אנחנו החברה לחקר המקרא, מבקשים לקבל את תרומתך על מנת לאפשר לחברה לחקר המקרא מיסודו של דוד בן-גוריון, להוות עורק חיים חיוני לפיתוח וצמיחה של מקצועות התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
ניתן להעביר תרומות:
דרך אתר החברה www.hamikra.org
בכרטיסי אשראי ,או BIT (קבלה עם אישור מס נשלחת במקביל.)
החברה מוכרת כעמותה לתרומות לפי סעיף 46
במס הכנסה.
.............................................................................................
פרק יומי בנביא החל מספר יהושע, מוגש מפי
הרב רפאל נוסבוים,
הכולל: הקראת הפרק, הצגת הרקע, תוך שימוש במדרשים ומפרשי חז"ל,ולסיום-סיכום. (בממוצע 15 דקות פרק).
להשמעת הפרק לחצו כאן:(בגלל עומס, הפרק עולה תוך 30 שניות, סבלנות בבקשה, זה כדאי)
https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31470116&Video=True
לפרקים הבאים לחצו למטה באפליקציה: הפרק הבא.
.............................................................................................
אנו מזמינים אתכם לצפות כאן ב-63 ההרצאות "הרב לורד זקס זצ"ל כפרשן מקרא" שהעלנו בזום במשך שנת תשפ"ב
https://hilabenitzhak.wixsite.com/hamikraharavsacks
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.org
ד"ר זאב (ווה) פרידמן - "מניעת חוק מרפי"
פרשת וישלח -"וְעַתָּה הָיִיתִי,לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת ",מניעת חוק מֵרְפִי,בנתיב אי הוודאות של יעקב אבינו
ד"ר זאב ( ווה ) פרידמן
חוק מֵרְפִי גורס, כי בכל מצב נתון, אם יש סיכוי לכך שאירועים יתרחשו שלא כשורה, הם אכן יתרחשו שלא כשורה. הוא מנוסח לרוב כ-"כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש" (Anything that can go wrong, will go wrong). החוק נקרא על שם אדוארד א' מֵרְפִי ג'וניור, מהנדס פיתוח אשר עבד זמן קצר בניסויי מגררות טילים בחיל האוויר של ארצות הברית ב-1949. (ויקיפדיה)
ההתמודדות למניעת התרחשותו של חוק מרפי במציאות של אי ודאות, היא הערכות מוקדמת וניהול סיכונים, ככל שניתן מראש.
עולם ניהול הסיכונים מאופיין בניסיון להבין חוסר ודאות, לנתח אותו ולנסות לשלוט בו. ניתן לומר שכמעט בכל היבט בחיינו קיים ממד של חוסר ודאות ולכן יש למקד את ניהול הסיכונים ביעדים מוגדרים. לתוך ניתוח הסיכונים נכנסים היבטים הסתברותיים כמו גם היבטים פסיכולוגיים רבים של נפש האדם ושל יכולותיו האנליטיות.
ההתמודדות המושכלת בניהול סיכונים ומניעת שיבוש עתידי, במציאות של אי ודאות , במעגלי חיינו השונים- האישי, המשפחתי, הקהילתי והמדינתי, דורשת נוכחותו של מנהיג מבוגר אחראי, הרואה נכוחה את הנולד.
כך בשנת 1953 נטל ראש הממשלה דוד בן גוריון חופשה של 7 שבועות , כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. התוצאה הייתה, בדמות מסמך מכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותר של תכנית לניהול סיכונים. בן גוריון מצביע בו לא רק על האיומים שניצבים בפני ישראל , אלא גם על ההזדמנויות שעשויות לנטרל את האיומים האלה. בסקירת הביטחון של בן גוריון ניתן לראות מסמך יסוד לניהול הסיכונים הניצבים בפני ישראל וההערכות הנכונה.(מערכות, גיליון 452 טבת תשע"ד דצמבר 2013- ניהול סיכונים Management Plan RMP Risk לפי גישת בן גוריון).
דומה שיעקב אבינו, הוא המנהיג הראשון בהיסטוריה , שמוביל תהליך מסודר ומפורט של תכנית ניהול סיכונים, שבאה לידי ביטוי בשלושה מעגלים, המשתקפים בפרשתנו.
שלושה מעגלי ניהול הסיכונים הם:1. האישי. 2. המשפחתי .3. המדיני הגאופוליטי.
המעגל האישי
יעקב בפרשת ויצא אותה קראנו בשבת שעברה, מנהל סיכונים במישור האישי. כאן יעקב לבדו הוא יודע להגדיר באופן ברור את האיומים וההזדמנויות. יעקב מתחבר כמו בסולם מסלאו, לצרכים הקיומיים שלו- מזון, ביגוד וביטחון אישי:" וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה ד' לִי, לֵאלֹהִים" ( בראשית, כח', כ'-כא').
יעקב בפרשתנו נוקט במשפט המכונן והאישי המופיע - בפרשה השמינית ובפסוק השמיני בספר בראשית:"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" ( בראשית, לב', י'). אנו מכירים את הפרשנויות השונות המציגות את צניעותו של יעקב- "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים", משפט המופיע - בפרשה השמינית ובפסוק השמיני בספר בראשית - שמינית של שמינית גאווה.
אני מבקש להציג קריאה נוספת לפסוק זה, בהקשר לנושא דיוננו.
יעקב נתון בעולם של אי ודאות אישי, הוא חרד ליישומו של חוק מֵרְפִי, שמשהו עלול להשתבש בנתיב בריחתו מעשו. פנייתו לקב"ה ,היא לסייע לו רק בצרכים הקיומיים הבסיסיים .
יעקב המנהל סיכונים, מקבל החלטה אישית- כרגע זה לא הזמן לעשות חסדים למען אחרים. עליי עכשיו בעת הזאת, להקטין ( מלשון- קָטֹנְתִּי) זמנית, את פעילות החסד שלי ולטפל בניהול הסיכונים שלי ולפרוש זמני מטיפולי באחרים. הנה כי כן במעגל האישי של יעקב בפרשתנו -"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ " (בראשית, לב', כה'), גוזר יעקב על עצמו- עלי לטפל בי ולהסיר האיומים על קיומי. אך גם למנוע ככל שניתן -מלחמת אחים-וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת ?, בסימן שאלה. כפי שנראה זאת במעגל המשפחתי.
המעגל המשפחתי
עתה עננת השיבוש של חוק מֵרְפִי מרחפת באוויר במלוא עצימותה בפרשתנו: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה.וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ" ( בראשית, לב', ד'- ו').
הנה לנו בפרשתנו אירוע, לקראת קיומו של מפגש פסגה בין שני מנהיגים באותה עת, שהם גם אחים, שאף אחד לא יודע מה תהיינה תוצאות המפגש. האם לפיוס או למאבק? האם לשלום או למלחמה? מילות המפתח הן : ״ לַאדֹנִי" "עַבְדְּךָ".
יעקב כמבוגר אחראי, ייעשה הכול למנוע – מלחמת אחים – "וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב נערך לשלושה תרחישים בסדר הבא: דורון, תפילה ומלחמה. המדיניות של יעקב היא לפיוס ולשלום עם אחיו עשו. רש"י ( 1040 -1105 ) מפרש : " התקין עצמו לשלושה דברים,- לדורון, לתפילה ולמלחמה. לדורון- ותעבור המנחה על פניו. לתפילה-אלוקי אבי אברהם. למלחמה- והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית, לב', ח' ).
אך גם יעקב המבוגר האחראי, חושש שמשהו עלול להשתבש, הוא איננו יודע האם המפגש יתקיים באווירה של מלחמה או באווירה של שלום ?. יעקב כמבוגר אחראי למשפחתו הענפה וגם כמבוגר אחראי, לייעודו לחזור לארץ ישראל ולקומם את הישוב היהודי המחודש בארצו, מכין עצמו לתרחישים השונים ומנהל ניהול סיכונים קלאסי.
יעקב מדגים לנו פרקטיקה של ניהול סיכונים, ביחס למשפחתו ורכושו, אותו צבר בעשר אצבעות, בתקופת שהותו בבית לבן :"וירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וַיֹּאמֶר, אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה" ( בראשית, לב, ח- ט). כלומר, במרחב הפנימי , אנהג בטקטיקה של הגנה מונעת בתוך המשפחה הקטנה שלי –לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת- נשותיי ,ילדיי והצאן- באופן זמני נוכח הסיכון לפגיעה בגוף וברכוש.
אבל במרחב החיצוני של המשפחה המורחבת- אל מול אחי עשו ומחנהו, אעשה הכול למנוע מלחמת אחים שמאופיינת -בשְׁנֵי מַחֲנוֹת. כך נוהג יעקב : "וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. וַיִּתֵּן, בְּיַד עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר" (בראשית, לב', יד').
ניהול הסיכונים של יעקב ביחס למשפחתו האינטימית, מקבל ביטוי של תיעדוף נוכח הסיכון המוחשי:"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים, עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" ( בראשית, לג', א'-ב') .
יעקב מבין שהתנהלותו כמבוגר אחראי במתאר הסיכון שבו הוא נתון, איננו רק להווה, אלא לא פחות מכך- לעתיד. על כתפי המנהיג המבוגר והאחראי ,רובצת אחריות גם לעתיד הדורות הבאים.
המעגל המדיני הגאופוליטיַ
המעבר מהמעגל המשפחתי למעגל זה, מתרחש בפרשתנו במאבקו של יעקב במלאך :"ויֹּאמֶר אֵלָיו, מַה שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי, אִם יִשְׂרָאֵל" (בראשית, לב', כח' – כט'). יִשְׂרָאֵל כמבוגר אחראי, לייעודו לחזור לארץ ישראל ולקומם את הישוב היהודי המחודש בארצו, מכין עצמו לתרחישים השונים ומנהל ניהול סיכונים קלאסי במעגל רחב יותר. כאן מדיום המפגש, איננו רק בין אחים ביולוגיים, אלא בין עמים – ישראל ואדום, ירושלים ורומי.
כך למשל, מתאר המדרש את מערכת היחסים המיוחדת של רבי יהודה הנשיא עם הקיסר הרומאי אנטונינוס - צאצא של אדום שמקורו בעשו:״רבי יהודה הנשיא אמר למזכירו רב אפס: כתוב איגרת ממני למרן מלכא אנטונינוס. קם וכתב: מן יהודא נשיאה למרן מלכא אנטונינוס. לקח רבנו (רבי יהודה הנשיא) האיגרת וקרעה. אמר לו: כתוב: מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר לו מזכירו רב אפס: מפני מה אתה מבזה על כבודך? אמר לו: וכי טוב אני מזקני יעקב, לא כך אמר יעקב: כה אמר עבדך?״ (מדרש בראשית רבה).
שיעור אודות האסטרטגיה והטקטיקה בדיפלומטיה של יעקב עם עשו אויבו, במישור המדיני הגיאופוליטי ולא במישור האישי או המשפחתי, נלמד במדרש לקח טוב : " אמר ר' יונתן: כל מי שרוצה לרצות מלך או שלטון ואינו יודע דרכם וטכסיסיהם, יניח פרשה זו לפניו וילמד הימנה טכסיסי פיוסים וריצויים". גם הפרשן ר' עובדיה ספורנו ( המאה ה-16 ) הנמנה על קבוצת פרשנים זאת, מעניק רוח גבית לדרך פעולתו של יעקב במישור המדיני הגיאופוליטי:״ הן לוא עשו כן בריוני בית שני, לא היה נחרב בית מקדשנו, כמו שהעיד ר' יוחנן בן זכאי, באומרו: בריונים דבן לא שבקינן ( בריונים שבנו, לא נתנוני לצאת מן העיר ולבוא לפני אספסינוס)״.
המפגש התקיים והסתיים בטוב, באווירה של התפייסות ושלום : "וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו. וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ".( לג', ד'). בעל "העמק דבר", הנצי"ב מוולוז'ין מראשוני חובבי ציון במאה ה-19 מפרש : "ויבכו- שניהם בכו. בא ללמד שגם יעקב נתעורר עליו לשעה זו אהבה לעשו. וכן לדורות, בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם. אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו...וכמו שרבי היה אוהב אמיתי לאנטונינוס וכן הרבה".
יתכן שבזכות מערכת היחסים של רבי יהודה הנשיא עם השלטון הרומאי, ומערכת היחסים האישית והכימיה עם הקיסר אנטונינוס ,הוא זכה לאוטונומיה מלאה ופריחה כלכלית בציפורי, שסייעה לו להקים ולהשלים את המפעל המונומנטלי של ששה סדרי המשנה וחתימתה בשנת 200 לספירה. "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". יתכן שרבי יהודה הנשיא היה צריך מרחב חיים של - "תותחים לא רועמים" ורווחה כלכלית, על מנת לאפשר למוזות ולכוחות היצירה התרבותיים לרעום ,ליצור ולסיים את מפעל ש"ס המשנה.
יעקב כבר לא מתמקד רק במעגל המשפחתי האינטימי, אלא אחריותו כמנהיג אחראי היא לא פחות, גם לעתיד - למעגל הרחב המדיני הגיאופוליטי . קו פרשת המים מבחינתו, התרחש במאבקו עם המלאך:" לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי, אִם יִשְׂרָאֵל". שינוי השם לישראל -מטילה על יעקב, אחריות רחבה וגדולה יותר, למנוע חלילה שיבוש וסיכון ישיבתנו בארץ המובטחת, עליו לנהוג כישראל - המבוגר והאחראי לכולם ולא רק למשפחתו האישית ולמחנה הקטן שלו. אכן יעקב אבינו- ישראל בשמו החדש, מנחיל לנו מורשה, שבניהול סיכונים כמבוגר אחראי, ניתן למנוע את התרחשותו של חוק מֵרְפִי והוא לא בהכרח גזרת גורל.
ישראל אבינו מלמדנו, שכל דבר שיכול להשתבש, לא בהכרח שאכן הוא ישתבש.
"מעשה אבות סימן לבנים"
שבת שלום
*ד"ר זאב ( ווה) פרידמן ,מנכ"ל מלב"ב ( מרכזים לטיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר ובבני משפחותיהם בקהילה). לשעבר, מנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו ומנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות.
&
פרשת וישלח - ביולוגיה סינטטית ואחריות אזרחית -
מייקל אייזנברג- משקיע הון סיכון קרן אלפא
בשלהי הפרשה, לאחר שמתוארת כל פעילותו הכלכלית של יעקב בארץ, נאמר: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם". מכאן ועד סוף הפרשה מתוארת שושלתו של עשו, והתיישבותו בארצו של החורי בני שעיר תוך התערות בם.
רש"י בעקבות התלמוד מרחיב על יכולותיהם הייחודיות של בני שעיר החורי: "יושבי הארץ - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה".
בהמשך לידע הבוטני מסתבר שהם ערכו גם ניסויים בבעלי חיים. התורה מתארת: "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו". שוב, רש"י בעקבות התלמוד מסביר:
"את הימם" - פרדים. הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד. והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה). ולמה נקרא שמם ימים? שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר' חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה".
ברור שלפעמים היכולת האנושית יוצרת תרכובות מזיקות. אבל כאן, הסיפור פחות חד-משמעי. לפרדות יש יכולות ייחודיות של חוזק עם כוח סבל רב (מה שמכונה בגנטיקה 'און כלאיים' (Hybrid vigor) - תופעה שבה בן-כלאיים הוא בעל ביצועים טובים משל כל אחד מהוריו "טהורי הגזע", בתפקוד או בתכונה ביולוגית כלשהי). תכונות אלו עשויות להועיל מאוד לנשיאת משאות בתנאי דרך קשים. עם זאת, הפרדות הלבנות החזקות והעיקשות עלולות להיות מסוכנות ולפגוע באנשים.
בימים אלו מתפתח בארץ תחום הביולוגיה הסינתטית. מי אחראי על מה שמפתחים? בייחוד בעידן שבו חברות מסחריות הן אלו שמובילות תחומי חקר רבים.
לאחרונה התברר עד כמה הבינה המלאכותית מתקדמת. עם השקתה של GPTChat, אשר מוסגלת לכתוב ולתקשר בעצמה ואפילו לבנות שירים וסיפורים, יהיה קשה להבין אם בן השיח שמולך הוא אדם או מחשב, והאם משהו שכתוב באמת בדוק ומובהק.
ניצול נכון של פריצות דרך בדאטה, בבינה מלאכותית ובביולוגיה סינתטית, ייטיב עם האנושות ויסייע לפתור אתגרים, כמו זמינות אוכל ומים, וללא ספק יבשיל פתרונות בריאותיים ורפואיים. אולם, בינה מלאכותית, המצאות ביולוגיות ויכולות ניתוח של ביג-דאטה עלולות להיות מנוצלות לרעה (כמו פגיעה בפרטיות, תרמיות, שיבוטים לא ראויים ועוד). עלינו לבנות במחשבה תחילה מערכת ערכית-חברתית שתתמוך בחדשנות ותקדם את פני המחר לטובת כינונה של חברה בריאה ועתיד משותף טוב יותר. במקרה הזה, לקחי העבר, מורשת התנ״ך יכולים להיות נר לרגלינו בנושאי האתיקה. מי מרים את הכפפה?
אשמח לקבל תגובות בכתובת: treeoflifeandprosperity@gmail.com
ספר בראשית בשיאו: האם כבר קראתם את ״עץ החיים והכסף״ על ספר בראשית?
&
הרב אבי רזניקוב-רב בית החולים איכילוב ת"א
מאבקו של יעקב אבינו עם המלאך
יעקב אבינו עמד להיפגש עם עשו אחיו לאחר עשרים שנות היעדרות, ביודעו שאש השנאה והנקמה בקרבו של עשו לא שככה מיקודה במשך כל השנים הללו, ואולי אף התלהטה והתגברה. הוא נמצא בעת שבר ומשבר, במצוקה אדירה ובחוסר וודאות מטלטל, הוא פוחד מאד על נפשו ועל נפש ההולכים עמו, כמו שמעידה התורה, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (בר' ל"ב, ח'), וזועק לד' באימה גדולה, "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (שם, י"ב).
בלילה, בעודו לבדו, מתואר מאבק, "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בר' ל"ב, כ"ג–כ"ה), אחת התעלומות המעניינות ביותר במהלך סיפור חייו של יעקב אבינו הוא מאבקו עם המלאך. כיצד יש להבין את ההתרחשות הזו ? הרמב"ם מלמדנו במורה-הנבוכים שכל פרשת "ההיאבקות והשיחה הללו עם המלאך היו] במראה הנבואה". כך שאין כל ספק שלא מדובר כאן בהיאבקות ובהתגוששות במובן האלים והתחרותי שאנחנו מכירים, אלא במאבק שכל כולו התנהל בשׂגב מחשבתו הנבואית של יעקב אבינו.
הלם קרב, הידוע גם בשמו "תגובת קרב", הוא תגובה לפוסט טראומה של חייל לאירוע שהתרחש בזמן פעילות מבצעית־מלחמתית, חיים בקרבנו אנשים מיוחדים שמתמודדים בגבורה עם צלקות גופניות ונפשיות שנוצרו מתוך רצון לבנות את בית ישראל. מה יחסה של היהדות וההלכה לטראומה ולתגובות פסיכוסומטיות,
"פשר החלומות", ספרו של פרויד משנת 1900, הניח את היסוד לתפישת החלום כמראה, אם כי חידתית ונעלמה, למתרחש בנפש. לפי פרויד החלום מבטא משאלות, פחדים, התבוננות על מצב עכשווי של החולם, התייחסות למצבי עבר וכמו כן תקוות לעתיד. כאילו שהנחנו ערימה של נגטיבים והדפסנו מכולם תצלום אחד סתור ומבולבל בו דבר פולש לדבר, משתנה מבלי שנבין.הרב אבי רזניקוב.
&
יגאל גור אריה- פרשת וישלח-תשפ"ג-"עם ישראל-היכולת לצמוח מתוך קשיים"
פרשת וישלח
רחל רמן הייתה רופאה בבית חולים ציבורי גדול בארה"ב ומתוקף תפקידה טיפלה בחולים שחלו במחלות קשות. היא עצמה הייתה אישה חולה מאוד והתמודדה מאז צעירותה עם מצבים חשוכי מרפא. היכרות זו עם עולם החולי והרפואה משני צדדיו אפשרה לה להגיע לתובנות מעמיקות על נפש האדם. *היא הבינה שכמה שקשה ההתמודדות הגופנית של החולה, המצוקה הנפשית היא קשה לאין ערוך*. האתגר הרפואי השלם חייב לתת דעתו לא רק למכאובי הגוף אלא גם על מכאובי הנפש. בספרה ברכות סבי היא מתארת את המפגשים שלה עם מטופליה והמוטיב המרכזי בספר הזה הוא שהחיים בשלמותם, לרבות הכאב שבהם, הם ברכה. היא לומדת את המסר הזה מהסיפור בפרשת וישלח:
יעקב נאבק עם איש, שבהמשך מתברר שאינו אלא מלאך אלוהים. אף על פי שבמהלך המאבק יעקב נפצע פציעה קשה, הוא מצליח בסופו של דבר להתגבר על המלאך, ולמרבה הפלא, בתום המאבק הוא מבקש ממנו ברכה.
אדם חולה חווה את חייו כמאבק, אך גם בבריאותנו החיים כרוכים ברגעים של כאב, פציעות ואובדן. מן הסיפור הזה אנו למדים עד כמה רגעים כאלו יכולים להיות גם מכוננים בעבורנו. הם מעוררים אותנו לשאול שאלות מהותיות על החיים ולנסות להכיל את המציאות הקשה שנכפית עלינו. מסיפורו של יעקב *אנו למדים שבקושי יש גם ברכה והוא מסוגל להצמיח בנו כוחות ותובנות שלא התגלו קודם לכן*.
סיפור יעקב והמלאך מאיר באור חדש את דמותו של יעקב. במבט ראשון נראה שעשו הצייד ואיש השדה החי על חרבו הוא החזק במשפחה, ואילו יעקב "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז) הוא הפסיבי והחלש יותר, ה'ילד של אימא' (בראשית כה, כח).
אולם סיפור המאבק מציג לנו תמונה שונה בתכלית ומגלה ביעקב את עוצמתו ויכולתו להיאבק במכשולים שלפניו ולהתגבר עליהם. ואכן, בעקבות אותו מאבק, יעקב מקבל את שמו החדש, המבטא יכולת זו: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית כה, כט). הכוח שעליו מדובר כאן אינו רק כוח גופני אלא גם כוח רצון, כוח הרוח.
לאמיתו של דבר, גם משמו המקורי של יעקב שנתנה לו אמו בשל אותו מעשה שהספיק לעשות טרם צאתו מהרחם, עולה דמות שנמצאת במאבק והמנסה לגבור על הגורל: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (בראשית כה, כו).
שני השמות של יעקב מרמזים על תנועת חייו של יעקב: *מאבק*. נראה שהמציאות נוטה כמעט תמיד נגד יעקב וכדי להתגבר עליה אין לו מנוס מלהילחם. משום שהוא נולד שני, הוא נאלץ לקנות את הבכורה, ומפני שאביו העדיף את עשו על פניו היה עליו לקחת את הברכות במרמה. בשל כל זאת, הוא נאלץ לגלות מביתו לחרן ולחזור לביתו רק אחרי עשרים שנה. גם בחרן הוא נאלץ להיאבק כדי להתחתן עם רחל וכדי להתפרנס. בשובו סוף-סוף לארץ כנען הוא מגלה שגם כעבור עשרים שנה ויותר לא פסק ממנו איום הרצח, והוא נאלץ להתמודד עם עשו שבא לקראתו עם ארבע מאות איש.
את השם השני שקיבל יעקב מהמלאך נושאים אנו, צאצאיו. בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. יש קללה סינית שמאחלת 'שיהיו לך חיים מעניינים' וחוששני שאצל עם ישראל קללה זו התממשה. רק לעיתים רחוקות זכינו לרוגע ולשלווה. שום דבר לא בא לנו בקלות ועל כל דבר אנחנו נאלצים להילחם. במהלך אלפיים השנים שהיינו בגלות נאבקנו לשרוד, לשמור על אמונתנו ועל מורשת אבותינו. והנה סוף-סוף זכינו לחזור לארצנו, אבל כמו יעקב, גם אנו גילינו שגם כאן לא פסק האיום על עצם קיומנו ונגזר עלינו מאבק בלתי פוסק כדי לשרוד. למרות כל המכות והקשיים במהלך ההיסטוריה, לא נעלמנו. אדרבה, יצרנו יצירה רוחנית ענפה, הרבה חיים, שמחה ואהבה.
*היכולת לצמוח מתוך הקשיים ולהפוך קללה לברכה היא אפיינה את סיפורי ההישרדות של עם ישראל והיא הפכה אותנו למי שאנחנו גם כיום*.
שבת שלום!
שבת שלווה וענוגה !!
יגאל גור אריה
&
פרשת וישלח – מסרים חינוכיים- בועז חדד-רכז התנ"ך אורט מעלות.חבר הנהלת החברה לחקר המקרא
יעקב נמצא בסיטואציה קשה , עשיו בא לקראתו עם ארבע מאות איש , מה עושים, מתפללים ?אבל איך להתפלל ?הוא רוצה לומר לשם ,שיציל אותו מעשו, אז מה הוא אומר? "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשתי מחנות " המסר שתדע איך מתפללים ,קודם תגיד שלא מגיע לך כלום כי במקלי עברתי את הירדן ואחר כך תודה למי שליווה אותך ותאמר ,איך אני חוזר עכשיו עם שתי מחנות גדולים , אני קטן מכול החסדים שאתה עושה לי ועכשיו "הצילני נא מיד עשו אחי" . תמיד יש לזכור שהכרת התודה על הדברים הקטנים , היא הבסיס לאושר , אנחנו מייחלים לדברים גדולים ושוכחים כמה טוב לנו כבר עכשיו .
עשרים שנה יעקב עובד אצל לבן ומצליח לכרות עם לבן ברית שלום ואז כתוב ,"ויוותר יעקב לבדו ,ויאבק איש עימו עד עלול השחר "שר של עשו " . ליעקב יש בנים , למה הוא עומד לבדו ? למה הוא לא מזעיק את שמעון ולוי ,שבאותה פרשה הם עושים טבח בשכם , למה הוא לא מזעיק את יהודה החזק ? יעקב ,לא רצה לסכן את ילדיו , כאילו אומר ," מוטב יכנס החץ בי ולא באחד מילדי" ,יעקב הוא סמל לעם קשה עורף ,לא מוותר ונלחם באומץ ובנחישות נגד המלאך, אבל יחד עם זאת בעל לב רך לילדיו ודואג להם מאוד .יכולנו להיקרא ,עם אברהם או יצחק ,אבל נקראנו ,דווקא ישראל. למה בחרנו דווקא ישראל ? ישנו רמז נפלא במילה ישראל , יש לנו , שלושה אבות וארבע אימהות המילה ישראל בת חמש אותיות כי במילה ישראל ישנם שמות של ,כל האבות והאימהות של האומה י=יצחק + יעקב האות ש= שרה , האות ר =רבקה + רחל , האות א = אברהם , ל =לאה .
יעקב נלחם עם המלאך והוא לא יכול היה לו , אבל הוא הצליח לפגוע ,בכף ירך יעקב ,בגיד הנשה ,לכן אנחנו לא אוכלים את גיד הנשה יעקב מעביר את ילדיו ואת נשותיו ומציל אותם ,אבל הילדים משאירים אותו לבד ואז המלאך ניצל זאת ונלחם אתו ,לכן לא אוכלים את גיד הנשה ,כדי להזכיר לנו שאסור להשאיר את אבא ואמא לבד ,מכוון שאם אנו נמצאים איתם ,גם מלאך לא מצליח להיאבק איתם .
יעקב הלך סכותה ועשיו שעירה , יעקב אומר לעשיו ,הילדים רכים, הוא רצה לתת חינוך טוב לילדיו ,למרות השלום ביניהם ,חשוב ליעקב באיזה גן יגדלו ילדיו ובאיזה בית ספר הם יהיו ,שעור בחינוך של יעקב .עשו אומר ליעקב "ואלך כנגדך " אני יהיה יחד איתך בוא לגור בשכונה שלי ומחבק את יעקב , אבל יעקב מסרב "הסביבה משפיע על הילדים
יעקב מגיע לכוון עשיו אבל הוא בלחץ, לכן הוא מנסה לתת לו מתנות , כדי להרגיע אותו .ממה הוא מפחד כל כך ? כסף יש לו , עשיו לא יותר חזק ,שהרי יעקב הצליח להרים את האבן ,שכל הרועים לא הצליחו לגלול מעל פי הבאר . יעקב פוחד דווקא שבגלל הכוח שלא יגיע למסקנה "שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה " , כלומר שלא "ידבק "בחטא הגאוה .
מסופר על פגישה בין שני אחים ,יעקב ועשו , מה יעקב עשה ? יעקב מכין את עצמו כדי להיפגש עם אחיו באמצעות שלושה דברים :דורון {=מתנה } תפילה ומלחמה . קודם דורון =מתנה , אחר כך תפילה "הצילני נא מיד אחי מיד עשו " .למה גם מיד אחי וגם מיד עשו?
הרי ברור שזה עשו , ליעקב היה אח אחד ! הוא אח שלי אומנם, אבל הוא עדיין עשו הרשע. יש לזכור , שבמלחמה כולם מפסידים . יעקב מלמד אותנו ,שקודם צריך להתנהג בדרכי נועם ,כמו שאמר שלמה המלך בספר קהלת פרק ט' פסוק י"ח ,"טובה חוכמה מכלי קרב " אף פעם ,אל תעדיף מלחמה על פני תפילה וצדקה והמלחמה צריכה להיות נגד יצר הרע שלך שמנסה להוביל אותך ,ללכת מיד , ללא מחשבה מעמיקה , בדרך הכוח . יש לקיים את דברי שלמה המלך בספר משלי פרק ט"ז פסוק ל"ב " טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" .יש להתפעל מההכנעה של יעקב , הוא משתחווה לאחיו עשו ,יעקב ואומר בפרק ל"ג פסוק ח' "למצא חן בעיני אדוני" .
7.מסר חינוכי שביעי- חשיבות ערך המשפחה כערך עליון בבית היהודי .
עשיו רואה ארבע נשים ואחד עשר ילדים והוא שואל את יעקב "מי אלה לך ? " ויעקב אומר "אלה הם הילדים שחנן יהוה את עבדיך " ערך המשפחה הוא ערך עליון ,בעיני יעקב ,לעומת עשיו שהחיצוניות חשובה לו יותר ," אציגה נא .." אומר עשו , מתפאר בהישגים החומריים שלו. הוא עושה הרבה כסף על חשבון חיי המשפחה . "וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ?" יעקב אומר " יהוה אשר חנן יהוה את עבדיך " , עשיו אומר אני רוצה להציג את המפקדים שלי ואז יעקב אומר ,למה אמצא חן בעיני אדוני ?" הכול טוב , זה לא מה שמעניין אותי , התהילה והפרסום . יש שתי דמויות עשיו מול יעקב "בית ומשפחה מול קרירה , עשיו החיים שלו לכוון החוצה קרירה להתפתח לגדול ,ארבע מאות מפקדים , בוא תראה איזה תצוגה יש לי "איש הרושם". תראה איזה צבא יש לי איזה מדינה הקמתי בארץ אדום .
חבל על הקישורים שלך אומר עשו ליעקב ,תתפתח תצא אל העולם הגדול , לא חבל עליך יעקב , הילדים יעצרו אותך מלהתפתח החוצה , אבל יעקב אומר ,אצלי ההצלחה זה הילדים זה הבית אצל עשו ההצלחה היא כמה אוהדים יש לי, את יעקב מעניין ,האישה והילדים ,כמו שאמר דוד המלך בספר תהילים פרק פ"ד פסוק ה' "אשרי יושבי ביתך ".הצלחה אצל עשו זה הקרירה עם כמה כסף אתה חוזר הביתה אצל יעקב ההצלחה היא הבית הילדים ההשקעה בילדים, אם אחרי שייצבת את משפחתך הצלחת להקים 24 אלף תלמידים שאותם חינכת ,זו תוספת ,אבל לא על חשבון הבית, כפי שאמרו חז"ל "עניי ביתך קודמים "וכמו שאמר בלעם בן בעור בספר במדבר פרק כ"ד פסוק ה' על עם ישראל ,"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל " ברגע שהשקעת בבית הצלחה שלך תפרוץ החוצה .
8.מסר חינוכי שמיני -מה שהכי חשוב להצלחה הוא הדרך שבה עשית ,עד שהגעת עד להצלחה .
למה קוראים לנו "ישראל " ? " הרי צריך לקרא ליעקב לאחר שניצח את המלאך "יתכל" מהמילה "ותוכל "שהרי ,הנושא הוא הניצחון .יעקב ניצח את המלאך ,
אבל השם "ישראל " הוא מסר המדגיש את המאבק שבדרך "שרית עם אלוהים ועם אנשים " , כלומר ,לא פחדת להילחם באומץ גם נגד החזקים ביותר .לא התוצאה הסופית היא החשובה , כי בחיי עם ישראל יש הרבה קרבות לא בכולם אנו מנצחים ,אבל אנו עם של לוחמים ,שמנסים כמיטב יכולתנו להתגבר ולהוסיף טוב בעולם. אם ילד מראה לנו מבחן ,האם אנו מתמקדים רק בציון הסופי ,או לוקחים בחשבון כמה הוא התאמץ כדי להשיג את אותו ציון וכמה אנרגיות ההשקיע התלמיד בדרך .צריך לזכור אנו קרואים על שם המאבק ולא על שם הניצחון , כי התוצאה הסופית לא תמיד תלויה בנו אבל אנחנו פה לא רק בשביל לנצח ,אלא כדי להילחם.
יעקב מפחד , אותו מצליחן, ששרד את הירידה לחרן והצליח להקים משפחה לתפארת . איך יתכן שהוא פוחד ? התשובה לכך היא, שיש מצליחנים שנותנים לכוח ולשררה להעלות להם לראש אבל לא יעקב. יעקוב אומר" קטונתי " הוא לא ניסה לשחק את הגיבור הוא היה פחדן שלא מפחד לפחד , הוא פחד שלא לחטא . יעקב עומד כל הזמן על המשמר בבית לבן "ותדד שנתי מעיני " ,ללא עודף בטחון עצמי ,תמיד מוכן לכל תקלה שתהיה ,שמה לא יתלכלך בחטא . יעקב יודע שאף אחד לא מאובטח מנפילות . העשו האישי אורב לנו בכל פינה ,מי שמנצח מלאך לא פוחד מאחיו עשו ,אלא מפחד שיצר הרע יתגבר עליו , דבר שיגרום לו , לצאת למלחמה נגד אחיו ,לכן יעקב אומר לבורא עולם הצילני נא מיד יצר הרע שבי , שלא אתפתה להילחם נגד עשו אחי .
כאשר אתה רב עם אחיך אל תחפש סיוע מאחרים גם אם אתה יודע שאחיך חושב כמו עשיו ומתנהג כמו עשו , הבוס, קרי בורא עולם , רוצה שתלמד להסתדר אתו לבד ,גם עם העשו שלך .,במקרה זה ,הפחד הוא בריא . הפחד של יעקב היה מעיכוב בהתפתחות האישית שלו , הוא לא מתכוון לוותר על כל מה שהשיג בהמשך הדרך רק בגלל טעות שבה הוא יצטרך להילחם נגד אחיו ותוצאות המלחמה ביניהם תעכב את התפתחותו והתקדמותו בחיים.
יעקב שולח מלאכים לדבר עם עשו , יעקב בטוח, שעשו רוצה להרוג אותו , אבל ,יעקב בחוכמתו, מביא את עשו למצב ,שהוא יבא לנשק אותו במקום להרוג אותו , הוא הסתכל עליו והתחיל ללמד עליו זכות ,כאליו אומר, מי יודע מה חברים שלו לימדו אותו , הוא ילד טוב ,אולי הוא השתנה ?מסר זה שודר לתוך המוח של עשו ,והוא הפך להיות בן אדם אחר ,צריך ללמד זכות על אנשים ותראו נפלאות גם עם אלה שנגדכם, הם בסוף יבואו לנשק אתכם , כי מחשבה טובה תהפוך את השני לטוב . יחד עם זאת יש לזכור שבשום מקום לא נאמר שעשו הגיע כדי להרוג את יעקב ,לכן אין לשפוט אדם לפי אמירותיו בעבר , אלא על פי מעשיו בהווה . ואסיים בדבריו של טוני רובינס ,סופר אמריקאי ,שנחשב לאחד היועצים ,המפורסמים והמצליחים בעולם, שאמר "ההחלטה נמדדת על ידי פעולה . אם לא נקטת פעולה , לא באמת קבלת החלטה !
שבת שלום – ממני באהבה גדולה חדד בועז
