יגאל גור אריה במסר לשבת פרשת דברים תשפ"א-"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק..״& בועז חדד- מסר חינוכי מתוך פרשת דברים.

פרשת ״דברים״ תשפ"א שבת חזון-יגאל גור אריה

תודות לרפי שטרן אשר האיר את עיני כי בעייתנו היא הקשבה ...רפי שמרצה בפני תלמידים למד זאת על בשרו מרופא יצירתי ומקשיב ....

משה המנהיג הישיש, כאשר נפרד מן העם בערבות מואב, המונולוג האחרון בחייו ״אלה הדברים.... שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק..״

איזו בקשה קשה, כי לשמוע פרושו להאזין, להאזין פרושו להתחשב בזולת להקשיב לו בתשומת לב, לקלוט כראוי את שהוא אומר, להטות אוזן לדובר אליך ובעיקר, להיתיחס, לטענות המועלות, להצגת הדעה השונה, וכמובן לתת לו לסיים את דבריו בלי לקטוע אותו.

המילה "להאזין" באה מלשון ״איזון״. אין איזון בין איש לרעהו, בין מפלגה למפלגה בין חלקים מנוגדים בתוך מחנה אחד, בלא "האזנה " ראויה לשמה.

גם חוש שיווי המשקל הגופני מצוי, באוזן הפנימית שלנו. לכן נקבעו לנו שתי אוזניים ופה אחד השאיפה שדברינו יהיו מאוזנים- ידבר נא את המחצית ממה שהוא שומע אך יאזין כפול. זה סוד האוזן המאזנת, היוצרת קרבה הבנה, הרמוניה ואהבה.

לעולם לא לאמר לרעהו, למפלגה שכנגד, ליריב הפוליטי, לאשה, לבעל וכו׳

״שמענו אותך כבר״ שמענו בלשון עבר, וכך לאטום את האזנים. לא, כי אם שמוע, שמיעה בלשון הווה כפעולה נמשכת ללא הרף, תמיד להאזין, תמיד להקשיב מחדש- זכור ושמור כלל זה.

"שמוע" חייבים אנו להפוך את הפשרה ביחסים הבין אנושיים לאידיאולוגיה, לאמצעי קיום יסודי. כי בה, בפשרה משתקף הצדק החברתי האישי והציבורי.

אנחנו חיים בעולם יצרני שבו יש קורסים רבים לדיבור, עשייה, יצירה, מיתוג ושיווק, אבל אין אף קורס להקשבה. השמיעה נחשבת למשהו אפור ומשעמם, אבל לשמוע זה עניין אקטיבי ולא פסיבי. לשמוע זה אומר לצאת מעצמי, לתת את כל כולי למישהו ולהבין את המקום שבו הוא נמצא. ברגע זה מתחיל החיבור, האחדות, האהבה, להיבנות".

״הסוד ליצירתיות טמון באיזון בין שני צדי המוח״ כתבה פרו׳ מרים פאוסט.

אם שני חבלים

ירצו להיקשר זה לזה,

יהיה על כל אחד מהם

לוותר על חלק מאורכו.

אם ירצה כל אחד מהם

לשמור על מלוא מידותיו,

לא ייווצר קשר לעולם.

מכאן, מובן שוויתור הוא יסודו של הקשר.

שבת שלום!

שבת שלווה וענוגה !!

יגאל גור אריה.

&

פרשת דברים - ספר דברים תשפ"א - מסרים חינוכיים: בועז חדד תיכון אורט מעלות


1. משה המנהיג האולטימטיבי מלמד אותנו : ההורים , המורים , המפקדים בצבא ולכל מנהיג בכל תחום בחיינו : דוגמה אישית לאותם אנשים שאתה מוביל , להתייחס אליהם בכבוד , לשתף אותם, לתת להם אופק , לא רק להרבות במילים ולדבר , אלא, בעיקר לעשות .
2. מצב של שפע יכול להוביל למצב של פשע ולכן צריך להזהר מאוד ממצב זה ,כפי שכתוב בספר דברים פרק ל"ב פסוק ט"ו " וישמן ישורון ויבעט " .
3. גם אם רק מספר אנשים חטאו מעם ישראל , על כולנו להזהיר אותם מפני ההשלכות של הפשעים שהם עלולים לעשות ולהוביל את כולנו למקום לא טוב ולא להתעלם ובטח שלא לעודד, יש להאמין בצדקת דרכנו , שהיא , דרך של אמונה שהטוב והחיובי תמיד מנצח , יש לזכור כפי שאמרו חז"ל " כל ישראל ערבים זה לזה"
1. משה משמש דוגמה אישית לעם את זה ניתן לראות בהמון דוגמאות מהכתובים , אבל אני אתייחס לאחת הדוגמאות כאשר משה אומר לעם שהוא שילם באופן אישי על חטאיהם פרק א פסוק ל"ז " גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם " , משה מוכן לשלם את המחיר של פשעי העם בגלל אהבתו הגדולה אליהם , הדאגה הגדולה לגורלם ולא מוכן להזניח את העם שאותו הוא אמור להוביל לאורך כל תקופת המדבר , למרות הקשיים הרבים שהיו בדרך . משה הוא מודל חיקוי לכל מנהיג בתקופתנו אם זה הורה, מורה, מפקד בצבא ,או ,כל מנהיג פוליטי שמוכן להקריב את עצמו לטובת האחרים שאותם הוא מוביל .
משה מתייחס לעם, אותו הוא מוביל ,בכבוד רב , הוא אינו מזכיר להם את חטאיהם הרבים לאורך כל תקופת המדבר, את כפיות הטובה שלהם , הוא רק מזכיר להם את המקומות שבהם , הם עברו ,מתוך ידיעה שהם לבד יבינו מה קרה באותם מקומות וכיצד הם התנהגו שם . כך מצופה מאיתנו המורים , המפקדים והמנהיגים בכל תחום בחברה , גם אם יש לך הערות לאנשים שאתה מוביל , אנא העירו להם , אבל בדרך מכובדת , שהרי התורה " דבריה דברי נועם וכל נתיבותיה שלום" משלי פרק ג פסוק י"ז .
משה גם דואג לשתף את העם , ליצור עבודת צוות , שיתוף , שזה הבסיס להצלחה של כל חברה, כדי להתגבר טוב יותר ,על כל האתגרים העתידיים , כפי שאמר משה בפרק א פסוקים י"ב - י"ג " איכה אשא לבדי טרחכם ומשאיכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים ...ואשימם בראשיכם ".
יש לשים לב שהפרשה פותחת בפסוק א " ואלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל " , אבל ספר דברים מסתיים בפרק ל"ב פסוק י"ב שם כתוב " ולכל היד החזקה ..אשר עשה משה לעיני כל ישראל " , מוסר השכל הוא שמנהיג לא צריך רק לדבר אלא גם לעשות , גם אנו המורים עם תלמידינו , גם אנו ההורים עם ילדינו , גם אנו המפקדים בצבא וגם כל אדם המשרת בכל תפקיד מנהיגותי כולשהו.
ניתן לפרש את הביטוי " ודי זהב " כמשל לאנשים המדברים הרבה מאוד ודבריהם נשמעים מאוד מרתקים , יש להזהר מהם , מכוון שיש חשש שאם תסחף אחריהם הם יכולים להוביל אותך עד פי תהום כפי שכתוב בספר משלי פרק י פסוק י"ט " ברוב דברים לא יחדל פשע".
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לתת אופק לאנשים שאתה מוביל כפי שעשה משה רבינו , קרי כיבוש הארץ המעבר מנדודים במדבר להתיישבות קבע בארץ משלהם שהובטחה להם לנצח נצחים.
2. מצב של שפע יכול להוביל למצב של פשע כפי שכבר ציינתי במבוא " וישמן ישורון ויבעט " , רמז לכך ניתן לראות באחד המקומות שאליהם הגיעו בני ישראל שנקרא " די זהב " פרק א פסוק א " וחצרות ודי זהב" פירוש המילה די זהב יכול להתפרש כעושר רב , עודף של שפע שהוביל את בני ישראל לחטוא . גם במקרה זה אנו צריכים ללמוד תמיד להימנע ממצב שהשפע עלול להוביל אותנו להיות אנשים - בני אדם פחות טובים , לזלזל בזולת, באלה שלא נמצאים במצב הכלכלי הטוב שאנו נמצאים בו , יש תמיד לדבר לכל אדם בגובה העיניים ותמיד יש לזכור את דברי איוב פרק א " ערום יצאתי מבטן אימי וערום אשוב שמה " וכדברי קהלת פרק א פסוקים ג-ד " מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת ".
3. גם אם קבוצת אנשים עומדת לעשות עברה כלשהי , על כולנו לנסות למנוע זאת ולא לתת לזה לקרות , בטח שלא לעודד זאת . בפרשה שלנו אומר משה לעם בפרק א פסוק כ"ב " ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ " , כלומר היזמה הייתה של העם , אבל בספר במדבר פרשת שלח פרק י"ג פסוקים ב אומר אלוהים למשה " שלח לך אנשים ויתורו את הארץ " , מה שניתן להבין שבמקרה זה יהוה הוא היוזם . ואז השאלה הנשאלת היא מי יזם את שליחת המרגלים , האם זה אלוהים או העם ? כיצד ניתן ליישב את הסתירה ? ומה המסקנה שניתן להסיק מכך ? התשובה לכך היא לדעתי היא , שאומנם יהוה נתן את האישור הסופי לשלוח את המרגלים אולם יהוה עשה זאת מכוון שהוא הבין מהוא רחשי ליבו של העם , שיש מהם לא מעטים , שמגלים חשש האם באמת הבטחת יהוה לקבל את הארץ היא הבטחה ריאלית או לא ,העם גילה חוסר אמונה ,תגובת המרגלים השלילית שגלתה חוסר אמונה, שקפה את רחשי ליבו של העם,חוסר דבקות במטרה וחוסר אמונה, לכן יהוה נענה לרחשי ליבו של העם ואמר למשה לשלוח מרגלים , כדי להרגיע את העם ולנסוך בהם ביטחון ביישום הבטחת יהוה לכיבוש הארץ . אמונה, זה ערך חשוב מאוד בחיינו, להגשמת כל משימה בחיינו גם כיחידים וגם כעם השואף עוד שנים רבות ,לנצח נצחים ,להיות עם חופשי בארצנו .כך אנו חייבים להנחות את ילדינו , תלמידינו , חיילינו וכל אדם שאותו אנו מובילים בדרך ותמיד לזכור " כל ישראל ערבים זה לזה" .
שבת שלום לכולם באהבה גדולה ובריאות ממני חדד בועז