החברה לחקר המקרא, יוצאת במיזם נוסף בזום חינם, בעקבות השנה האחרונה ובמיוחד לאחר האסון הנורא בחג שמחת תורה תשפ"ד
בסידרה מיוחדת לימי המלחמה ולאחריה בהשראת הרב לורד יונתן זקס זצ"ל:
"לרפא עולם שבור - לאן ממשיכים מכאן"
בימי חמישי בערב שעה 20.30
הרצאה ראשונה בסדרה ביום חמישי הבא
יז בכסליו 30.11.2023 שעה 8.30 בערב, מרצה:
הרב ד"ר תמיר גרנות-ראש ישיבת "אורות שאול ת"א
הנושא:"שומר גוי קדוש: מתחיה לקדושה. במקרא ובזמן הזה"
מצורף דף נחיתה להרשמה ולקבלת קוד כניסה למיזם
בבקשה ללחוץ כאן:
https://sacks.hamikra.org/rav_zacks/
***************************************************
ומכאן לפרשת ויצא יעקב...
הרב סא"ל מיל. ערן דאום רב קהילת שמשוני -מודיעין-
חלום יעקב - מה משמעות הפרטים-מוקלט
&
מתוך ספרו של הרב ד"ר יואל בן-נון, חבר בפורם התנ"ך בחברה לחקר המקרא.
'מקראות – בינה בתורה', לפרשת ויצא:
זיכרון לנופלים על הגדרות ובבתי היישובים, במרחבי הטבע ובכבישים בפרוץ מלחמת העצמאות השמינית שפרצה בשמיני עצרת, וללוחמים בעזה על הגנת עמנו בארצנו – עם תפילה לשלום לוחמינו (ובכללם נכדיי), להשבת כל השבויים, ולהרמת קרן ישראל בניצחון האור על החושך, בעזרת ה'.
ההתגלות ליעקב (כ"ח, יא-כב) מול התגלות לאברהם (י"ב, ח; י"ג, ג-יז)
יעקב הופתע מעצם העובדה ש-ה' התגלה אליו בדברים דומים לאלה שאמר לאברהם סבו, ובסמוך לאותו "המקום" אשר "מקדם לבית-אל" (אצל אברהם נזכר "ההרה", ומקומו "בין בית-אל ובין העי", ואילו אצל יעקב נזכרת "לוז" כשם "העיר", בלי 'הר', ובלי "העי"). אולם אברהם היה רואה, ויעקב שוכב וחולם – אברהם ביום, ויעקב בלילה.
אחרי דבר ה', אברהם התהלך בארץ, ויעקב הלך לגלות. למרבה ההפתעה, דווקא כאן התגלתה הבטחת "והנה אנכי עמך" (שם כ"ח, טו) כסולם מגשר (בגלות!) בין חלום גאולה שמימי של יעקב הבורח, לבין ארץ ממשית עתידית אליה ישוב. כאשר ישוב יעקב מפדן ארם ויקיים את נדרו בבית-אל, בארץ (ל"ה, א-ד, ט-טו), לא ייזכר שם 'סולם', לא 'מלאכים', ולא 'חלום', כפי שלא היה צורך בהם לאברהם, כי בארץ שה' בחר להתגלות בה לאבות, שמים וארץ מתחברים.
הבטחת "לך אתננה ולזרעך" לא נאמרה לאברהם באלון מורה ולא בשום מקום אחר, רק "מקדם לבית-אל". בסמוך לשם, "בַּמקום" המקודש בבית-אל, חזרה הבטחת "לך אתננה ולזרעך" ונאמרה ליעקב, יחד עם ריבוי זרעו "כעפר הארץ", ועם ארבע רוחות העולם (בסדר שונה) שנזכרו בהבטחות ה' לאברהם רק "במקום ההוא" –
שא נא עיניך וּרְאֵה מן המקום אשר אתה שם, צפֹנה ונגבה וקֵדמה וימה;
כי את כל הארץ אשר אתה רֹאֶה לך אתננה ולזרעך עד עולם;
וליעקב –
הארץ אשר אתה שֹכֵב עליה, לך אתננה ולזרעך; והיה זרעך כעפר הארץ,
ופרצת ימה וקֵדמה וצפֹנה ונגבה, ונברכו בך כל משפחֹת האדמה, ובזרעך;
אמנם נכללו כאן גם כמה ביטויים חשובים ביותר מהתגלויות ה' לאברהם וליצחק במקומות אחרים, כמו "אני ה' ", שפתח את ברית בין הבתרים (ט"ו, ז) בפנינו. "ונברכו בך כל משפחֹת האדמה", שנאמר לאברהם בדבר ה' הראשון (י"ב, א-ג), והבטחות "אנכי" לחיזוק, שנאמרו כשאברהם היה ירא (בעקבות מלחמתו במלכים, שם ט"ו, א), וכשיצחק היה ירא מפני אבימלך (ועלה לבאר שבע, שם כ"ו, כג-כד).
מתוך ההקבלה וההבדלים אנו מגלים דבר נוסף –
בהתגלות הזאת ליעקב יש פער ברור בין החלק הראשון, בו בולטת ההמשכיות להבטחות שנאמרו ואברהם וליצחק, לבין החלק השני המיוחד ליעקב. בחלק הראשון בולט ההבדל בין אברהם העֵר והפעיל, שיישא את עיניו ויראה, וגם יקום להתהלך בארץ "לארכהּ ולרחבהּ". זאת, לעומת יעקב שראה בחלום הלילה איך יפרוץ זרעו לארבע רוחות העולם, והליכתו לגלות, הפוכה מזו של אברהם ויצחק.
לגישור על הפער, להליכה מעבר לסולם, באה בחלק השני ההבטחה המחזקת ומעצימה:
"והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך"!
כאן עיקר ההבדל בין מה שנאמר ליעקב מכוחן של ההבטחות לאברהם וליצחק, לבין ההבטחה המיוחדת לה הוא זקוק בבריחתו לגלות. כאן גם ההבדל העמוק בין סגנון "אני ה' " הבוטח והרוגע, לבין המתח והחרדה הניכרים בסגנון "והנה אנכי עמך" (בפסוק טו).
איך הפך יעקב לאיש שדה?!
יעקב נאלץ לברוח מפני עשו, וישב בבית לבן עשרים שנה. בשנים אלה עבד את לבן בכל כוחו, תלוי ברצונו של הגביר ומשועבד לו כעבד, עם זאת, הוא חי גם כבן חורין בשדה, כאיש שדה, כפי שהוא עצמו מתאר (בריב עם לבן בדרכו לשוב לארץ):
"זה עשרים שנה אנכי עמך, רחליך ועזיך לא שִׁכֵּלו ואילי צאנך לא אכלתי. טרֵפה לא הבאתי אליך אנכי אֲחַטֶנָה מידי תבקשנה, גנֻבתי יום וגנֻבתי לילה. הייתי ביום אכלני חֹרֶב וקרח בלילה ותִדַד שנתי מעֵינָי"; (ל"א, לח-מ).
יעקב סיגל לעצמו את מידות השדה ואת חיי השדה, על כל קשיי ההתמודדות, מבלי שהשתנה אופיו הבסיסי כאיש תם!
על המִרמה שיזמה רבקה כלפי יצחק שילם יעקב בכפלים, ואף ארבעה וחמישה, כלומר, בהונאתו החוזרת של לבן, עליה אמר יעקב "ותַחֲלֵף את משכֻּרתי עשרת מֹנים" (שם, מא). שיא השיאים של המרמה היה כמובן בהכנסת לאה במקום רחל בליל החתונה, על ידי לבן אחי רבקה.
כך מתייחס המדרש לשאלתו של יעקב בחמת רוחו: "ולמה רִמיתָני"? (כ"ט, כה):
"כל הלילה היתה לאה] עושה עצמה כרחל. כיוון שעמד בבוקר - 'והנה הִוא לאה' (כ"ט, כה), אמר לה: בת הרמאי, למה רימית אותי? אמרה לו: ואתה למה רימית אביך? כשאמר לך 'אתה זה בני עשו'? (כ"ז, כד), אמרת לו: 'אנֹכי עשו בכֹרך' (שם, י"ט), ואתה אומר 'ולמה רִמיתני'? ואביך לא אמר 'בא אחיך במרמה' (כ"ז, לה)?";
(תנחומא בובר] ויצא י"א, עמוד 152).
אולם, יעקב עדיין לא נלחם כמו עשו, ואיך יזכה בברכות, שקיבל אותן מפני שלבש את בגדי עשו, בגדי הלוחם? הרי יעקב ברח מפני המלחמה כל ימיו!
על כך נלמד בשבוע הבא, בפרשת וישלח, ב"מעבר יבוק". הרב ד"ר יואל בן-נון
&
המאמר השבועי לפרשת ויצא מתוך ספרו של אריה ארזי
"פניו אליך – פנים חדשות בפרשיות השבוע "
"לאן נעלם החזון "
הקב"ה מבטיח ליעקב מספר הבטחות שבהן: הבטחה לירושת הארץ, ברכת הזרע, הבטחה לשמירתו בנדודיו והבטחה להשיבו אל ביתו אך יעקב אינו מגיב עליהן בנדרו.
מדוע הגיב יעקב רק להבטחה האחרונה של הקב"ה, שהבטיחו לספק את צרכיו הפיזיים ואת ביטחונו? מה עם החזון הנשגב שבהתגלות? המאמר מציע תשובה המבוססת על מודל הצרכים של אברהם מסלאו.
ויהי הלימוד לעילוי נשמת כל הנספים במערכה, ולזכרם של כל הנופלים ה' יקום דמם .
לחצו כאן לקריאת המאמר לחצו כאן
למידע על הספר פניו אליך לחצו כאן
לתגובות arye.arzi@gmail.com
&
מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 262- אל תביאנו לידי חטא -חיים קופל
1) בסוף פרשת תולדות, מספרת לנו התורה על יעקב שהלך(ברח)לפדן ארם, לשאת אשה, כעצת יצחק אביו, או לברוח מפני עשו אחיו, כעצת אמו רבקה. מטבע הדברים, יעקב חשש, שמא ישיגו עשו אחיו, ובכלל האם השידוך יעלה יפה. והנה הוא מגיע לבית אל, נרדם וחולם חלום, שבו ה' נראה אליו, ועונה לכל משאלותיו, ואף מעבר: " הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ, וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ..וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כ"ח-י"ג.. ט"ו). בהמשך :"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (כ"ח-ט"ז). ואומר רש"י, על אתר, "לא ידעתי" , שאם ידעתי, לא ישנתי במקום קדוש כזה (מקום המקדש).
2) שואל הרב אליהו לאפיאן זצ"ל בספרו "לב אליהו" :למה יעקב הצטער על שישן במקום זה, הרי הוא לא עבר על מצוות התורה, אף לא מצוות דרבנן, רק ישן במקום קדוש. מאידך, קיבל בנבואה הבטחת שמירה, הבטחה על הארץ לו ולדורות הבאים, וריבוי עם ישראל "כעפר הארץ"?
3) דומה ,שיעקב אבינו, היה מסכים לוותר על הכל, ובלבד שלא להיכשל בכך שישן במקום קדוש, אולי "סרך עבירה".
4) דוגמא נוספת לרעיון מביא רש"ר הירש. הרי בראש השנה, ישנה רק מצוות עשה אחת מהתורה והיא, תקיעה בשופר. והנה, כשראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר, שמא אחד מבעלי התקיעה ילך אצל חכם ללמוד את התקיעות, ויעביר את השופר ארבע אמות ברשות הרבים, דבר שאסור מו התורה.
5) נבדוק: על כל בעל תוקע יש ציבור אנשים ששומע את התקיעות. רוב בעלי התקיעה למדו ויודעים כבר את מלאכת התקיעות, המיעוט שטרם יודע, סביר שיזהרו שלא לטלטל את השופר בשבת ברשות הרבים. אולי מועטים עלולים להיכשל בכך, ובגללם כל עם ישראל לדורותיו, לא ישמע תקיעת שופר ברה"ש שחל בשבת? כך נפסק להלכה. רואים אנו שוב, את החשש והרצון להימנע מביצוע עבירה.
6) חשש זה גם מעוגן בהלכה. שהרי לצורך קיום מצוות עשה, אדם חייב להוציא עד חומש מכספו (הנזיל), ואילו בכדי להימנע מעבירה עליו להוציא את כל כספו. (רשב"א ב"ק דף ט).
7) בכדי לקרב את הדבר להבנתנו, מסביר רב חיים מוולוזין: האדם אומנם למטה, כאן בעוה"ז, אך בשורש נשמתו הוא מגיע למעלה עד השמים. התורה אומרת " כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ " (דברים ל"ב-ט) ומסביר: האדם, כביכול, קשור ונטוע למעלה עם חבל שמשתלשל ויורד למטה, עד לגוף האדם. ברגע שאדם פועל למטה, המעשה עובר דרך החבל עד למעלה. וכמו שמנענעים צד אחד של החבל, הצד השני זז גם כן, כך פעולת האדם כאן בעוה"ז עולה ומשפיעה בעולמות העליונים (נפש החיים פרק י"ט).
8) תשובות מפרשת תולדות
א) שם של ספר, שהוא פירוש על התורה, המופיע בפרשה. מה שם הספר? מה שם המחבר? ומי היה רבו?
תשובה: שם הספר "באר מים חיים". "וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים " (כ"ו-י"ט) המחבר רב חיים מטשרנוביץ, תלמיד רב מיכאל מיכל מזלוטשוב.
ב) "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ" (כ"ז-מ"ד) כיצד ידע יעקב מתי חמת אחיו עשו שוככת?
תשובה: "כמַיִם הַפָּנִים לְפָנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כ"ז-י"ט). כשיעקב יחדל לכעוס על עשו, גם עשו יחדל.
9) שאלות מפרשת ויצא
א) מילה בפרשה שהיא גם שם מקום וגם שיח או עץ?
ב) בדרך כלל אוכלים גלידה, מי בפרשתנו, כביכול, נאכל ע"י גלידה?
שבת שלום מחיים קופל - מעדנים 262 פרשת ויצא תשפ"ד
תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל hkop77@gmail.com
&
פרשת ״ויצא״ -תשפ"ד- יגאל גור אריה
הנאום שנחשב לטוב ביותר במאה העשרים נקרא יש לי חלום ,I have a dream. מרטין לותר קינג נואם על שוויון בארצות הברית. *חלום מניע מהלכים, משנה מציאות, גורם למהפכות*. צריך חזון כדי לשנות דברים בפועל. גם ביסוד הקיום שלנו מונח חלום. השבוע בפרשה, לפני שיעקב מתחיל את מסע חייו, מופיע החלום המפורסם עם סולם יעקב. מלאכים עולים ויורדים, יעקב שומע בשורות גדולות והבטחות על עתיד מפואר, ומכוח החלום הוא הופך לאביהם של 12 השבטים והמשפחה הזו הופכת לאומה. פרשני הפרשה מסבירים מה היה עוצמתי כל כך בחלום הזה, שהפך גם לסמל בתרבות העולם. עד אותו חלום חשבו כולם שהמציאות היא חד ממדית. יש את המישור האופקי בלבד, את מה שרואים מול העיניים וזהו. החלום חשף בפנינו שיש עוד מישור, אנכי, רוחני, נסתר, מלמעלה למטה, שלא רואים אותו. על הסולם נאמר שהוא "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", כלומר: יש חיבור בין שמיים לארץ, בין הרוחני לגשמי, והחלום הזה מונח. מעתה בבסיס הדרך של עם ישראל.
יעקב בורח מאחיו עשיו והולך אל הלא נודע. בלילה הראשון מחוץ לבית הוא חולם: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".
*חלום* הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי מספר מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, אי יכולת לשלוט בחלום ולכוון את השתלשלותו, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט. החלום הוא תופעה כלל- אנושית חוצה תרבויות, שגם נצפתה בחיות, ושגם ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר. משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום. דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן. לפותרי חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככוהנים, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.
ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא לרוב חלום בעל השפעה גבוהה יותר על רגש האדם, בדרך כלל גורם לו לבהלה, אימה או חשש, וחלום טוב, הגורם לאדם להתעורר בהרגשה חיובית וטובה. ישנם גם חלומות ארוטיים, המערבים תמונות, מראות ואף תחושות הקושרות אותו למין קיימות גישות רבות להסברת מהותו של החלום, מתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים, וגלישה של הכוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות, ועד להבעת התודעה באופן סימבולי, והתקשרות אל מה שמעבר לאינדיבידואל, אם אל התת-מודע הקולקטיבי ואם אל הנשגב והנאצל.
הבחירה בסולם אינה מקרית. סולם הוא משל לעליה הדרגתית, לטיפוס עיקש אך עקבי, לחריקת שיניים עם כיוון ברור.
האדם המטפס על מדרגה מסוימת משתנה באישיותו בעצם הטיפוס. אם האדם הצליח לטפס גבוה סימן שהוא לא רק התקדם אלא הוא גם השתנה. בתחום הכושר הגופני נהוג להשתמש במושג "*סרגל מאמצים*". תוכנית אימונים בנויה מסרגל מאמץ שבסופו האדם מגיע ליכולות גופניות, אך גם נפשיות, שבכוחם לגרום לו לשבור שיאים. גם במאמץ הרוחני אפשר וצריך לדבר על סרגל, או יותר נכון על סולם, סולם מאמצים רוחני, אשר בכוחו להביא את האדם ליכולות גבוהות יותר, לשבור שיאים, לנפץ תקרות זכוכית רוחניות ולגעת בשמים.
בכל אחד מאיתנו יש משהו מחלומו של יעקב, כולנו חולמים להגיע רחוק, גבוה. בין כולנו מסתובב לו יעקב עם סולם על הגב ומתחנן בפנינו אל תפסיקו לחלום תמשיכו לשאוף תמשיכו להתקדם. המפתח לשינוי נמצא בשאיפה לעלות גבוה. ועלינו לזכור כי כאשר אנו מטפסים אנו מחדשים אנו משתנים אנו הופכים לאנשים גבוהים יותר. ובסופו של הסולם אפשר לפגוש אנשים טובים יותר. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו זהו החידוש בטיפוס המתמשך והסיזיפי בסופו אפשר להפוך לאנשים *ערכיים טובים ואוהבים יותר*..
*מאחל לנו לצאת מהחלום הרע שבו אנו מצויים*!
שבת שלום ! שבת שקטה שלווה וענוגה! -*יגאל גור-אריה*
