי העולם. מה חולל בו את השינוי וכיצד הוא הבין את האנטי-ישראליות שרווחת בעולם? שיחה עם הרב דורון פרץ, יו"ר המזרחי העולמי, על אנטי ישראליות ואנטישמיות אצל יהדות.
https://open.spotify.com/episode/78V5yhqfLGpUYgWriEDw6P?si=qmHgAp6TSRKlURLyd0Adpg
רוצים גם להגיב? כתבו לנו בבקשה באופן מכובד ונעלה אותם בשבועות הבאים כאן: info@hamikra.org
......................................................................
לשמיעת מגוון 17 השיחות ב-"פודזקס"
כולן זמינות דרך האתר שלנו. www.hamikra.org
נהנתם? שתפו בבקשה!, ההמשך בקרוב.
( מעל ל-7000 מאזינים כבר האזינו בזכותכם!,
ביחד נעבור את ה-10.000.)
........................................................................................
אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אותך להיות שותף/פה שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
בתוכנית: בחודש הזה בבתי ספר תיכון ממלכתי בחולון וברעננה, יקיימו ימי שיא, בהתאם לתוכנית של החברה לחקר המקרא. (חמישה בתי ספר סיימו עד כה השנה את המיזם).
ובהכנה, סידרת טיולים בארץ בבתי הספר "עם ספר התנ"ך ביד"
ואנו גם נמשיך לפתח את "ה-פודזקס"
ניתן להעביר תרומות:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
...................................................................................
רוצים גם להגיב? כתבו לנו בבקשה באופן מכובד ונעלה אותם בשבועות הבאים כאן: info@hamikra.org
......................................................................
לשמיעת מגוון 17 השיחות ב-"פודזקס"
כולן זמינות דרך האתר שלנו. www.hamikra.org
נהנתם? שתפו בבקשה!, ההמשך בקרוב.
( מעל ל-7000 מאזינים כבר האזינו בזכותכם!,
ביחד נעבור את ה-10.000.)
.................................................................................
הרב עמיהוד סלומון-במסר מוקלט, דקה וחצי "אל תהיה נודניק"
&
פרשות בהר-בחוקותי -תשפ"ג- דווקא מפגש
מייקל אייזנברג- משקיע הון סיכון
השבוע נקרא את פרשות בהר-בחוקותי. פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה במסגרתה אסור לזרוע ולקצור את השדות אחת לשבע שנים, ובמקביל כולם רשאים לאכול מכל מה שגדל מעצמו בשדות של כולם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'… וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.
כאשר במהלך שנת השמיטה כל אחד נכנס לשדה רעהו, משוחח עימו ומתרשם מהשקעתו וגישתו, נפתחים ערוצי שיח. השמיטה היא הזדמנות למפגש, ללימוד ואפילו לייסוד שיתופי פעולה חדשים. ככלל, כפי שמדגישים הפסוקים מצוות השמיטה מקשרת אנשים ממעמדות ורקע שונה, ומחזקת את החיבור הקהילתי.
למעשה המודל הקהילתי פעל עד המהפכה התעשייתית בכל העולם. החברה החקלאית הייתה בנויה סביב נחלות משפחתיות אותן העבירו האיכרים מדור לדור. הילדים, דור ההמשך, תמכו בהוריהם כשהאחרונים הזדקנו, והמשפחה המורחבת נרתמה לעזור לאח שחלה, או לסייע בקטיף בעונה הבוערת. החינוך ניתן בחיק המשפחה ופעולות רבות כמו אפיה, בישול, וכביסה נעשו במשותף. אנשים בקהילה השאילו זה לזה כלי עבודה, בעלי חיים ואפילו בגדים וכך יוקר המחיה הופחת באמצעות עזרה הדדית ואיגום משאבים. אחת הדוגמאות הבולטות להכרה ברווח של המודל הקהילתי היא המשנה במסכת בבא-מציעא (ו, ו): "שמור לי ואשמור לך - שומר שכר". כלומר, אם מישהו שומר בחינם על רכושו של חברו, וביום אחר החבר גומל לו ושומר על רכושו של הראשון, פעילות זו משקפת שכר, דהיינו יצירת ערך כלכלי.
בהתאם לצו השמיטה, ומצוות נוספות כמו לקט שכחה ופאה, קהילות ישראל הלכו מעבר למשפחה ולקהילה כשפעם בשבע שנים הזמינו את כולם לתוך המשק ובכך ניתנה הזדמנות להגדלת המעגלים ולהתחדשות.
בפרשת בחוקותי, למרות שהפרשייה עוסקת בשמירה על החוקים והמצוות באופן כללי, התורה מזכירה (פעמיים) כגורם בעייתי את ההפרה של מצווה אחת ספציפית - מצוות השמיטה:
וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ … וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם.
להבנתי, השוואת מספר שנות הגלות למספר השנים בהן הפרו שמיטה, איננו רק עונש כמותי אלא מבטאת קשר מהותי. ראוי לציין שבסוף התנ״ך, ספר דברי הימים ב מדגיש שכך אכן גם קרה: "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה" (דה"ב לו, כ-כא). התורה מתרה שאם לא נחזק את החיבור הקהילתי, וכל אחד יתרכז רק בנחלתו הוא, התיקון יעשה באמצעות גלות, בה האיומים הפיזיים והרוחניים יאלצו את כל מי שרוצה לשרוד להתחבר לקהילה.
בעידן הדיגיטלי, קהילות דיגיטליות אינן ממלאות אותן פונקציות בגלל חוסר אינטראקציה. אם לא די בכך, אנחנו מקבלים חרמים על אנשים ומוצרים, שמתרחבים כמו אש בשדה קוצים או קליק בשדה המקלדת. העבודה מהבית ומרחוק בקורונה הורידה את רמת האינטראקציה ואיתה את היצירתיות, החונכות למקצועיות כשעובד חדש נפגש עם מנהלו, וגם אפילו מציאת בן או בת זוג במרחב מפגש אישי. כל זה גובה מחיר כלכלי וחברתי. הפסקות השבע - השבת והשמיטה - נועדו לוודא את המפגש הבלתי אמצעי. "שבו איש תחתיו" של שבת, ושבת הארץ שנועדה: "לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ", מפגישים את המשפחה ואת המעמדות השונים ומנכיחים את חשיבות המפגש.
עד היום, חברות בהן הקשר הקהילתי חזק ומשמעותי, כמו החברה החרדית והחברה הערבית, נהנות מעזרה הדדית שמסייעת להן להתמודד עם יוקר המחיה, על אף רמת הכנסות הנמוכה יחסית. גם אחוות הלוחמים, שמתפתחת בצבא בקרב צוות לוחמים שחי ופועל תקופה ארוכה ביחד, מחזקת את הקשר של ערבות הדדית. מדינה וחברות עיסקיות החפצות חיים חייבות ליצור זמנים ומרחבים של מפגש, וגם לדאוג לכך שהוא יהיה בין מעמדי, בין מגזרי, ובין מומחיותי. מייקל איזנברג.
אשמח לקבל תגובות בכתובת: treeoflifeandprosperity@gmail.com
&
הרב אברהם רזניקוב - רב בית החולים איכילוב -תל אביב
השבת נקרא את פרשות 'בהר – בחוקותי' ובכך נסיים את ספר ויקרא.
התורה שלנו הבינה את חשיבות החירות כאשר עמים אחרים אפילו לא חלמו על כך. מי שמבקר בפילדלפיה שבארצות הברית יכול לראות את פעמון הדרור או פעמון החירות. הפעמון מהווה סמל של המהפכה האמריקאית והפך לאתר היסטורי כאשר צלצל בארבעה ביולי 1776 על מנת לזמן את תושבי העיר פילדלפיה לבוא ולשמוע את הקראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית. ומהו המשפט הראשון הכתוב בפעמון החירות, תרגום של הפסוק מפרשות השבוע "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כ"ה י'). כמה מדהים כי הדמוקרטיה הגדולה והחזקה בעולם ביום היווסדה לקחה ויישמה את ערך החירות מהתורה שלנו, שמדגישה שחירות היא הבסיס לכל והאדם הנו מעבר לרכוש.
מה משמעות המילה 'דרור'? אבן עזרא מסביר את המילה 'דרור' ממאפייני ציפור הדרור, לציפור דרור יש תכונה מיוחדת, כשהיא עצמאית היא מנגנת ושרה, וכשהיא מרגישה כבולה וכלואה אז היא מסתגרת בתוך עצמה, היא מפסיקה לשיר ולנגן ומכריזה על שביתת רעב. כשישבנו בגולה על יד הנהר בארץ בבל (עירק של היום) בכינו, "בזכרינו את ציון", הגולים זוכרים את ארץ ישראל ומדברים עליה באהבה. הגולים לא מסוגלים לשיר בארץ אחרת. "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ד' עַל אַדְמַת נֵכָר", הם מחליטים שלא לשיר ולא לנגן אף פעם עד שיחזרו לארץ ישראל, ואז יוכלו שוב לשיר, לנגן ולשמוח. עד אז הם שמים את כלי הנגינה שלהם בצד הם מבטיחים לעצמם שיזכרו את ירושלים ואת ארץ ישראל, ואומרים משפט שהפך להיות מפורסם מאוד. משפט שעד היום כל חתן בכל חתונה יהודית אומר לפני שבירת הכוס בחופה "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". השבוע יחול יום ירושלים, לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, י"ד באייר תשכ"ח 1968, קבעה הכנסת כי כ"ח באייר יהיה יום ירושלים. יום זה נועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח 1998 באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" שבו נקבע כ"ח באייר חג לאומי.
דרור הוא גם הקשר הבין דורי, דור ועוד דור, חלום הדורות שהתגשם.
גן העצמאות וגן פעמון הדרור בירושלים מסמלים את שאיפות האומה לעצמאות ולחירות מוסרית.
בברכת שבת שלום ובשורות טובות
הרב אבי רזניקוב.
&
פרשת *בהר בחוקותי*- יגאל גור אריה
ברכות ושמחות ליבלו לשבת בר מצווה !
הונאה, לא מה שחשבתם.
תחום חדש ומרתק מופיע בפרשת "בהר": "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתו...".
לא בתחום הממון , אלא ב "הונאת דברים". אדם שמקניט את חברו או נותן לו עצה לא טובה –מבצע גם הוא סוג של הונאה. *הונאת דברים* .(מה מעושים לנו "מנהיגנו")
אנחנו רגילים לחשוב על הונאה רק בתחום הפלילי, רק בהקשר של "היחידה לחקירות הונאה ",היחידה העסוקה ביותר בימים משוגעים אלו ,אבל הפרשה מציגה דרישות גם בתחום הדיבור ומבקשת לא להשתמש בדיבורים שלנו כדי להונות אחרים .
דוגמאות רבות בהונאות מילוליות כאלו : אדם שאנחנו יודעים שלא יודע את התשובה לשאלה מסוימת –אבל בכל זאת מתעקשים לחשוף ברבים שהוא לא יודע ,מוכר בחנות שאנחנו מטרידים אותו הלוך ושוב בשאלות אף על פי שאין לנו שום כוונה לקנו סחורה ,אדם שחזר בתשובה או התגייר ואנו מזכירים לו בכוונה את עברו ,גם סועד במסעדה שמטרטר את המלצר לשווא. המשותף לכל ההונאות האלו הוא תחושת שליטה , רמאות ,התנשאות. היכולת –באמצעות מילים –להשפיל קצת את האחר ולרומם את עצמך.
מול כל המקרים האלה מבקשת התורה : "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ "..ֹ
כיום שאנו רואים מה קורה לנו במנהיגות "משה קבל תורה מסיני". הענווה אפשרה למשה להיות המנהיג הדגול ביותר שקם לעם ישראל. מסירות נפשו ואומץ לבו נבעו מאותה ענווה וביטול עצמו ערכי אשר היא המנהיגות האחראית המובילה עם .-"כמו *היום במדינתנו –איפו הצניעות לקיחת אחריות או דוגמא אישית* "!!
*אני אומר היום דוגמא אישית ויותר אישיות לדוגמא* .
..."אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו.."
"שכר ועונש" תפיסת העולם המתארת מערכת של הענקת גמול למעשיו של האדם. הגמול יכול להינתן בעולם הזה או בעולם שלאחר המוות. תפיסות שונות של שכר ועונש קיימות בדתות שונות ולעיתים ישנן מספר תפיסות שונות בדת אחת. כמו כן בחינוך ילדים –"שכר ועונש" זו טעות מרה .
זקן בשנות ה-85 לחייו, נכנס למרפאה על מנת להוציא תפרים מפצע שנחבש יום קודם לכן. האיש אמר לאחות, "- אני ממהר מאוד מאוד יש לי פגישה חשובה בשעה תשע."
הרופא הביט מהצד וראה שהאיש מסתכל כל הזמן בשעונו . קם הרופא ממקומו והחליט לטפל בו מייד. תוך כדי הטיפול הרופא שאל "לאן אתה ממהר? "
האיש ענה לו - "אני צריך ללכת לסעוד את אשתי הנמצאת במח' הסיעודית בבית חולים ולאכול איתה ארוחת בוקר." הרופא שאל מהי מחלתה של אשתך ?" "אלצהיימר" ענה האיש הזקן.
בתום הטיפול הרופא שאל את האיש "האם אשתך תדאג אם תאחר קצת ?"
והאיש ענה- "לא, היא לא תדאג, היא אינה יודעת מה קורה איתה, היא אינה מזהה איש וגם לא אות, זה כבר כך 5 שנים.
הרופא התפלא -ואתה הולך אליה כל בוקר למרות שאינה יודעת מה קורה איתה ואינה יודעת מי אתה ??? שאל את האיש הזקן.
האיש חייך, הניח ידו על יד הרופא ואמר "- היא אינה יודעת מי אני, אבל אני יודע מי היא ומה היא היתה בחייה... עבורי ועבור משפחתנו והסביבה"
הרופא חייך בנועם , טפח ברכות על שכמו של האיש הזקן ואמר "אל תיתן לה לחכות"
הודה לו האיש הזקן ויצא מהמרפאה. עמד הרופא והרהר באיש הזקן וחשב...
" *זו היא אהבה שאני רוצה בחיי *!!
זוהי אהבת אמת טהורה. לא פיזית, לא רומנטית. אהבת אמת היא לקבל את השני בכל. במה שהיה, במה שהוא כיום, ובמה שיהיה בעתיד .
אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם מכל דבר, אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם .
תקראו את זה שוב ותזכרו באנשים היקרים שאינם עוד כבעבר... ואל תשכחו לרגע כמה משמעותיים הם היו. כלומר יש שכר ועונש גם ליחידים, אך זה לא מובטח מראש.- זה תלוי במעשיו של כל אחד ואחד וכלל העם.
אנא נבדוק גם את עצמנו כל יום !!
כיום שאנו רואים מה קורה לנו במנהיגות "משה קבל תורה מסיני". הענווה אפשרה למשה להיות המנהיג הדגול ביותר שקם לעם ישראל. מסירות נפשו ואומץ לבו נבעו מאותה ענווה וביטול עצמו ערכי אשר היא המנהיגות האחראית המובילה עם .-"*כמו היום במדינתנו –איפו הצניעות לקיחת אחריות או דוגמא אישית* "!!
אני אומר היום הבסיס הוא דוגמא אישית ויותר אישיות לדוגמא .
שבת של שלום !
שבת שלווה עם הרבה תיקווה!!
*יגאל גור אריה*
&
רו"ח יעקב זיצר-חיפה- " חשיבות האחדות והעזרה ההדדית"
השבת קוראים את פרשות ״ בהר-בחוקותי״ ומסיימים לקרוא את חומש ויקרא. בסוף פרק כו כתוב:״וזכרתי להם ברית ראשונים,ואומר על כך רש״י ״של השבטים״, כלומר ערבות הדדית של השבטים.
הרב נריה זצ״ל בספרו ״נר למאור״ מצטט את שנאמר במסכת שבועות ״כל ישראל ערבים זה בזה״. הרב כותב שראשיתה של הערבות ההדדית בישראל נעוצה במשפחת בית יעקב כאשר יהודה אמר לאביו (בהקשר לירידת בנימין למצרים) ״אנכי אערבנו״, ובעל ״תפארת שלמה״ כותב משום כך שלח יעקב את יהודה כחלוץ לתקן לו בית תלמוד כיוון שרצה שאותו בית תלמוד יהיה חדור ברוח הערבות.
הרב מציין כי כאשר בנ״י היו בשעבוד במצרים נאמר:״ויוכו שוטרי בני ישראל״ —כי שוטרי בנ״י העדיפו לקבל מכות מאשר לדחוק את אחיהם.
במעמד הר סיני נאמר ״ויחן שם ישראל נגד ההר -והמדרש מציין ״ כאיש אחד בלב אחד״. משחר היותנו, עם ישראל מאופיין באחדות ובהדדיות של זה לזה.
בפרקי אבות מוגדר חסיד שמידתו הינה :״שלי שלך ושלך שלך״.
מי יתן ונדע להיות מאוחדים בערבות ובעזרה ההדדית של זה לזה.
נחזק את יושבי הדרום בכלל ובתקופה זו בפרט. חזק חזק ונתחזק.
שבת שלום. הזיצרים
&
בע"ה, לפרשות בהר-בחקותי כי לי כל הארץ - בלומה טיגר-דיכטוולד
פרשה בהר פותחת בפסוק, "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם... " (בהר, כה, ב). לאחר מכן מופיעות המצוות הקשורות לשנת שמיטה, שחרור עבדים, מצוות היובל ומצוות הסיוע לנזקקים ("וכי ימוך אחיך").
הכניסה לארץ וחלוקתה בין השבטים, יוצרת את תחושת הבעלות על האדמה שהאיכר יושב עליה.
לכן רלבנטיות המצוות המופיעות בפרשה זו.
רכוש פרטי מעניק עצמאות כלכלית לאדם, נותן לו חירות בכך שאינו נזקק ואינו משועבד לאנשים אחרים. הוא בונה עושר, ברכה ורצון לפתח ולחדש, אך האם הוא גם יוצר חלוקה הוגנת של הרכוש? האם ישנה חובה מוסרית להעביר את ההון מן העשירים אל העניים, או שיש לכבד את זכות הקנין? מי נושא באחריות חברתית?
כאשר רכוש רב מרוכז בידי מעטים, נוצרים פערי מעמדות המלווים בתחושת אי צדק. מי שאינו יכול לפרוע את חובו נאלץ להיות עבד, וזוהי פגיעה בכבודו של האדם. רדיפה אחר רכוש יכולה להשקיע את האדם בחומרנות ובהתנשאות, ולהקשיח את לבו כלפי הזולת. רכוש בידי מעטים מתלווה לרדיפה אחר עוד כסף, אחר כוח וכבוד, והוא עלול להשחית את האדם. קהלת אומר: "ֹעשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ " (קהלת ה, יב). יחד עם זאת העבודה היא ערך חיובי, ואדם רשאי ליהנות מפרי עמלו. יתר על כך, רמת חיים מינימלית וביטחון כלכלי, נחוצים כדי שישרור שקט חברתי ושלום פנימי.
כדי למנוע תופעות שליליות הקשורות ברכוש, יש צורך בוויסות ובחוקי רגולציה. הפקרת השדות והכרמים בשנת השמיטה, מחזירה את העולם למצב בו היה עם בריאתו, ומדגישה את היותם של בני האדם שווים. המהר"ל (דרך חיים פא, מי) טוען כי תפיסת הממון כברכה אישית הבאה מה' באה לביטוי בכך שאדם שומר על רכושו, ונמנע מפיזור ממון אלא במסגרת צדקה ומתנות לאביונים. התודעה כי אנו איננו בעלי הרכוש, אלא מקורו בעבודה ובברכת ה' יוצרת אחריות במקום בעלות. אחריות למימוש חובת האדם בעולמו, להביא שפע גם לסביבתו. הרכוש הוא פיקדון בידינו, והוא גם גלגל מסתובב. אין ערובה לכך שתמיד יהיה שלנו.
עוד מוסיף המהר"ל ואומר כי "הנהנה מיגיע כפו... איך אפשר שלא יאהב מאוד מי שנותן המתנה אליו" (שם, שם ), כלומר יאהב את ה'. הרב קוק אומר : "מידה של קנין ורכוש המוכרחים להראות בעולם המעשי גורם הרחקה לאור האלוהי מתכונת הכרתה הציבורית של האומה. הפסקת הסדר החברתי מביאה לאומה זו לידי עלייתה העצמית למרומי התכונות הפנימיות שבחיים מוסריים ורוחניים" ( בהקדמה לספרו "שבת הארץ)". כלומר השמיטה והיובל נועדו לחזק את החלק הרוחני של העם.
הכתוב מדגיש כי אין אנו בעלי הקרקע, " וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: " (כה, כג). הארץ שייכת לה' ואנו עבדים רק לה'.
ספר החינוך אומר "רצה השם להודיע לעמו כי הכל שלו ולבסוף - ישוב כל דבר לאשר חפץ הוא לתנה בתחילה, כי לו כל הארץ...ועם מצוה זו של הספירה של ארבעים ותשע שנה ירחיקו עצמם שלא יגזלו קרקע חברם ולא יחמדוה בליבם בדעתם כי הכל שב לאשר חפץ האל שתהיה שלו" (ספר החינוך, קפו).
היהדות היא דתו של עם עבדים שנגאל על ידי הא-ל וזכה בחירות, והוא אמור לעבוד את א-לוהיו מתוך חירות.
הכרזת העצמאות של ארה"ב מ-1776 קובעת כי האל ברא את כל בני האדם שווים והעניק להם שלוש זכויות שלא ניתן להפקיען לעולם, והן: חיים, חירות ובקשת אושר. הקביעה שמקור זכויות אלה הוא האל, והן ניתנו לבני אדם אותם ברא האל שווים, מעניקה את התוקף הלגיטימי והנצחי לזכויות אלה. הקביעה בפרשתנו "כי לי כל הארץ", נותנת תוקף לגיטימי לשנת השמיטה ולשנת היובל, בהדגישה את העובדה כי הבעלות על הקרקע היא של הא-ל ולא של האדם גם אם הוא עשיר ובעל מעמד איתן. בכך היא מדגישה את הכלל כי כל בני האדם נבראו בצלם, והם נבראו שווים על ידי הא-ל. בלומה דיכטוולד י"ט אייר תשפ"ג.
&
מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 233 בין אדם למקום - חיים קופל.
1) התורה אומרת שבשנת היובל חוזרות כל השדות לבעליהם הראשונים. "וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה..ושבתם איש אל אחזתו" (כ"ה-י). לכאורה, מאחורי ההנחיה, עומד טעם חברתי-סוציאלי שנועד למנוע היווצרות מעמדות של עשירים ועניים. לכן הכל חוזר לחלוקה הראשונית השוויונית. כך כל חמישים שנה (יובל), מסדרים את הקרקעות "ומאזנים" את המערכת.
2) אבל נראה שאין זו הסיבה המרכזית וכפי שנבאר בהמשך.
הגמרא אומרת שהיובל נוהג (והשדות חוזרות לבעליהם), רק כשכל ישראל עליה. אבל ישנו תנאי נוסף והוא שכל שבט יִמָּצֵא על מקומו הראשוני, שנאמר: "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ " בזמן שיושביה כתיקונן: נפתלי "במרומי שדה", בצפון. זבולון "לחוף ימים", וכו', ולא בזמן שהן מעורבין (אע"פ שכל שבט יקבל אותו שטח קרקע) (ערכין ל"ב:).
לכאורה , מה זה משנה, ומה החשיבות, שכל שבט יחזור דווקא למקומו המקורי, ולא יתפשר על קבלת שטח אף גדול יותר, באזור אחר.
3) מסביר רש"ר הירש במקום: הפסוק אומר " וקראתם דרור בארץ לכל יֹשְׁבֶיהָ (כ"ה-י). "דרור" מלשון "דר", ומשמעות הקריאה היא, שהאדם יגיע למצב טבעי ביותר, זך ביותר, אופטימלי מבחינתו, כך שיוכל למצות את עצמו, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה רוחנית. וכמו "ציפור דרור" שהיא ציפור הַדָּרָה בִּמְקוֹמָהּ ומקוננת בבית, כשם שהיא דרה ומקוננת בשדה, ואין היא משנה ממנהגה, גם בהיותה בחברת האדם, כך "דרור" האמור אצלנו: האדם והרכוש נמשכים על פי השתייכותם המקורית: האדם נמשך אל משפחתו, והנכסים נמשכים על פי זהות הבעלים המקורית. חזרת כל שבט למקומו הראשוני, מאפשרת לו ליצור ולהתעלות באופן אופטימלי. לכן ציוותה התורה על כך.
4) את הרעיון ניתן למצוא גם אצל הרב "חרל"פ זצ"ל בספרו "מי מרום". הרב שואל על הפסוק בתחילת פרשת ויצא: "ויפגע במקום..ויקח מאבני המקום..וישכב במקום ההוא (כ"ח-י"א). שלוש פעמים מוזכרת המילה "מקום", ולא מוזכר שמו המפורש של המקום "בית אל" כפי שמצוין בהמשך. הרב מסביר שאין משמעות לשם המקום. "המקום" פרושו "מקומו הראוי" של יעקב, ואומר:" כל דבר מתברך ממקומו המיוחד לו, ואין הברכה מצויה אלא כשהוא על מקומו, מקום המיועד לו, שם יוכל לממש את גדולתו".
5) גם ארץ ישראל היא "המקום" של עם ישראל, וכשעם ישראל גלה מארצו, הארץ הייתה שוממה. כך כתב הרמב"ן לאחר שביקר בארץ לפני 900 שנה. כך גם כתב הסופר "מרק טווין", שביקר בארץ לפני 180 שנה, בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש": "כל מקום שפניתי היה עזוב, נצרת עזובה, ירושלים שוממה, חברון בחורבנה, לא הצליחו להפריח את השממה".
וכבר נתנבא הנביא יחזקאל ואמר: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתְּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמֵּי יִשְׂרָאֵל ". (לו-ח). ואכן כשחזר עם ישראל לארצו, נראה בעליל איך הופרחה השממה החקלאית והרוחנית.
6) תשובות מפרשת אמר
א) הר שגם "אוכלים" אותו הוא הר "כרמל" :"ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו" (כ"ג-י"ד).
ב) מילה שמוזכרת שלוש פעמים בפסוק אחד, גימטרייה 808? תשובה:"תחת" "שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן" (כ"ד-ד).
7) שאלות מפרשת השבוע
א) מה אסור לעשיר ומותר לעני?
ב) מה המילה בעלת הגימטרייה הגבוהה ביותר בפרשת בהר, וכן בפרשת בחוקתי?
שבת שלום
מחיים קופל. מעדנים 233 פרשת בהר בחוקתי תשפ"ג
תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל
