אנחנו החברה לחקר המקרא*, מבקשים אתכם להיות שותפים שלנו, על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות, חד פעמי או הוראת קבע לשנה:
דרך אתר החברה: www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה,מלכ"ר וניהול תקין, לתרומות לפי סעיף 46 במס הכנסה.
*חשוב! בעמותה שלנו אין מקבלי משכורות, כולנו פועלים בהתנדבות.
..............................
כל ההרצאות בלחיצת כפתור באתר "ספוטיפי" כאן:
הרב, הלורד יונתן זקס ז"ל:
לרפא עולם שבור - לאן ממשיכים מכאן?
https://open.spotify.com/show/
............................................................................
בנוסף ההרצאה האחרונה מאתמול בערב של ד"ר משה הרשקוביץ -כיצד בונים משכן? כיצד בונים מדינה?
לכניסה בבקשה ללחוץ כאן:
https://open.spotify.com/episode/0PKcKfcmzYZnL5xvy8Py9u?si=NY5Py83XTkqAnUn8TR_sVw
דפי המקורות להרצאה מצורפים למייל זה כ-attaced (ניתן גם לפנות אלי ולקבל את דפי המקורות בנפרד)
...................................................................
פרשת כי תשא:" מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה, יִתֵּן תְּרוּמַת ד' "- אפקט איקאה בימי מלחמת מצווה -ד"רזאב ( ווה) פרידמן *
מאמרי מוקדש לזכרו של גיסי היקר והאהוב דוד מאיר ז"ל, שעלה אתמול לגנזי מרומים
"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
מלחמת המצווה בה אנו נתונים כבר 147 יום, אין צודקת ממנה. מטרות המלחמה מאד ברורות – מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם. בחזית הצבאית מידי יום ביומו אנו נפעמים, מגבורתם של חיילנו ומפקדינו, גיבורי התהילה, המקריבים את נפשם וגופם על מזבח הקודש של האומה והמדינה. אנו עדים לסיפורי גבורה הרואיים של חברות ורעות ללא גבולות. מלחמתם של צבא המילואים והסדיר היא מלחמת מצווה, שיש בה קדושה וטהרה. כך גם ההתגייסות בעורף ובחזית האזרחית, עם ישראל על עדותיו, מגזריו ושבטיו, נכנס מתחת לאלונקה, כאיש אחד בלב אחד. מלחמת המצווה מחייבת את כולם להיכנס מתחת לאלונקה- זה צו השעה החל על כולם, ללא יוצא מן הכלל.
אפקט איקאה הוא הטיה קוגניטיבית שבה לצרכנים יש נטייה להפריז בערכם של מוצרים שהם היו שותפים בחלק מתהליך ההרכבה שלהם. על פי התיאוריה, אנשים המרכיבים בעצמם מוצר כלשהו ומשקיעים בכך זמן ואנרגיה רבים יותר מאשר בתהליך הקנייה של מוצר מוגמר, נעשים הרבה יותר קשורים לחפץ ומוכנים לשלם עליו יותר מאשר על מוצר המגיע מוכן ומושלם. זאת אומרת, ההשקעה של הצרכן בחפץ מגבירה אצלו את האהבה כלפיו. השם אפקט איקאה נובע מכך שפריטי ריהוט רבים הנרכשים מהיצרנית וקמעונאית הרהיטים איקאה השוודית, דורשים הרכבה. אפקט איקאה זוהה והוגדר על ידי החוקרים מייקל נורטון מבית הספר לעסקים בהרווארד, דניאל מוצ'ון מאוניברסיטת ייל ודן אריאלי מאוניברסיטת דיוק, שפרסמו בשנת 2011 את תוצאות שלושה מחקרים בנושא. הם תיארו את אפקט איקאה כ"העבודה לבדה יכולה להספיק כדי לגרום לכך שאנשים יעניקו חיבה יתרה לחפץ שהוא תוצאה של עבודתם. תוצאות של מחקר שנערך בשנת 2011 הראו כי הנחקרים היו מוכנים לשלם בממוצע כ ־63% יותר עבור רהיטים שהרכיבו בעצמם, מאשר עבור פריטים זהים שהורכבו מראש. (ויקיפדיה).
אפקט איקאה, נוכח לאורך חמש פרשות הקמת המשכן, ובפרשתנו- במצוות מחצית השקל.
פרשתנו מאירה את החובה הלאומית והקולקטיבית, המוטלת על כולם, ללא יוצא מן הכלל, בשותפות ובמעורבות אקטיבית במעשה, כמו באפקט איקאה, בהקמת המשכן ובפעילותו השוטפת:" ויְדַבֵּר ד', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַד', בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.זֶה יִתְּנוּ, כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַד'... כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה,וָמָעְלָה יִתֵּן, תְּרוּמַת ד' "(שמות,ל',יא'-יד').בנתינת מחצית השקל, מתקיימת מעורבות אקטיבית, שכולם מחויבים בה.
רש"י בפרשנותו, מדגיש את חובת ההתגייסות של כולם לצבא העם בהקשר למצוות מחצית השקל - " כֹּל, הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה יִתֵּן, תְּרוּמַת ד' -למדך כאן, שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ד', לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. האנשים"- ונתנו כל אחד מחצית השקל". צא ולמד מדברי רש"י – כולם מעל גיל עשרים, הם מחויבי גיוס לצבא ומחויבים במחצית השקל. הבה נקרא את המילה – שקל - שרות קודש לאומה. המעבר מזהות של - עם עבדים, לזהות של – עם בני חורין, הוא המעבר מ - Being ל – Doing - זאת הזהות של משמעות ושייכות, של אפקט איקאה.
מכספי מחצית השקל של כולם, מימנו את התשתיות הציבוריות במשכן, את האדנים שהיוו הבסיס, שעליהם הורכבו קרשי המשכן וגם את מימון קורבנות הציבור. אחד מקורבנות הציבור הוא קורבן התמיד: "כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם, תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם". (שמות , כט', לח').כלומר, כולם בלי יוצא מן הכלל, מחויבים תמיד,להיות שותפים ופעילים במשימה הלאומית העליונה וגם אם זה דורש הקרבת קורבנות...
במסכת מנחות, דף סה', מתואר ויכוח מהותי ועקרוני שהתנהל בין הצדוקים ובין הפרושים, לגבי קורבנות התמיד, שכאמור מימונם הוא ממחצית השקל ומוגדרים כתשתיות ציבוריות במקדש : "שהיו צדוקים אומרים : יחיד מתנדב ומביא תמיד". הצדוקים טענו שיחיד יכול להתנדב ולהביא מכספו ומהונו קורבן תמיד. הם מסתמכים על הפסוק: " ואת הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים". לדעתם, המילה: " תעשה", מאפשרת ליחיד להתנדב עצמאית בהבאת קורבן התמיד ולהקריבו. הפרושים עונים לצדוקים, שקיים איסור על היחיד להקריב את קורבן התמיד והם מסתמכים על המילה בפסוק : "תשמרו". לדעת הפרושים, כל קורבנות הציבור צריכים לבוא מהקופה הציבורית, מתרומת הלשכה – מתרומת הציבור. הכול חייב להתנהל באופן גלוי בשקיפות מלאה, במסלול לבן רשמי ולא שחור.
הבה נעמיק בוויכוח המתנהל בין הצדוקים לבין הפרושים- החכמים. הוויכוח הוא עקרוני מהותי ואיננו סתם וויכוח טכני פרוצדוראלי.הדיון נסוב סביב השאלה-מהו המושג ציבור, בעם ישראל ?
הצדוקים תופסים את המושג ציבור - שנוצר מהרבה פרטים של אנשים ,שהציבור הוא סך כל הפרטים המרכיבים אותו. השלם הוא סך כול חלקיו. הצדוקים הבינו את מושג הציבור והחברה, של אוסף פרטים שמתקיים ביניהם סוג של שיתוף פעולה אד הוק. זאת חברה של פרטים שבתוכה, המתנהלת סביב ענין, אינטרס, או מטרה מוגדרת, שעשויים להסתיים ובעקבותיהם, השותפות של הפרטים תתפרק ותעלם, כאשר האינטרס או המטרה מסתיימים.
הפרושים- החכמים תופסים את מושג הציבור בעם ישראל – כישות אחת, כמו המנורה במשכן – מקשה אחת. לדעתם, ציבור הוא איננו סך כל הפרטים שבתוכו, שבין הפרטים מתקיימת כביכול שיתוף למטרה ספציפית או אינטרס משותף גרידא, אלא הכוונה היא למהות אחת של נצחיות וקיימות, של נצח ישראל. זאת מעין רקמה אנושית אחת שאיננה נפרמת לעולם ואיננה זמנית. ניתן לחבר לרעיון, את הערך של ערבות הדדית וסולידריות ,ששמר על קיומו של עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה. " כל ישראל ערבים זה בזה" או "ויחן ישראל כנגד ההר- כאיש אחד בלב אחד" – מצב זה מצביע על מהות אחת ולא סוג של שיתוף פעולה בין פרטים. האלשיך הקדוש (1508-1593 ) מעמיק ביסוד מצוות מחצית השקל , שרק שני יהודים הם שקל ואילו יהודי אחד הוא מחצית השקל. הראי"ה קוק ( 1865-1935 ) ב"משפט כהן", קמד' כותב : " ומה שרצו הצדוקים, שיחיד יהיה מתנדב ומביא תמיד, בא מפני שלא הודו שיש בכללות, כנסת ישראל קדושה מיוחדת, מה שלא נמצא בכל עם ולשון . שכל אומה עיקר הקיבוץ שלה הוא כדי להיטיב להיחידים הפרטיים, אבל הכלל מצד עצמו אין לו מציאות עצמית, ונמצא שערך הציבור כלפי אומות העולם הוא בבחינת שותפים. אבל באמת לגבי ישראל, ציבור ושותפים הם שני מושגים. ובשביל כך קורבנות ציבור צריכין להיות משל ציבור דווקא, שזהו ענין הקדושה של הכלל כולו". כלומר, מחצית השקל ,משמעותו – לציבור של קולקטיב של ישות אחת כמקשה אחת.
הנה למדנו שמצוות מחצית השקל מבטאת את התפיסה של "עם העבדים" שהופך להיות "עם בני חורין", ביציקת המשמעות של ציבור שלם, שמייצג סולידריות וערבות הדדית כמהות אחת.
צא ולמד, שבמפעל הלאומי של הקמת המשכן לאורך חמש פרשות, שדורש מעורבות פעילה ועשייה של כולם , ובמצוות מחצית השקל בפרשתנו, מתקיימת פרקטיקה של אפקט איקאה, שבו כולם מעורבים בחוויית העשייה, הנתינה וההתגייסות, באופן קבוע למשימה הלאומית. זאת המהות האמיתית של עם ישראל כציבור, שמבין את המשמעות והשייכות לאחריות קולקטיבית של Doing – אפקט איקאה. מצוות מחצית השקל בפרשתנו מתנגנת באוזנינו בשירו של מוטי המר : " כי כולנו, כן כולנו, כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו , משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו". רק שני יהודים הם שקל.
שבת שלום
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון
&
פרשת -כי תישא- תשפ"ד-דובי פריצקי- קק"ל
פרשת העגל ושבירת הלוחות באה 40 יום לאחר מעמד הר סיני אחרי "נעשה ונשמע". ללמדנו שהאמונה אינה מוקנית לאדם, וגם לא לעם, ע"י השראה מבחוץ, ולראיה אפילו גילוי שכינה כיציאת מצרים, קריעת ים סוף, נביאים שהשכינה דיברה מגרונם, לא הצליחו להחזיר למוטב. משמע שהאמונה צריכה לבוא מהאדם עצמו!! לעומת זאת דורות שמעולם לא נתגלתה להם השכינה ולא ראו ניסים ונפלאות ולא עמדו להם נביאים והאלוקים לא הושיעם, ולא עזר להם בצרתם, והם האמינו ומסרו את נפשם למענו, ללמדנו שהאדם הוא זה שבונה את המשכן בלב "בלבבי משכן אבנה" והמפגש עם האלוקים הוא כמו שאמר הרבי מקוצק "בכול מקום שהאדם קורא לו" שבת שלום מאשקלון ️️
&
