(ומשרתו יהושע בן נון נער (שמות לג, יא

פרו' אביעד הכהן - נשיא מכללת שערי משפט, הוד השרון

פרו' אביעד הכהן, נשיא מכללת שערי משפט ומדע, הוד השרון

(ומשרתו יהושע בן נון נער (שמות לג, יא

מקובלנו שלפעם הראשונה שבה מופיעים שמו של אדם או תופעה כל שהיא על במת התנ"ך יש משמעות מיוחדת.

יהושע בן נון מופיע לעינינו בפעם הראשונה בפרשת מלחמת עמלק(שמות יז, ט): "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים,וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדִי" (כדרכו, הגרי"ד סולוביצ'יק, "איש ההלכה", ראה במונח "בחר לנו אנשים", ממד הלכתי – לא רק פוליטי - של סמכות מלך, שמצווה למנותו קודם לקיום מצוות מלחמת עמלק. ראו רמב"ם, הלכות מלכים א, ב).  

הדמות הניבטת לעינינו כאן היא דמותו של גיבור חיל. משה רבנו,אדון הנביאים, מאציל לו את מלוא הסמכויות באחת השעות הקשות והגורליות ביותר לעתידו של עם ישראל. יהושע מצווה גם לבחור את האנשים, גם לנהל את שדה הקרב. התוצאה,כידוע, הסתיימה בניצחון גדול: "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב"

היינו מצפים שלאחר הניצחון הגדול יופיע יהושע לעינינו כ"מר ניצחון", רמטכ"ל, גנרל עטור מדליות וזר דפנה על ראשו, כמנהג העולם העתיק. ולא כן הוא.

בסערת מעשה העגל שבפרשתנו, נחבא פסוק קטן שממנו עולה דמות שונה לחלוטין של יהושע: "ומשרתו יהושע בן נון נער" (לג, יא). ועד כדי כך נתקבעה דמותו כ"משרת", שגם לאחר מות משה, ממשיך יהושע לשאת על גבו כינוי זה: ""וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר" (יהושע א, א).

בכינוי "משרת" חבויה בו – לפחות בלשון ימינו - נימת לגלוג כל שהיא, אם לא ביטול וזלזול. הוא הדין למונח "נער". על פניו מבטא כינוי זה דמות שאינה בוגרת דיה, העושה "מעשי נערות", מעין"טיפש-עשרה" בן ימינו (ראו את האמור ביוסף, בראשית לז, ב ורש"י שם,בעקבות חז"ל: "והוא נער" - שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה").

במדרש חז"ל העצימו עוד יותר את דמות יהושע כ"משרת", ותיארוהו כמי שהיה "מסדר את הספסלים" בבית מדרשו של משה רבנו, לפני השיעור ולאחריו. אם תרצו, מעין"שָרַת" או איש תחזוקה בן ימינו. גם כאן, הבליט הגרי"ד סולוביצ'יק את הממד הרוחני ולא רק הפיזי. ה"משרת" הוא אחד האנשים הקרובים ביותר – אם לא הקרוב ביותר –לאדונו, ולצד סיועו הפיזי יורש הוא את סגולותיו הרוחניות של אדונו.

לא לחינם זכה אפוא יהושע, ה"משרת הנאמן", נערו שלמשה,  להיות האיש היחיד שליווה אותו להר סיני (שמות כד, יג-יד). לימים, לא רק שנטל את כתר ההנהגה המדינית והכניס את בני ישראל לארץ, אלא היה גם לחוליה החשובה ביותר ב"העברת השמועה" והמסורה: "משהקבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות א, א).

לנוכח כל אלה מתחזקת עוד יותר התמיהה לנוכח תיאורו של יהושע כ"משרת" וכ"נער", הא ותו לא. פרשנים, ראשונים כאחרונים, היו עֵרים לקושי זה ונתנו בו טעמים שונים, כל אחד לפי דרכו. בפירושו לפסוק זה, מסב האבן עזרא את שימת הלב לכך שיהושע חי מאה ועשר שנים (יהושע כד כט), ואמרו חכמים (זבחים קיח, ע"ב) כי שבע שנים עסק בכיבוש הארץ ושבע שנים בחלוקתה. ואם כן, בתקופת מעשה העגל, בשנה הראשונה מתוך ארבעים שנות נדודי ישראל במדבר, היה בן 56(!) שנה, "ואיך יקראהו הכתוב נער?".

בבקשו לתרץ שאלה זו, מציע האבן עזרא לומר שהמונח"נער" אינו מגדיר את גילו של יהושע אלא את טיב עבודתו, כ"שירות נער".

והרמב"ן מוסיף על פירושו: "ועל דעתי, דרך לשון הקדש שייקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא ה'איש', והמשרת לו ייקרא'נער'.  וכן גיחזי נערו (מלכים ב, ד,יב), יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (שמואל ב, ב, יד), וכן עשרה נערים נושאי כלי יואב (שם, יח, טו), כי יואב לא ימסור כליו רק לאנשים גיבורי חיל שעמדו על ידו. ו כתיב (יהושע ו כב) ולשנים האנשים המרגלים אמר יהושע, וכתיב (בפסוק שאחריו)ויבאו הנערים המרגלים וגו', מפני שהיו משרתי העדה, מרגלים להם. וכן רבים, וכן נערי המלך משרתיו (אסתר ב, ב), ביאר שהם האנשים העומדים לפני המלך משרתי גופו, לא משרתי החצר. ואם כן יאמר 'ומשרתו יהושע בן נון', משרת תמיד,שלא ימוש מתוך האהל".  

שמא ואולי, דווקא מתוך כינויים אלה ניבטת אלינו גדולתו שליהושע.  לצד היותו מצביא דגול, מנהיג ומורה דרך, בא יהושע בסוד המנהיגות היהודית: "שררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!".