טקסט רגיל
www.hamikra.org & www.tanach5.org & info@hamikra.org
לשותפות ותרומה לחברה לחקר המקרא הכנסו בבקשה www.hamikra.org (קבלה עם אישור החזר מס 46 בפקודה.)
פרשת וישלח- "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" -הגנה, הרתעה, התרעה והכרעה
ד"ר זאב ( ווה ) פרידמן *
“חומת יריחו”הוא השם שניתןלמסמך תכנוני של חמאס, שמפרט לפי הדיווחים את תוכניתו לפלישה רחבת היקף לישראל, דרך פריצת הגדר ועימותים על הקרקע. המסמך,שהתגלגל בין גורמי מודיעין בישראל, כולל: כניסה שבירת ההגנה של אוגדת עזה , השמדת מוצבים עיקריים לערי קו ראשון, כמו אשקלון, שדרות ונתיבות. לפי חלק מהפרסומים, דו"חות מודיעין מצביעים על כך, ששב"כ, אמ"ן ואוגדת עזה הכירו את המסמךכבר ב־2022 וגם ב־ 2018., אך המוכנות אליו נמחקה.היום אנחנו יודעים,שכל דרגי המנהיגות המדינית והצבאית, היו שבויים בקונספציה ובעיוורון קולוסאלי.הערב הודיעהרמטכ"ל רא"ל אייל זמירעל הקמת צוות חקירה בראשות האלוף במיל׳ רוני נומה, כדי לבדוק את הטיפול בתוכנית- “חומת יריחו” ואת הסיבות לכישלון ההיערכות.
היום ברור לכול,שוועדת חקירה ממלכתית שתקום,תידרש לבדוק לעומק, גם את ההתנהלות ביחס ל“חומת יריחו”.
העיוורון והשתלטותהקונספציהשאחזו בנו,משתקפים בקריסת תפיסת הבטחוןהמקודשת- הגנה, הרתעה, התרעה והכרעה, בשבעה באוקטובר בשמחת תורה בשעה 6.29 בבוקר.
בשנת 1953 נטל ראש הממשלהדוד בן גוריון( 1886-1973 )חופשה של 7 שבועות,כדי לנתח לעומק את מצבה של ישראל. התוצאה הייתה, בדמות מסמך מכונן שכתב ושעומד בסטנדרטים המודרניים ביותרשל תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. בן גוריון מצביע בו לא רק עלהאיומיםשניצבים בפני ישראל, אלא גם עלההזדמנויותשעשויות לנטרל את האיומים האלה. בסקירת הביטחון של בן גוריון ניתן לראות מסמך יסודלניהול הסיכונים הניצבים בפני ישראל.עולם ניהול הסיכונים מאופיין בניסיון להבין חוסר ודאות, לנתח אותו לנסות לשלוט בו.לתוך ניתוח הסיכונים נכנסים היבטים הסתברותיים כמו גם היבטים פסיכולוגיים רבים של נפש האדם ושל יכולותיו האנליטיות(מערכות, גיליון 452 טבת תשע"ד דצמבר 2013- ניהול סיכוניםManagement Plan RMPRiskלפי גישת בן גוריון).
תפיסת הביטחון שלבן גוריון, מביאה לידי ביטוי את תפיסת הביטחון- "קיר הברזל", מבית מדרשו שלזאב ז'בוטינסקי( 1880-1940), שהתגבשה אחרי העימות הראשון בין היישוב היהודי לישוב הערבי בארץ ישראל בשנים 1920–1921.
הנה כי כן,תפיסת הביטחון של מדינת ישראל נשענת על ארבע רגליים:הגנה, הרתעה, התרעה והכרעה.
הבה נציג וננתח אתתפיסת הביטחוןעל ארבעת רגליה,כפי שמשתקפתבפרשתנו,בבחינת-בימים ההם בזמן הזה, מעשה אבות, סימן לבנים .
כך פותחתפרשתנו: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב,עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה;וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ.וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, אֶל עֵשָׂו,וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ"(בראשית, לב', ה'-ז').
תפיסת הביטחוןשל יעקב מודגמת הלכה למעשה. יעקב נערך לכל תרחיש אפשרי:לשלום או למלחמה.יעקב מקייםהערכת מצבושולח שליחי מודיעין מתווכים לעשו. המידעהצי"ח( ציון ידיעות חשובות), שמביאים לו שליחי המודיעין, גורמת לולהיערך נכונהבתפיסת הביטחון על ארבעת רגליה – הגנה, התרעה, הרתעה והכרעה.
יעקב לקראת מפגשו עם עשו, נערך לשלושה מסלולים בסדר הבא:דורון, תפילה ומלחמה. המדיניות של יעקב היאלפיוס ולשלוםעם אחיו עשו.רש"י( 1040 -1105 ) מפרש: " התקין עצמו לשלושה דברים,- לדורון, לתפילה ולמלחמה.לדורון- ותעבור המנחה על פניו.לתפילה-אלוקי אבי אברהם.למלחמה- והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית, לב', ח' ).
יעקב לא יודע האם המפגש יתקיים באווירה שלמלחמהאו באווירה של שלום?יעקב כמבוגר אחראי למשפחתו העניפהולייעודו לחזור לארץ ישראל ולקומם את הישוב היהודי המחודש בארצו, מכין עצמו לתרחישים השוניםומנהל ניהול סיכונים קלאסי.
תפיסת הביטחון וניהול הסיכונים של יעקב ביחס למשפחתו,בדגשלהגנה,מקבלים ביטוי שלתיעדוף בפרשתנו :"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ;וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים, עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" (בראשית, לג', א'-ב') .
ההגנה על תינוקות, ילדים ונשים, היא בעדיפות עליונה בתפיסת הביטחון של יעקב.כך מהדהד באוזנינו שירו שליהודה עמיחי( 1924- 2000 )- "אלוהים מרחם על ילדי הגן", המדבר על הצורך בהגנה עלהחפים מפשע: "אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר. ועל הגדולים לא ירחם עוד ישאירם לבדם ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע בחול הלוהט כדי להגיע אלתחנת האיסוף והם שותתי דם".
יעקב נערך גםלתרחיש של מלחמה, בכך שהוא מקיים הערכת מצב הנשענת על ניתוחהיכולות והכוונותשל עשו.רש"י מאיר זאת בפרשנותו: "שהיית אומר אחי הוא, אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע,עודנו בשנאתו".
כך גם הפרשןר' יונתן איבשיץ( 1694-1764), תורם להערכת המצב אודות הפרופיל שלעשו האויב:"זאת הייתה עורמתו של עשו, כי אם ילך לבדו ויהרוג את יעקב, כיצד ישא פניו אל אביו, כיצד יצדיק את עצמו בפניו. לכן הקדים ולקח עמוכנופיה של רוצחים, כדי שעל כל פנים יוכל להטיל את האשמה עליהם ולטעון שהוא חף מפשע".
יעקבמעריך שעשו לא מורתע ופניו למלחמה, ולכן הוא נערךונוקט בפעולות מנע מוקדמות, שיש בהן, גםהגנהוגםהתרעהוגם יכולתלהכרעה, בדגש להערכות מוקדמת למלחמה, במגבלות היכולות והמשאבים הנתונים לו:" וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וַיֹּאמֶר, אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה".
הנה רש"ימדגישבמיוחד את האסטרטגיההמלחמתיתוההערכות לה מראש:" על כרחו, כי אלחם עמו".יש להניח שיש בכל פעולות אלו שליעקב,אולי גםלהרתיעאת עשו, לפתוח במלחמה,במידה וידע גם להפעיל גורמי מודיעין מטעמו, להבין אתכוונותיו ופעולותיו של יעקב.
הבה נבחן גם יסוד נוסף וחשוב בהתנהלותו של יעקב , המשתקף בפסוק:"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת עַבְדֶּךָ" (בראשית, לב', י'}.
הַגְּרָ"א(הגאון רבנו אליהו מווילנא ( 1720-1797) מאיר אתערך הצניעות שבפסוק: הפרשה השמינית בתורה היא פרשת "וישלח" והפסוק השמיני בפרשה הוא "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים ", זוהיהשמינית שבשמינית שבגאווה.הנה כי כן, לדעת להגיד –קָטֹנְתִּי, בכך יעקב מפגיןצניעות, שמונעת קבעון מחשבתי לקונספציה ולחוסר הקשבה פתוחה ולאגו.במוחו צרוב עמוק, האירוע הדרמטי עם אחיו עשו, של מכירת הבכורה והרמייה, והוא יודע להפיק הלקחים מהעבר. הנה כי כן המדרש מאיר זאת :"רבי שמעון בר יוחאי אומר, והלא (הלכה) בידוע,שעשו שונא ליעקב"( ספרי, בראשית לג',י').
עתה נראה, שהאירוע מסתיים לכאורה, בסוג של הכרעה,באווירה של התפייסות ושלום:"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ"(בראשית, לג', ד').
הנה רוח פרשנותו של ר' שמשון רפאל הירש( 1808-1888 ):"גם עשו מתפרק לאט לאט מחרבווהולך ומשכין בקרבו יותר ויותר את רוח אהבת האדם. ודווקא יעקב הוא הנותן על פי רוב, הזדמנות לעשולהוכיח, שעקרון האנושות מתחיל להתגלות אצלו".
אבל דווקא ברוח תקופתנו העכשווית, שלמלחמה הנמשכת,הבה נטה אוזנינו לפרשנותה שלפרופ' נחמה ליבוביץ( 1905-1997 ) המגיבה לפרשנותו שלרש"ר הירש: "וקל לנו לשמוע את הד קולה שלהמאה ה-19 עלעיוורונה האופטימיהעולה מתוך דבריו (של רש"ר הירש).הן הוא כרבים מבני דורו,רואה כאן את אשר רצה כל כך לראות. את עשו המתפרק לאט לאט מחרבו ומשכין בקרבו יותר ויותר את רוח אהבת האדם.ולא נבוא בריב עימו, על אשר לא ידע את אשר ידוע נדע אנו היום". נשמע מוכר בערב השבעה באוקטובר!
הנה פרשתנו מנחילה לנו אתהזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי, מי הוא האויב ומהם שורשיו:" אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו:אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁתעֵשָׂו, רְעוּאֵל, בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. וַיִּהְיוּ, בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר, צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז. וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶתעֲמָלֵק"(בראשית, לו',י'-יב'). הנה כי כן,עמלק - בימים ההם בזמן הזה, לזכור ולא לשכוח: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים, כה').
כך גם מלמדנוהמדרשבהקשר למפגש יעקב ועשו בפרשתנו: "העושה עצמו שה, הזאב אוכלו"(בראשית רבה ע"ה ב'). התנהגות של שה, לא מביאההרתעה.
הבה נמשיךבתפיסת הביטחון של יעקב, בהמשך הפרשה, באירועמאבקו של יעקב עם המלאך: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִםיִשְׂרָאֵל, כִּישָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל"( בראשית, לב', כג'- כט').
במערכה הזאת מתנהלמאבק פיזיבין המלאך שרו של עשו, לבין יעקב. המלאך הוא סוג שלפרוקסי( שליח) של עשו. לפני כן, לא הייתה כלהתרעה או הרתעה. האירוע בא בהפתעה.
הציור האומנותי שלהצייר גוסטב דורהמשנת 1885, מיטיב לתאר את אופי המאבק, יעקב נאבק כאשר הוא ניצב על שפת התהום. זאתמלחמה קיומית של יעקב.
יעקב המופתע, מתעשת מהר. הוא מאמין בכוחו, באמונתו ובצדקת דרכו. הוא מבין שהואלבדבמערכה - "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹוַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר".
"שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל".הנה המסר ליעקב- התפיסה והדימוי העצמי שלך, הם משאבי הניצחון שלך. כן, תשנן כל הזמן לעצמך-אני יכול, אני אנצח.
אכן הייתה הכרעה במאבקו של יעקב עם המלאך , שרו של עשו.
הנה המשמעות לדורות: "ויֹּאמֶר אֵלָיו ( המלאך), מַה שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל". הנה לידתו של עם ישראל, שחייב לקחת אחריות על גורלו למען קיומו –"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן"( ברכת בלעם, במדבר, כג', ט'). עלינו לסמוך רק על הקב"ה ועל עצמנו.
יעקב בשינוי שמולישראלמבין, שהתנהלותוכמבוגר אחראיבמתאר הסיכון שבו הוא נתון, איננו רק להווה, אלא לא פחות מכך-לעתיד. על כתפי המנהיג המבוגר והאחראי, רובצת אחריות גםלעתיד הדורות הבאים. "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים,וַתּוּכָל".
תפיסת הביטחון של מדינת ישראל:הגנה, הרתעה, התרעה והכרעה,דורשת גםאחדותהמשתקפת באותיות השם -ישראל:יצחק ,יעקב. שרה. רבקה,רחל. אברהם. לאה.
המסר ברור: רקבאחדות וביחד ננצח.
שבת שלום
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מְלַבֵּב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון.
&
פרשת וישלח-תשפ"ו- דובי פריצקי-קק"ל
יעקב מגיע לארץ ישראל שלם – בגופו, בממונו ובתורתו. הוא אדם רוחני, אך גם איש מעשה, המתקן מטבעות בשווקים. הציר המחבר את כל המאורעות בפרשה הוא נושא הקניין והרכוש. שלוש פעמים מופיע השורש ק.נ.ה (מקנה וקניין), ושלוש פעמים מופיעה המילה רכוש.
מהו בעצם קניין? הילד הראשון בהיסטוריה נקרא קין, וחוה מסבירה: "קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'" – כלומר: רכשתי מאת האלוקים. לבני אדם יש צורך עמוק לרכוש דברים; הקניין ממלא אותם באושר ובהרגשת שליטה. מחייו הראשונים ועד אחרית ימיו, חיי האדם הם מסע קניות אחד גדול: הוא "קונה" אישה כדי לבנות בית, הוא קונה קרקע כדי להקים משכן ומשפחה.
יעקב מתקן מטבע בשכם – צעד משמעותי בעולם שבו עדיין החליפו חפץ בחפץ. כסף קשור בלשון חז"ל לכיסופים – דבר שכל אדם מבקש. הכסף מאפשר לאדם להתחבר לכל מה שיש בעולם.
ההבדל בין יעקב לעשיו מתגלה בגישתם לרכוש. עשיו אומר: "יש לי רב" – כלומר, יש לי מספיק. יעקב אומר: "קח נא את ברכתי... כי חנני אלוקים וכי יש לי כל" – לא הרבה, אלא כל מה שצריך באיכות ושלמות.
עשיו מבקש לכבוש את העולם במהירות, יחד עם ארבע מאות האנשים שבאים עמו. יעקב מבקש לחבר את העולם בתהליך ארוך, שיגיע לשלמות רק באחרית הימים. גם לחיבור הכלכלי יש מטרה רוחנית: שכל העולם יתאחד, ידבר בשפה ברורה ויקרא בשם האלוקים.
דינה בפרשה מבקשת להתחבר עם אנשי שכם, אך הדבר מסתיים בכאב גדול. יוסף יחבר בעתיד את משפחתו לעולם המצרי. שלמה המלך יחבר את ישראל לאומות העולם באמצעות נישואיו הרבים – וגם זה יסתיים בתוצאה קשה. רחל, שמתה בדרך, מצטערת על בניה ההולכים לגלות, אך יודעת שהמסע הארוך הזה יהיה חלק מתיקון העולם, כי תפקידו של עם ישראל הוא לאחד ולפתח את העולם – "לתקן עולם במלכות שַׁדַּי".
אנחנו עושים, מתפללים ומייחלים להגיע אל היעד.
שבת שלום באיטליה בתוך הקרוז בים הגדול️- דובי פריצקי-קק"ל
