בס"ד      תש"פ  שנה עשרים      יום כיפור          גיליון 1102                                                                                                             

           תחילת הצום : 17:55       סיום הצום: 18:50    הדלקת נרות: 17:55

* מצוה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה. יש לאכול יותר ממה שרגיל.

**  מי שאין לו הורים מדליק נר נשמה. (ואומר עבור נשמת אבי (פב"פ) או נשמת אמי (פב"פ)

***   מנהג להדליק נר עבור בני ביתו (נר החיים)

****   להשאיר נר מערב כיפור למוצאי כיפור להבדלה  (נר ששבת)

ערב יום הכיפורים הוא יום מיוחד, יום זה נחשב כיום טוב וכהכנה לקראת היום הקדוש והנורא, ביום הכיפורים משתדלים להרבות במצוות ובמעשים טובים משתדלים לפייס את כל בני המשפחה והידידים וכל אדם שפגענו בו במשך השנה שחלפה. ויש לסלוח בלב שלם לכל אחד ולא לשמור טינה בלב על מישהו מישראל.

בערב יום הכיפורים יש מצווה להרבות באכילה ושתיה, אמרו חכמים שכל האוכל ושותה בערב יום הכיפורים

מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה בערב יום כיפור וביום כיפור.

נוהגים לאכול שתי סעודות הראשונה נקראת סעודת יום טוב השניה נקראת סעודה מפסקת, כי בה מפסיקים לאכול עד סוף הצום.

ביום הכיפורים מתפללים חמש תפילות: ערבית, שחרית , מוסף ,מנחה, נעילה.

נעילה היא תפילה מיוחדת ליום הכיפורים הנאמרת לפנות ערב לקראת סיום הצום לפני ששערי השמים ננעלים.

תפילה מיוחדת הנאמרת עם כניסת היום היא "כל נדרי"נוסח של "התרת נדרים" שיכול להתפרש גם כסמל לשחרור מכל ההרגלים הלא טובים שאנו נתונים ושבויים בהם.

רבים נוהגים ללבוש ביום הכיפורים בגדי לבן, ועם צאת הצום נוהגים לתקוע בשופר ולשיר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" .

יום הכיפורים הוא יום הצום היחיד שחיובו מהתורה. אסור מהתורה לאכול ולשתות למעט חולים שהצום עלול לגרום להם לסכנת נפשות. חולים כאלה צריכים להתייעץ לפני יום הכיפורים ברופא. את הילדים הקטנים נהוג לחנך לצום של מספר שעות.

מלבד איסור האכילה ושתייה, אסורים גם רחיצה סיכת הגוף בשמן,נעילת נעלי עור וכדומה.

באופן זה אנו מתנתקים לגמרי מכל ענייני הגשמיות ונעשים דומים למלאכים.

אוסף של מעשים שנראים לנו קטנים נאספים למשהוא גדול. אוסף שלמעשים טובים במשך כל השנה מצטרפים לדבר אחד גדול ביום הכיפורים.

יש לזכור צעד קטן לאדם, הוא צעד גדול לאנושות. זהו הזמן להתחיל התחלה טובה לשנה חדשה.

בגד לבן

 ביום הכיפורים נוהגים ללבוש בגדים לבנים וכן חלוק לבן (קיטל),כיוון שנאמר על מלאכי השרת " האיש לבוש הבדים" (יחזקאל) וביום הכיפורים ישראל דומים למלאכים.

וגם הקיטל דומה לתכריכי המת ובא להזכיר את יום המיתה כדי שיהא ליבו נכנע וחרד (דרכי משה)

ועוד לסמל כפרה, שנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" ( ישעיה).

נר זכרון

 יש נוהגים להדליק בערב יום הכיפורים בבית ( אובבית הכנסת) נר עבור כל איש במשפחה.

משום שביום כיפור ירד משה מהר סיני עם התורה ,שנמשלה לנר.

וגם כתוב באגדה שכל מי שמדליק נר בבית הכנסת מזלו מתגבר.

וכיון  שצריך להבדיל על אותו האור במוצאי היום, שצריך להבדיל על אור ששבת.

כל נדרי

 נוהגים להתחיל כל נדרי מבעוד יום מפני שאין מתירים נדרים בשבת ויום טוב. וטעם שנוהגים להעמיד שני אנשים עם השליח ציבור כשאומר כלנדרי מפני שאומר על דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העברינין וצריך שיהיו שלש שמתירין. נוהגים שהשליח ציבור אומר שלש פעמים כל נדרי. כיוון שאמירה שלש פעמים היא משום התרת נדרים כשהחכם מתיר הוא אומר שלש פעמים מותר לך. ועוד הקהל אומר עם השליח ציבור כדי להתיר לו נדריו, כי אין הוא יכול להתיר לעצמו.

נעילה

 התפילה הרביעית ביום כיפור נקראת תפילת נעילה. משום שמתפללים אותה "בעת נעילת שערי שמים" (ברכות ירושלמי) כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה. (רמב"ם). וגם שמתפללים אותה " בעת נעילת שערי היכל" (ירושלמי) כלומר שעדיין לא שקעה השמש,ועדיין יום.  

 תקיעה בשופר

 נוהגים לתקוע בשופר במוצאי יום הכיפורים לאחר תפילת נעילה.

זה מעין סימן לסילוק השכינה שנאמר " עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר" (תהילים)

וגם זכר לתקיעות שופר של יובל שהיו ביום הכיפורים.

וגם לזכר עלייתו של משה רבינו להר סיני לקבל לוחות אחרונים. כי משה עלה בראש חודש אלול וירד ביום כיפור וציוה לתקוע בשופר בעליתו וירידתו.

ועוד שאמרו במדרש במוצאי יום כיפור בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך, ומפני שאין יום טוב של מוצאי יום כיפור מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו ולכן תוקעים.

כריעה על בד

 כאשר משתחווים כששליח ציבור אומר "ואנחנו כורעים"במוסף וכן בעבודה פורשים בד או ניר ועליו משתחווים כיוון שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, לכן פורשים דבר מה להפריד מרצפת האבן. (רמ"א או"ח סימן קלא)

 יום הכיפורים אסור בעשיית מלאכה (כמו בשבת) והעושה בו מלאכה במזיד חייב כרת ובשוגג חייב חטאת (רמב"ם)

בימנו עיקרו של היום לגבינו הוא בתענית בתשובה ובתפילה. בזמן שבית המקדש היה קיים, כל ישראל היו נושאים את עיניהם לעבודת ביתה מקדש. היום בתפילת מוסף אנו מזכירים את "סדר העבודה " (בחזרת שליח ציבור) ובזה מקימים " ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד) שאמירת סדר העבודה נחשבת כהקרבת הקורבנות.

כמעט כל עבודת בית המקדש ביום הכיפורים הייתה  נעשית ע"י כהן גדול, ורק ביום הכיפורים היה כהן גדול נכנס "לפני ולפנים" לקודש הקודשים, לעבודות מיוחדות שהיה עושה שם.

בית המקדש נבנה על "הר הבית" ( כן זה ההר שנמצא בכותרות) בעיר הקודש ירושלים. שלש דרגות קדושה ישנן בירושלים: העיר , ההר , ובית המקדש.

בזמן הבית הראשון היה בקודש הקודשים הארון ובו לוחות הברית וספר התורה שכתב משה רבינו.

בבית המקדש השני לא היה ארון בקודש הקודשים. (הארון נגנז בסוף הבית הראשון ע"י המלך יאשיהו)

במקום בו עמד הארון הייתה אבן גדולה, הקרויה" אבן השתיה" ( משנה יומא נ"ג)

היכל עמדו מזבח הזהב ( שעליו הקטירו קטורת בכל יום בבוקר ובערב), המנורה , והשולחן ( שעליו מונח לחם הפנים)  

גמר חתימה טובה

SHIMSHON SHURANY

תמך אלקטרוניקה

אלביט מערכות מודיעין ואלקטרואופטיקה - אלאופ

T  +972-8-9386105  |   M  +972-54-9993105

Shimshon.Shurany@elbitsystems.com