אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אתכם להיות שותפים שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
............................................................................
עמותות וחברות לתועלת הציבור
הנדון: הנחיית רשות המיסים להקלה לעניין תרומות בעת מלחמה- מצורפת פנייתו של סמנכ"ל רשות המיסים שהגיעה היום גם לחברה לחקר המקרא. אנו כעמותה מסודרת עם אישור מס 46 מאפשרת לכם בהתאם למכתב המצורף לתרום ולקבל החזר מס לפי סעיף 46. אני מצטט :
לדוגמא, עמותה/חל"צ המחזיקה באישור סעיף 46 ושבין מטרותיה הציבוריות חינוך, ספורט או סיוע
לנזקקים תוכל להרחיב פעילותה ולגייס תרומות לצורך רכישת ציוד ומזון או כל פעילות אחרת לטובת
חיילים, משפחות שנפגעו במלחמה, וכיוצא בכך.
בהמשך:
התקבלה החלטה במוסדות העמותה/החל"צ לגייס תרומות למאמץ המלחמתי.
.2 התרומות שתגייס העמותה ניתנו לשם פעילות שנועדה לסיוע במצב המלחמה.
4 העמותה/החל"צ תרשום בספרי חשבונותיה פעילות גיוס תרומות למאמץ המלחמתי באופן נפרד
שיאפשר מסלול ביקורת חשבונאית נאותה.
יש לרשום הערה כי התרומה מיועדת: " לרכישת מזון וציוד לטובת החיילים ומשפחות שנפגעו במלחמה".
כל הכסף יועבר בהתאם להנחיות רשות המיסים,ופירוט יפורסם ויעלה במייל שישלח במערכת שלנו.
ארץ אל תכסי דמם.
בעזרת השם נראה ישועות ובשורות טובות.
ישראל קריסטל- החברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן גוריון.
.............................................................................................................
פרשת "בראשית" – "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ " - עולם של אור, או עולם של חושך?
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן *
לעילוי נשמתם הזכה והטהורה, של תינוקות, ילדים, גברים, נשים וזקנים הי"ד, שנרצחו ושנטבחו בידי מרצחים תת אדם בני עוולה.
"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( חיים נחמן ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ). "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק.
גם אני גויסתי בצו 8 לשירות האומה.
לכן, מאמרי יהיה קצר, אבל הוא זועק את זעקתו מדם ליבו מעומק נתיב פרשת בראשית –"אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם".
ושואל- האם עולם של אור, או עולם של חושך?
הבה נתחיל מבראשית : " בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" ( בראשית, א', א'-ד').
בריאת האור והחושך ביום הראשון, היא מצפן לדמותו האנושית של העולם ולבחירתו של האדם, האם יהיה זה עולם של אור, או יהיה זה עולם של חושך ?
שירה המטלטל-"כַּף הַיָּד ", של ויסלבה שימבורסקה (1923 - 2012) משוררת פולנייה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996, מטלטל אותנו לשאלה - האם יהיה זה עולם של אור, בדמותו של הטוב – "פו הַדֹּב ", או יהיה זה עולם של חושך, בדמותו של הרע - מיין קאמפף? כך היא כותבת : "עֶשְׂרִים וּשְׁבַע עֲצָמוֹת, שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁרִירִים, קָרוֹב לָאֲלָפִים תָּאֵי עֲצַבִּים, יֵשׁ בְּכָל כָּרִית שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הֶחָמֵשׁ. הֲרֵי זֶה דַּי וְהותר, כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת "מַיין קאמפף" אוֹ אֶת "פו הַדֹּב".
בחירתו של האדם,האם להביא אור לעולם או להביא חושך לעולם, להביא טוב לעולם, או להביא רוע לעולם, באמצעות הכלים שיצר ופיתח, מקבלת ביטוי מעצים בנבואתו של הנביא: " הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל "( ישעיהו, נד', טז').
הבחירה מסורה אך ורק בידי האדם.
כך בפרשת יסוד בראשיתנו אודות תובל קין, אמן הנחושת והברזל הראשון:" וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בראשית, ד', כב').
האם הוא יהיה חרש ונפח תורם ומועיל, או חלילה ישתמש בכליו להשחית ולחבל.
גם אלפרד נובל כימאי ומהנדס ( 1833-1896) ממציא הדינמיט ויוזם המוסד היוקרתי של פרס נובל, פיתח הדינמיט למטרות מועילות של אור ולצערנו נעשה בו שימוש על ידי האדם, להשחתה ולשפיכות דמים של חושך.
הקב"ה ברא את האור ואת החושך ביום הראשון, כדי להציב לאדם ולאנושות את מראת הבחירה, האם יהיה זה עולם של אור, או עולם של חושך?
הרב פרופ' יונתן זקס ( 1948- 2020 ) בפרשנותו לפרשתנו חולק אתנו את תובנותיו בהקשר לשואה: " הפשע המחושב והמאורגן הגדול ביותר של בני אדם נגד בני אדם, אירע לא באיזו מדינת עולם שלישי נחשלת וחשוכה, אלא בלב אירופה, בארץ שנתנה לעולם את קאנט ואת הגל, את באך ואת בטהובן, את גטה ואת שילר...אלוהים מורה לנו את הדרך הנכונה-אך הוא אינו מציל אותנו מפני עצמנו...השאלה המציקה לי אחרי השואה, וגם כיום בעידן חדש זה של כאוס, היא-היכן האדם"?.
האפילוג של פרשתנו הוא דרמטי בדיאלקטיקה של הקב"ה ובבחירתו שלו ולא של האדם, האם ייגזר לעולם של חושך או לעולם של אור: " וַיֹּאמֶר ד', אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ד'." (בראשית, ו' , ה'- ח').
הכרעתו של הקב"ה, להפקיד בידי נח האדם, את ההזדמנות והשליחות לתקן העולם, לנתיב של אור ולא של חושך. הכרעתו כעמוד האש המובילה ומנחה לאנושות את הדרך ,לנתיב עולם האור של - "פו הַדֹּב " ולא לנתיב עולם החושך של - "מַיין קאמפף ".
במלחמת בני אור בבני חושך, בסוף ינצחו הטובים - בני האור.
כן, עם ישראל חי , עם ישראל של אור והוא ינצח.
שבת שלום
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון
&
הדבר תורה השבוע מוקדש לעילוי נשמת יוסף מלאכי בן דינה ודוד גדליה ז״ל, בן דודנו שנהרג בקרב בשבת וחרף נפשו להציל נשים, ילדים וטף.
בראשית - להט החרב המתהפכת
מייקל אייזנברג
בפרשת השבוע, לאחר שאדם וחוה גורשו מגן-עדן נאמר:
וַיֹּאמֶר ה' אֱ-לֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם. וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
תיאור אלגורי זה מכיל סמלים סתומים - הכרובים, להט החרב המתהפכת ועץ החיים. בשבוע קשה זה אני כותב בדמע כמה מילים על 'להט החרב המתהפכת' השומרת על 'עץ החיים'.
בתורה לא נאמר למה חרב יכולה להתהפך. ישעיהו הנביא פירש:
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה (ישעיה ב, ד)
וכך גם מיכה הנביא:
וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ה' צְבָ-אוֹת דִּבֵּר… בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי. וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם. (מיכה ד, ג-ז)
להט החרב המתהפכת מסמל את הדו-ערכיות של הטכנולוגיה, שיכולה לשמש הן ליצירה והן להרס. הבחירה הערכית היא לפתח חיים ולכבוש שטחים באמצעות חקלאות משגשגת, בניה ותיעוש: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ… הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית א, כח-כט) וגם אם הדבר דורש מאמץ: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט). אבל קיימת גם האפשרות ההפוכה - לנסות בכוח החרב לגזול חיים מעצים פוריים שאחרים גידלו.
בימים כתיקונם, אנו מצפים למהפכות טכנולוגיות יצירתיות המשפרות את טכנולוגיית ביטחון המזון. גם הכרובים, שלפי פסוקים מקבילים במראה המרכבה בספר יחזקאל נראים כשוורים, הם סימן מובהק לעתיד בו נחרוש את האדמה, נייצר עוד אוכל עבור אוכלוסייה צומחת ונפיק לחם ותנובה בזיעת אפיים ובתושיה. להט החרב והכרובים שומרים על דרך עץ חיים של יצירה, חיים שמובילים את השאיפה למשמעות.
המפעל הציוני הלך תמיד בדרכם של ישעיהו ומיכה, בדרך התורה על פי ספר משלי (ג, יז-יח): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר", וכדבריו של יוסף טרופלדור: ""במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". האויבים המרים של גישתנו, בוחרים בדרך המוות, והרוע צומח מתוכם. הם חסרי צלם אנוש הגודעים חיים בלי התייחסות לצלם א-לוהים שבאדם. ולכן, לצערנו, בשבוע האחרון הגיעה העת לנבואתו של יואל:
קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה. כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי… וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלַ͏ִם לְדוֹר וָדוֹר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן. (יואל ד, ט-כא)- מייקל איזנברג
מקבלים תגובות בכתובת: treeoflifeandprosperity@gmail.com
&
זעקי ארץ אהובה!
קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה-
הרב אבי רזניקוב רב בית החולים איכילוב תל אביב.
השבת יתחילו לקרא את ספר בראשית. התורה מתארת את הרצח הראשון בהיסטוריה כאשר קם קין על הבל אחיו והרגו. (בראשית ד' ח'). מעשה הרצח הראשון בעולם מתואר במלים קצרות. המעשה של קין לא נשאר בלי תגובת ד'. רצח בין בני אדם לא יכול להישאר רק "בין אדם לחברו". ויאמר ד' אל קין, אי הבל אחיך? ויאמר לא ידעתי, השומר אחי אנכי. ויאמר מה עשית, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (שם, ט'-י"ב). למן רצח האחים הראשון, מהדהדת צעקת ד' אל הרוצח, "מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!". חז"ל התקשו, מדוע נוקט הפסוק לשון רבים. רש"י פירש "דמי אחיך" - דמו ודם זרעיותיו". הפסוק מחדש שהדם ששותת ממנו תובע את קין. במשנה מובא "דיני נפשות דמו ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר, דמי אחיך צועקים אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעותיו" (סנהדרין ל"ז). כלומר, דיני נפשות נוגע לדורות. בגמרא פירשו, שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה עד שהגיע לצווארו"(שם). קין שלא ידע איך רוצחים, ניסה להרוג את הבל בשיטת ניסוי וטעייה, והכה אותו הכאות רבות, עד שיצאה נשמתו, בספרים מובא שמכיוון שקין לא ידעה מהיכן להרוג את הבל, הוא נשך אותו בשיניו כנחש בכל גופו, עד שיצאה נשמתו. לעומת זאת, המדרש מבאר שקין התבונן על אביו כששחט פר, ומשם למד להרוג את הבל ישירות מהצוואר (בראשית רבה, פ' כ"ב, ח').
ויליאם בלייק צייר את "אדם וחווה מוצאים את גופת הבל" בו נראית חווה גוהרת על בנה המת ביגון, אולי בייאוש. אדם בוהה לכוונו של קין, המום מן האסון שארע. קין, הרוצח, אוחז את ראשו בידיו ומבט של פלצות בפניו. רק כעת הבין מה שעולל, רק כעת הבין את גודל הטרגדיה שהמיט על משפחתו, על אחיו, על האנושות ועל עצמו. א-לוקים לא יורד יותר להתנקם ברשע. אנחנו צריכים להתמודד עם אסונותינו. עלינו מוטלת החובה למנוע את האסון המשפחתי, את האסון הלאומי הבא.
בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית/
המוטיבים החוזרים במהלך העלילה, בהם הסיפורים המקראיים, השגרה המרמזת כי לא נלמד אף לקח ממעשי הפרעות. וכי הקהילה היהודית לא השכילה להפנים את המעשים ולחפש פתרונות קונקרטיים. תיאורי האכזריות הרבים של איברים מרוסקים המנוגדים להתקוממות החלושה אל נוכח הזוועה. כל אלה מהווים פואמה נוקבת שמטרתה להעביר את המסר כי על העם ללמוד להגן על עצמו.
בְּעִיר הַהֲרֵגָה / חיים נחמן ביאליק
קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת, וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים. וּבָאתָ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹת וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָלִים הַנְּקוּבִים וְעַל הַתַּנּוּרִים הַנִּתָּצִים, בִּמְקוֹם הֶעֱמִיק קִרְקַר הַמַּפָּץ, הִרְחִיב הִגְדִּיל הַחוֹרִים, מַחֲשֹׂף הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה וְעָרוֹת הַלְּבֵנָה הַשְּׂרוּפָה, וְהֵם נִרְאִים כְּפֵיוֹת פְּתוּחִים שֶׁל-פְּצָעִים אֲנוּשִׁים וּשְׁחֹרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עוֹד וְלֹא-תְהִי לָהֶם תְּרוּפָה, וְטָבְעוּ רַגְלֶיךָ בְּנוֹצוֹת וְהִתְנַגְּפוּ עַל תִּלֵּי-תִלִּים שֶׁל-שִׁבְרֵי שְׁבָרִים וּרְסִיסֵי רְסִיסִים וּתְבוּסַת סְפָרִים וּגְוִילִים, כִּלְיוֹן עֲמַל לֹא-אֱנוֹשׁ וּפְרִי מִשְׁנֶה עֲבוֹדַת פָּרֶךְ; וְלֹא-תַעֲמֹד עַל-הַהֶרֶס וְעָבַרְתָּ מִשָּׁם הַדָּרֶךְ – וְלִבְלְבוּ הַשִּׁטִּים לְנֶגְדְּךָ וְזָלְפוּ בְאַפְּךָ בְּשָׂמִים, צִיצֵיהֶן חֶצְיָם נוֹצוֹת וְרֵיחָן כְּרֵיחַ דָּמִים; וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה אֶת-עֶדְנַת הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ – וְלֹא-תְהִי לְךָ לְזָרָא; וּבְרִבֲבוֹת חִצֵּי זָהָב יְפַלַּח הַשֶּׁמֶשׁ כְּבֵדְךָ וְשֶׁבַע קַרְנַיִם מִכָּל-רְסִיס זְכוּכִית תִּשְׂמַחְנָה לְאֵידְךָ,
וְגַם-אֲנִי בַּלַּיְלָה בַלַּיְלָה אֵרֵד עַל הַקְּבָרִים,
אֶעֱמֹד אַבִּיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹשׁ בַּמִּסְתָּרִים –
וְאוּלָם, חַי אָנִי, נְאוּם יְיָ, אִם-אוֹרִיד דִּמְעָה.
וְגָדוֹל הַכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִמָּה –
וּמַה-מִּשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל? – אֱמֹר אַתָּה, בֶּן אָדָם!
אוֹ טוֹב מִזֶּה – שְׁתֹק! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי-מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִּרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי;
וּכְשׁוּבְךָ אֶל-בְּנֵי עַמֶּךָ – אַל-תָּשׁוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסַר כְּלִמָּתִי תִּשָּׂא וְהוֹרַדְתּוֹ עַל-קָדְקֳדָם,
וּמִכְּאֵבִי תִּקַּח עִמְּךָ וַהֲשֵׁבוֹתוֹ אֶל-חֵיקָם.
שבוע חלף מאותה שבת נוראה וההלם שהיכה בכולנו,
עם ישראל התגייס בהמוניו,
רוח הנכאים לבשה מסירות והקרבה, אחדות ואהבה,
ביחד ננצח
שבת שלום ובשורות טובות
הרב אבי רזניקוב
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.or
