להשתתפות אפשר בבקשה להכנס דרך האתר שלנו: www.hamikra.org
************************************************
קטע מתוך מכתב שהפצנו לתורמים.
לאור הניסיון שצברנו עם תלמידי בתי הספר הממלכתי, בששת החודשים האחרונים בתוכנית "תנ"ך בראש", פיצלנו את התוכנית לשתי קבוצות:
הסיוע שלכם יאפשר לנו: החברה לחקר המקרא, (ע.ר.- מלכ"ר-ניהול תקין- ואישור מס בפקודה 46. ללא תמיכה משום גורם ממשלתי) להמשיך ולהפעיל מערכי לימודים חווייתיים, מהנים ומרתקים גם בבתי ספר ממלכתיים נוספים ברחבי הארץ ואף להכין תלמידים לתחרויות מקומיות וארציות ולבסוף גם לחידון התנ"ך העולמי.
**************************************************************************
הרב לורד יונתן זקס זצ"ל במסר מדהים לפני שנים בדרשה על עם ישראל העם היהודי בארץ ישראל גאווה אמיתית!(כאילו עומד וחי בתוכנו כיום) ! (ממולץ להעתיק ולהעביר)
**************************************************
פרשת חיי שרה,"וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב...וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ" - תהיו אֱלִיפֶלֶטים ופראיירים - ד"ר זאב ( ווה ) פרידמן *
אנו מתפללים ומייחלים להשבתם של 3 החטופים החללים הביתה, לקבורה.
השבוע, לבבות עם ישראל התחברו ללב אחד פועם, במסע הלוויה של גיבור התהילה, סרן הדר גולדין הי"ד. אביו שמחה שיבדל"א בדברי ההספד על בנו, תיאר כיצד טמנו את הדר בקבורה הראשונה, רק עם חולצתו הצבאית שבה היה מונח הספר – מסילת ישרים, שהוא אחד מספרי היסוד של המוסר וההגות היהודית.
הספר נכתב על ידי רבי משה חיים לוצאטו הרמח״ל ( 1707–1746) ועוסק בתיקון המידות. הדר המפקד והמנהיג הנערץ, כך סיפר האב, נהג לרשום הערות בכתב ידו בספר, שהיה עבורו, מורה דרך למידות וערכים.
באחת מהערותיו של הדר נכתב:" יש לך בחיים שתי אפשרויות - להתעסק עם עצמך או לעשות דברים גדולים” .
ההוד וההדר שבהדר, גיבור התהילה , אופף בשנתיים האחרונות אנשים טובים בעמנו, שנענו לקריאתו של הדר: "לעשות דברים גדולים”.
הם אלו, אנשי ההוד והדר המידות והערכים,המתנדבים לדעת, שמתייצבים פעם אחר פעם, לצו האומה במלחמת קיומה ולקריאתו של הנביא ירמיהו: "הוֹי! כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאֵין כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיהו, ל', ז').
הם אלו הנענים מיד – הִנְנִי, ללא היסוס. הם אלו העוזבים את ביתם ומשפחתם ומתייצבים לעזרת האומה, ברוחו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק ( 1873-1934 ): "הַמִּתְנַדְּבִים לְעֶזְרַת הָאוּמָּה קוּמוּ נֵלֵךְ! עוֹד לֹא אַחַר! עוֹד לֹא אַחַר הָעֵת! כִּי הִנֵּה קוֹל דּוֹרְשֵׁינוּ עוֹלֶה, מֵעֵבֶר לְמִפְלְסֵי הַדָּם וְהָאֵשׁ...קוּמוּ נֵלֵךְ!עוֹד לֹא אַחַר! עַד מָתַי נַעֲמֹד מִנֶּגֶד? הֲלֹא לְעֵת כָּזֹאת בָּאתֶם, בָּנִים! עֲמֹד וּרְאֵה – אֵיךְ תִּכְלֶה אֻמָּה מִבְּלִי עֹז, אֵיךְ תִּכְלֶה מִבְּלִי בָּנִים מִתְנַדְּבִים. קוּמוּ נֵלֵךְ! לְהַצִּיל אֶת נַפְשֵׁנוּ, לְהַצִּיל אֶת עַמֵּנוּ. כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתָי?" ( ביאליק, תרע"ו 1916).
הם אלו שלא אחת, מכנים אותם - האֱלִיפֶלֶטים והפראיירים,
אֱלִיפֶלֶטהוא שיר שכתב נתן אלתרמן ( 1910 -1970). אֱלִיפֶלֶט, הוא חייל גיבור התהילה, תמים, זך וטהור של דור מלחמת תש"ח: " בְּלִי מַדּוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד, בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אֵיךְ וְלָמָּה, בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד, בְּלִי מָתַי וּבְלִי אָן וְכַמָּה ".
הוא לוקה בתסמונת הקרויה על שמו – אֱלִיפֶלֶט, היא הדוחפת אותו, לבצע מעשה גבורה: "אָז הִרְגִּישׁ אֱלִיפֶלֶט כְּאִלּוּ הוּא מֻכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּשׁ...הוּא זַחַל כָּךְ יָשָׁר מוּל הָאֵשׁ".
אות ההוקרה והצל"ש מוענק לאֱלִיפֶלֶט על ידי המלאך גבריאל: "וּבַלַּיְלָה חֲבוּשׁ קַסְדַּת פֶּלֶד, אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל, וְנִגַּשׁ לִמְרַאֲשׁוֹת אֱלִיפֶלֶט, שֶׁשָּׁכַב בַּמִּשְׁלָט עַל הַתֵּל. הוּא אָמַר: אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד, אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד וָחִיל , בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵשׁ מִּמְּךָ נַחַת‟.
אֱלִיפֶלֶט לא נולד גיבור, הוא אפילו סוג של - אנטי גיבור בילדותו ובנערותו, אבל בשעת מבחן בשדה הקרב, הוא אֱלִיפֶלֶט החייל הגיבור, הפועל בגבורה עילאית ובמסירות נפש, ללא נהי או בכי, ללא שאלות – למה? מדוע ? כיצד? למה דווקא אני? .
האֱלִיפֶלֶטיות, נוכחת במלוא עוצמתה גם בגיבורי התהילה - דור תשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו, עת אנו משתאים, נוכח מסירות נפשם וגבורתם העילאית.
גיבורי אֱלִיפֶלֶט של מלחמת חרבות ברזל, כמו בשיר האלמותי: " בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, בלי לאן ומאיזה צד, בלי מתי ובלי אין", הם מגש הכסף שעליו ניתן לנו המשך קדושת חיינו בארץ, שאינה מכסה דם גיבוריה, במלחמת המצווה והקיום על הגנת המולדת.
גיבורי אֱלִיפֶלֶט נוכחים בפרשתנו בדמותה של רבקה אמנו , במפגשה במרחב הבאר עם אליעזר עבד אברהם .
אליעזר יוצא בשליחות אדונו אברהם לעבר הנהר, למצוא אישה מתאימה ליצחק, בנו של אברהם:"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ...וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי יִצְחָק... וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר. וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. וַיֹּאמַר ד' אֱלֹ קי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי. וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת ... וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו. וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ד' דַּרְכּוֹ, אִם לֹא. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת ... וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם, לָלוּן... וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָה, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים, הָאֵלֶּה"(בראשית, כד', א'- כח').
רבקה הנערה, פועלת ומתרוצצת ללא הפסקה. היא יוצאת מגִדְרָה לְרָצוֹת את אליעזר. היא מתזזת את עצמה לדעת. משקיעה מאמץ יוצא דופן לשרת אדם זר שאיננה מכירו וגם את עשרת גמליו- ספינות המדבר. הרי זה לא פשוט לנערה לרוץ לבאר, לשאוב מים ולהשקות עשרה גמלים ברצף, הלוך וחזור.
רבקה נושאת את הגֵּן של -תסמונת אֱלִיפֶלֶט: " בְּלִי מַדּוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד, בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אֵיךְ וְלָמָּה, בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד, בְּלִי מָתַי וּבְלִי אָן וְכַמָּה ". לא שומעים ממנה- לא בכי לא נהי, לא אוֹי, לא אוֹף, לא קיטור.
רבקה היא - האֱלִיפֶלֶטית והפרייארית הבראשיתית.
אליעזר השדכן המקצועי הראשון בהיסטוריה, הפועל בשליחות אדונו אברהם, למצוא אישה מתאימה וראויה לבנו יצחק, את המידות הנעלות של - האֱלִיפֶלֶטיות והפראייריות, אותן בדיוק הוא מבקש למצוא, אצל המועמדת להיות אישה ליצחק.
אליעזר איננו מחפש את אותם אלו - החושבים והמחושבים, מקטיני הראש, אליעזר איננו מחפש את אלו שרק צופים בדרמות מרחוק ויושבים על הגדר מנגד, באיצטלה של טיעונים ותירוצים – למה ומדוע , הם לא חלק מהאֱלִיפֶלֶטים והפראיירים, ומדוע - הם ולא אנחנו.
רבקה בפרשתנו, לא עושה חשבונות של פרקטיות, פרגמטיות, שיקולי כדאיות ושכלתנות, או שיקולי עלות תועלת ,כשהתרוצצה ללא הפסקה עם חיוך נסוך על פניה , להשקות את אליעזר ועשרת גמליו. רבקה לא אמרה:" סליחה , מתנצלת, אני כרגע עסוקה, יש לי מחויבויות אחרות, אני אחזור אליך יותר מאוחר, אבל אני מכירה מישהו אחר שיעזור לך".
רבקה הנערה העסוקה, הטמיעה את מידת - האֱלִיפֶלֶטיות והפראייריות ובגדול.
הנה כי כן, רבקה שנפגשת עם אליעזר במרחב הבאר, מייצגת את המשפט האלמותי של בנג'מין פרנקלין (1706-1790) מחותמי מגילת העצמאות של ארה"ב :
"Well done is better than well said…when the well's dry ,we know the worth of water"
"אָמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה" ( פרקי אבות, א',טו')
הנה כי כן, קריאת – הנני, של האֱלִיפֶלֶטים והפרייארים , בוקעת לה, בהשראת דמותה של רבקה בפרשתנו, הקוראים לכולם ללא יוצא מן הכלל – עכשיו זאת הזכות והחובה, להיכנס מתחת לאלונקת הנטל הקדושה, לְהַצִּיל אֶת עַמֵּנוּ. כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתָי?.
האֱלִיפֶלֶטים והפראיירים, הם אלה שבזכותם העולם קיים. הם הצדיקים והישרים שבזכותם נקרא ספר בראשית, ספר הישר. הם אותם המעטים , שכל כך הרבה רבים, חייבים להם את קיומם.
פרופ' נחמה ליבוביץ ( 1905-1997 ) מטיבה לתאר ולפרשן את התנהגותה של רבקה: "להודיעך שלא בריצה אחת אל הבאר ולא בשתיים ולא בשלוש נעשתה העבודה. אלא בהליכה הלוך וחזור, בירידה העיינה ובעלייה ממנה, ביציקת המים אל השוקת ובריצה חזרה אל הבאר, ושוב ירידה ועלייה עם הכד, המלא וכך: "עד אם כלו לשתות". וכל זה נוכח עמידת האיש "משתאה-מחריש", והוא "והאנשים אשר אתו" אינם משתתפים בעבודה ההולכת ונעשית לעיניהם, בלא שאלה, בלי תמיהה, בסבלנות, בריצה, בשקידה: "ותשאב לכל גמליו". ואולם הפיקחים ואנשי המעשה שבזמננו החושבים שפתיות היא מצד הנערה הטורחת, יגיעה ועמלה, ודאי שעות לזרים אלה ולגמליהם, יבינו אולי את רבקה אמנו ואת הלקח אשר רצתה התורה ללמדנו במבחן זה, בזוכרם את דברי עקביא בן מהללאל - אדם מופלא וגדול בחוכמה וביראת חטא- שאמר ( עדויות, פרק ה', משנה ו') : "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא להיעשות שעה אחת רשע לפני המקום". וכן לא עשתה רבקה חשבונות של מעשיות ופיקחות בתיתה מים לאדם ולחי, ו"שוטים" אלה, הם הם מקיימי עולם מאז ומתמיד".
האֱלִיפֶלֶטים והפראיירים , אנשי מעלת המידות והערכים, אנשי ההוד וההדר, הנשגבים והמעוררים השראה והתרגשות, בדמותם של חיילי צה"ל גיבורי התהילה – הם אלו המקריבים על מזבח האומה, את גופם ונפשם במלחמת המצווה, שבזכותם, אנו חיים על אדמת מולדתנו וארצנו, האחת והיחידה.
הבה נצדיע להם ונשפיל מבטנו לעברם – לאלה שכבר לא עמנו ולאלה שמחרפים נפשם בגבורה יום יום למען קיומנו ונשאל תמיד – האם אנו ראויים להם ?
הנה מאיר את עינינו הרמח"ל בהארה מכוננת לחיינו ב“אגרת המוסר” ,שהוכנסה בהקדמה בהרבה מהדורות של "מסילת ישרים": "וְאֵין טוֹב לָאָדָם אֶלָּא שֶׁיִּבְקַשׁ לוֹ חֲבֵרִים תְּמִימִים, שֶׁיָּאִירוּ עֵינָיו בַּאֲשֶׁר הוּא עִוֵּר בּוֹ, וְיוֹכִיחֻהוּ בְאַהֲבָתָם, וְיִמָּצְאוּ מַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל רָע. כִּי מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת – מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ –הֵם יִרְאוּ וְיָבִינוּ וִיזַהֲרוּהוּ, וְנִשְׁמָר".
הנה יוצאת הקריאה לכולנו, המוארת באהבה, מאלו - החֲבֵרִים התְּמִימִים: "תהיו גם אתם, אֱלִיפֶלֶטים ופראיירים".
שבת שלום
ד"ר זאב ( ווה) פרידמן, מנכ"ל עמותת מְלַבֵּב ( שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר בקהילה), ומנהל מינהל הרווחה ובריאות הציבור בעיריית תל אביב יפו לשעבר וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא מייסודו של דוד בן גוריון.
&
פרשת חיי שרה - מסרים חינוכיים : בועז חדד- רכז תנך אורט מעלות- ומכין תלמידים לחידוני התנ"ך העולמי.
1.מסר חינוכי חשוב ביותר הוא,חשיבות ניהול וניצול הזמן בחיינו האישיים והציבוריים .
2. הדברים הקטנים הרבים שאנו עושים בחיי היום ,לעיתים חשובים יותר מאשר דבר גדול אחד, שנעשה בזמן מסוים בחיינו .
3. אדם טועה ברגע שהוא מבטל את חובת ההישתדלות ומסתמך רק על בורא עולם .
4. בחייך האישיים והציבוריים עליך לנהוג בתקיפות ובהתמדה ,אבל יחד עם זאת בחן ובחמלה.
5. עליך לסיים את המשימה שהוטלה עליך ורק לאחר מכן ,תתפנה להנאות החיים .
6. עלינו להשקיע ולהתאמץ כדי להגיע לחיים של סיפוק והשלמה ,רק אז נרגיש שההצלחה היא חלק מאיתנו .
7. מורה טוב ,מנהל טוב ,מפקד טוב ,זה אדם שמורשתו משפיעה גם על הדורות הבאים.1. חשיבות ניהול וניצול הזמן בחיינו הפרטיים והציבוריים .
על שרה נאמר בפרק כ''ג פסוק א ''ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה'' נשאלת השאלה מדוע פירט הכתוב ולא כתב בקצרה מאה עשרים ושבע שנה ? מהו המסר החינוכי שאנו למדים מפירוט זה ? רש''י אומר ''כולן היו לטובה '' ,קרי, ההדגשה היא, שכל יום של שרה נוצל במלואו, בהתאם לתקופה בה חייה שרה אימנו ובהתאם ליכולות של שרה שמתאימות לאותה תקופה ,כמו ששרה ניצלה את הזמן לטובה בגיל שבע ,כך בגיל עשרים וכך בגיל מאה ,עד יומה האחרון . גם כאשר לשרה אימנו היו קשיים לא מעטים בחייה ,היא ניצלה כל יום לטובה ,כאשר בחיינו ישנם קשים ואנו מתגברים עליהם ומצליחים לעשות טוב לעצמנו ולסובבים אותנו ,ההצלחה היא יותר מתוקה והאושר גדול יותר ,למרות שהיו לי קשים לא מעטים בחיים הצלחתי להתגבר עליהם ולעשות טוב לא רק לעצמי ,אלא,גם לאחרים בחברה שזקוקים לכך והסיפוק הוא עצום ביותר .
על אברהם נאמר בפרק כ''ד פסוק ט' ''ואברהם זקן בא בימים'' לכאורה המילים ''בא בימים'' מיותרות שהרי כבר נאמר זקן . את המילים ''בא בימים '',ניתן לפרש שאברהם בסוף חייו בא עם כל המעשים הטובים שהוא ניצל בכל יום בחייו ,חייו היו מלאים בעשייה ללא הפסקה והוא החייה את הזמן במעשים טובים.
כך אנו צריכים להתנהל בחיינו האישים והציבוריים לאורך כל הימים ,גם כאשר חלקנו יוצאים לגמלאות בקרוב ,או שכבר יצאו ,עלינו תמיד ובאופן רציף בכל יום לחפש לעשות טוב לעצמנו ,למשפחתינו לסביבה הקרובה ולחברה כולה וכפי שציינתי מספר פעמים גם בפרשות קודמות שעליהן דברתי ''אדם שמאיר את דרכם של אחרים באופן טבעי מאיר גם את דרכו שלו''.
2. הדברים הקטנים שאנו עושים בחיי היום יום לעיתים שכיחות, חשובים מדבר אחד גדול שעשינו במהלך חיינו .
אנו המורים וההורים במסגרת תפקידנו ,לחנך את דור העתיד ,נמצאים במצב של ''ריצת מרתון'' עם ילדינו ותלמידנו ,החינוך הוא מתמשך ולעיתים מייגע וזה בהחלט לא קל ,במיוחד בימינו אנו ,כאשר הפיתויים הינם רבים ,אולם עלינו להתמיד מידי יום ביומו לחנך את ילדינו ,שדברים קטנים שהם עושים יכולים להפוך , אנשים רבים למאושרים וגם הם ירגישו הרגשת סיפוק באמצעות אותה נתינה .
בפרשתינו מסופר על מספר מסרים חינוכיים. ,חשובים מאוד :
א. להיזהר מגזל - בפרק כ''ד פסוק ל''ב כתוב ''ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים'', כלומר כאשר מגיע עבד אברהם למשפחת רבקה ,הוא מסיר את המחסום שהיה בפיהם של הגמלים ,כדי למנוע מהם לרעות בשדות זרים.
היום לצערנו אנו שומעים חדשות לבקרים שאנשים נכנסים לשדות של חקלאים ,שעמלו כל השנה בעבודה קשה כדי להתפרנס , גונבים יבול חקלאי ,גונבים.את פרנסת החקלאי והעונש בשל כך הוא עונש מזערי ביותר.
ב. חשיבות ביצוע המשימה שנקראת אליה, שצריכה להיות מכל הלב וחשיבות מידת החסד .על רבקה נאמר בפרק כ''ד פסוק י''ח ''ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו'' בפסוק כ' נאמר ''ותמהר ..ותרץ עוד אל הבאר''.
שורש מילת רצון הוא ''רץ'' ,רבקה נבחרה בשל רמת הנדיבות וטוב הלב שבה ,מזכירה מאוד את אירוח המלאכים על ידי אברהם פרק י''ח פסוק ט' ''וימהר אברהם האוהל אל שרה '' פסוק ז' ''ואל הבקר רץ אברהם'' רבקה זוהי אישה שבהחלט מתאימה לסולם הערכים של אברהם אבינו ולכן היא זו שנבחרה להיות אשת יצחק ,וזה בניגוד לאחיה לבן שהמהירות שלו והריצה שלו ,לעברו של עבד אברהם ,הייתה מתוך רכושנות ולא מתוך אהבה גדולה פרק כ''ד פסוק כ''ט ''וירץ לבן אל האיש החוצה'',הריצה הייתה רק לאחר שרבקה סיפרה לאחיה עם איזה מטען הגיע האיש .
3. אדם טועה ברגע שהוא מבטל את חובת ההישתדלות וסומך רק על בורא עולם. הרי כבר בפרשה הקודמת ,פרשת ''וירא'' ,פרק כ''א פסוק י''ב נאמר לאברהם שיצחק הוא זה שימשיך את השושלת של אברהם אבינו ''כי ביצחק יקרא לך זרע '',אם כך מדוע אברהם מתאמץ ומתכן את מסעו של עבדו כדי לחפש אישה לבנו יצחק ? המסר החינוכי ,לטעמי הוא ,שגם אם ישנה אמונה חזקה בבורא עולם ,אנו צריכים תמיד ,לעשות השתדלות מצידינו ,כדי שנצליח במעשינו ,בכל תחום בחיינו האישים והציבוריים .
4. מסר חינוכי חשוב הוא ,בחייך האישיים והציבוריים ,עליך לנהוג בתקיפות ובהתמדה ,אבל גם בחן וברוך . זהו המתכון להצלחה בחייך האישיים והציבוריים גם יחד . בסיפור קניית מערת המכפלה ,נוהג אברהם כלפי אנשי חת ,בתקיפות אבל גם בחן פרק כ''ג פסוק ג' ''גר ותושב אנוכי עמכם'',אני יודע שאני גר אבל מבקש לקבל זכות של תושב קבע ,כדי לאפשר לי לקנות חלקת קבר לאישתי .פסוק ח אומר אברהם לאנשי חת , ''אם יש את נפשכם לקבור את מתי'' ,אברהם לא מוותר ומתעקש בחן ובדרכי נועם להשיג את מטרתו ,עד אשר הוא מצליח במשימתו פרק כ''ג פסוק י''ז נאמר שאברהם קנה את ''המערה אשר בו ואת כל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב'' .
בברכה שיוסף מקבל נאמר בספר דברים פרק ל''ג פסוק י''ז ''בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו''
הקרניים של השור הן יפות אבל לא חזקות במיוחד , לעומת קרני הראם שהן חזקות מאוד ,אבל לא יפות במיוחד ולכן ביוסף יש לנו את השילוב המושלם שהוא גם חן וגם חוזק ,כך אנו צריכים לנהוג בחיינו הפרטיים והציבוריים.
5. מסר חינוכי חשוב נוסף,הוא ,ראשית עליך לסיים את המשימה שהוטלה עליך ורק לאחר מכן להתפנות להנאות החיים .
בסיפור עבד אברהם נאמר ,כאשר הוא מגיע למשפחת רבקה ,בפרק כ''ד פסוק ל''ג ''ויושם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אשר דברתי דברי '',כלומר עבד אברהם מעוניין בתחילה, לסיים את המשימה שלשמה הוא הגיע למשפחת רבקה ורק לאחר מכן להתפנות לתענוגות של פינוק אוכל טוב ורוגע .
כך אנו צריכים לחנך את ילדינו ואת תלמידינו ,ראשית לבצע את המשימות שהוטלו עליהם ורק לאחר מכן תענוגות ואנו ההורים ,המורים חייבים לשמש דוגמה לכך בעבור ילדינו ותלמידנו .
6. מסר חינוכי חשוב נוסף שעלינו להעביר לילדינו ולתלמידינו היקרים ,הוא , שעלינו להשקיע ולהתאמץ כדי להגיע לחיים של סיפוק והשלמה ורק כך אנו נרגיש שזה חלק מאיתנו ונשמור על הדברים שהשגנו בעמל רב כבבת עינינו .
בסיפור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם ,היה ניסיון לתת את המערה בחינם לאברהם אבינו מתוך כבוד לאברהם פרק כ''ג פסוק ו'''שמענו אדוני נשיא אלוהים אתה בתוכינו במבחר קברנו קבור מתך'' ,אבל אברהם מסרב לקבל את הקבר בחינם ולבסוף קונה את חלקת הקבר בכסף מלא ,שהוא עבד קשה מאוד עבורו . גם דוד המלך למד מאברהם אבינו וקנה את גורן ארונה היבוסי בכסף מלא שמואל ב פרק כ''ד כ''ד ''ויאמר המלך(דוד) אל ארונה כי קנו אקנה מאותך במחיר ...ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים ''
גם דוד וגם אברהם מתעקשים לקנות את החלקות בכסף שעמלו בעבורו ולא בחינם .
7. מורה טוב ,מנהל טוב ,מפקד טוב ,זה אדם שמורשתו משפיעה גם על הדורות הבאים .פרשתינו נקראת ''פרשת חיי שרה'', אולם בפרשתינו שרה אימנו כבר מתה ,נשאלת השאלה מדוע היא לא נקראת פרשת ''מות שרה''? התשובה לכך היא, לעניות דעתי , שדמותה ופועלה של שרה אימנו השפיעה גם על הדורות הבאים והשאירה מורשת לאחר מותה ,ישנם אנשים בחיינו האישים והציבוריים שדמותם ופועלם השאירו חותם גם על הדורות הבאים כדברי יאנוש קורצ'אק , על המחנך האולטימטיבי ''הדואג לימים זורע חיטים ,הדואג לשנים נוטע עצים , הדואג לדורות מחנך אנשים ''
ואסיים פרשה זו במסר חינוכי חשוב מאוד לנו המורים ''מורה בינוני אומר,מורה טוב מסביר ומורה מצויין מעורר השראה .
מי יתן ונצליח לעורר השראה בקרב ילדינו ותלמידנו כפי שעשתה שרה אימנו ויתקיים בנו הכתוב בספר תהילים פרק קכ''ו פסוק ה' ,כדברי דוד המלך ''הזורעים בדמעה ברינה יקצרו'' באהבה גדולה ממני חדד בועז
&
פרשת חיי שרה - דובי פריצקי-קק"ל
מספרים על הירש גולדברג הי״ד שלימד את החטופים שהיו עמו את דבריו של ניטשה:
״מי שיש בחייו למה, יכול לסבול כמעט כל איך."
המשפט הזה מהדהד גם בסיפורם של אברהם ושרה.
הם הבינו שכל תחנה במסע חייהם – הטובה וגם הקשה – היא חלק מהשליחות שהאלוקים שלח אותם אליה.
באמונה ובביטחון הלכו גם בגיא צלמוות, מבלי לפחד, כי ידעו: אלוקים עמהם.
הפרשה נפתחת במותה של שרה וברכישת חלקת הקבר במערת המכפלה.
וכאן – הפתעה מרגשת: ישמעאל חוזר לבמה, ומצטרף לאברהם וליצחק.
המדרשים מספרים שאברהם התגעגע אליו, ואף הלך לבקרו פעמיים.
יש מדרשים שמספרים על נשות ישמעאל – אחת בשם עישה, כשמה של אשתו לעתיד של מוחמד, והשנייה בשם פטימה, כשמה של בתו לעתיד.
אך המדרש המרתק ביותר מספר כי קטורה היא הגר – שהוחזרה אל אברהם על ידי יצחק לאחר מותה של שרה, כדי לתקן את העוול שנעשה לה כשגורשה.
ועל קטורה נאמר: "נאים היו מעשיה כקטורת."
לא במקרה גם המפגש בין יצחק לרבקה התרחש בבאר לחי רואי – המקום שבו גר ישמעאל.
מדרש נוסף מלמד שכל אחת מנשות אברהם מייצגת את שלושת בני נח:
שרה – מבית שם
הגר – מבית יפת
קטורה – מבנות חם
כך מלמדת אותנו הפרשה שמאברהם יוצאת השראה לכל העולם – לכל העמים, לכל התרבויות, לכל הנשמות.
שבת שלום מירושלים️- דובי פריצקי
