israel
בבקשה הפיצו את המיזם החדש המיוחד והמעניין הזה. אם אתם מכירים ויש לכם גישה למחלקה לתרבות יהודית במקומות שונים בארץ או בעולם, בבקשה בקשו מהם לעלות את המודעה ברשתות החברתיות שהם מנהלים וובקבוצות הוואטסאפ שיש לכם ולהם, או בבקשה תפנו אותם אלי. ישראל קריסטל 0543973801- info@hamikra.org
*********************************************
פרשת ויחי, "וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם" – רגע של חיבוק
ד"ר זאב ( ווה ) פרידמן *
פרשתנו מנכיחה לנגד עינינו , רגע של חיבוק , עת יעקב אבינו מחבק ומנשק את נכדיו,מנשה ואפרים, אותם הוא רואה לראשונה: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי אֵלֶּה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת; וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם"( בראשית, מח', ח'-י').
אנו נוכחים בספר בראשית, בהיעדר עדות, למגע פיזי של חיבוק, אצל אבותינו ואימהותינו כהורים.
הנה למשל, בבית ההורים , יצחק ורבקה, יעקב הבן אומר בקולו: " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה. וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח לִי " (בראשית, כז', יא'-יג').
אנו מזהים היעדר קשר חם ,נטול מגע פיזי של חיבוק או נשיקה של הורה לילדו.
מילת המפתח היא - "אוּלַי". מנקודת ראותו של הילד יעקב, המחזקת את הטענה, שיעקב ועשיו, כנראה לא זכו למגע חם ומחבק של אביהם וכנראה גם לא של אימם.
למילה – חיבוק והתרחשותה, איננו מוצאים עדות , גם לא בבית ההורים, אברהם ושרה וגם לא בבית ההורים , יעקב ,לאה ורחל.
ג'ון בולבי, היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי (1907 -1990 ) אבי תיאוריית "ההתקשרות" ( Attachment Theory) , תאוריה פסיכולוגית התפתחותית, אשר עוסקת בדינמיקה של מערכות יחסים ארוכות טווח בין אנשים, החל מהקשר המתפתח בין הילד להוריו בשנות החיים הראשונות. התאוריה מתמקדת בקשר ראשוני זה, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכך גם את תפיסתו העצמית.
לדעת בולבי, להורה, יש חלק משלים ביצירת ההתקשרות והוא, מתן טיפול יציב ורגיש לתינוק. הורים שהגיבו באופן שיטתי בדחייה כאשר תינוקותיהם חיפשו קירבה, מגע פיזי וחיבוק, ניתן היה לצפות שיפתחו התקשרות חרדתית. נמצא במחקרים רבים, שילדים תחת לחץ מעדיפים את הקירבה הפיזית, המגע החם והחיבוק של הוריהם.
דבורה בלום (2005) בספרה "ניסויים באהבה" טוענת : "מגע הינו צורך בסיסי וחיוני להתפתחות התינוק והילד. המגע חיוני הן לבריאותו הנפשית והן לרווחתו (wellness). כתוצאה מניתוח מחקרים החלה להתגבש גישה חדשה, של רגע החיבוק, אשר שללה את גישת הממסד הרפואי המקובלת, לבודד ילדים ולא לגעת בהם.
מי שהוביל את הגישה החדשה של רגע החיבוק, היה רופא הילדים הניו-יורקי הארי בקווין, שתלה בכניסה למרפאתו שלט: "אין להיכנס לפעוטון מבלי לקחת תינוק לידיים". הוא הצליח לשכנע את הממונים עליו בבית החולים, שיאפשרו לאימהות לשהות לצד ילדיהן. כעבור תקופה קצרה התברר, שכאשר אימהות נכחו במחלקה, שיעור הזיהומים הקטלניים ירד מ-35% ל- 10% .
המשמעות של תיאוריית ההתקשרות ה- Attachment שיש בה קרבה פיזית, חום, נשיקה ורגע של חיבוק של הורה לילדו, מוארת בזרקור נוסף בספר בראשית בפרשת וירא באירוע של הגר ובנה ישמעאל:"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַלאֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶתקֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר; אַל תִּירְאִי, כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ "( בראשית, כא', יד'- יט').
הנה לנו חיזוק ממלאך אלוקים לחשיבות ההתקשרות ה Attachment, ושל רגע החיבוק, של המגע הפיזי והענקת האהבה והחום של האם לבנה. המלאך מורה להגר כיצד עליה לנהוג עם בנה בסיטואציה המשברית של גירוש וחיי מדבר ארעיים.
דומה שהמלאך נושא בכנפיו את משק בשורת רגע החיבוק וכאומר להגר: במצב זה, הילד שלך ישמעאל, זקוק לקרבתך הפיזית, הוא זקוק שתגעי בו, שתחזיקי אותו בידך, חבקי אותו, פנקי אותו, כך הוא ירגיש ביטחון שיסייע לו לשרוד את המצוקה בה הוא נתון וכך ניתן יהיה לצמצם את הנזק הנפשי שיגרם לו במסלול גדילתו ועתידו .
המלאך למעשה, מעביר מסר לכולנו: התקרבו לילדיכם, חבקו אותם, נשקו אותם, פנקו אותם, שכן נגיעה היא בחילוף אותיות – עגינה , וילד זקוק לעוגן בדמות של חיבוק.
כוחו של חיבוק וחשיבותו , נתמך במחקרים רבים. כך נמצא שחיבוק מפחית לחץ וסטרס, משפר בריאות נפשית , ומפחית דיכאון, חרדה, כאב. כך גם תומך בבריאות פיזית , בריאות הלב, ומערכת החיסון.
כך למדנו אודות רגע החיבוק, בהתערבות חיבוקי, שפותחה במלחמת לבנון השנייה ע"י ד"ר שי חן גל, פרופ' אבי שדה וד"ר פלורה מור. זו התערבות מניעתית שתפקידה למנוע התפתחות של חרדה מצוקה ופוסט טראומה בקרב ילדים שנחשפו לאירועי לחץ ואסון המוני, כגון מלחמה, אסון וכיוצ"ב. התערבות חיבוקי מבוססת על סדנה טיפולית שכוללת פרוטוקול טיפולי מיוחד ומתן בובת כלבלב חיבוקי עצוב לכל אחד מהילדים המשתתפים. ההתערבות לוותה במחקרי הערכה שהצביען על היעילות הגבוהה שלה בהפחתת מצוקות וחרדות.
התערבות חיבוקי נעשתה עד היום בקרב 150 אלף ילדים בישראל ובעולם. מחקרים רבים שנעשו על התערבות חיבוקי הראו את היעילות הגבוהה שלה בהפחתת מצוקות, כאשר המרכיב המרכזי שמפחית את המצוקות זה הטיפול של הילד בבובה. התערבות חיבוקי נעשתה עד היום בכ-150,000 ילדים ברחבי העולם: בישראל אחרי מלחמות, ביפאן אחרי הצונאמי, באוקראינה במהלך המלחמה ובתורכיה לאחר אסון רעידת האדמה. (המקור: קבוצת עמל ומעבר, חיבוקי בג'וינט https://www.amalgroup.co.il/hibuki )
הבה נחזור לרגע החיבוק הנוכח בפרשתנו: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת בְּנֵי יוֹסֵף... וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם".
הנה לראשונה בספר בראשית, מתרחש בפועל , רגע של חיבוק במשפחת יעקב, עת הנכדים, זוכים לחיבוק וגם לנשיקה מסבם.
ברגע החיבוק את נכדיו, מתקן יעקב את פגם החסך, של היעדר חיבוק בבית הוריו.
למעשה , רגע החיבוק בפרשתנו, הוא התיקון השני של יעקב בחייו.
התיקון הראשון אירע ביציאתו הכפויה של יעקב לגלות חרן, מאימת אחיו עשו: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה"( בראשית, כח', י').תגית הרמאות שדבקה בו, הייתה חייבת תיקון.
על כך, הרחבתי במאמר אחר, אודות היציאה של יעקב לגלות, שהייתה מסע התיקון האישי שלו, את מעשה הרמייה שלו עצמו.
גם במסע התיקון בגלות חרן, חווה יעקב רגע של חיבוק, אבל מזויף ולא אמיתי, עת הוא נפגש עם לבן: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לו" (בראשית, כט', יג').
כבר רש"י בפרשנותו, העמידנו על אודות, התרחשות רגע חיבוק, שהוא מזויף ולא אמיתי: "וַיְחַבֶּק- כשלא ראה עימו כלום, אמר, שמא מרגליות הביא והינם בחיקו,וַיְנַשֶּׁק לו- אמר, שמא מרגליות הביא והם בפיו והם בפיו".
הנה, "מעשה אבות סימן לבנים" . האם לא מוכרים לנו בחיינו, אירועים של רגע חיבוק מזויף, שתלוי בדבר, שכולו שקר, נטול אמת ורגש , ומונע מתוך אינטרס אישי לא ישר ?.
הנה כי כן, יציאתו של יעקב לגלות מצרים, יש בה בין השאר, גם מסע של תיקון שני ,של אותם החסכים, בהיעדר מגע פיזי של רגע חיבוק, בבתי ההורים של אבותינו ואימהותינו.
דומה שהחיבוק והנשיקה שמעניק יעקב לנכדיו בפרשתנו, הוא לידתו של התרחשות רגע החיבוק הבראשיתי הראשון, במערכת היחסים, בין הורה לילדיו, שהרי התלמוד מלמדנו:" בני בנים הרי הם כבנים"( בבלי, יבמות, סב', ב'). יש כאן תיקון של ממש.
אבל נמצא שתיקון רגע החיבוק ,במשפחת יעקב, אמנם בהקשר למערכת יחסים בין אחים, כבר התחיל עוד קודם , באותו מפגש דרמטי בין האחים יעקב ועשו: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (בראשית, לג', ד').
ר' שמשון רפאל הירש( 1808-1888 ), מעצים בפרשנותו, את רגע החיבוק שהתחולל : "מלת ויבכו היא עד נאמן לכך, שלפנינו התגלותו של רגש אנושי טהור...דמעות המתפרצות ברגעים כאלה, חזקה שהן יוצאות מעומק הלב. הנשיקה הזאת והדמעות הללו מגלות לנו, כי גם עשו הוא מזרע אברהם אבינו ואיננו רק צייד פרוע... גם עשו מתפרק לאט לאט מחרבו והולך ומשכין בקרבו יותר ויותר את רוח אהבת האדם. ודווקא יעקב הוא הנותן על פי רוב הזדמנות לעשו להוכיח שעקרון האנושות מתחיל להתגלות אצלו".
הנה התרחשות רגע של חיבוק אמיתי שאינו תלוי בדבר, שבכוחו להביא לתיקון, של מערכת יחסים, של קרע, איבה ושנאה שנמשך שנים, בין אחים.
כך גם חווינו רגע של חיבוק, אמיתי ולא מזויף, שהתרחש בהתוועדותו של יוסף לאחיו: "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן בָּכָה, עַל צַוָּארָיו. וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ"( בראשית, מה', יד'-טו'). הנה כוחו של רגע החיבוק , הקורא לפיוס ולסליחה.
מופע נוסף של רגע של חיבוק, אמיתי המלא רגש, מתרחש במפגש של יוסף ואביו יעקב, לאחר נתק של 22 שנים: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה; וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו, עוֹד" (בראשית, מו',כט').
כך מגיע רגע החיבוק המרגש , לסיום מסעו הבראשיתי בפרשתנו, עת יוסף נפרד מאביו יעקב , בעת מיתתו: "וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק לוֹ"( בראשית, מט', לג'- נ',א').
"וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו", זאת צוואתו של יעקב ,שכוללת בתוכה גם מסר ברור לבניו ולצאצאיו לדורות – אהבו וחבקו אחד את השני, אבל היו כנים ואמיתיים.
הנה רגע החיבוק , מתנגן בשירה של חוה אלברשטיין : "להקלה בהפרעות נשימה ועיכול, לא להפסיק לקחת עד סוף הטיפול. כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק. תרופה זו אין לשמור מילדים ותינוקות, לקחת בין הארוחות ועם הארוחות. כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק".
חזק חזק ונתחזק
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מְלַבֵּב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון.
&
הדבר תורה מוקדש לנכדה החדשה שזכיתי בת לאביטל ונדב שנולדה חמש דקות אחרי פתיחת שנת 2026 כמתנה לשנה.-דובי פריצקי-קק"ל
ויחי – לראות גם כשלא רואים
ספר בראשית נחתם במפגש מרגש של פיוס, ברכות ואחדות. יעקב אבינו, כמו יצחק אביו, איבד את ראייתו לעת זקנה – אך בניגוד אליו, לא איבד את היכולת לראות את המציאות נכוחה. להפך. דווקא אז הוא אומר: “ראה פניך לא פיללתי והנה הראה אותי אלוקים גם את זרעך” – ראייה עמוקה שאינה תלויה בעיניים אלא בלב ובשכל.
יעקב מבין שלכל אחד מבניו יש ייעוד וכוחות שונים. לכן הוא משכל את ידיו בברכת אפרים ומנשה, ומלמד שגמישות היא תנאי להנהגה אמתית. לא תמיד הבכור קודם, ולא תמיד הסדר הקבוע הוא הנכון – המציאות דורשת הקשבה, הבחנה ושינוי.
בהמשך משנה יעקב את מעמדם של האחים, אך הפעם אין מחאה ואין קנאה. האחים למדו שכל אחד מקבל את מקומו הראוי, ושהשלם נבנה דווקא מן השונות. כך נרפאים סופית הקרעים של ספר בראשית – אין עוד מאבקי כוח, אלא אחריות משותפת.
מכאן היסוד הגדול: ספר בראשית אינו ספר של שלטון וכיבוש, אלא ספר של משפחות. החיים מתחילים במשפחה, ובה אנו לומדים לאהוב, להכיל ולתקן. מי שאינו לומד לחיות עם משפחתו – מתקשה לחיות עם העולם כולו.
כאשר אנו דואגים למשפחה, אנו לומדים לדאוג לטוב המשותף של כולם – וכדברי הרב זקס: תיקון העולם מתחיל בבית. "שאנו דואגים לבני משפחותינו, אנו לומדים לדאוג לטוב המשותף של כולם" שבת שלום מסמינר מחנכים בירושלים ️-דובי פריצקי-קק"ל
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.or
